גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהנדס שישיא משואה: "טיל בליסטי עם ראש קרב מאיראן יכול לעשות נזק משמעותי"

פיני יונגמן, ראש חטיבת ההגנה האווירית ברפאל, נבחר להשיא משואה ביום העצמאות לאור תרומתו לקו ההגנה מפני איומים אוויריים ● "זה אחד מהרגעים המרגשים בחיי, אני מסתכל על כל מי שהלך איתי" ● בראיון מיוחד לגלובס לרגל בחירתו, הוא מספר על הפעילות האינטנסיבית מאז 7 באוקטובר, מדבר על האיומים האוויריים העתידיים ומסביר למה אינו "מתבשם משיעור היירוטים הגבוה"

תא''ל (מיל') פיני יונגמן / צילום: יוסי זמיר
תא''ל (מיל') פיני יונגמן / צילום: יוסי זמיר

יום שישי, 17:30. משפחת יונגמן מתכוננת לכניסת השבת, כאשר אב המשפחה, תא"ל (מיל') פיני, שרגיל לקבל שיחות בלתי שגרתיות במהלך היום, מקבל שיחה של פעם בחיים. "שלום פיני, מדברת השרה מירי רגב. אני שמחה לבשר לך כי נבחרת להשיא משואה בטקס יום העצמאות". בן רגע, האיש שעמד בצמתי קבלת ההחלטות במערך ההגנה האווירית של מדינת ישראל וצה"ל, התפרק מהתרגשות. "זה אחד מהרגעים היותר מרגשים בחיים שלי", משתף ראש חטיבת ההגנה האווירית של רפאל בקול רועד מהתרגשות. "כשהיא הודיעה לי, הסתכלתי אחורה ולצדדים על כל האנשים שלאורך השנים הולכים איתי ואחריי, ברפאל, במשרד הביטחון ובצה"ל. הכול עובר מול העיניים, אלפי שנות מהנדסים שהשקיעו את כל חייהם בהבאת היכולות, כדי לתת את ההגנה המקסימלית".

עם למעלה מ-30 אלף חיילים: האיום החדש של איראן על ישראל
ארסנל בלתי נגמר: איזה נשק יש עדיין לחיזבאללה?

יונגמן הוא אחד מהאנשים המרכזיים שתרמו לפיתוח מערך הגנה האווירית הישראלית, אותו מערך שהתמודד גם ב־14 באפריל עם המתקפה האיראנית באמצעות 185 כטב"מים, 36 טילי שיוט ו־110 טילים בליסטיים, ויירט 99% מהאיומים בהצלחה. בראיון מיוחד לגלובס לרגל בחירתו להשיא משואה, מספר יונגמן על ההתרגשות הגדולה בתקופה הנוכחית, סוקר את אירועי מלחמת חרבות ברזל, מסביר על האופן שבו רפאל עוסקת בעתיד ומספר על תוכניותיו להמשך: "בעוד כמה ימים אסיים את שירותי ברפאל. זה שירות כמו בצה"ל".

הקצין הצעיר שהקים את חטיבת ההגנה האווירית

יונגמן (63), התגייס לתפקיד לוחם נ"מ בשנת 1978 ובמהרה נשלח לקורס קצינים. כבר בגיל 19.5 הוא מונה למ"פ בחיל. "הייתה מצוקה בקציני נ"מ", מספר יונגמן. "התפתחתי במערך ועשיתי את כל תפקידי הפיקוד - סמג"ד, מג"ד, פעמיים מפקד אגד (מקביל למח"ט, דש"א) - ובהמשך שימשתי כמדריך במב"ל (המכללה לביטחון לאומי)". במהלך שירותו, אותו סיים בשנת 2005, יונגמן למד הנדסה וכעבור שנה אחת בלבד, החל את מסעו ברפאל. באותה שנה הוא נבחר לנהל את פרויקט קלע דוד (בעבר נקרא שרביט קסמים) ובהמשך גם הוביל את פרויקט כיפת ברזל. שני המיזמים זכו בפרס ביטחון ישראל במרוצת השנים.

בתפקידו הבא ברפאל, התמנה יונגמן לראש חטיבה חדשה שהוקמה בחברה - מנהלת תמ"ס (תלול מסלול). מאז 2016 הוא מכהן בתפקיד הנוכחי, וב־2017 הוא אף הקים את חטיבת מערכות הגנה אווירית ברפאל. "כל מערכת כזו טומנת בחובה המון פרויקטים", מספר יונגמן. "היא מורכבת מסנסורים, משגרים, תקשורת, מיירטים, ומערכות שו"ב (שליטה ובקרה). זו אופרציה כבדה".

"הצלחנו למנוע נזק אדיר לישראל"

כמו כל המדינה, המתקפה הרצחנית של חמאס וירי אלפי רקטות לישראל, תפסה את יונגמן בהפתעה. "כואב מאוד מה שקרה ב־7 באוקטובר, זו באמת שבת שחורה. כבר בשעה 10:00 כל עמדות העבודה ברפאל היו מאוישות; העובדים הגיעו מהצפון ואני ממרכז הארץ, וכולנו התייצבנו. מערכות רפאל התמודדו עם למעלה מ־3,000 רקטות כבר מהשעה 06:30. קלע דוד וכיפת ברזל היו ערוכות, וכך הצלחנו להציל אלפי אנשים, עם אחוזי פגיעה הכי גבוהים שיש בעולם. הנזק שעלול היה להיגרם אדיר. לאחר מכן, במשך חודשים עבדנו 24/7 כדי להגדיל קצב הייצור, כשבמקביל כ־20% מהעובדים גויסו למילואים. נתנו את הכול כדי לתמוך בקצבי ייצור ובכוחות בשטח".

מערכת קלע דוד בעת ניסוי / צילום: דוברות משרד הביטחון

מערך ההגנה האווירית הרב־שכבתי של ישראל מתבסס על ארבע מערכות מתוצרת מקומית: כיפת ברזל ליירוט איומים קצרי טווח, קלע דוד לאיומים בטווח קצר ובינוני, וחץ 2 וחץ 3 של התעשייה האווירית, המשמשות ליירוט טילים בליסטיים בתוך האטמוספירה וליירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. כלל המערכות הללו הפגינו לעיני כל העולם תצוגת תכלית מרשימה מול המתקפה האיראנית ב־14 באפריל.

"אף מדינה לא חוותה מתקפה דומה: שילוב של טילי שיוט, כטב"מים, טילים בליסטיים", אומר יונגמן. "חשוב לי להגיד שמדינת ישראל, משרד הביטחון, מנהלת חומה, חיל האוויר והחברות הביטחוניות נערכו לכך. הייתה לנו את ההערכה כמפקדים וכאנשי מקצוע מה יש בידי האויב. נערכנו לכך ותרגלנו תרחישים שונים עם האמריקאים כדי להתכונן ליום שבו תהיה תקיפה משולבת. ישראל היא המדינה המוגנת ביותר מול איומים אוויריים רב־שכבתיים. אנחנו המדינה היחידה שהפעלנו מערך רב־שכבתי עד היום; זה לא רק טילים בליסטיים ורקטות, אלא גם כטב"מים. רפאל משדרגת את יכולותיה כל הזמן, ולא רק באוויר אלא גם ביבשה, עם מערכות מעיל רוח וטילי גיל".

המתקפה האיראנית התרחשה בתווך של שני אירועים מחמיאים מאוד למערכת קלע דוד של רפאל, שזכו לתהודה בינלאומית: השלמת מכירת המערכת לפינלנד תמורת כ־1.3 מיליארד שקל והחלטת צה"ל להיפרד ממערכת פטריוט, אותה מחליפה קלע דוד באופן רשמי. "לקלע דוד יש תכונות שאין למערכות כאלו", אומר יונגמן, תוך שהגאווה ניכרת בקולו. "עבור המערכות הללו יש מהנדסים שמתעסקים ברמת השסתום, כי גם לשסתום יש חשיבות רבה. צריך מישהו בשיעור קומה הנדסי שיבחן את כל הרכיבים - הכול צריך לנגן יחד, וזה אתגר טכנולוגי שקשה לתאר. אני מסתכל על השילוב שיוצא מקו הייצור לאחר מאות שעות של בדיקות וניסויים, ובסוף המערכת המבצעית יוצאת לדרך. כשרואים את כל המערכות של רפאל והתעשייה האווירית,
כשגם אלביט משולבת, ובסוף כל האופרציה מנגנת בשילוב - זה מרגש מאוד".

מערכות ההגנה העתידיות כבר כאן

יונגמן נחשב לאחד מהמועמדים המובילים לתפקיד מנכ"ל רפאל, אליו לאחרונה התמנה יואב תורג'מן. האחרון, שבעצמו ניהל את פרויקט חץ 2 וחץ 3 במסגרת שלל תפקידיו בתעשייה האווירית, מביע בפני גלובס את הערכתו לקולגה: "אנחנו גאים בבחירה ברפאל להשאת משואת המגן ומוקירים את פועלו ארוך השנים של פיני יונגמן לצד מאות מהנדסות ומהנדסים מרפאל העוסקים בפיתוח מערכות ההגנה האוויריות המתקדמות ביותר בעולם, כתף אל כתף עם מנהלת חומה במשרד הביטחון. מערכות אלה לוקחות חלק מהותי בהגנה על אזרחי מדינת ישראל עשרות שנים וביתר שאת בתקופה האחרונה ואנו מברכים על ההכרה לה זוכים אנשינו".

פיני, אילו עוד יעדים הצבת לעצמך לאחר קריירה כה ארוכה?
"אני מסיים תפקיד ברפאל בימים הקרובים ופונה לדרך חדשה", הוא משיב. "אני רוצה להמשיך לעשות טוב למדינת ישראל. אני מקווה שאמשיך לעשות טוב, כמו שעשיתי במשך יותר מ־45 שנה. אני לא יכול להגיד שיש לי מסלול ברור, אין לי צפי כרגע. כל מה שאני מסתכל עליו כפטריוט, זה שאני רוצה שמדינת ישראל תהיה מוגנת. אשתף את מיטב ניסיוני ומרצי כדי לתת עוד ביטחון".

עם פרישתו, יונגמן מותיר את מערך ההגנה האווירי של ישראל משוכלל וחזק יותר ממה שהיה בעבר. בימים אלה עוסקת רפאל בפיתוח מערכות עתידיות; אחת מהן היא מגן אור, שצפויה לשמש כאמצעי הגנה משמעותי עבור ישראל ותוביל לחיסכון לא מבוטל בעלויות: במקום ליירט טילים קצרי טווח באמצעות כיפת ברזל, חלק מהיירוטים יתבצעו באמצעות קרן הלייזר של מגן אור, הנחשבת לזולה הרבה יותר. לשם השוואה, יירוט בודד על ידי כיפת ברזל מוערך בכ־30 אלף דולר, בעוד שיירוט באמצעות לייזר, כמו דראגון פייר הבריטית, עומד על כ־50 שקל בלבד.

כיפת ברזל מיירטת רקטות ששוגרו מרצועת עזה / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb

עם זאת, ליירוט בעזרת לייזר יש גם חסרונות: ראשית, המערכת מיירטת בטור, כך שבמקרה של מטח רקטות, היא תוכל לפגוע רק ברקטה אחת בכל פעם. שנית, המערכת מושפעת ממזג אוויר מעונן, אובך וערפל, שמגבילים את פעילותה. "אנחנו מפתחים את מערכת הלייזר, כך שברבעון השלישי או הרביעי של 2025 היא תהיה פרוסה לצד מערכת כיפת ברזל", מספר יונגמן. "בהינתן תנאים שמתאימים ליירט עם לייזר, הירי יתבצע באמצעותו. מערכת השו"ב (שליטה ובקרה) תחליט אם ליירט עם לייזר, או לשגר טיל בעקבות תנאים אחרים. אם יש מטחים אז היא תדע ליצור שילוביות".

מערכת נוספת שהחלו ברפאל לפתח תחת יונגמן היא קלע חד (Sky Sonic), שנועדה להתמודד עם איומים היפרסוניים, טילים בעלי מהירות אדירה שיודעים לתמרן בגובה שמערך ההגנה האווירית לא מצליח להתמודד איתו. האיום ההיפרסוני, מספר יונגמן, הוא טיל שמחבר בין יכולות בליסטיות לטילי שיוט: "מול האיום העתידי הזה אין מערכת הגנה שנוח לה ליירט בגבהים, במהירויות וביכולות התמרון. בגובה 80־30 ק"מ, עם הצפיפות של האטמוספירה, קשה ליירט את האיום ההיפרסוני ש'מדלג' באטמוספירה. אנחנו מצאנו פתרון, ונמצאים בסדרת ניסויים מתוכננת".

בינתיים, שורת מדינות, בהן רוסיה, סין ואיראן, טוענות שהן מחזיקות בנשק היפרסוני. יונגמן מתייחס לכך: "טיל הקינז'ל הרוסי לדוגמה, טס במהירות 3,000 מטר בשנייה, משוגר ממטוס ועושה מסלול כמו טיל בליסטי. יש המגדירים אותו כהיפרסוני בגלל מהירות, אבל אנחנו יודעים ליירט כזה. זה לא איום עתידי. כל טיל בליסטי שמגיע מאיראן טס מחוץ לאטמוספירה, והמהירויות שלו יכולות להגיע ל־6,000 בשנייה. זו מהירות היפרסונית, אבל זה טיל בליסטי גם אם הוא עושה תיקון. אנחנו רואים מה שיגרו הרוסים, ולאן הם מכוונים להגיע. יש לנו פתרון לכך. רפאל משקיעה 5 מיליארד שקל במחקר ופיתוח בשנה".

"אין דבר כזה הגנה מלאה"

למרות ההצלחה הרבה בהגנה האווירית של ישראל והפיתוחים העתידיים של החברות הביטחוניות, יונגמן מבקש להבהיר כי "אין דבר כזה 100% הגנה, גם כשמשלבים את כל המערכות". לפיכך, הוא אומר, אזרחי ישראל חייבים להישמע להנחיות פיקוד העורף בעת חירום, ולא לסמוך באופן מלא על מערך ההגנה האווירית. "לא אני ולא אנשיי מתבשמים מאחוזי הצלחה של המערכות. גם מהצלחה של 99% אני מוטרד. בסוף, כשהאיראנים משגרים 350 איומים ובוחנים אחוז - מדובר ב־3.5 טילים בליסטיים. טיל בליסטי עם ראש קרב כבד יכול לעשות נזק משמעותי, שלמזלנו לא קרה. זה נזק בלתי נסבל. האחוז מטריד".

בהקשר זה, יונגמן מספר כי את כל ההישגים הוא מקבל ברגשות מעורבים, כאשר בחלק מהמקרים נהרגו חיילים מתקיפות רקטות או כטב"מ. "זה אובדן שאני לא ישן ממנו. אלו רגשות מעורבים כי אנחנו עושים את המקסימום, ואנחנו יודעים שאין דבר כזה ביטחון מלא. אני בטוח שחיל האוויר, מערך ההגנה האווירית ורפאל ימשיכו לחקור כל אירוע כדי להשתפר".

בסיכום הראיון, יונגמן מבקש להתייחס ל־132 החטופים והחטופות שעדיין נמצאים בשבי ארגון הטרור חמאס. "אני רוצה לברך ולאחל שנשמע בשורות טובות, שכל החטופים יחזרו הביתה - החיים ואלו שלצערי לא בחיים. כך גם כל החיילים, שיחזרו הביתה בשלום. אני חי את זה, אני מתעסק בהגנה אווירית כל כך הרבה שנים במטרה להגן על אזרחינו, על חיילי צה"ל, על התשתיות, וכל אירוע מכווץ אותי. אעשה הכול כדי שנמשיך לרצות יותר".

עוד כתבות

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

אור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בכ-13% במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"