גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהנדס שישיא משואה: "טיל בליסטי עם ראש קרב מאיראן יכול לעשות נזק משמעותי"

פיני יונגמן, ראש חטיבת ההגנה האווירית ברפאל, נבחר להשיא משואה ביום העצמאות לאור תרומתו לקו ההגנה מפני איומים אוויריים ● "זה אחד מהרגעים המרגשים בחיי, אני מסתכל על כל מי שהלך איתי" ● בראיון מיוחד לגלובס לרגל בחירתו, הוא מספר על הפעילות האינטנסיבית מאז 7 באוקטובר, מדבר על האיומים האוויריים העתידיים ומסביר למה אינו "מתבשם משיעור היירוטים הגבוה"

תא''ל (מיל') פיני יונגמן / צילום: יוסי זמיר
תא''ל (מיל') פיני יונגמן / צילום: יוסי זמיר

יום שישי, 17:30. משפחת יונגמן מתכוננת לכניסת השבת, כאשר אב המשפחה, תא"ל (מיל') פיני, שרגיל לקבל שיחות בלתי שגרתיות במהלך היום, מקבל שיחה של פעם בחיים. "שלום פיני, מדברת השרה מירי רגב. אני שמחה לבשר לך כי נבחרת להשיא משואה בטקס יום העצמאות". בן רגע, האיש שעמד בצמתי קבלת ההחלטות במערך ההגנה האווירית של מדינת ישראל וצה"ל, התפרק מהתרגשות. "זה אחד מהרגעים היותר מרגשים בחיים שלי", משתף ראש חטיבת ההגנה האווירית של רפאל בקול רועד מהתרגשות. "כשהיא הודיעה לי, הסתכלתי אחורה ולצדדים על כל האנשים שלאורך השנים הולכים איתי ואחריי, ברפאל, במשרד הביטחון ובצה"ל. הכול עובר מול העיניים, אלפי שנות מהנדסים שהשקיעו את כל חייהם בהבאת היכולות, כדי לתת את ההגנה המקסימלית".

עם למעלה מ-30 אלף חיילים: האיום החדש של איראן על ישראל
ארסנל בלתי נגמר: איזה נשק יש עדיין לחיזבאללה?

יונגמן הוא אחד מהאנשים המרכזיים שתרמו לפיתוח מערך הגנה האווירית הישראלית, אותו מערך שהתמודד גם ב־14 באפריל עם המתקפה האיראנית באמצעות 185 כטב"מים, 36 טילי שיוט ו־110 טילים בליסטיים, ויירט 99% מהאיומים בהצלחה. בראיון מיוחד לגלובס לרגל בחירתו להשיא משואה, מספר יונגמן על ההתרגשות הגדולה בתקופה הנוכחית, סוקר את אירועי מלחמת חרבות ברזל, מסביר על האופן שבו רפאל עוסקת בעתיד ומספר על תוכניותיו להמשך: "בעוד כמה ימים אסיים את שירותי ברפאל. זה שירות כמו בצה"ל".

הקצין הצעיר שהקים את חטיבת ההגנה האווירית

יונגמן (63), התגייס לתפקיד לוחם נ"מ בשנת 1978 ובמהרה נשלח לקורס קצינים. כבר בגיל 19.5 הוא מונה למ"פ בחיל. "הייתה מצוקה בקציני נ"מ", מספר יונגמן. "התפתחתי במערך ועשיתי את כל תפקידי הפיקוד - סמג"ד, מג"ד, פעמיים מפקד אגד (מקביל למח"ט, דש"א) - ובהמשך שימשתי כמדריך במב"ל (המכללה לביטחון לאומי)". במהלך שירותו, אותו סיים בשנת 2005, יונגמן למד הנדסה וכעבור שנה אחת בלבד, החל את מסעו ברפאל. באותה שנה הוא נבחר לנהל את פרויקט קלע דוד (בעבר נקרא שרביט קסמים) ובהמשך גם הוביל את פרויקט כיפת ברזל. שני המיזמים זכו בפרס ביטחון ישראל במרוצת השנים.

בתפקידו הבא ברפאל, התמנה יונגמן לראש חטיבה חדשה שהוקמה בחברה - מנהלת תמ"ס (תלול מסלול). מאז 2016 הוא מכהן בתפקיד הנוכחי, וב־2017 הוא אף הקים את חטיבת מערכות הגנה אווירית ברפאל. "כל מערכת כזו טומנת בחובה המון פרויקטים", מספר יונגמן. "היא מורכבת מסנסורים, משגרים, תקשורת, מיירטים, ומערכות שו"ב (שליטה ובקרה). זו אופרציה כבדה".

"הצלחנו למנוע נזק אדיר לישראל"

כמו כל המדינה, המתקפה הרצחנית של חמאס וירי אלפי רקטות לישראל, תפסה את יונגמן בהפתעה. "כואב מאוד מה שקרה ב־7 באוקטובר, זו באמת שבת שחורה. כבר בשעה 10:00 כל עמדות העבודה ברפאל היו מאוישות; העובדים הגיעו מהצפון ואני ממרכז הארץ, וכולנו התייצבנו. מערכות רפאל התמודדו עם למעלה מ־3,000 רקטות כבר מהשעה 06:30. קלע דוד וכיפת ברזל היו ערוכות, וכך הצלחנו להציל אלפי אנשים, עם אחוזי פגיעה הכי גבוהים שיש בעולם. הנזק שעלול היה להיגרם אדיר. לאחר מכן, במשך חודשים עבדנו 24/7 כדי להגדיל קצב הייצור, כשבמקביל כ־20% מהעובדים גויסו למילואים. נתנו את הכול כדי לתמוך בקצבי ייצור ובכוחות בשטח".

מערכת קלע דוד בעת ניסוי / צילום: דוברות משרד הביטחון

מערך ההגנה האווירית הרב־שכבתי של ישראל מתבסס על ארבע מערכות מתוצרת מקומית: כיפת ברזל ליירוט איומים קצרי טווח, קלע דוד לאיומים בטווח קצר ובינוני, וחץ 2 וחץ 3 של התעשייה האווירית, המשמשות ליירוט טילים בליסטיים בתוך האטמוספירה וליירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. כלל המערכות הללו הפגינו לעיני כל העולם תצוגת תכלית מרשימה מול המתקפה האיראנית ב־14 באפריל.

"אף מדינה לא חוותה מתקפה דומה: שילוב של טילי שיוט, כטב"מים, טילים בליסטיים", אומר יונגמן. "חשוב לי להגיד שמדינת ישראל, משרד הביטחון, מנהלת חומה, חיל האוויר והחברות הביטחוניות נערכו לכך. הייתה לנו את ההערכה כמפקדים וכאנשי מקצוע מה יש בידי האויב. נערכנו לכך ותרגלנו תרחישים שונים עם האמריקאים כדי להתכונן ליום שבו תהיה תקיפה משולבת. ישראל היא המדינה המוגנת ביותר מול איומים אוויריים רב־שכבתיים. אנחנו המדינה היחידה שהפעלנו מערך רב־שכבתי עד היום; זה לא רק טילים בליסטיים ורקטות, אלא גם כטב"מים. רפאל משדרגת את יכולותיה כל הזמן, ולא רק באוויר אלא גם ביבשה, עם מערכות מעיל רוח וטילי גיל".

המתקפה האיראנית התרחשה בתווך של שני אירועים מחמיאים מאוד למערכת קלע דוד של רפאל, שזכו לתהודה בינלאומית: השלמת מכירת המערכת לפינלנד תמורת כ־1.3 מיליארד שקל והחלטת צה"ל להיפרד ממערכת פטריוט, אותה מחליפה קלע דוד באופן רשמי. "לקלע דוד יש תכונות שאין למערכות כאלו", אומר יונגמן, תוך שהגאווה ניכרת בקולו. "עבור המערכות הללו יש מהנדסים שמתעסקים ברמת השסתום, כי גם לשסתום יש חשיבות רבה. צריך מישהו בשיעור קומה הנדסי שיבחן את כל הרכיבים - הכול צריך לנגן יחד, וזה אתגר טכנולוגי שקשה לתאר. אני מסתכל על השילוב שיוצא מקו הייצור לאחר מאות שעות של בדיקות וניסויים, ובסוף המערכת המבצעית יוצאת לדרך. כשרואים את כל המערכות של רפאל והתעשייה האווירית,
כשגם אלביט משולבת, ובסוף כל האופרציה מנגנת בשילוב - זה מרגש מאוד".

מערכות ההגנה העתידיות כבר כאן

יונגמן נחשב לאחד מהמועמדים המובילים לתפקיד מנכ"ל רפאל, אליו לאחרונה התמנה יואב תורג'מן. האחרון, שבעצמו ניהל את פרויקט חץ 2 וחץ 3 במסגרת שלל תפקידיו בתעשייה האווירית, מביע בפני גלובס את הערכתו לקולגה: "אנחנו גאים בבחירה ברפאל להשאת משואת המגן ומוקירים את פועלו ארוך השנים של פיני יונגמן לצד מאות מהנדסות ומהנדסים מרפאל העוסקים בפיתוח מערכות ההגנה האוויריות המתקדמות ביותר בעולם, כתף אל כתף עם מנהלת חומה במשרד הביטחון. מערכות אלה לוקחות חלק מהותי בהגנה על אזרחי מדינת ישראל עשרות שנים וביתר שאת בתקופה האחרונה ואנו מברכים על ההכרה לה זוכים אנשינו".

פיני, אילו עוד יעדים הצבת לעצמך לאחר קריירה כה ארוכה?
"אני מסיים תפקיד ברפאל בימים הקרובים ופונה לדרך חדשה", הוא משיב. "אני רוצה להמשיך לעשות טוב למדינת ישראל. אני מקווה שאמשיך לעשות טוב, כמו שעשיתי במשך יותר מ־45 שנה. אני לא יכול להגיד שיש לי מסלול ברור, אין לי צפי כרגע. כל מה שאני מסתכל עליו כפטריוט, זה שאני רוצה שמדינת ישראל תהיה מוגנת. אשתף את מיטב ניסיוני ומרצי כדי לתת עוד ביטחון".

עם פרישתו, יונגמן מותיר את מערך ההגנה האווירי של ישראל משוכלל וחזק יותר ממה שהיה בעבר. בימים אלה עוסקת רפאל בפיתוח מערכות עתידיות; אחת מהן היא מגן אור, שצפויה לשמש כאמצעי הגנה משמעותי עבור ישראל ותוביל לחיסכון לא מבוטל בעלויות: במקום ליירט טילים קצרי טווח באמצעות כיפת ברזל, חלק מהיירוטים יתבצעו באמצעות קרן הלייזר של מגן אור, הנחשבת לזולה הרבה יותר. לשם השוואה, יירוט בודד על ידי כיפת ברזל מוערך בכ־30 אלף דולר, בעוד שיירוט באמצעות לייזר, כמו דראגון פייר הבריטית, עומד על כ־50 שקל בלבד.

כיפת ברזל מיירטת רקטות ששוגרו מרצועת עזה / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb

עם זאת, ליירוט בעזרת לייזר יש גם חסרונות: ראשית, המערכת מיירטת בטור, כך שבמקרה של מטח רקטות, היא תוכל לפגוע רק ברקטה אחת בכל פעם. שנית, המערכת מושפעת ממזג אוויר מעונן, אובך וערפל, שמגבילים את פעילותה. "אנחנו מפתחים את מערכת הלייזר, כך שברבעון השלישי או הרביעי של 2025 היא תהיה פרוסה לצד מערכת כיפת ברזל", מספר יונגמן. "בהינתן תנאים שמתאימים ליירט עם לייזר, הירי יתבצע באמצעותו. מערכת השו"ב (שליטה ובקרה) תחליט אם ליירט עם לייזר, או לשגר טיל בעקבות תנאים אחרים. אם יש מטחים אז היא תדע ליצור שילוביות".

מערכת נוספת שהחלו ברפאל לפתח תחת יונגמן היא קלע חד (Sky Sonic), שנועדה להתמודד עם איומים היפרסוניים, טילים בעלי מהירות אדירה שיודעים לתמרן בגובה שמערך ההגנה האווירית לא מצליח להתמודד איתו. האיום ההיפרסוני, מספר יונגמן, הוא טיל שמחבר בין יכולות בליסטיות לטילי שיוט: "מול האיום העתידי הזה אין מערכת הגנה שנוח לה ליירט בגבהים, במהירויות וביכולות התמרון. בגובה 80־30 ק"מ, עם הצפיפות של האטמוספירה, קשה ליירט את האיום ההיפרסוני ש'מדלג' באטמוספירה. אנחנו מצאנו פתרון, ונמצאים בסדרת ניסויים מתוכננת".

בינתיים, שורת מדינות, בהן רוסיה, סין ואיראן, טוענות שהן מחזיקות בנשק היפרסוני. יונגמן מתייחס לכך: "טיל הקינז'ל הרוסי לדוגמה, טס במהירות 3,000 מטר בשנייה, משוגר ממטוס ועושה מסלול כמו טיל בליסטי. יש המגדירים אותו כהיפרסוני בגלל מהירות, אבל אנחנו יודעים ליירט כזה. זה לא איום עתידי. כל טיל בליסטי שמגיע מאיראן טס מחוץ לאטמוספירה, והמהירויות שלו יכולות להגיע ל־6,000 בשנייה. זו מהירות היפרסונית, אבל זה טיל בליסטי גם אם הוא עושה תיקון. אנחנו רואים מה שיגרו הרוסים, ולאן הם מכוונים להגיע. יש לנו פתרון לכך. רפאל משקיעה 5 מיליארד שקל במחקר ופיתוח בשנה".

"אין דבר כזה הגנה מלאה"

למרות ההצלחה הרבה בהגנה האווירית של ישראל והפיתוחים העתידיים של החברות הביטחוניות, יונגמן מבקש להבהיר כי "אין דבר כזה 100% הגנה, גם כשמשלבים את כל המערכות". לפיכך, הוא אומר, אזרחי ישראל חייבים להישמע להנחיות פיקוד העורף בעת חירום, ולא לסמוך באופן מלא על מערך ההגנה האווירית. "לא אני ולא אנשיי מתבשמים מאחוזי הצלחה של המערכות. גם מהצלחה של 99% אני מוטרד. בסוף, כשהאיראנים משגרים 350 איומים ובוחנים אחוז - מדובר ב־3.5 טילים בליסטיים. טיל בליסטי עם ראש קרב כבד יכול לעשות נזק משמעותי, שלמזלנו לא קרה. זה נזק בלתי נסבל. האחוז מטריד".

בהקשר זה, יונגמן מספר כי את כל ההישגים הוא מקבל ברגשות מעורבים, כאשר בחלק מהמקרים נהרגו חיילים מתקיפות רקטות או כטב"מ. "זה אובדן שאני לא ישן ממנו. אלו רגשות מעורבים כי אנחנו עושים את המקסימום, ואנחנו יודעים שאין דבר כזה ביטחון מלא. אני בטוח שחיל האוויר, מערך ההגנה האווירית ורפאל ימשיכו לחקור כל אירוע כדי להשתפר".

בסיכום הראיון, יונגמן מבקש להתייחס ל־132 החטופים והחטופות שעדיין נמצאים בשבי ארגון הטרור חמאס. "אני רוצה לברך ולאחל שנשמע בשורות טובות, שכל החטופים יחזרו הביתה - החיים ואלו שלצערי לא בחיים. כך גם כל החיילים, שיחזרו הביתה בשלום. אני חי את זה, אני מתעסק בהגנה אווירית כל כך הרבה שנים במטרה להגן על אזרחינו, על חיילי צה"ל, על התשתיות, וכל אירוע מכווץ אותי. אעשה הכול כדי שנמשיך לרצות יותר".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס