גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשיוקר המחיה מכביד, יש מי שמנסים להציל אוכל וכסף מפח האשפה

במציאות בה גלי עליות מחירים לא מפסיקים להגיע, אחת הדרכים לחסוך אלפי שקלים בשנה היא להפסיק לבזבז מזון ● כשליש מהמזון שמיוצר בישראל, בשווי של מיליארדי שקלים, יורד לטמיון, כאשר מחצית ממנו בר הצלה ● אלה המיזמים החברתיים שבחרו למזער את הבזבוז, לעזור לקהילה ולכדור הארץ ולסחוף את הציבור

זהבה נבט תושבת קריית טבעון, הקימה בתחילת הקורונה מיזם הצלת מזון בעיר / צילום: דנית כהן
זהבה נבט תושבת קריית טבעון, הקימה בתחילת הקורונה מיזם הצלת מזון בעיר / צילום: דנית כהן

בזמן ששורות אלו ירדו לדפוס, בחמישי אחר הצהריים, המוני צרכנים גדשו את הסופרמרקטים לקניות לקראת סוף השבוע. פירות וירקות, פסטה, לחם, אורז, חלב - עגלות מלאות במצרכים שהתייקרו לאחרונה בעשרות אחוזים. כדאי שתדעו שכרבע ממה שקניתם - תזרקו לפח. ההוצאה על צריכת מזון בישראל עומדת על כ־18% מהסל הממוצע של משקי הבית, ובשני העשירונים התחתונים על 22%.

שעה שמשבר יוקר המחיה רק מחריף וההכנסה הפנויה מצטמקת, רובנו מחפשים איפה אפשר לחסוך, אבל בכל הנוגע לאוכל אנחנו משוכנעים שמדובר בגזירת גורל.

עם השנים קמו יותר ויותר מיזמים חברתיים וקהילות שמטרתם לעשות בדיוק את זה - למזער את בזבוז המזון, ועל הדרך לעזור לכדור הארץ ולחסוך לא מעט כסף.

"יותר משליש מהמזון בעולם מתבזבז, ולכך יש השלכות עצומות ברמה הכלכלית, חברתית וסביבתית", אומר שי רילוב, מייסד ומנכ"ל "רובין פוד", עמותה שמטרתה יצירת פלטפורמה בתחומי הקיימות, צרכנות, קהילה ועשייה חברתית דרך הצלת מזון.

מתנדבים בעמותה להצלת מזון ''רובין פוד'' / צילום: רובין פוד

לפי הדוח הלאומי לאובדן ולהצלת מזון של ארגון לקט ישראל ו־BDO, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, 2.6 מיליון טונות מזון ירדו לטמיון בישראל בשנת 2022. שווי המזון האבוד עומד על 23.1 מיליארד שקל, וכמחצית ממנו היה ראוי ובטוח למאכל. בעולם מדובר על לא פחות מטריליון דולר.

"כמעט חצי מהבזבוז הזה מקורו לא אצל חקלאים, בתי מלון, צבא, מסעדות או רשתות שיווק, אלא במשקי הבית. המטרה שלנו היא לשנות את המודעות וההרגלים של האנשים בצורה רלוונטית, כיפית וחדשנית. אנחנו עושים זאת בדרך המהירה ביותר שאנחנו מכירים - דרך הבטן, ובאמצעות כך פועלים לשנות חיים של אנשים ולגרום להם לשאול 'איך יכול להיות שהמזון שאני נהנה ממנו עכשיו עמד להתבזבז, ואיך אפשר לשנות את זה?'".

"לחסוך טיול לסופר"

רובין פוד החלה את דרכה ב־2015 באירוע קהילתי קטן בחיפה, בו כל המנות התבססו על פירות וירקות שכמעט ונזרקו לפח. זה היה רק הפתיח לשורת אירועים, מיני פסטיבלים, שווקי קח־תן, הרצאות, כנסים, חתונות וגולת הכותרת - מסעדה שהמנות בה היו על טהרת מזון שהוצל, שבשנתיים שבהן פעלה בקונספט המקורי אירחה עשרות אלפי אנשים.

מתנדבים בעמותה להצלת מזון ''רובין פוד'' / צילום: רובין פוד

ב־2022 רובין פוד הרחיבה את הפעילות לזירה הבינלאומית כשערכה שני אירועים קולינריים עבור ארגוני המזון של האו"ם ברומא, וכיום היא משתתפת בפרויקט למניעת בזבוז מזון של האיחוד האירופי במסגרת תוכנית הגרין דיל ביבשת - במאגד בינלאומי בשם ZeroW המונה 50 ארגונים.

בשבועות הקרובים תשיק העמותה את "אתגר רובין פוד", שנועד לדברי רילוב להטמיע את כל העקרונות הללו בשגרה שלנו. הוא ייארך שלושה שבועות וילווה על ידי נציגי העמותה ושפים מקצועיים, במסגרת קבוצת וואטסאפ ומפגשי זום שבועיים שידריכו את המשתתפים להפחית את הבזבוז, בין היתר באמצעות מדידת מזון, עריכת קניות חכמות, ניצול המזון שיש לנו בבית לפני היציאה לסופר, אחסון המזון בצורה מיטבית ושימוש בקיים וגם בעודפים.

"במשך שלושה שבועות אנשים יישמו את זה בשגרה שלהם, ימדדו את בזבוז המזון שיש להם בבית בכל יום כך שיבחינו בדפוסים החוזרים, הם יקבלו טיפים וקו חם, וילמדו להשתמש באופן מיטבי במה שיש להם לפני שיוצאים לקניות", מסביר רילוב. "זה יכול לחסוך טיול שלם לסופר, והכסף שניתן לחסוך יוכל להוביל לשינוי משמעותי לאורך החיים. להציל את המזון של עצמנו במשק הבית שלנו, זה כאילו שאתה אוכל חינם חודש וחצי בשנה".

במיוחד בשבעת החודשים האחרונים מדובר על חיסכון משמעותי, לא רק בגלל גלי עליות המחירים, אלא גם בגלל הפאניקה שנרשמה בציבור מעת לעת במהלך המלחמה, אשר שלחה אותנו לסופרים שוב ושוב וגרמה לנו להוציא לא מעט כסף על מצרכים לשעת חירום או לנחמה.

אנשים לא מרגישים בושה או מבוכה, לאכול אוכל שהיה אמור להיזרק?
"מביך? זה הכל עניין של מיתוג", צוחק רילוב, "ואנחנו פה כדי למתג מחדש. לחשוב על בזבוז מזון ועל ההוצאות שלנו, להתייחס לזה לא כאל טאבו אלא כמשהו מגניב, מעניין ומושך להתעסקות. ובעולם של אינסטגרם ומאסטר שף, למה לא. השתתפות של שפים כמו אהרוני עוד יותר מתקפת את זה. אנחנו פועלים דרך מה שמחבר אנשים, ודרך הפלטפורמה הזו מציגים אלטרנטיבה, בתקווה ליישם אותה".

"מבשלות באופן קבוע"

לא רק בתחום המזון אנחנו רואים שינוי בשנים האחרונות. אופנת בגדי היד שנייה מזמן הפכה לדרך חיים, ולא רק בחנויות ייעודיות אלא גם בקבוצות וואטסאפ כמו "אימהות לא אוגרות" קבוצות מסירות כמו "חבילה עוברת", וקהילות פייסבוק כמו "זה לא יושב בול". אותן פלטפורמות משמשות גם לקבוצות וקהילות שנועדו למסור מזון, חומרי גלם או ארוחות מבושלות, ובקבוצות אחרות עולים עדכונים על חנויות ומסעדות שזרקו ארגזים מלאים באוכל במצב טוב.

דנית כהן משדרות חזרה מחו"ל ב־8 באוקטובר לבית ריק וסופרים סגורים. היא נשארה בעיר כדי לספר חיילים במספרה שלה, ומתוך חוסר היכולת שלה ושל שכניה לרכוש מזון החליטה לקנות מכספה שני מקררים ולהפוך אותם לקהילתיים. היא אספה תרומות מסופרים, מאפיות וצהרונים של בתי ספר וגני ילדים.

מקררים קהילתיים בשדרות שקנתה מכספה תושבת העיר דנית כהן, אחרי ה־7 באוקטובר / צילום: דנית כהן

את המקררים הציבה מחוץ לביתה: "הם פתוחים 24 שעות, וניתן בדיסקרטיות מלאה לבוא ולקחת דברים. הם מתרוקנים תוך כמה שעות", היא מספרת. "מאפיות נותנות לי לחם, חלות, בורקסים ועוגות במקום לזרוק, מהשוק אני מביאה פירות וירקות. אחרי שאני ממלאת את המקררים אני מפרסמת בפייסבוק ובקבוצות הוואטסאפ של העיר". היא לא מקבלת סיוע, ומדובר בפרויקט במימון מלא שלה.

"לא רציתי שאנשים יחזרו לשדרות ולא יהיה להם מה לאכול, וגם בקטע אקולוגי, רציתי להציל את המזון. על המקררים וההובלה שילמתי מכיסי, וכעת יש כמה אימהות שמבשלות באופן קבוע קציצות וממולאים ומניחות במקררים, ואני לא רואה מי לוקח. אני לא רוצה להביך אותם, אבל את האוכל אני מביאה על בסיס יומיומי ותמיד מפרסמת".

הקהילה ומשבר האקלים

"אוכלוסיית העולם גדלה, אבל השטח לא ואנחנו בונים על כל אדמה חקלאית. תנאים אלו בשילוב עם שינויי האקלים מעלים את השאלה - מאיפה נביא מזון?", אומרת ד"ר יעל פוזננסקי, מרצה בפקולטה לפסיכולוגיה, המכללה האקדמית אחווה.

את הסרת אתגר הבושה מתנועת הצלת האוכל "שנזרק לפח" היא מייחסת למדיה: "העולם השתנה במונחי תקשורת. יש יותר אפשרות לשים את הדברים על השולחן. אם יש לי סיר אורז בבית שאף אחד לא רוצה לאכול ממנו, יש היום מיליון קבוצות שאני יכולה לפרסם אותו שם ואני לא אספיק להגיד מילה ויבואו לקחת".

את התאוצה שתפסה התופעה היא קושרת בחיפוש הפסיכולוגי אחר משמעות: "אנחנו חיים בעידן בו אנשים שואלים עצמם בכל יום מה המשמעות שלי פה? מה הערך שאני נותן בעולם הזה? כשפרצה המלחמה, היו יותר מתנדבים מאנשים להתנדב עבורם. כשאתה מפרסם פוסט ברובין פוד, זה נותן לך תחושת ערך לראות שיש מי שרוצה מה שאתה לא רוצה. היום זה עובד עם אוכל, לפני חמש שנים זה היה בנושא ההלבשה.

"אנחנו מבשלים בלי הכרה וקונים בלי הכרה. היום אנחנו מפזרים את זה בקבוצות, האימהות שלנו היו מכינות פשטידה כשערבבו את כל השאריות, זרקו לתנור ויצאה ארוחה חדשה. העיקר הוא לא להרגיש שבזבזת. וכעת, המצב הכלכלי הרבה יותר קשה מבעבר".

ארגזים מלאים במזון שניצל / צילום: רובין פוד

לדבריה, בשנים האחרונות קרו שני דברים: "הראשון הוא יוקר המחיה שהרקיע שחקים, הכסף שלנו היום שווה פחות. והדבר השני הוא שהפסיקו להתבייש. התחילו לדבר על זה, רואים בטלוויזיה אנשים שנראים כמוני וכמוך הולכים למקרר החברתי ולוקחים שני ליטר חלב. יש הרגשה שאני לא חריג, שזה לגיטימי. אני עוברת ליד חנות ירקות, לידה תלוי שלט 'בואו לקחת' ועומדים שם אנשים ולוקחים.

"לתת סיר אורז, זו חזרה איטית לקהילתיות של פעם. העולם של כל אחד לעצמו, אנחנו עדיין רואים אותו, ולא כיף לחיות בו. וזה הצד החיובי של יוקר המחיה. שהוא החזיר אותנו להביא את הערך, ולראות שוב את הכוח של הקהילה".

אז מה אם העגבנייה עייפה

בארגון לקט ישראל, שקם ב־2003 ומשמש בתור בנק המזון הלאומי, מציינים כי ישראל נמצאת במקום השני בעולם בבזבוז מזון, וגם בהצלתו. לפי הדוח שפרסמו, הצלה של 20% בלבד מהמזון שיורד לטמיון תאפשר לסגור את מלוא הפער של חוסר הביטחון התזונתי בישראל.

חלק מפעולות הארגון כוללות, מעבר להצלת מזון ואספקתו לאלו הזקוקים לכך, גם הדרכות וסדנאות במטרה לחנך פרטים וארגונים כיצד לנצל טוב יותר את המזון שברשותם. לא חסר אוכל, מסבירם בארגון, הוא פשוט לא מחולק נכון.

זהבה נבט תושבת קריית טבעון הקימה בתחילת הקורונה מיזם הצלת מזון בעיר. "יצרתי קשר עם סופרים וחקלאים שלא היה להם למי לספק את הערוגות שהתייבשו בשדה, והצעתי לקלוט את זה במקום שיזרקו, או פיתות לקראת סוף היום, קייטרינגים או צהרונים. יש לי מערך של 45 מתנדבים, חמישה מקררים ויותר מאלף איש בשבוע שלוקחים אוכל", היא מספרת.

"לא משנה לי אם הם נזקקים. אני לא מבקשת תלוש משכורת. אני עושה זאת למען הצלת המזון, ולא מחלקת חבילות או מארזים. כאן, יש להם זכות בחירה. נוצרה קהילה של אנשים שמביאים לכאן מה שהם לא צריכים, קטשופ חריף או שמפו שקנו בטעות, חבילות שי שקיבלו לפסח, העיקרון הוא לקחת מה שתרצה בכמות שאתה צריך, רק תחשוב על האחר. בעוד יומיים, יגיע טרי וחדש".

בנוסף, היא מעבירה פעילויות בבתי ספר, ומבשלת עם בני נוער. "הפעילות החינוכית מהווה 70%. כשילדים רואים עגבניה קצת עייפה, הם אומרים איכס. אני מגיעה לבתי הספר, מבשלת איתם ומעבירה את המסר, שלבני נוער הוא הכי חשוב, שהניראות של הפרי לא מעידה על הטיב שלו. זה כמו בני אדם. יכולים להיות כאלו וכאלו, אני מראה להם בננה שמבחוץ שחורה ובפנים נהדרת, או גזר אורגני שנראה מעוות אבל כשאני חותכת אותו הוא נראה נהדר. המסר החינוכי פה הוא הרבה מעבר".

הטכנולוגיה גם נרתמה

גם חברות פרטיות החלו לשים דגש על הנקודות שיכולות לחסוך לא מעט כסף, וגם להתחיל שינוי סביבתי וחברתי.

חברת Sodexo ישראל, הפועלת בתחום שירותי ההסעדה ואחזקת מערכות ומבנים לחברות וארגונים, שבין לקוחותיה ניתן למנות את התעשייה האווירית, אסותא, תנובה, שטראוס, אסם, ישראכארט ומשרד הביטחון, השיקה לאחרונה את waste־watch - טכנולוגיה שמאפשרת דיווח וניטור פסולת מזון טרם השלכתו לפח. נתוני הדיווח מספקים מידע בזמן אמת ועוזרים להפוך את הבלתי נראה לגלוי, ובכך מאפשרים לזהות הזדמנויות להתייעל ולהפחית פסולת מזון ולדייק את ייצור המזון בהתאם לצרכים. לאחרונה גם השיקה קמפיין בכיכובו של השף אביב משה שמטרתו להעלות את המודעות ל"צמבוז" - צמצום בזבוז מזון.

מנתוני החברה, כ־20% מצריכת המזון בישראל נעשית במסגרת הסעדה מוסדית (אירועים, כוחות הביטחון, מקומות עבודה, מלונות, בתי־חולים, מסעדות ומוסדות חינוך). בזבוז מזון במטבחים אלה מוערך ב־226 אלף טונות בשנה.

זרעים של שינוי

"יש פה פרדוקס מאוד גדול. לא יכול להיות שיש כזו כמות גדולה של מזון שנזרק מצד אחד, ומצד שני יש כל כך הרבה רעבים בעולם. ולנו יש אחריות גדולה להתייחס לזה", אומרת איילת מרטין, תזונאית ומנהלת תחום אחריות תאגידית בחברה.

"כבר בתהליך הייצור, זה עובד על כמה רמות. משלב התכנון - לדעת כמה סועדים מתוכננים במסעדות השונות, לומדים את העדפות הלקוחות ובונים את התפריט כמה שיותר מדויק מבחינת הכמות והאיכות", היא מסבירה.

"זה ממשיך בהקפדה על בטיחות מזון, איחסון וחיי המדף. גם לעובדים מבוצעות הדרכות והסברה. מה שאנחנו מודדים אנחנו מנהלים טוב יותר. כל פסולת, לפני שהולכת לפח, נשקלת ונמדדת, כך שאנחנו יכולים לראות מה הסיבה בתפריטים מסוימים שמנות הושלכו לפח, ליצור הזדמנויות ולצמצם את הבזבוז.

"השף עצמו מסתכל על הפסולת לפני שנזרקת, ובודק אם הוא יכול לנצל חלקים ממנה. למשל, טבחית במסעדה ראתה קליפות גזרים, והבינה שניתן להכין מזה צ'יפס. היא הוסיפה את זה למנת שף, והסועדים עפו על זה. ההסתכלות השונה ושינוי התפיסה חסכו בזבוז מזון שהיה הולך לפח".

לדברי מרטין, "מדובר בערכים של קיימות, ולא רק בגלל בזבוז כסף או יוקר המחיה, וזה דבר שאנחנו פועלים להטמיע בארץ. לכן יצאנו עם קמפיין של השף אביב משה שפונה לקהל הרחב מסביר על ניצול חומר הגלם.

"טיפים נוספים הם תכנון מתכונים, לקנות מדויק, להכין בכמות מדויקת ואם נשאר, תשתפו את השכנים. במטבחים שלנו, כל זמן שזה עומד בבטיחות המזון, הוא יוכל להיות מנוצל שוב ביום שאחרי, או לסייע לדעת בהמשך להפחית מכמויות הייצור כדי לא להישאר עם עודפים".

"אנחנו זורעים זרעים כדי לראות את השינוי. כשאנשים יוצאים למלון הכל כלול הם מעמיסים המון על הצלחת, אבל לא באמת יכולים לאכול את כל הכמות שלקחו. אנחנו לא אומרים מה לא לעשות, אלא מנסים לעשות שינוי תפיסתי על איך מסתכלים על המזון. הטיפ שלי הוא לקחת אוכל בהתאם למידת הרעב והשובע. תרצו, תקחו עוד, אבל תתחילו עם מנות מאוזנות ומדודות. זה בא ממקום חיובי".

עוד כתבות

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

צבי אקשטיין מסביר: תרחיש הקיצון שיגרום לבנק ישראל להתערב

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

"השקענו פה מעל 1.3 מיליארד דולר, ולא עוצרים": ענק ההשקעות שמאמין בישראל

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות