גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשיוקר המחיה מכביד, יש מי שמנסים להציל אוכל וכסף מפח האשפה

במציאות בה גלי עליות מחירים לא מפסיקים להגיע, אחת הדרכים לחסוך אלפי שקלים בשנה היא להפסיק לבזבז מזון ● כשליש מהמזון שמיוצר בישראל, בשווי של מיליארדי שקלים, יורד לטמיון, כאשר מחצית ממנו בר הצלה ● אלה המיזמים החברתיים שבחרו למזער את הבזבוז, לעזור לקהילה ולכדור הארץ ולסחוף את הציבור

זהבה נבט תושבת קריית טבעון, הקימה בתחילת הקורונה מיזם הצלת מזון בעיר / צילום: דנית כהן
זהבה נבט תושבת קריית טבעון, הקימה בתחילת הקורונה מיזם הצלת מזון בעיר / צילום: דנית כהן

בזמן ששורות אלו ירדו לדפוס, בחמישי אחר הצהריים, המוני צרכנים גדשו את הסופרמרקטים לקניות לקראת סוף השבוע. פירות וירקות, פסטה, לחם, אורז, חלב - עגלות מלאות במצרכים שהתייקרו לאחרונה בעשרות אחוזים. כדאי שתדעו שכרבע ממה שקניתם - תזרקו לפח. ההוצאה על צריכת מזון בישראל עומדת על כ־18% מהסל הממוצע של משקי הבית, ובשני העשירונים התחתונים על 22%.

שעה שמשבר יוקר המחיה רק מחריף וההכנסה הפנויה מצטמקת, רובנו מחפשים איפה אפשר לחסוך, אבל בכל הנוגע לאוכל אנחנו משוכנעים שמדובר בגזירת גורל.

עם השנים קמו יותר ויותר מיזמים חברתיים וקהילות שמטרתם לעשות בדיוק את זה - למזער את בזבוז המזון, ועל הדרך לעזור לכדור הארץ ולחסוך לא מעט כסף.

"יותר משליש מהמזון בעולם מתבזבז, ולכך יש השלכות עצומות ברמה הכלכלית, חברתית וסביבתית", אומר שי רילוב, מייסד ומנכ"ל "רובין פוד", עמותה שמטרתה יצירת פלטפורמה בתחומי הקיימות, צרכנות, קהילה ועשייה חברתית דרך הצלת מזון.

מתנדבים בעמותה להצלת מזון ''רובין פוד'' / צילום: רובין פוד

לפי הדוח הלאומי לאובדן ולהצלת מזון של ארגון לקט ישראל ו־BDO, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, 2.6 מיליון טונות מזון ירדו לטמיון בישראל בשנת 2022. שווי המזון האבוד עומד על 23.1 מיליארד שקל, וכמחצית ממנו היה ראוי ובטוח למאכל. בעולם מדובר על לא פחות מטריליון דולר.

"כמעט חצי מהבזבוז הזה מקורו לא אצל חקלאים, בתי מלון, צבא, מסעדות או רשתות שיווק, אלא במשקי הבית. המטרה שלנו היא לשנות את המודעות וההרגלים של האנשים בצורה רלוונטית, כיפית וחדשנית. אנחנו עושים זאת בדרך המהירה ביותר שאנחנו מכירים - דרך הבטן, ובאמצעות כך פועלים לשנות חיים של אנשים ולגרום להם לשאול 'איך יכול להיות שהמזון שאני נהנה ממנו עכשיו עמד להתבזבז, ואיך אפשר לשנות את זה?'".

"לחסוך טיול לסופר"

רובין פוד החלה את דרכה ב־2015 באירוע קהילתי קטן בחיפה, בו כל המנות התבססו על פירות וירקות שכמעט ונזרקו לפח. זה היה רק הפתיח לשורת אירועים, מיני פסטיבלים, שווקי קח־תן, הרצאות, כנסים, חתונות וגולת הכותרת - מסעדה שהמנות בה היו על טהרת מזון שהוצל, שבשנתיים שבהן פעלה בקונספט המקורי אירחה עשרות אלפי אנשים.

מתנדבים בעמותה להצלת מזון ''רובין פוד'' / צילום: רובין פוד

ב־2022 רובין פוד הרחיבה את הפעילות לזירה הבינלאומית כשערכה שני אירועים קולינריים עבור ארגוני המזון של האו"ם ברומא, וכיום היא משתתפת בפרויקט למניעת בזבוז מזון של האיחוד האירופי במסגרת תוכנית הגרין דיל ביבשת - במאגד בינלאומי בשם ZeroW המונה 50 ארגונים.

בשבועות הקרובים תשיק העמותה את "אתגר רובין פוד", שנועד לדברי רילוב להטמיע את כל העקרונות הללו בשגרה שלנו. הוא ייארך שלושה שבועות וילווה על ידי נציגי העמותה ושפים מקצועיים, במסגרת קבוצת וואטסאפ ומפגשי זום שבועיים שידריכו את המשתתפים להפחית את הבזבוז, בין היתר באמצעות מדידת מזון, עריכת קניות חכמות, ניצול המזון שיש לנו בבית לפני היציאה לסופר, אחסון המזון בצורה מיטבית ושימוש בקיים וגם בעודפים.

"במשך שלושה שבועות אנשים יישמו את זה בשגרה שלהם, ימדדו את בזבוז המזון שיש להם בבית בכל יום כך שיבחינו בדפוסים החוזרים, הם יקבלו טיפים וקו חם, וילמדו להשתמש באופן מיטבי במה שיש להם לפני שיוצאים לקניות", מסביר רילוב. "זה יכול לחסוך טיול שלם לסופר, והכסף שניתן לחסוך יוכל להוביל לשינוי משמעותי לאורך החיים. להציל את המזון של עצמנו במשק הבית שלנו, זה כאילו שאתה אוכל חינם חודש וחצי בשנה".

במיוחד בשבעת החודשים האחרונים מדובר על חיסכון משמעותי, לא רק בגלל גלי עליות המחירים, אלא גם בגלל הפאניקה שנרשמה בציבור מעת לעת במהלך המלחמה, אשר שלחה אותנו לסופרים שוב ושוב וגרמה לנו להוציא לא מעט כסף על מצרכים לשעת חירום או לנחמה.

אנשים לא מרגישים בושה או מבוכה, לאכול אוכל שהיה אמור להיזרק?
"מביך? זה הכל עניין של מיתוג", צוחק רילוב, "ואנחנו פה כדי למתג מחדש. לחשוב על בזבוז מזון ועל ההוצאות שלנו, להתייחס לזה לא כאל טאבו אלא כמשהו מגניב, מעניין ומושך להתעסקות. ובעולם של אינסטגרם ומאסטר שף, למה לא. השתתפות של שפים כמו אהרוני עוד יותר מתקפת את זה. אנחנו פועלים דרך מה שמחבר אנשים, ודרך הפלטפורמה הזו מציגים אלטרנטיבה, בתקווה ליישם אותה".

"מבשלות באופן קבוע"

לא רק בתחום המזון אנחנו רואים שינוי בשנים האחרונות. אופנת בגדי היד שנייה מזמן הפכה לדרך חיים, ולא רק בחנויות ייעודיות אלא גם בקבוצות וואטסאפ כמו "אימהות לא אוגרות" קבוצות מסירות כמו "חבילה עוברת", וקהילות פייסבוק כמו "זה לא יושב בול". אותן פלטפורמות משמשות גם לקבוצות וקהילות שנועדו למסור מזון, חומרי גלם או ארוחות מבושלות, ובקבוצות אחרות עולים עדכונים על חנויות ומסעדות שזרקו ארגזים מלאים באוכל במצב טוב.

דנית כהן משדרות חזרה מחו"ל ב־8 באוקטובר לבית ריק וסופרים סגורים. היא נשארה בעיר כדי לספר חיילים במספרה שלה, ומתוך חוסר היכולת שלה ושל שכניה לרכוש מזון החליטה לקנות מכספה שני מקררים ולהפוך אותם לקהילתיים. היא אספה תרומות מסופרים, מאפיות וצהרונים של בתי ספר וגני ילדים.

מקררים קהילתיים בשדרות שקנתה מכספה תושבת העיר דנית כהן, אחרי ה־7 באוקטובר / צילום: דנית כהן

את המקררים הציבה מחוץ לביתה: "הם פתוחים 24 שעות, וניתן בדיסקרטיות מלאה לבוא ולקחת דברים. הם מתרוקנים תוך כמה שעות", היא מספרת. "מאפיות נותנות לי לחם, חלות, בורקסים ועוגות במקום לזרוק, מהשוק אני מביאה פירות וירקות. אחרי שאני ממלאת את המקררים אני מפרסמת בפייסבוק ובקבוצות הוואטסאפ של העיר". היא לא מקבלת סיוע, ומדובר בפרויקט במימון מלא שלה.

"לא רציתי שאנשים יחזרו לשדרות ולא יהיה להם מה לאכול, וגם בקטע אקולוגי, רציתי להציל את המזון. על המקררים וההובלה שילמתי מכיסי, וכעת יש כמה אימהות שמבשלות באופן קבוע קציצות וממולאים ומניחות במקררים, ואני לא רואה מי לוקח. אני לא רוצה להביך אותם, אבל את האוכל אני מביאה על בסיס יומיומי ותמיד מפרסמת".

הקהילה ומשבר האקלים

"אוכלוסיית העולם גדלה, אבל השטח לא ואנחנו בונים על כל אדמה חקלאית. תנאים אלו בשילוב עם שינויי האקלים מעלים את השאלה - מאיפה נביא מזון?", אומרת ד"ר יעל פוזננסקי, מרצה בפקולטה לפסיכולוגיה, המכללה האקדמית אחווה.

את הסרת אתגר הבושה מתנועת הצלת האוכל "שנזרק לפח" היא מייחסת למדיה: "העולם השתנה במונחי תקשורת. יש יותר אפשרות לשים את הדברים על השולחן. אם יש לי סיר אורז בבית שאף אחד לא רוצה לאכול ממנו, יש היום מיליון קבוצות שאני יכולה לפרסם אותו שם ואני לא אספיק להגיד מילה ויבואו לקחת".

את התאוצה שתפסה התופעה היא קושרת בחיפוש הפסיכולוגי אחר משמעות: "אנחנו חיים בעידן בו אנשים שואלים עצמם בכל יום מה המשמעות שלי פה? מה הערך שאני נותן בעולם הזה? כשפרצה המלחמה, היו יותר מתנדבים מאנשים להתנדב עבורם. כשאתה מפרסם פוסט ברובין פוד, זה נותן לך תחושת ערך לראות שיש מי שרוצה מה שאתה לא רוצה. היום זה עובד עם אוכל, לפני חמש שנים זה היה בנושא ההלבשה.

"אנחנו מבשלים בלי הכרה וקונים בלי הכרה. היום אנחנו מפזרים את זה בקבוצות, האימהות שלנו היו מכינות פשטידה כשערבבו את כל השאריות, זרקו לתנור ויצאה ארוחה חדשה. העיקר הוא לא להרגיש שבזבזת. וכעת, המצב הכלכלי הרבה יותר קשה מבעבר".

ארגזים מלאים במזון שניצל / צילום: רובין פוד

לדבריה, בשנים האחרונות קרו שני דברים: "הראשון הוא יוקר המחיה שהרקיע שחקים, הכסף שלנו היום שווה פחות. והדבר השני הוא שהפסיקו להתבייש. התחילו לדבר על זה, רואים בטלוויזיה אנשים שנראים כמוני וכמוך הולכים למקרר החברתי ולוקחים שני ליטר חלב. יש הרגשה שאני לא חריג, שזה לגיטימי. אני עוברת ליד חנות ירקות, לידה תלוי שלט 'בואו לקחת' ועומדים שם אנשים ולוקחים.

"לתת סיר אורז, זו חזרה איטית לקהילתיות של פעם. העולם של כל אחד לעצמו, אנחנו עדיין רואים אותו, ולא כיף לחיות בו. וזה הצד החיובי של יוקר המחיה. שהוא החזיר אותנו להביא את הערך, ולראות שוב את הכוח של הקהילה".

אז מה אם העגבנייה עייפה

בארגון לקט ישראל, שקם ב־2003 ומשמש בתור בנק המזון הלאומי, מציינים כי ישראל נמצאת במקום השני בעולם בבזבוז מזון, וגם בהצלתו. לפי הדוח שפרסמו, הצלה של 20% בלבד מהמזון שיורד לטמיון תאפשר לסגור את מלוא הפער של חוסר הביטחון התזונתי בישראל.

חלק מפעולות הארגון כוללות, מעבר להצלת מזון ואספקתו לאלו הזקוקים לכך, גם הדרכות וסדנאות במטרה לחנך פרטים וארגונים כיצד לנצל טוב יותר את המזון שברשותם. לא חסר אוכל, מסבירם בארגון, הוא פשוט לא מחולק נכון.

זהבה נבט תושבת קריית טבעון הקימה בתחילת הקורונה מיזם הצלת מזון בעיר. "יצרתי קשר עם סופרים וחקלאים שלא היה להם למי לספק את הערוגות שהתייבשו בשדה, והצעתי לקלוט את זה במקום שיזרקו, או פיתות לקראת סוף היום, קייטרינגים או צהרונים. יש לי מערך של 45 מתנדבים, חמישה מקררים ויותר מאלף איש בשבוע שלוקחים אוכל", היא מספרת.

"לא משנה לי אם הם נזקקים. אני לא מבקשת תלוש משכורת. אני עושה זאת למען הצלת המזון, ולא מחלקת חבילות או מארזים. כאן, יש להם זכות בחירה. נוצרה קהילה של אנשים שמביאים לכאן מה שהם לא צריכים, קטשופ חריף או שמפו שקנו בטעות, חבילות שי שקיבלו לפסח, העיקרון הוא לקחת מה שתרצה בכמות שאתה צריך, רק תחשוב על האחר. בעוד יומיים, יגיע טרי וחדש".

בנוסף, היא מעבירה פעילויות בבתי ספר, ומבשלת עם בני נוער. "הפעילות החינוכית מהווה 70%. כשילדים רואים עגבניה קצת עייפה, הם אומרים איכס. אני מגיעה לבתי הספר, מבשלת איתם ומעבירה את המסר, שלבני נוער הוא הכי חשוב, שהניראות של הפרי לא מעידה על הטיב שלו. זה כמו בני אדם. יכולים להיות כאלו וכאלו, אני מראה להם בננה שמבחוץ שחורה ובפנים נהדרת, או גזר אורגני שנראה מעוות אבל כשאני חותכת אותו הוא נראה נהדר. המסר החינוכי פה הוא הרבה מעבר".

הטכנולוגיה גם נרתמה

גם חברות פרטיות החלו לשים דגש על הנקודות שיכולות לחסוך לא מעט כסף, וגם להתחיל שינוי סביבתי וחברתי.

חברת Sodexo ישראל, הפועלת בתחום שירותי ההסעדה ואחזקת מערכות ומבנים לחברות וארגונים, שבין לקוחותיה ניתן למנות את התעשייה האווירית, אסותא, תנובה, שטראוס, אסם, ישראכארט ומשרד הביטחון, השיקה לאחרונה את waste־watch - טכנולוגיה שמאפשרת דיווח וניטור פסולת מזון טרם השלכתו לפח. נתוני הדיווח מספקים מידע בזמן אמת ועוזרים להפוך את הבלתי נראה לגלוי, ובכך מאפשרים לזהות הזדמנויות להתייעל ולהפחית פסולת מזון ולדייק את ייצור המזון בהתאם לצרכים. לאחרונה גם השיקה קמפיין בכיכובו של השף אביב משה שמטרתו להעלות את המודעות ל"צמבוז" - צמצום בזבוז מזון.

מנתוני החברה, כ־20% מצריכת המזון בישראל נעשית במסגרת הסעדה מוסדית (אירועים, כוחות הביטחון, מקומות עבודה, מלונות, בתי־חולים, מסעדות ומוסדות חינוך). בזבוז מזון במטבחים אלה מוערך ב־226 אלף טונות בשנה.

זרעים של שינוי

"יש פה פרדוקס מאוד גדול. לא יכול להיות שיש כזו כמות גדולה של מזון שנזרק מצד אחד, ומצד שני יש כל כך הרבה רעבים בעולם. ולנו יש אחריות גדולה להתייחס לזה", אומרת איילת מרטין, תזונאית ומנהלת תחום אחריות תאגידית בחברה.

"כבר בתהליך הייצור, זה עובד על כמה רמות. משלב התכנון - לדעת כמה סועדים מתוכננים במסעדות השונות, לומדים את העדפות הלקוחות ובונים את התפריט כמה שיותר מדויק מבחינת הכמות והאיכות", היא מסבירה.

"זה ממשיך בהקפדה על בטיחות מזון, איחסון וחיי המדף. גם לעובדים מבוצעות הדרכות והסברה. מה שאנחנו מודדים אנחנו מנהלים טוב יותר. כל פסולת, לפני שהולכת לפח, נשקלת ונמדדת, כך שאנחנו יכולים לראות מה הסיבה בתפריטים מסוימים שמנות הושלכו לפח, ליצור הזדמנויות ולצמצם את הבזבוז.

"השף עצמו מסתכל על הפסולת לפני שנזרקת, ובודק אם הוא יכול לנצל חלקים ממנה. למשל, טבחית במסעדה ראתה קליפות גזרים, והבינה שניתן להכין מזה צ'יפס. היא הוסיפה את זה למנת שף, והסועדים עפו על זה. ההסתכלות השונה ושינוי התפיסה חסכו בזבוז מזון שהיה הולך לפח".

לדברי מרטין, "מדובר בערכים של קיימות, ולא רק בגלל בזבוז כסף או יוקר המחיה, וזה דבר שאנחנו פועלים להטמיע בארץ. לכן יצאנו עם קמפיין של השף אביב משה שפונה לקהל הרחב מסביר על ניצול חומר הגלם.

"טיפים נוספים הם תכנון מתכונים, לקנות מדויק, להכין בכמות מדויקת ואם נשאר, תשתפו את השכנים. במטבחים שלנו, כל זמן שזה עומד בבטיחות המזון, הוא יוכל להיות מנוצל שוב ביום שאחרי, או לסייע לדעת בהמשך להפחית מכמויות הייצור כדי לא להישאר עם עודפים".

"אנחנו זורעים זרעים כדי לראות את השינוי. כשאנשים יוצאים למלון הכל כלול הם מעמיסים המון על הצלחת, אבל לא באמת יכולים לאכול את כל הכמות שלקחו. אנחנו לא אומרים מה לא לעשות, אלא מנסים לעשות שינוי תפיסתי על איך מסתכלים על המזון. הטיפ שלי הוא לקחת אוכל בהתאם למידת הרעב והשובע. תרצו, תקחו עוד, אבל תתחילו עם מנות מאוזנות ומדודות. זה בא ממקום חיובי".

עוד כתבות

לוי הלוי / צילום: ענבל מרמרי

אל על עברה להפסד בעקבות "שאגת הארי" - לראשונה מזה שלוש שנים

חברת התעופה מסכמת את הרבעון הראשון של 2026 עם הפסד של 68.9 מיליון דולר - לראשונה מאז הרבעון הראשון של 2023 ● נכון לסוף אפריל, צבר ההזמנות של אל על עומד על 1.2 מיליארד דולר

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזן גידרה את מחיר הנפט ונפגעה, הכנסות מליסרון עלו למרות המלחמה

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● הכנסות מליסרון אומנם נפגעו בשל סגירת הקניונים בימי המלחמה הראשונים, אך היא הציגה עלייה ברווח ● גידורים על מחירי הנפט הובילו את בזן להפסד ● תאת עקפה את תחזיות השוק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט קטעה שלושה ימים של ירידות, תשואות האג"ח נפלו

נאסד"ק זינק ב-1.5% ● דריכות בוול סטריט לקראת דוחות אנבידיה הלילה ● טראמפ: "או שיהיה לנו הסכם, או שאנחנו הולכים לעשות כמה דברים שיהיו קצת לא נעימים ● מייסד אמזון, ג'ף בזוס, הודף  את החששות מפני בועת בינה מלאכותית, "אין מה לדאוג" ● הנפט צונח על רקע התקווה לפתיחת מצר הורמוז

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מדבר בכנס על מערכת ''ורה רובין'', שתנגוס בשוק מעבדי הליבה של אינטל / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

העסקה המשתלמת בישראל והנתון המדאיג: 5 הערות על דוחות אנבידיה

אנבידיה שוב ניפצה תחזיות עם הכנסות של יותר מ־80 מיליארד דולר ברבעון, אך מאחורי השיאים בדוחות הכספיים מסתמנות כמה מגמות מעניינות בשוק ● פעילות מלאנוקס הישראלית צומחת מהר יותר מליבת עסקי ה־AI של אנבידיה, אינטל על הכוונת, סין עדיין לא חוזרת - וארבע ענקיות הענן הופכות לחשובות יותר ויותר לעתיד החברה

משרדי חברת הפינטק INTUIT / צילום: מיכה לובטון

ענקית הפינטק האמריקאית מפטרת אלפי עובדים בעולם, חלקם גם בישראל

אינטואיט, שמעסיקה בישראל כ־500 עובדים מאז רכישת צ'ק מהוד השרון, תפטר כ-3,000 מעובדיה בעולם, עשרות מהם במרכז הפיתוח בישראל ● ברקע הקיצוצים: השפעת מודלי הבינה המלאכותית על תחום הפינטק, לצד העברת חלק מהמשרות להודו

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כל עוד הפסקת האש נשמרת: בשוק צופים הורדת ריבית ביום שני

התחזקות השקל, התמתנות האינפלציה והירידה בגירעון מגבירים את ההערכות להפחתת ריבית ראשונה זה חודשים - אך הכלכלנים מזהירים כי כל הסלמה מול איראן לפני מועד ההחלטה עלולה לדחות את המהלך ● בשוק מתמחרים כעת הסתברות של כ־60% להורדת ריבית ביום שני

משרדי מטא בקליפורניה / צילום: ap, Noah Berger

החל מ־4 בבוקר בשלושה גלים: 8,000 עובדים יקבלו היום הודעה - פוטרתם

היום צפויים אלפי עובדים לקבל מכתב פיטורים מענקית הטכנולוגיה מטא ● עד הרגע האחרון רבים מהם לא יודעים מה יעלה בגורלם ומספרים: "אחד מכל עשרה אנשים צפוי להיפגע, ואף אחד לא יודע מי"

סיגל זקשנסקי, מנהלת אגף שיווק, בנק מזרחי טפחות

הבינה המלאכותית: לא במקום הבנקאים, אלא לצדם

האתגר האמיתי בהטעמת AI בשירות הלקוחות במערכת הבנקאית הוא לעשות זאת בצורה שקופה, אחראית ואתית ● צריך לעשות זאת בצורה שתשמור על אמון הלקוחות, על הפרטיות שלהם ועל תחושת הקרבה והביטחון שהם מצפים לקבל מבנק ● לכן, צריך לאזן בין טכנולוגיה מתקדמת וקשר אישי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בלי סבסוד ישיר: זו חבילת הסיוע שמתכננים באוצר להעמיד ליצואנים שנפגעו מהדולר החלש

החבילה רחוקה מהדרישות שהציגה התאחדות התעשיינים - ובאוצר מבהירים: הכלי המרכזי שיכול לשנות את מגמת השקל אינו בידינו אלא בידי נגיד בנק ישראל ● בכירי האוצר מציגים בדיונים פנימיים עמדה אחידה לטובת הפחתת ריבית, אך נמנעים מלהתבטא כך בפומבי

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

גם לא איראן וקידוח כושל בבולגריה עצרו את קבוצת דלק: הרווח הנקי זינק ל-45 מיליון שקל

למרות התהפוכות הרבות בעסקיה של קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה ובניהולו של עידן וולס, הצליחה החברה בשורה התחתונה להזניק את הרווח הנקי פי 4.5 ל-45 מיליון שקל, וזאת הודות לפעילות הפיננסית החדשה – השליטה בחברת ישראכרט

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

צים עברה להפסד בעקבות ירידה בביקושים וזינוק מחירי האנרגיה

צים מסכמת רבעון חלש עם הפסד של 86 מיליון דולר, לאחר ירידה חדה בתעריפי ההובלה ובהיקף הפעילות ● בחברה מזהירים כי הזינוק במחירי הדלק בעקבות הסכסוך במפרץ הפרסי צפוי להשפיע יותר על תוצאות הרבעון השני, אך מצביעים על התאוששות בביקושים ועלייה בתעריפים בשבועות האחרונים

טל יעקובסון, מנכ''ל פריון / צילום: אוהד דיין

דוחות פריון אכזבו את המשקיעים, והמניה צנחה בת"א

תחום הפעילות המרכזי של פריון, פתרונות פרסום, ירד ביחס לרבעון המקביל ב-4.3%, בעוד שתחום החיפוש צמח בשיעור דו-ספרתי של 20.5% ● החברה מאשררת את התחזית השנתית שלה להכנסות של 215-235 מיליון דולר ו-EBITDA מתואם של 50-54 מיליון דולר

צילומים: AP

החוק שעשוי למנוע מטראמפ לשוב להילחם באיראן

הסנאט צפוי לדון בהגבלת סמכויותיו של טראמפ מול איראן • האירוויזיון הוביל לסערה דיפלומטית בין מולדובה ורומניה • ושופט העליון ההודי שכינה צעירים "ג'וקים" ● זום גלובלי

כותרות העיתונים בעולם

כך איראן הצליחה להשיג יתרון במלחמה מול ארה"ב וישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השיחות בין ישראל ללבנון נכנסות לשלב גורלי, האסטרטגיה שבה איראן השיגה יתרון מול יריבות חזקות ממנה, והמלחים ששילמו את מחיר הקרב על הורמוז ● כותרות העיתונים בעולם

תא''ל אורן גיבר, ראש מנהלת המרכבה והרק''ם / צילום: רומי אדלר - אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

"לא ראינו את האמברגו הגרמני מגיע": הבכיר במערכת הביטחון מסכם 32 שנה

תא"ל במיל' אורן גיבר, שהוביל את פיתוח טנק "ברק" והנגמ"שים המתקדמים במדינה, נפרד ממנהלת המרכבה והרק"ם (מנת"ק) ● מדובר בגוף הממשלתי האחראי על הפיתוח, הייצור והאספקה של כלי הרק"ם לצה"ל ● בראיון פרישה הוא מדבר על ה"חוצפה החיובית" שקידמה אותו ועל האתגרים שמעצבים את שדה הקרב הבא ● וגם: ההלם ב־7 באוקטובר והפיתוח שסייע באיתור חטופים

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

עסקת ענק: דליה תרכוש מניו-מד ורציו גז מלוויתן ב-6.7 מיליארד דולר

זו העסקה הראשונה שתיעשה במשק המקומי מאז המתווה החדש, ועפ"י הערכות, המחיר עומד בהתאם על 4.7 דולר ליחידת חום, ויתעדכן בהדרגה עם העלייה במחירי החשמל ● הענקית האמריקאית שברון, שמפעילה הן את מאגר לוויתן והן את מאגר תמר, נעדרת באופן בולט מהעסקה

ג'נסן הואנג, נשיא ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Lee Jin-man

אנבידיה מכה את השוק: ההכנסות ברבעון זינקו ב-85%; משפרת תחזיות להמשך

הכנסות החברה היו 81.6 מיליארד דולר, מעל הצפי ● הרווח למניה 1.87 דולר למניה, זינוק של 130% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● החברה מעלה את צפי הההכנסות ל-91 מיליארד דולר ברבעון הבא ● אישרה תוכנית לרכישה עצמית של מניות בהיקף של 80 מיליארד דולר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הרבה זמן לא ראינו יום כזה בת"א. הנה 5 סיפורים שהדהימו את השוק

לקראת חג השבועות והשבתת המסחר ביומיים הקרובים, הבורסה נשטפה היום בדוחות רבעוניים ● המניות שנפלו ואלו שזינקו בעקבותיהם, ואיך הן השפיעו על המדדים היום

ליאת בקייר / צילום: עמית נעים

ליאת בקייר: "המגפה הכי גדולה היא בדידות, ולשם אנחנו נכנסים"

מבצע "שאגת הארי" הגיע בתזמון מסחרי גרוע לכל ענף השיווק, אבל ליאת בקייר, שעומדת בראש סוכנות המשפיענים MIND, הרגישה זאת מקרוב ● בראיון היא מספרת על מערכות הדאטה הייחודיות שפיתחה, ומסבירה איך הומור, חדר מלא באור וחתול יכולים להקפיץ ביצועים

מערכת חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

משרד הביטחון ירכוש מערכות הגנה מהתעשייה האווירית בכמיליארד דולר

בזמן שמערכת הביטחון ממשיכה להיערך לאפשרות של חידוש הלחימה באיראן, התעשייה האווירית הודיעה על עסקה בהיקף של כמיליארד דולר לאספקת מערכות הגנה אווירית למשרד הביטחון ● היקף המכירות של החברה חצה לראשונה את רף 2 מיליארד הדולר ברבעון הראשון של השנה