פועלים עובדים באתר בנייה / צילום: Shutterstock
שבעה חודשים אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הממשלה אישרה היום (ד') הצעת החלטה ל"ייעול ושיפור הפיקוח והאכיפה על העסקה של עובדים זרים". מטרת ההחלטה, במילים פשוטות, היא להביא לסיום משבר המחסור בעובדים בענפי המשק, ובעיקר בענף הבנייה, ולפתור את החסמים שמנעו הבאה מאסיבית של עובדים זרים חדשים לישראל עד היום.
● מהפך: רשות המסים דרשה 1.5 מיליון שקל מאיש עסקים, ובסוף תשלם לו פיצוי של 95 אלף שקל
● פרויקט הבנייה הגדול בעולם נאלץ להתמודד עם המציאות
נזכיר כי עם פרוץ המלחמה נעצרה כליל כניסתם של פועלים פלסטינים לישראל - כ-102 אלף כאלו, לא כולל פועלים המוגדרים שוהים בלתי חוקיים. עצירת הכניסה בהינף יד גרמה למחסור מיידי ועצום בעובדים, שנמשך מאז שבעה חודשים ויצר מציאות שכנראה לא נראתה כמותה בעבר. למרות זאת, ולמרות מאמצים רבים מצד כלל הגורמים המעורבים בסיפור, עד היום נכנסו לישראל רק כ-4,100 עובדים זרים חדשים לענף הבנייה - קצב של כ-300 עובדים בשבוע (מאז נחתו העובדים הראשונים כאן, בתחילת פברואר) ו-1,100 בחודש. מדובר רק בעשירית מהמספר שקיוו בממשלה להביא לארץ במהירות שיא, לענף הזה בלבד.
ההחלטה כוללת צעדים הנוגעים לניהול מכסות העובדים הזרים בארץ, להגברת האכיפה ולהפחתת עלויות ההעסקה של העובדים הזרים - אך נראה שהיא בעיקר מוסיפה סרבול להליך המסורבל גם כך. גלובס עם ארבע הערות על התוכנית החדשה.
1 מרבה ועדות - מרבה סרבול
החלטת הממשלה החדשה שאושרה מדברת על ייעול ושיפור הפיקוח והאכיפה בנושא העובדים הזרים, וייתכן שלא במקרה - שכן בראייה כללית, שלא רק בנושא הפיקוח והאכיפה, נראה כי יש לה דווקא פוטנציאל להוסיף סרבול לתהליך, שגם כך מערב בתוכו גורמים רבים כבר כעת, ממשלתיים ופרטיים כאחד.
המאמץ להבאת עובדים זרים לישראל משלב עבודה בין משרדי הבינוי והשיכון, הפנים, המשפטים והעבודה, לצד רשות האוכלוסין וההגירה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התאחדות תאגידי כוח אדם זר לבניין ועוד. ההחלטה החדשה תוסיף להליך הזה עוד שלושה נדבכים לפחות: האחד - תוכנית פיקוח ואכיפה שנתית על העסקת עובדים זרים, שתגובש על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, משרד העבודה ומשרד המשפטים; השני - צוות בין-משרדי שיבחן את אופן יישום האכיפה שאותה תוכנית גיבשה, שבו יהיו חברים אנשי רשות האוכלוסין וההגירה, משרד העבודה, משרד המשפטים, משרד החוץ, רשות המיסים, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל ומשרד ראש הממשלה; ומעל לכול, הקמת ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, שתתכלל את הנושא כולו.
הוועדה בראשות שלי תוכל לקבוע ולשנות את מכסת העובדים הזרים בכל המשק, תהיה מוסמכת לקבוע את השכר המינימלי בענף מסוים, תוכל להעניק אישור להבאת עובדים זרים שלא בהסכמים בילטרליים ועוד. היא תורכב גם ממנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, ממנכ"ל משרד העבודה, ממנכ"ל משרד החוץ, ממנכ"ל משרד המשפטים, מהמשנה ליועמ"ש ממשלה (משפט ציבורי-חוקתי) ומהממונה על התקציבים במשרד האוצר.
לוועדה כוח גדול למדי: על פי ההחלטה, "החלטות הוועדה יחולו ללא צורך בהחלטות ממשלה והיא תהיה מוסמכת לקבל כל החלטה נוספת שתידרש לצורך יישום החלטת ממשלה זו, בכפוף לכל דין". ובכל זאת, נדמה שבעת זו, שבה הבירוקרטיה היא זו שמעכבת יותר מכול את הבאת העובדים הזרים בכמויות הנדרשות, תוספת של עוד ועדות, תוכניות והליכים, בהשתתפות גורמים רבים כל כך, עלולה רק להכביד על התהליך.
2 שטף עובדים זרים בישראל? לא בטוח שבקרוב
בשורה התחתונה, ההחלטה אמורה להתגבר על המכשולים הרבים שאיתם מתמודדים כל המשתתפים במאמץ הממשלתי להבאת העובדים הזרים לישראל. היא מיועדת לעשות סדר בדברים, וכלשון ההחלטה עצמה - "העיסוק המרובה בהבאת עובדים זרים ללא תוצאות מספקות, ריבוי החלטות ממשלה, ומספר רב של גורמים מעורבים בעלי זוויות מבט שונות, הביאו לידי הבנה כי נדרשת מתודולוגיה ממשלתית סדורה בעניין". יש לציין כי עד היום התקבלו לא פחות מ-91 החלטות ממשלה בנושא הבאת עובדים זרים למשק הישראלי (לא כולל ההחלטה החדשה).
אך האם ההחלטה תביא לכאן עובדים באופן מיידי? כיום ממתינים במדינות היעד, שאיתן חתמה מדינת ישראל על הסכמים בילטרליים להבאת עובדים זרים (בעיקר הודו, אך גם סרי לנקה ואוזבקיסטן), כ-13,700 פועלים שנמצאו מתאימים לעבודה בישראל, ומוכנים לבוא ולעבוד כאן באופן מיידי. הבירוקרטיה, וסוגיות נוספות (שבחלק מהן ניגע כאן בהמשך), מנעו מהם להגיע - ולא נראה שההחלטה הזאת תשנה את המציאות בטווח הזמן המיידי.
רמזים לכך אפשר למצוא בהחלטה עצמה: היא קובעת כי רק בתוך 45 יום מאישור התוכנית החדשה, תתקבל החלטה ראשונה של הוועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה באשר למכסות החדשות להבאת עובדים זרים לישראל - החלטה שיש בה כדי להשפיע על קצב הבאת העובדים בפועל; אישור להבאת עובדים זרים שלא בהסכמים בילטרליים - ערוץ שעד כה התברר כמהיר ויעיל מעט יותר - יוכל להינתן רק לאחר גיבוש קריטריונים מתאימים, שגם הם יתגבשו רק בתוך 45 ימים; ההחלטה מאפשרת גם הבאת עובדים ישירות על ידי מעסיקים - אך בכפוף "לאמות מידה וקריטריונים שיוגדרו בידי משרד הבינוי והשיכון", אך מועד לגיבוש אותם קריטריונים לא נקבע; ההחלטה אף מאפשרת להביא עד 20 אלף עובדים במסלול הפרטי (לעומת מחצית מזה היום) - אך רק בתנאי שמכסת עשרת האלפים הקודמת תתממש ב-80%. נכון להיום היא מומשה ב-20% בלבד.
כל אלו מביאים לכדי מסקנה אחת: אומנם ישנם בהחלטה מהלכים אופרטיביים לשינוי המציאות הקיימת, כך עד שזו תשתנה בפועל יעבור לכל הפחות חודש וחצי - בעוד ענפי המשק, ובעיקר ענף הבנייה, ממשיכים לשווע לעובדים.
3 ביקורת מרומזת על תפקוד תאגידי כוח האדם?
החוק הקיים היום מאפשר להביא עובדים זרים לענף הבנייה רק באמצעות תאגידי כוח אדם ייעודיים. אלו אחראים על כל הקשור לעובד הזר מרגע שנקבע כי הוא מתאים לעבוד בישראל: מהבאתו ארצה, דרך הצבתו באתר בנייה מסוים או לרשות חברת בנייה מסוימת, ועד לתנאים הסוציאליים המסופקים לו. בתקופה האחרונה נשמעו אמרות שונות אשר מציינות כי אחת הסיבות לעיכובים בהבאת עובדים לישראל היא תפקודן של חברות כוח האדם הללו - ונראה כי ההחלטה הנוכחית מצביעה על כך, אך מבלי להגיד זאת במפורש.
אחת ההוכחות לכך היא הדחיפה אל עבר הבאת עובדים ישירות באמצעות המעסיקים - עניין שעלה על הפרק כבר לפני כמה חודשים מצד מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, אך לא קודם בשל בעיות הנוגעות לחשש מסחר בבני אדם ומפגיעה בזכויות העובדים. כעת ההחלטה מאפשרת זאת, אם כי לא מגדירה עדיין יעדים מוגדרים.
לצד זה, מדברת ההחלטה על "צמצום תופעת גביית דמי תיווך אסורים" וכן מורה למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה "לפעול בכל הסמכויות והכלים העומדים לרשותו להגברת התחרות בין קבלני כוח אדם בעלי היתר להעסקת עובדים זרים בענף הבניין". עוד היא קובעת כי "בתום שישה חודשים מיום החלטה זו יבצע שר הפנים בחינה מעמיקה של תפקוד התאגידים ויפעל, אם יידרש, לאישור שיטות העסקה נוספות".
אגב, ההחלטה מורה גם על בחינת הפחתת האגרות המשולמות עבור עובדים זרים על ידי תאגידי כוח האדם. על פי סעיף זה, פוטנציאל הגבייה של אגרות אלו מגיע למיליארדי שקלים בשנה, ודאי אם אכן תגיע לכאן כמות העובדים הזרים המתוכננת. ב-2023 הסתכמו האגרות הללו, למשק כולו, בסכום של 600 מיליון שקל, ועל פי ההערכות רק בענף הבניין הן יכולות להגיע ליותר מ-3 מיליארד שקל. "פוטנציאל הגבייה מגיע למיליארדי שקלים, באופן אינו מצדיק את גובה האגרות ביחס להוצאות הממשלה הפחותות מהן", נכתב בהחלטה.
4 הקריצה לאמריקאים
לאורך כל ההחלטה אפשר לחוש בטביעת האצבע של הסטנדרט האמריקאי, בעיקר בנוגע לשמירה על זכויות העובדים ולמניעת סחר בבני אדם. הסעיף הראשון של ההחלטה מוקדש להגברת פעולות הפיקוח, הבקרה, המניעה והאכיפה של עובדים זרים במשק הישראלי, ולצורך כך יורצו כמעט 400 תקנים חדשים, בעלות כוללת של 137 מיליון שקל. בהחלטה מודגש כי העלות כוללת גם "הוצאות נוספות הנוגעות למניעת סחר בבני אדם". אגב, התקציב לתוכנית החדשה כולה בשנת 2024 הוא 26.5 מיליון שקל בלבד, אך בשנת 2026 הוא יגיע כבר ל-147 מיליון שקל.
טביעת האצבע האמריקאית מורגשת גם בסעיף הנוגע לאישור הבאת עובדים זרים שלא בהסכמים בילטרליים, נכתב כי הוועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה תאשר הבאה רק ממדינות המדורגות באחת משתי הדרגות הגבוהות (tier1 ו- tier2) בדוח מחלקת המדינה האמריקאית בנוגע לסחר בבני אדם.
גם בחוות הדעת המשפטית של משרד העבודה מוזכר העניין, בקשר להבאת עובדים במסלול הפרטי: "למהלך עלולה להיות השפעה שלילית על הדירוג של ישראל בדוח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא סחר בבני אדם, שעלולה אף להוביל להורדת דירוג של מדינת ישראל; קיים חשש ממשי ששינוי זה ישפיע לרעה על יישום ההסכמים הבילטרליים". עם זאת, בחוות הדעת מצוין שכל עוד ההבאה במסלול הפרטי תיעשה באמצעות וועדת המנכ"לים, "הגם שישנם קשיים משפטיים, הם אינם עולים לכדי מניעה משפטית".