הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת גנט בבלגיה, בשבוע שעבר / צילום: Reuters, JAMES ARTHUR GEKIERE
שורת אוניברסיטאות בבלגיה ובהולנד הודיעו בימים האחרונים על ניתוק קשרים ועל כוונה להפעיל חרם אקדמי על מוסדות ישראלים להשכלה גבוהה, זאת בשל המלחמה בעזה. האוניברסיטאות מכוונות באמצעות הצעדים לערער את שיתוף־הפעולה האקדמי בין האיחוד האירופי לישראל, כולל הסכם "הורייזן" (Horizon) המקנה לישראל זכות להשתתף בפרויקטי מחקר משותפים עם מוסדות אירופיים.
● "חמאס בכל עזה": ב-WSJ טוענים - ישראל רחוקה מניצחון מוחלט
● היחסים עם ישראל סיבכו את ענק ההשקעות בחזית מפתיעה
ההסכם נחשב למנוע צמיחה קריטי לאקדמיה ולתעשייה המקומית, והוא מגלגל לפחות מיליארד שקל בשנה בתקציבי מחקר לפרויקטים שונים. החרם האקדמי הוא שלב נוסף בפעילות של גורמים פרו־פלסטיניים באירופה - לצד הפגנות, מחאות סטודנטים, דרישה להסטת השקעות וכן חרם מסחרי על חברות ישראליות או כאלו הקשורות לישראל.
רוח גבית מרה"מ
בעוד בארה"ב ובבריטניה הדרישות של המוחים בקמפוסים כללו ביטול שיתופי־פעולה מסחריים והסטת השקעות של האוניברסיטה או קשרים כלליים - באוניברסיטאות באיחוד האירופי המחאה התגבשה לכדי דרישה קונקרטית לשים קץ לתוכניות משותפות עם מוסדות ישראלים, תחת החסות והמימון של תוכנית "הורייזן". מדובר בתוכנית הדגל של האיחוד האירופי במחקר ובפיתוח שתקציבה קרוב ל־100 מיליארד אירו בשבע שנים, ושישראל זכאית להשתתף בה כאילו הייתה אחת ממדינות האיחוד. התוכנית נחשבת להצלחה מסחררת עבור מוסדות ישראליים, שאפילו קיבלו ממנה תקציבים בהיקף גדול הרבה יותר מזה שישראל העבירה למימונה בשל מצוינות אקדמית.
לאחר משא ומתן ארוך הוסכם לפני כשנתיים על תוכנית הורייזן החדשה לשבע השנים שבין 2021 ל־2027, הכוללת הגברת ההשתתפות הכספית הישראלית, בשל החשיבות שלה לאקדמיה ולתעשייה בארץ. ההסכם אינו כולל את אוניברסיטת אריאל בשל מיקומה מעבר לקו הירוק, וזו מקבלת "פיצוי כספי" מהממשלה על כך שאינה נכללת בה.
כעת, כמה שיתופי־פעולה במסגרת "הורייזן" נמצאים על הכוונת. אוניברסיטת VLB בבריסל הודיעה השבוע למשל כי היא מתכוונת לבטל פרויקט משותף עם מוסד ישראלי בתחום הבינה המלאכותית, ומעוניינת "לבחון מחדש" את שיתוף־הפעולה בינה לבין מוסדות ישראלים בשבעה פרויקטים שונים. באוניברסיטת גנט, דיווח בימים האחרונים העיתון "בראסלס טיימס", כי שני ארגוני סטודנטים דורשים להשעות את הפרויקטים המשותפים עם ישראל במסגרת תוכנית "הורייזן". באוניברסיטת ULB שבבריסל (אוניברסיטת־אחות של VLB), ארגון סטודנטים קרא "לנתק את כל הקשרים עם גורמים 'ציוניים'", ועם חברות ש"משתפות פעולה בדיכוי השיטתי של פלסטינים".
שתי האוניברסיטאות קיבלו בימים האחרונים רוח גבית מראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה־קרו, אחד הקולות הביקורתיים ביותר כלפי ישראל בצמרת מדינות האיחוד. "אם אני הייתי סטודנט היום, יש סיכוי טוב שהייתי מוחה ומשמיע את קולי", אמר בראיון לרדיו הבלגי בתחילת השבוע. דה־קרו גם לא הסתיר את עמדותיו האנטי־ישראליות כאשר אמר בסוף השבוע שעבר כי הוא שואף לקדם סנקציות על מדינת ישראל, כולל איסור לייבא מוצרים שיוצרו מעבר לקו הירוק. לדבריו, בלגיה "לא תוכל להמשיך ולעשות עסקים כרגיל עם מדינת ישראל".
מומחים שהתראיינו לתקשורת הבלגית בימים האחרונים אמרו כי חרם אקדמי על מוסד ישראלי שיהיה כרוך ב"פיצוץ" הסכם קיים במסגרת "הורייזן" יכול להביא לבעיות עבור האוניברסיטה המחרימה, ואולי אף לשלילת מימון רטרואקטיבית. אולם, הכל תלוי לדבריהם בתנאי החוזים שנוסחו בין המוסדות האקדמיים לבין "הורייזן". ה"ברסלס טיימס" מצא כי אוניברסיטת גנט מקיימת 13 פרויקטים תחת הגג של "הורייזן", בעוד אוניברסיטת ULB מקיימת 74 פרויקטים, כאשר ארבעה מהם הם עם מקבילים ישראלים. לפי חיפוש באתר המפרט את כל הפרויקטים המקבלים מימון מתוכנית "הורייזן", ישנם כ־146 פרויקטים משותפים לישראל ולבלגיה במוסדות מחקר ובחברות המקבלים מימון מהתוכנית של האיחוד האירופי.
בגלל פעילות מתפרה
במקביל, בהולנד הודיעה האקדמיה המלכותית לאמנות (KABK) כי היא מסיימת את הקשרים עם האקדמיה לאמנות ולעיצוב "בצלאל" בירושלים. הצעד התקבל לאחר חודשים של קמפיינים מצד גורמים פרו־פלסטינים במוסד ההולנדי, כולל עצומות וכינוס ועידה כללית לטובת הצעד. שני המוסדות קיימו בשנים האחרונות שיתופי־פעולה מקיפים. הצעד נעשה משום ש"הקונצנזוס של הקהילה שלנו הוא שהמדיניות והפעולות שלנו ושל מוסדות שותפים חייבים לתמוך ולחזק את הזכויות ההומניטריות האוניברסליות בכל זמן", מסר חבר המנהלים בהחלטה ששיגר לארגוני הסטודנטים שפעלו למען החרם.
בעצומה שהובילה לחרם צוינה במיוחד פעילות של מתפרה בבצלאל שעסקה בתיקון מדים של חיילים, זאת כעדות לתמיכה של המוסד כולו בצה"ל. "סטודנטים מתבקשים לתקן מדים בעבור הצבא הישראלי, אותו צבא שנכנס לעזה כדי לבצע רצח עם", נכתב בעצומה שהובילה לחרם. לפי דיווחים בהולנד, גם אוניברסיטת ליידן במדינה ניצבת בפני לחץ הולך וגובר מצד ארגוני סטודנטים לחתוך את הקשרים עם מוסדות ישראלים.