יעל דיין / צילום: איל יצהר
לאחר קריירה פוליטית וחברתית ארוכת שנים, הפוליטיקאית, הפעילה החברתית והסופרת יעל דיין הלכה היום (שבת), לעולמה בגיל 85. דיין, בתם של משה דיין ז"ל ורות דיין, כיהנה כחברת כנסת בין השנים 1992 ל-2003 ובמועצת עיריית תל אביב בשנים 2013-2003. בשנים האחרונות סבלה ממחלת ריאות. דיין הניחה אחריה שני ילדים. אחיה היוצר והשחקן אסי דיין הלך לעולמו במאי 2014 ואחיה הפסל אודי דיין נפטר ב-2017.
"אשת ציבור מעוררת השראה"
חיבר הכנסת לשעבר יאיר גולן ספד: "הצטערתי לשמוע על פטירתה של יעל דיין, אשת ציבור מעוררת השראה, שהשאירה חותם יוצא דופן על החברה הישראלית. דיין שמשה קול ברור וצלול לקבוצות שייצוגן לא נכלל בסדר היום הציבורי בהן נשים ולהט"ב. דיין הקימה ושמשה בתפקיד יושבת ראש הועדה לקידום מעמד האישה".
ישי שריד, שנשוי לבתה של דיין ובנו של יוסי שריד, כתב: " אנחנו מצטערים מאד על פטירתה של יעל דיין, שהייתה אימא וסבתא נהדרת ואהובה מאד. יעל נאבקה כל ימיה למען שלום וזכויות אדם ואהבה מאוד את ישראל. עד לרגע האחרון לא איבדה תקווה שעוד נזכה כאן לחיים טובים של שלום".
בארגון הנוער הגאה איגי נפרדו: "כואבות וכואבים את לכתה של אחת מחלוצות המאבק לשוויון מגדרי ולזכויות להט"ב בישראל. בכל תפקיד שכיהנה בו היא שברה את תקרת הזכוכית עבור כולנו, ואף הייתה הדמות הציבורית הראשונה שהופיעה באירוע רשמי של הקהילה. יעל מהווה עבורנו השראה למאבק על צדק ושבירת מוסכמות ונמשיך לנצור אותה ככזו בהיסטוריה הפמיניסטית, הלהט"בית והישראלית".
"יעל דיין תיזכר לנצח על חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית, ועל הקמת הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת", כתבה יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ מרב מיכאלי. "יש לה גם הישגים עצומים במאבק לזכויות להטב"ק ומקום חשוב במאבק על השלום. יעל דיין היא אחת מאותן אימהות ואחיות פורצות דרך שבנו לנו עוד קומה ועוד קומה במאבק להכרה ולשוויון".
כתבה רבי מכר ונודעה בשל פעילותה הציבורית
דיין נולדה ב-12 בפברואר 1939 בנהלל לרות, אשת אופנה ומקימת "משכת", ומשה - לימים הרמטכ"ל, שר הביטחון ושר החוץ. עוד בזמן לימודיה בתיכון החלה דיין בכתיבת טורים לעיתונים, ובמהלך הקריירה העיתונאית שלה פרסמה טורים ומאמרים ב"ידיעות אחרונות" ו"מעריב". דיין התגייסה לצה"ל ושירתה בדובר צה"ל, עד שהשתחררה בדרגת סרן.
בהמשך פרסמה דיין כמה ספרים רבי מכר, שעסקו בחייה האישיים והמקצועיים: "פנים חדשות במראה", "קנא בנפחדים", "אבק", "שני בנים למוות", "סיני, יוני 1967: יומן אישי", "שלושה שבועות של סתיו", "אבי, בתו" (שעסק ביחסיה עם אביה, משה דיין) ו"יש לי מה לומר".
הותקפה על ידי פעיל ימין בחברון
בשנת 1967, ימים ספורים לאחר תום מלחמת ששת הימים, נישאה דיין לאיש מערכת הביטחון דב שיאון. שיאון, שסבל ממחלה קשה, נפטר ב-2003. דיין נבחרה לכנסת מטעם מפלגת העבודה בשנת 1992, וכיהנה כחברת כנסת עד 2003.
במהלך שנותיה בכנסת פעלה רבות בנושא איכות הסביבה, ואף עמדה בראש השדולה למען איכות הסביבה. כמו כן כיהנה כיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ועמדה בראש ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת רצח נשים בידי בני זוגן. דיין בעלת הרקע הביטחוני כיהנה גם כחברה בוועדת החוץ והביטחון, ופעלה רבות נגד אלימות כלפי נשים וסחר בשנים.
באוקטובר 1996, במהלך ביקור בחברון, שפך פעיל ימין תה חם על פניה של דיין. "הוא שפך עליי תה, אני מבקשת לעצור אותו", אמרה אז דיין למאבטחים. התוקף, ישראל לדרמן, נידון לשלוש שנות מאסר.
פעלה למען זכויות להט"ב
בשנת 2003 עברה, יחד עם יוסי ביילין, למפלגת מרצ-הבחירה הדמוקרטית-שחר, ושובצה במקום ה-12 ברשימת המפלגה לקראת הבחירות. הרשימה זכתה לשישה מנדטים בלבד, וביילין ודיין נשארו מחוץ לכנסת. לאחר מכן פנתה דיין למישור המוניציפלי, ולאחר שנבחרה למועצת העיר תל אביב מטעם מרצ כיהנה כסגנית ראש עיריית תל-אביב ומחזיקת תיק הרווחה בעירייה.
בשנת 2008 פרשה דיין מרשימת מרצ והצטרפה לרשימת "תל אביב אחת" של ראש העירייה המכהן רון חולדאי. לאחר הבחירות מונתה ליושבת-ראש מועצת העירייה ולמחזיקת תיק הרווחה בעירייה. בשנת 2013 לא נכלל שמה ברשימה שהתמודדה בבחירות.
מלבד פעילותה במסגרות הפוליטיות, השתתפה דיין בפעילות למען הסכם ז'נבה, שנחתם ב-2003. כמו כן דיין הייתה פעילה במגוון גופים למען השלום: שלום עכשיו, בת-שלום, המרכז הבין-לאומי לשלום והמועצה לשלום ולביטחון. דיין הייתה מהדמויות הבולטות במאבק.
בשנים האחרונות סבלה מבעיות בריאות ונזקקה לבלון חמצן צמוד בשל מחלת ריאות. באוגוסט 2023 נפוצה שמועה כי דיין הלכה לעולמה: חברי כנסת, שלא טרחו לבדוק את מהימנות הדברים, מיהרו לפרסם הספדים ודיון בוועדת החוקה אף נעצר על ידי ח"כ גלעד קריב שהודיע על כך לנוכחים. השמועה החלה מדיווח באתר "סרוגים" שמסרו כי "מדובר בתקלה". גם אתר ויקיפדיה עדכנו את תאריך מותה - ותיקנו. חבר הכנסת קריב וחברת הכנסת נעמה לזימי, שפרסמה לה אז הספד, התנצלו כאשר התברר כי המידע לא נכון.
פורסם לראשונה ב-N12.