גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"קיבלנו כבר עשרות פניות": הפתרון של הטכניון לאנטישמיות בקמפוסים בחו"ל

הטכניון מזמין חוקרים מחו"ל להצטרף למוסד הלימוד, והנשיא מגלה כי "קיבלנו כבר עשרות פניות" ● בתוך כך, מועצת האקדמיה הלאומית למדעים מזהירה מפגיעה במעמד המחקר הישראלי, וקוראת לתקצוב מוגבר כתשובה לחרמות

הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת גנט בבלגיה / צילום: Reuters, JAMES ARTHUR GEKIERE
הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת גנט בבלגיה / צילום: Reuters, JAMES ARTHUR GEKIERE

"עייפים מהאנטישמיות בקמפוס שלכם? יש אופציה טובה יותר", סיסמת הפרסום המאוד אמריקאית הזו היא כותרת טור הדעה שכתב נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון והופיע בוול סטריט ג'ורנל בסוף השבוע שעבר. "אנחנו מקווים שהמנהיגים העולמיים ינקטו צעדים למנוע אפליה, אך החובה לפעול מוטלת גם עלינו", כותב סיון במכתבו הקצר. "מדענים ישראלים בקמפוס שלנו פועלים לבנות פתרונות לאתגרים הגדולים ביותר של האנושות. איננו יכולים להאט את הקצב של המדע. חוקרים, מורים וסטודנטים שחשים שאינם מתקבלים בברכה בקהילות שלהם למרות מחוייבותם למחקר המדעי - הדלתות שלנו פתוחות".

בלגיה והולנד בחרם אקדמי על ישראל, ותוכנית המיליארדים בסכנה
חרם אקדמי: האקדמיה ההולנדית המלכותית לאמנות מנתקת קשרים עם "בצלאל"
יואב קרני, פרשנות | האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

הקריאה הזו של סיון מגובה במעשים. הטכניון פרסם בסוף אפריל קול קורא המזמין חוקרים וסטודנטים מכל העולם להצטרף כעת לטכניון. הקריאה היא לאנשי סגל בכל הדרגות, אשר יוכלו להגיש מועמדות ולהגיע או למשרה קבועה, אם הם ימצאו מתאימים למשרה, או אם לתקופה קצרה, כולל אפשרות להנחיה משותפת לפוסט דוקטורט או לדוקטורט יחס עם האוניברסיטה אליה הם שייכים היום. סטודנטים יכולים להגיע דרך תוכנית חילופי סטודנטים מיוחדת לתקופות של בין חודשיים לשנה, בעיקר סטודנטים לתארים מתקדמים. כמו כן החל מסתיו 2025, תיפתח לפחות בחלק מחוגי הלימוד תוכנית שבה שנת הלימודים הראשונה נערכת באנגלית, וכוללת לימודי עברית כדי להשתלב בשנה לאחר מכן במערכת הלימודים הרגילה.

"בשבועות הספורים מאז שפרסמנו את הקול הקורא, קיבלנו עשרות פניות", אומר סיון. "זה אומר שישנו צורך אמיתי". הוא מציין כי המחשבה הייתה קודם כל להקל על הישראלים והיהודים שחווים חוויות לא נעימות בקמפוסים, ולדבריו חלק מן הפונים אכן הגיעו אחרי שעברו חוויות אישיות לא נעימות. "אחת הסיבות להקמת מדינת ישראל היא לתת מקום לאנשים שלא מרגישים נוח היכן שהם נמצאים", אומר סיון.

אך בנוסף, התוכנית נועדה גם לקלוט חוקרים מעולים שבמקרים אחרים אולי קשה יותר להחזיר לישראל, ואת החוקרים המגיעים באופן זמני, לשלוח בחזרה לארה"ב עם הבנה עמוקה יותר של המתרחש בישראל.

מצד אחד, זה נהדר להחזיר מוחות ולעטוף באהבה אנשים שחוו קושי על רקע היותם ישראלים ויהודים בקמפוסים הסוערים. אבל, האם הם לא יהיו חסרים שם? הן לשם פיתוח הקשרים הבינלאומיים של האקדמיה הישראלית ואם כדי להתמודד מול הנרטיב הפלסטיני?
"אנחנו חושבים קודם כל על מה רוצים האנשים. בכל מקרה זו טיפה בים, מול הישראלים והיהודים הרבים שנשארו בקמפוסים. האם יש חשש שאנחנו בתהליך שבו ישראלים ויהודים בסופו של דבר ימנעו מהקמפוסים של האוניברסיטאות המרכזיות או יפחדו להביע שם את כולם? אני באמת לא יודע. אבל המענה שלנו הוא למי שמרגיש שהוא לא רוצה להיות שם".

אתם חוששים ממה שקורה לשיתופי הפעולה הבינלאומיים?
"בוודאי. שיתוף הפעולה הבינלאומי הוא נשמת אפה של האקדמיה. אנחנו נלחמים בכך כל האוניברסיטאות יחדיו וגם כל אחת בנפרד, אבל צריך לבנות מנגנון שגודלו ועוצמתו דומים למנגנונים של הצד השני. הם נערכים כבר שנים, ואנחנו לא פעלנו, וחייבים לפחות לפעול עכשיו. זה חיוני לכלכלה, לכח האדם, לעצמאות הישראלית בתחומים השונים. אבל המדינה כמעט לא נוכחת באירוע".

האקדמיה למדעים קוראת "להבטיח את עתיד המחקר הישראלי"

בתוך כך, היום (א') שלחה מועצת האקדמיה הלאומית למדעים מכתב לראש הממשלה, לראש המל"ל ולשרי האוצר, החוץ והמדע, ובו קריאה דחופה לפעול בזירה הבינלאומית נוכח הפגיעה במעמדו של המדע הישראלי.

"מועצת האקדמיה מביעה חשש כבד מן הסימנים המתרבים על התעצמותו של חרם אקדמי רחב-היקף וחסר תקדים על מוסדות מחקר ועל מדענים ישראלים, חרם שיוביל להתדרדרות חריפה במעמדה המדעי של ישראל בעולם ולפגיעה אנושה בעתיד המדע הישראלי", נכתב במכתב. "בעקבות מלחמת ישראל-חמאס, מוסדות מובילים ברחבי העולם שוקלים מחדש את יחסיהם עם המדענים ועם מוסדות המחקר הישראליים, נסוגים ונמנעים משיתופי-פעולה ומקיום ביקורים הדדיים, מעריכת כינוסים משותפים ומהקשר המדעי בין קהיליות מדעיות".

לדברי חברי האקדמיה, "זו תופעה מסוכנת והרסנית המאיימת על המדע הישראלי, ויש חשש כבד שצעדים אלה יפגעו אף במקומה המכובד של ישראל כחברה בתוכניות המחקר של האיחוד האירופי, הממלאות תפקיד חשוב בפעילות המדע הישראלי וטיפוח עתידו".

האקדמיה קוראת לממשלה לנקוט כל דרך אפשרית על-מנת להבטיח את עתידו של המחקר הישראלי. בנוסף לדרישה לחזק את המדע, את ההסברה ואת קשרי החוץ, מסבירים באקדמיה כי "על הממשלה לזנוח לאלתר אלה מפעולותיה אשר פוגעות בעצמאות המדע ומוסדות המחקר והתרבות".

האקדמיה פונה גם בקריאה למוסדות הבינלאומיים "להימנע משימוש בחרם ככלי לניהול מחלוקות גאו-פוליטיות ולהכיר באחריותם לעמוד איתן נגד גילויי אנטישמיות וסנטימנטים אנטי-ישראליים המופיעים לעתים במסווה של ביקורת פוליטית".

מה קורה עכשיו באוניברסיטאות בעולם?

בימים אלה מסתיימת שנת הלימודים בקמפוסים רבים בארה"ב, ובהתאם לכך גם המחאות מגיעות בהדרגה לסיומן, אם כי לא בדעיכה טבעית. בכמה אוניברסיטאות כמו הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה ואוניברסיטת אריזונה, התרחשו בימים האחרונים עימותים אלימים בין המשטרה לבין הסטודנטים, כאשר המשטרה חיסלה בהדרגה את מחנות האוהלים, תוך שימוש באמצעי פיזור הפגנות ומעצרים ברבים מן המקרים. מעצרים ועימותים המשיכו להיערך השבוע גם באוניברסיטת ברקלי ובאוניברסיטת קליפורניה באירוויין.

באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, בה התרחשו האירועים המתוקשרים ובין החריפים ביותר, זכתה נשיאת האוניברסיטה מינוש שפיק בשבוע שעבר להצבעת אי-אמון מטעם סגל בית הספר לאמנות ומדעים. בסגל טענו כי פעילותה "סיכנה את הסטודנטים ואת ערכי היסוד של האוניברסיטה, כולל חופש הביטוי והחופש האקדמי". נראה כי פינוי המאהל - ולא השפעתו של המאהל על הלימודים או ביטול טקסי הסיום - היו מבחינתם הסיבה לאי-האמון.

לאירופה הגיע הגל הנוכחי של המחאות בהשראת ארה"ב ומאוחר יותר ממנה, ושם המחאות עדיין נמשכות בעוצמה. בבריטניה, בשווייץ, בהולנד, בגרמניה ובצרפת החלו מחאות שקטות יחסית לאלה שנערכו בארה"ב, אם כי הן כן כללו לרוב מאהלים כמו המחאות האמריקאיות וגם פריצות למבנים, חלקם מבנים היסטוריים שסבלו נזקים.

במספר אוניברסיטאות נערכו דיונים בין הנהלות האוניברסיטאות לבין המאהלים בנושא ההשקעה בישראל. בינתיים בארה"ב אוניברסיטאות לא התחייבו רשמית להפסיק את ההשקעה בישראל, מה גם שבמקרים רבים מדובר בהשקעה דרך קרנות גידור שלא כל השקעותיהן שקופות, כך שייתכן שהדרישה תהיה בלתי אפשרית ליישום.

עם זאת, לשון השיח של האוניברסיטאות עם מנהיגי המחאה היא לשון חיובית, למרות טענות שהופיעו גם בעיתונות האמריקאית כי מאהלים אלה למעשה ממומנים ומנוהלים על-ידי ארגוני טרור פלסטיניים (ללא ידיעתם של רוב המוחים).

למשל, קנצלרית אוניברסיטת ברקלי, קרול כרייטס, כתבה למוחים כי היא נהנתה מאוד מהשיחה עמם. "אני רוצה להכיר במאמצים שלכם למחאה לא אלימה נגד ההרג וההרס יוצאי הדופן בעזה", אמרה, וציינה כי למרות שהיא מתנגדת לחרם אקדמי, האוניברסיטה תשקול לבחון האם השקעותיה "תואמות את ערכיה".

בעוד בארה"ב מדובר בשיח שהוא בינתיים כללי מאוד, באירופה הסטודנטים דורשים ספציפית להפסיק תוכניות שיתופי-פעולה במסגרת תוכנית "הורייזון" של האיחוד האירופי, תוכנית שישראל מרוויחה ממנה מענקים וקשרים מדעיים יקרי-ערך.

בינתיים הדרישות הללו עדיין לא נענו, אולם ישנה סנונית אחת של ניתוק קשר: האקדמיה המלכותית לאמנות של הולנד בהאג (KABK) הודיעה כי היא מנתקת את הקשרים עם האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל בירושלים.

עוד כתבות

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; מניית צים מזנקת בקרוב ל-40% במסחר המוקדם

מדד הדאקס עולה בכ-0.1% ● מניית חברת הספנות הישראלית צים מזנקת בוול סטריט, לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

נתניהו הבטיח: שדה תעופה בים. הבעיה? זה כבר הובטח לפני שלושה עשורים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה