גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"קיבלנו כבר עשרות פניות": הפתרון של הטכניון לאנטישמיות בקמפוסים בחו"ל

הטכניון מזמין חוקרים מחו"ל להצטרף למוסד הלימוד, והנשיא מגלה כי "קיבלנו כבר עשרות פניות" ● בתוך כך, מועצת האקדמיה הלאומית למדעים מזהירה מפגיעה במעמד המחקר הישראלי, וקוראת לתקצוב מוגבר כתשובה לחרמות

הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת גנט בבלגיה / צילום: Reuters, JAMES ARTHUR GEKIERE
הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת גנט בבלגיה / צילום: Reuters, JAMES ARTHUR GEKIERE

"עייפים מהאנטישמיות בקמפוס שלכם? יש אופציה טובה יותר", סיסמת הפרסום המאוד אמריקאית הזו היא כותרת טור הדעה שכתב נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון והופיע בוול סטריט ג'ורנל בסוף השבוע שעבר. "אנחנו מקווים שהמנהיגים העולמיים ינקטו צעדים למנוע אפליה, אך החובה לפעול מוטלת גם עלינו", כותב סיון במכתבו הקצר. "מדענים ישראלים בקמפוס שלנו פועלים לבנות פתרונות לאתגרים הגדולים ביותר של האנושות. איננו יכולים להאט את הקצב של המדע. חוקרים, מורים וסטודנטים שחשים שאינם מתקבלים בברכה בקהילות שלהם למרות מחוייבותם למחקר המדעי - הדלתות שלנו פתוחות".

בלגיה והולנד בחרם אקדמי על ישראל, ותוכנית המיליארדים בסכנה
חרם אקדמי: האקדמיה ההולנדית המלכותית לאמנות מנתקת קשרים עם "בצלאל"
יואב קרני, פרשנות | האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

הקריאה הזו של סיון מגובה במעשים. הטכניון פרסם בסוף אפריל קול קורא המזמין חוקרים וסטודנטים מכל העולם להצטרף כעת לטכניון. הקריאה היא לאנשי סגל בכל הדרגות, אשר יוכלו להגיש מועמדות ולהגיע או למשרה קבועה, אם הם ימצאו מתאימים למשרה, או אם לתקופה קצרה, כולל אפשרות להנחיה משותפת לפוסט דוקטורט או לדוקטורט יחס עם האוניברסיטה אליה הם שייכים היום. סטודנטים יכולים להגיע דרך תוכנית חילופי סטודנטים מיוחדת לתקופות של בין חודשיים לשנה, בעיקר סטודנטים לתארים מתקדמים. כמו כן החל מסתיו 2025, תיפתח לפחות בחלק מחוגי הלימוד תוכנית שבה שנת הלימודים הראשונה נערכת באנגלית, וכוללת לימודי עברית כדי להשתלב בשנה לאחר מכן במערכת הלימודים הרגילה.

"בשבועות הספורים מאז שפרסמנו את הקול הקורא, קיבלנו עשרות פניות", אומר סיון. "זה אומר שישנו צורך אמיתי". הוא מציין כי המחשבה הייתה קודם כל להקל על הישראלים והיהודים שחווים חוויות לא נעימות בקמפוסים, ולדבריו חלק מן הפונים אכן הגיעו אחרי שעברו חוויות אישיות לא נעימות. "אחת הסיבות להקמת מדינת ישראל היא לתת מקום לאנשים שלא מרגישים נוח היכן שהם נמצאים", אומר סיון.

אך בנוסף, התוכנית נועדה גם לקלוט חוקרים מעולים שבמקרים אחרים אולי קשה יותר להחזיר לישראל, ואת החוקרים המגיעים באופן זמני, לשלוח בחזרה לארה"ב עם הבנה עמוקה יותר של המתרחש בישראל.

מצד אחד, זה נהדר להחזיר מוחות ולעטוף באהבה אנשים שחוו קושי על רקע היותם ישראלים ויהודים בקמפוסים הסוערים. אבל, האם הם לא יהיו חסרים שם? הן לשם פיתוח הקשרים הבינלאומיים של האקדמיה הישראלית ואם כדי להתמודד מול הנרטיב הפלסטיני?
"אנחנו חושבים קודם כל על מה רוצים האנשים. בכל מקרה זו טיפה בים, מול הישראלים והיהודים הרבים שנשארו בקמפוסים. האם יש חשש שאנחנו בתהליך שבו ישראלים ויהודים בסופו של דבר ימנעו מהקמפוסים של האוניברסיטאות המרכזיות או יפחדו להביע שם את כולם? אני באמת לא יודע. אבל המענה שלנו הוא למי שמרגיש שהוא לא רוצה להיות שם".

אתם חוששים ממה שקורה לשיתופי הפעולה הבינלאומיים?
"בוודאי. שיתוף הפעולה הבינלאומי הוא נשמת אפה של האקדמיה. אנחנו נלחמים בכך כל האוניברסיטאות יחדיו וגם כל אחת בנפרד, אבל צריך לבנות מנגנון שגודלו ועוצמתו דומים למנגנונים של הצד השני. הם נערכים כבר שנים, ואנחנו לא פעלנו, וחייבים לפחות לפעול עכשיו. זה חיוני לכלכלה, לכח האדם, לעצמאות הישראלית בתחומים השונים. אבל המדינה כמעט לא נוכחת באירוע".

האקדמיה למדעים קוראת "להבטיח את עתיד המחקר הישראלי"

בתוך כך, היום (א') שלחה מועצת האקדמיה הלאומית למדעים מכתב לראש הממשלה, לראש המל"ל ולשרי האוצר, החוץ והמדע, ובו קריאה דחופה לפעול בזירה הבינלאומית נוכח הפגיעה במעמדו של המדע הישראלי.

"מועצת האקדמיה מביעה חשש כבד מן הסימנים המתרבים על התעצמותו של חרם אקדמי רחב-היקף וחסר תקדים על מוסדות מחקר ועל מדענים ישראלים, חרם שיוביל להתדרדרות חריפה במעמדה המדעי של ישראל בעולם ולפגיעה אנושה בעתיד המדע הישראלי", נכתב במכתב. "בעקבות מלחמת ישראל-חמאס, מוסדות מובילים ברחבי העולם שוקלים מחדש את יחסיהם עם המדענים ועם מוסדות המחקר הישראליים, נסוגים ונמנעים משיתופי-פעולה ומקיום ביקורים הדדיים, מעריכת כינוסים משותפים ומהקשר המדעי בין קהיליות מדעיות".

לדברי חברי האקדמיה, "זו תופעה מסוכנת והרסנית המאיימת על המדע הישראלי, ויש חשש כבד שצעדים אלה יפגעו אף במקומה המכובד של ישראל כחברה בתוכניות המחקר של האיחוד האירופי, הממלאות תפקיד חשוב בפעילות המדע הישראלי וטיפוח עתידו".

האקדמיה קוראת לממשלה לנקוט כל דרך אפשרית על-מנת להבטיח את עתידו של המחקר הישראלי. בנוסף לדרישה לחזק את המדע, את ההסברה ואת קשרי החוץ, מסבירים באקדמיה כי "על הממשלה לזנוח לאלתר אלה מפעולותיה אשר פוגעות בעצמאות המדע ומוסדות המחקר והתרבות".

האקדמיה פונה גם בקריאה למוסדות הבינלאומיים "להימנע משימוש בחרם ככלי לניהול מחלוקות גאו-פוליטיות ולהכיר באחריותם לעמוד איתן נגד גילויי אנטישמיות וסנטימנטים אנטי-ישראליים המופיעים לעתים במסווה של ביקורת פוליטית".

מה קורה עכשיו באוניברסיטאות בעולם?

בימים אלה מסתיימת שנת הלימודים בקמפוסים רבים בארה"ב, ובהתאם לכך גם המחאות מגיעות בהדרגה לסיומן, אם כי לא בדעיכה טבעית. בכמה אוניברסיטאות כמו הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה ואוניברסיטת אריזונה, התרחשו בימים האחרונים עימותים אלימים בין המשטרה לבין הסטודנטים, כאשר המשטרה חיסלה בהדרגה את מחנות האוהלים, תוך שימוש באמצעי פיזור הפגנות ומעצרים ברבים מן המקרים. מעצרים ועימותים המשיכו להיערך השבוע גם באוניברסיטת ברקלי ובאוניברסיטת קליפורניה באירוויין.

באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, בה התרחשו האירועים המתוקשרים ובין החריפים ביותר, זכתה נשיאת האוניברסיטה מינוש שפיק בשבוע שעבר להצבעת אי-אמון מטעם סגל בית הספר לאמנות ומדעים. בסגל טענו כי פעילותה "סיכנה את הסטודנטים ואת ערכי היסוד של האוניברסיטה, כולל חופש הביטוי והחופש האקדמי". נראה כי פינוי המאהל - ולא השפעתו של המאהל על הלימודים או ביטול טקסי הסיום - היו מבחינתם הסיבה לאי-האמון.

לאירופה הגיע הגל הנוכחי של המחאות בהשראת ארה"ב ומאוחר יותר ממנה, ושם המחאות עדיין נמשכות בעוצמה. בבריטניה, בשווייץ, בהולנד, בגרמניה ובצרפת החלו מחאות שקטות יחסית לאלה שנערכו בארה"ב, אם כי הן כן כללו לרוב מאהלים כמו המחאות האמריקאיות וגם פריצות למבנים, חלקם מבנים היסטוריים שסבלו נזקים.

במספר אוניברסיטאות נערכו דיונים בין הנהלות האוניברסיטאות לבין המאהלים בנושא ההשקעה בישראל. בינתיים בארה"ב אוניברסיטאות לא התחייבו רשמית להפסיק את ההשקעה בישראל, מה גם שבמקרים רבים מדובר בהשקעה דרך קרנות גידור שלא כל השקעותיהן שקופות, כך שייתכן שהדרישה תהיה בלתי אפשרית ליישום.

עם זאת, לשון השיח של האוניברסיטאות עם מנהיגי המחאה היא לשון חיובית, למרות טענות שהופיעו גם בעיתונות האמריקאית כי מאהלים אלה למעשה ממומנים ומנוהלים על-ידי ארגוני טרור פלסטיניים (ללא ידיעתם של רוב המוחים).

למשל, קנצלרית אוניברסיטת ברקלי, קרול כרייטס, כתבה למוחים כי היא נהנתה מאוד מהשיחה עמם. "אני רוצה להכיר במאמצים שלכם למחאה לא אלימה נגד ההרג וההרס יוצאי הדופן בעזה", אמרה, וציינה כי למרות שהיא מתנגדת לחרם אקדמי, האוניברסיטה תשקול לבחון האם השקעותיה "תואמות את ערכיה".

בעוד בארה"ב מדובר בשיח שהוא בינתיים כללי מאוד, באירופה הסטודנטים דורשים ספציפית להפסיק תוכניות שיתופי-פעולה במסגרת תוכנית "הורייזון" של האיחוד האירופי, תוכנית שישראל מרוויחה ממנה מענקים וקשרים מדעיים יקרי-ערך.

בינתיים הדרישות הללו עדיין לא נענו, אולם ישנה סנונית אחת של ניתוק קשר: האקדמיה המלכותית לאמנות של הולנד בהאג (KABK) הודיעה כי היא מנתקת את הקשרים עם האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל בירושלים.

עוד כתבות

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח ביציבות לאחר שאתמול ננעל בשיאים נוספים ● השקל ממשיך להתחזק מול הדולר, 3.18 שקלים ● בוול סטריט "ראלי סנטה קלאוס" החל, נייקי זינקה ב-5% ● אנבידיה ועוד חמש: בנק אוף אמריקה מסמן את המניות שצפויות להוביל את שוק השבבים שיגיע לטריליון דולר ב-2026 ● בוול סטריט וברוב הבורסות בעולם לא יתקיים היום מסחר לרגל חג המולד ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

המאבק הבא בין סמוטריץ' לברקת: הגדלת מכסת עובדים זרים

שר הכלכלה הציע להגדיל את מכסת העובדים הזרים במשק ולבטל את האגרות בגין העסקתם ● אלא שבאוצר טוענים: המכסות הקיימות טרם מולאו

החשיפה האמריקאית שמעיבה על פגישת נתניהו וטראמפ בשבוע הבא

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תמיכה ישראלית חשאית בדרוזים בסוריה נחשפה בדיווח אמריקאי, בית משפט בבריטניה הרשיע שני תושבים בתכנון מתקפת טרור נגד יהודים, והאם תוקם ועדת חקירה ממלכתית לטבח בסידני שבאוסטרליה? • כותרות העיתונים בעולם

דונלד טראמפ על רקע גרינלנד. הודיע על מינוי אחראי לסיפוח האי / צילומים: רויטרס, שאטרסטוק

החזית של ארה"ב מול דנמרק: גרינלנד, טורבינות רוח ואוזמפיק בסכנה

הממשל האמריקאי מינה שליח מיוחד לסיפוח גרינלנד והשעה פרויקטים של ענקית האנרגיה אורסטד ● במקביל, הוטלו איומי מכסים על יצרנית התרופות נובו נורדיסק ● בקופנהגן הגיבו בזעם וזימנו את השגריר לשיחת נזיפה: "ארה"ב הפכה לאיום אפשרי"

אילוסטרציה של דגימות דם / צילום: Shutterstock

מטופלים במיון יוכלו לתרום דגימות למאגר חדש: הבנק שמצטרף למגמה העולמית במחקר

מאבחון מוקדם של סרטן ועד המלצות איך ללכת - בנקי דגימות הם הדבר החם בקידום מחקרים ● השבוע הוכרז על הקמת מאגר חדש בישראל על ידי חברת MeMed, בשיתוף שלושה בתי חולים והטכניון ● בארץ כבר פועלים כמה מאגרים מרשימים, אז למה שיתוף הפעולה ביניהם מסובך ומה הסיכוי שנראה כאן בנק דגימות לאומי ענק כמו בבריטניה

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הדולר ב-3.18 שקלים ובשפל של קרוב ל-4 שנים. אלו הסיבות

השקל ממשיך את מגמת ההתחזקות שלו מול הדולר שנחלש כבר שלושה רצופים בעולם ● הסיבות: העליות בוול סטריט, מכירת גז למצרים ועסקות נשק גדולות ● מיטב: "מעבר לירידות בשוקי המניות בעולם הוא האיום העיקרי על התחזקות השקל" ● הדולר בדרך לשנתו החלשה ביותר זה שמונה שנים ● ומה צפוי בעוד חצי שנה?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות - ביום השביעי ברציפות; המדדים בשיא

הדולר נסחר סבהב כ-3.18 שקלים, שיא של כ-4 שנים ● חוקרי רשות ניירות ערך פשטו על משרדי אירודרום ● שיכון ובינוי: טרם התקבלה החלטה למכירת מניות שוב אנרגיה ● איי.סי.אל חתמה על חוזים ארוכי-טווח עם לקוחות בסין ● בבנק מזרחי מסמנים את הסקטורים המומלצים בשוק ההון המקומי ב-2026

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

"הנפקה היא לא מטרה בפני עצמה": מאחורי הקלעים של האקזיט הרביעי בגודלו אי פעם

חברת התוכנה ServiceNow הודיעה אתמול על רכישת חברת הסייבר ארמיס בכ־8 מיליארד דולר - האקזיט הרביעי בגודלו שנרשם בישראל אי פעם ● יבגני דיברוב, מנכ"ל ומייסד־שותף של ארמיס, ופבלו שטרן, סגן נשיא בכיר ומנהל חטיבת תהליכים טכנולוגיים ב־ServiceNow, חושפים בראיון לגלובס איך נסגרה העסקה

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

ישראל בוחנת מסלול חדש: יצוא גז טבעי דרך קפריסין

הפסגה המשולשת בין ישראל ליוון וקפריסין שהתקיימה השבוע הולידה תוכנית לפרויקט תשתיתי דרמטי ● על הפרק: הזרמת גז מלוויתן ותמר לקפריסין, למורת רוחה של טורקיה

אילוסטרציה: איל יצהר

פסק דין: האם ניתן לחייב את הסבים ואת הדודים לשמור על קשר עם הילדה?

סיפור יוצא דופן הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, כאשר אם לילדה בת 11 הגישה תביעה לאכוף על משפחת האב לקיים קשרים אישיים עם בתה, מאחר שהם מסרבים לעשות כן ● מה נפסק?

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

רשות התחרות סיימה את הבדיקה: האם אל על תיקנס בגלל מחירי הטיסות?

רשות התחרות סיימה בדיקה כלכלית ומשפטית שנועדה לקבוע האם אל על ניצלה את מעמדה כמונופול בקווי טיסה מסוימים בתקופת המלחמה ● עפ"י המסתמן, על החברה יוטל עיצום כספי שגובהו טרם נקבע, ושעשוי להגיע עד כ-118 מיליון שקל

קמפיין מכבי שיצר מקאן ת''א / צילום: צילום מסך מיוטיוב

קופ"ח מכבי יוצאת למכרז פרסום, בענף סבורים שהוא "שערורייה"

היקף התקציב העומד ככל הידוע על כ-25 מיליון שקל יוצא למכרז חדש ● המכרז הוא לחמש שנים, עם אופציה להארכה כפולה של שלוש שנים בכל פעם - כלומר 11 שנים ברצף ● קופת חולים מכבי בתגובה: "המכרז מנוהל באופן מקצועי תחת פיקוח של ועדת המכרזים של מכבי"

מימין: גלעד יעבץ, מייסדי פאגאיה: אביטל פרדו, יהב יולזרי וגל קרובינר, ראסל אלוואנגר / צילום: ענבל מרמרי, טל שחר, רועי פרי

רוב המניות הישראליות בוול סטריט סוגרות שנה שלילית, אבל היו כמה שזהרו

לצד מספר מניות שהניבו תשואה תלת-ספרתית, בהן גם אלביט וג'יי פרוג, רוב המניות הישראליות בוול סטריט לא הצליחו להכות את תשואת המדדים, ויותר ממחציתן אף הסבו הפסדים למשקיעים ● בין המניות שאיבדו בשנה האחרונה 90% ויותר מערכן נמנות אאוטבריין, רי וגאוזי

שנת השיא בהנפקות / צילום: Shutterstock

חברות הנדל"ן נוהרות לבורסה. מה צפוי בשנה החדשה?

הריבית הגבוהה והמשבר שעובר על שוק הנדל"ן הביאו בשנה החולפת 23 חברות לגייס כסף בבורסת תל אביב ● אילו חברות נכנסו, למה דווקא עכשיו, והאם הגל צפוי להמשיך גם ב־2026?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

שר האוצר סמוטריץ' חתם על הצו: ממחר - הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל יעלה ל-150 דולר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע כי חתם על הצו שיעלה את הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל מ-75 ל-150 דולר ● המשמעות: החל ממחר התקרה החדשה תיכנס לתוקף ● בעלי עסקים ואיגוד לשכות המסחר תוקפים: המהלך יפגע במשק ובסופו של דבר בצרכנים ● סמוטריץ': "אין סיבה שנשלם יקר, יכול להיות פה זול"

צ'ארלי ג'ביס

סוכריות גומי במאות דולרים: איך זינק שכר־הטרחה של היזמת שהונתה את ג'יי.פי מורגן

צ'ארלי ג'ביס, היזמת שהונתה את ג'יי.פי מורגן וניפחה את מספר המשתמשים בסטארט-אפ שלה "פרנק", נידונה ל־7 שנות מאסר ● כעת חשף ג'יי.פי מורגן את רשימת ההוצאות המשפטיות של עורכי דינה: 530 דולר על סוכריות גומי, מגדל פירות ים ואלפי דולרים על שדרוגי מלונות

טדי וארדי, שותף בקרן אינסייט פרטנרס / צילום: אינסייט פרטנרס

המשקיע שמאחורי האקזיט הענק חושף את נוסחת ההצלחה, ויש לו גם אזהרה לתעשיית הסייבר

טדי וארדי מאינסייט מתייחס לאקזיט הענק של ארמיס הישראלית ומספר על הפוטנציאל שזיהה בחברה ● בראיון לגלובס הוא מנתח את מלכודת הסייבר המקומי, ומזהיר: הפער בין סטארט־אפ לחברה גלובלית עובר דרך הדמיון והיכולת לבנות הנהלה בארה"ב

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט / צילום: מרי רון

"למי שמאמין במשק הישראלי": הבכיר שממליץ על הסקטור שטס ב-140% בשנתיים

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט, מאמין בבורסה בת"א, גם אחרי תשואה של 100% בשנתיים ● הוא מעריך כי מבין שני הסקטורים המצטיינים של השנה יש הזדמנות רק בבנקים ● ממליץ על מניות אנרגיה: "לא יודע אם ג'מיני ינצח את ChatGPT, אבל שניהם יצטרכו חשמל" ● ולמה כדאי להתרחק ממדד הביטוח?

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

עשרות מגישי גלי צה"ל וגלגלצ קיבלו הודעה שהעסקתם תוקפא בשבוע הבא; דיון בבג"ץ בימים הקרובים

כ־50 מגישי גלי צה"ל וגלגלצ המועסקים כיועצים קיבלו הודעה כי העסקתם תוקפא כבר משבוע הבא ● העובדים טוענים לפגיעה דרמטית בלוח השידורים ולסגירה בפועל של התחנה לפני ההכרעה המשפטית, ופנו לבג"ץ בבקשה דחופה לצו ביניים ● משרד הביטחון: "המשרד לא הוציא הנחייה כלשהי על סיום העסקה בגלי צה"ל"

מערכת ההגנה האווירית ברק MX / צילום: תע''א

המדינה שמבקרת את ישראל וגם מטמיעה מערכות נשק כחול־לבן

בהשפעת המלחמה נגד איראן, ארה"ב נותרה עם מחסור במיירטים מסוג THAAD • התעשייה האווירית מהדקת קשרים וחונכת מרכז חדשנות באזרבייג'ן ● וגם: קולומביה מבקרת את ישראל, אך במקביל רוכשת ומטמיעה מערכת הגנה אווירית ישראליות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות