במהלך פאנל שהתקיים בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית בישראל, שוחח דרור מרמור, סגן עורכת גלובס, עם ארז קמיניץ, שותף, ראש תחום רגולציה וממשל במשרד עורכי דין EBN, לשעבר משנה ליועץ המשפטי לממשלה ומחבר חוק קמיניץ; רות שורץ, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה; גורי נדלר, מנהל אגף בכיר תכנון ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית; וענאיה בנא, מנכ"לית ומייסדת אל־ביאדר.
● כנס הפוטנציאל של החברה העברית | "יש בחברה הערבית 30% צעירים, זה הון אנושי עצום"
● כנס הפוטנציאל של החברה הערבית | רסול סעדה: כך עבר הפשע בישראל מגוש דן אל היישובים הערביים
● כנס הפוטנציאל של החברה הערבית | "מי שרוצה לשלב את החברה הערבית צריך לעבוד בזה"
כיום, קיים מחסור ביחידות דיור עבור המגזר הערבי. לאור המצב, עולה התהייה האם גם בשנת 2024 נכון להמשיך לבנות יישובים מגזריים, או שצריך ללמוד לחיות יחד. כאשר השאלה הופנתה לקהל, הרוב המוחלט הצביע כי יש ללמוד לחיות ביחד. ענאיה בנא, התייחסה לסוגיה: "אני חושבת שצריך לפתוח מרחב דמוקרטי במדינה לכולם. עד היום מתקיימות ועדות קבלה ליישובים, ומוציאות את הערבים מתוך המרחב הכפרי. זה לא סותר בעיני, לדעתי צריך להיות גם וגם. מצד שני חיים משותפים של מרחבים פתוחים לכולם זה חשוב מאוד". רות שוורץ, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה, התייחסה להיבטי התכנון של החיים המשותפים. "אנחנו עוסקים באופי התכנון, בנפח ואיך יבוצע, ככל שלאוכלוסייה יש צרכים שונים, בוודאי שאנחנו מתייחסים לזה. בכל הנוגע להקצאות קרקע, זה פחות עניין של מוסדות התכנון, זה יותר החלטת ממשלה, רמ"י או משרד השיכון".
השפעות חוק קמיניץ
"חוק קמיניץ" הוא למעשה תיקון מס' 116 לחוק התכנון והבנייה, שנועד בעיקרו לאפשר אכיפה מינהלית נגד עבירות בנייה, ולהחמיר את הענישה על עבירות אלה. הוא זכה לכינויו משום שהוא מבוסס על המלצות ועדה, שבראשה עמד המשנה ליועץ המשפטי (אזרחי) ארז קמיניץ. החקיקה בעניין נכנסה לתוקף בסוף 2017, כשהחידוש העיקרי בה הוא ההסמכה שניתנה לפקחי הרשות לאכיפה במקרקעין להשית קנסות מינהליים על מבצעי עבירות בנייה חמורות (ללא צורך באישור בית משפט). קנסות אלה יכולים להגיע במקרים מסוימים ל־600 אלף שקל. כלומר, החוק מאפשר להטיל סנקציות כבדות יחסית ובאופן מהיר יחסית - ללא הליך פלילי ארוך.
המנחה דרור מרמור טען במהלך הפאנל כי החוק שהוצג ככזה שנוגע לכל המגזרים ונועד לתת כלים מנהלתיים בסופו של דבר מגדיל את החומות במקום לפתור את הבעיה. קמיניץ השיב לדבריו: "כשאנחנו הסתכלנו על כל מה שקשור על אישורי החברה הערבית והדרוזית, ועוד גורמים אחרים שעבירות בנייה אפיינו את ההתנהלות שלהם, בכל מה שקשור לחברה הערבית ניסינו לקחת את התיקון כמנוף לקידום של תכנון, וכל מה שאנחנו רואים עכשיו זה תהליך ארוך שעובר על החברה הערבית, בעקבות פעילות ממשלתית אינטנסיבית.
"אכיפה יעילה, בהמשך לתיקון שנעשה שהעביר לעולם המנהלי את אכיפת התכנון והבנייה, יכולה לעזור לקדם תכנון ומניעה של סיכול של פעולות תכנוניות. ככה אנחנו ראינו את זה וככה צריך להתייחס לזה עכשיו. אני מקווה שהעובדה שיחידת האכיפה הארצית עברה למשרד הבט"פ לא תשפיע על הענייניות של הפעולות".
בנא, הוסיפה כי, "אין אף אחד שרוצה לבנות ללא היתר, בלי חשמל מים או ביטחון בתוך הבית שלו, עם סכנות של צווים. אנחנו מדברים על מצוקה של בנייה שהיא לא מוכשרת, לא מוסדרת שקיימת מתוך בעיה מאוד אקוטית שיש להסדיר".
שוורץ התייחסה לטענה לפיה העובדה שהממשלה משתמשת בכלי החיצוני שנקרא ותמ"ל, מעידה שהועדות המחוזיות נכשלות בטיפול בחברה הערבית. "תחרות זה דבר טוב. אין לי את הכלים האגרסיביים שיש לותמ"ל, אני לא יכולה לדרוס תמ"א, אבל אני כן יכולה לתת שירות טוב וזאת גישה של כל היו"רים. עכשיו אנחנו רודפים אחרי ראשי רשויות, אומרים שיבואו אלינו. תכנון איחוד וחלוקה הוא אחד הכלים החזקים, אנחנו מצליחים ליצור שילוב ראוי עם שטחי ציבור ראויים, זה לא פתרון חף מאתגרים אבל אני חושבת שהוא טוב, דוגמה לכך זה באקה אל גרביה שעושה את זה בצורה נהדרת".
מוסדות חדשים
גורי נדלר הסביר כי האתגרים לקיום התחדשות עירונית ביישובים ערביים גדולים ומשמעותיים. "אני לא יכול לדווח על הצלחות, בואו נהיה ריאליים. אבל אני כן יכול לדווח על התחלות של תהליכים. בחברה הערבית יש מעט מאוד מודלים של יישובים, חוץ מנצרת חלק גדול מאוד מהיישובים הם כאלה שגם אם צמחו לממדים של עיר חסרים בהם רכיבים של עירוניות. מה שאנחנו מנסים לעשות זה לקחת את המקומות המתאימים ביותר בתוך היישובים ולשנות אותם ביחד עם הישוב עצמו. אני חושב שבנייה עירונית במרכזי היישובים הערביים הגדולים זה המפתח לצמיחה. שאנשים יוכלו לקנות דירה ולא לסמוך על קרקע של ההורים".
נדלר הוסיף כי "כל הדברים שנראים מאוד מפחידים בחברה הערבית נמצאים בקטן גם בחברה היהודית. אם אתה רוצה להצליח אתה צריך להביא שותפים שמבינים את כל צדדי העשייה. הדבר השני שאנחנו עושים כדי להתמודד עם זה, התחלנו לתכנן. התחלנו בסכנין ובנצרת, אני מקווה ומאמין שבסוף השנה יהיו כבר תוכניות ומוסדות התחדשות ותכנון בחברה הערבית. נדרשים לא רק תקציבים, אך השאיפה שלנו שבתוך החומש הזה נראה גם התחלות בנייה".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק הפועלים קו אימפקט ואל-ביאדר
