רסול סעדה, ד''ר ספא אבורביעה, מוחמד ח'לאילה, רנין מרדי ושאדי חדאד, בפאנל בין פשיעה לצמיחה / צילום: תמר מצפי
"מערכת החינוך בישראל נכשלה בניתוק הקשר הכלכלי־חברתי ליכולת התלמידים הערבים להגיע להישגים ולהשכלה איכותית", כך אמר מוחמד ח'לאילה, סמנכ"ל כספים ברשת בתי ספר "דרכא" בפאנל שהתקיים בכנס "הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל", שערך גלובס. בפאנל השתתפו גם ד"ר ספא אבורביעה, ראש תחום החברה הערבית ביד הנדיב; רנין מרדי, מנהלת פעילות החברה הערבית, בנק הפועלים; ושאדי חדאד, סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח עסקי, קו־אימפקט. את הפאנל הנחה רסול סעדה, מנכ"ל משותף אל ביאדר לפיתוח כלכלי־חברתי.
● כנס הפוטנציאל של החברה הערבית | רסול סעדה: כך עבר הפשע בישראל מגוש דן אל היישובים הערביים
● כנס הפוטנציאל של החברה הערבית | "מי שרוצה לשלב את החברה הערבית צריך לעבוד בזה"
● כנס הפוטנציאל של החברה הערבית | "במסגרת תוכנית החומש לחברה הערבית, אנחנו משקיעים קודם כל בחינוך. הפערים מצטמצמים"
עוד הוסיף ח'לאילה, שבעברו שימש כרפרנט באגף התקציבים, כי השכלה איכותית מתווה דרך לתעסוקה ומוביליות בשוק. "בניגוד לחברה היהודית, בה יש שונות רבה ברקעים הכלכליים, במגזר הערבי הרקע הכלכלי נמוך, וזה מוביל לתופעה של חוסר מעש וחוסר יכולת להשתלב בשוק העבודה בישראל".
לדברים אלו הוסיפה אבורביעה כי היא רואה בתופעת הפשיעה הערבית כ"משאב אנושי פוטניצאלי עצום שמתפספס". לדבריה, "כשמסתכלים על החברה הערבית, מדובר ב־30% צעירים, וזה הון אנושי גדול מאוד. אך לצערי יש המון חסמים שמגבילים אותם. הבעיה המרכזית של החברה היא העלייה הדרמטית של צעירים, בייחוד הגברים, שלא משתלבים במשק הישראלי".
"ארגוני הפשיעה מעניקים לצעירים משמעות"
אבורביעה אמרה כי "היום אנחנו חייבים לפתח ראייה מאקרו־כלכלית ולתת לצעירים הללו מענה. בקרן אנו מנסים למצות את ההון האנושי". היא הסבירה ש־60% מהפער הכלכלי בין יהודים לערבים נובע מפער בהון האנושי.
כיום, לדבריה, רואים את השינוי: "בעשור האחרון חלה הכפלה בשיעור ההשתתפות של צעירים ערבים בהשכלה הגבוהה. אך עדיין בשנתון ממוצע לחצי מהגברים הערבים אין יכולת לקבל תעודת בגרות. במחקרים שעשינו הורים מספרים שהם איבדו את היכולת לקבל את האחריות עליהם. ארגוני הפשיעה מעניקים משמעות חברתית יחד עם תחושת שייכות".
חדאד, סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח עסקי בקו־אימפקט, נשאל עד כמה ערבים שנמצאים בחברות הגדולות במשרות גבוהות, הינם בעלי השפעה על החברה הערבית? בתשובה לכך הוא אמר כי "אם מסתכלים על הנתונים בתעסוקה ובאקדמיה", האנשים הללו הם "קטליזטור ומנוף לצעירים ערבים שמסתכלים עליהם, שרואים אותם מצליחים בגלל היותם בחברות הגדולות, והם רוצים להידמות להם".
הוא הוסיף כי מעבר לאנשים המהווים מודל לדוגמה, יש שני נתיבים מהותיים בהשפעה על החברה: "ראשית, בתי הספר והחינוך בבית - הם מהווים הצעדים הראשונים של ההכוונה התעסוקתית המגיעה בשלבים הכי מוקדמים". הנתיב השני, הוא אמר, הוא האחריות של הפרט, "כמי שעשה כמה תפקידים בחייו, יש לי אחריות להוביל ולשמש דוגמה אישית לקהילה שלי. יש פה 20% מהאוכלוסייה, יש פה כוח צמיחה שהוא חלק משמעותי מאוד מהכלכלה. אנחנו צריכים להיות נוכחים מאוד ובכל מקום".
עם זאת, גם המגזר העסקי אחראי לקחת את האקדמאים הערבים שעמלו ועברו מכשולים בדרך ולפתוח להם הזדמנויות. כך לדבריו, "הצעיר שבורח לאלימות בכדי להשיג כסף קל, לא היה מגיע למקום הזה".
"הבנקאות האלטרנטיבית - מחוסר אוריינות פיננסית"
מרדי, מנהלת פעילות החברה הערבית בבנק הפועלים, נשאלה על תופעת הבנקאות האלטרנטיבית המתפתחת בצל תופעת הפשיעה בחברה הערבית. על כך השיבה ש"הבנקאות האלטרנטיבית מגיעה מחוסר אוריינות פיננסית נכונה, אם משפרים את מצב זה רואים תמונה טובה יותר".
מרדי הדגישה כי כבנק גדול, לפועלים יש תפקיד, "לתת עוד דרכים ופיתרונות לצעירים הללו כדי שיסללו את הדרך חיים שלהם בצורה טובה יותר. הפשיעה היא תופעה. היא לא משהו שגדלנו עליו, אנחנו צריכים להיות אופטימיים".
איך הבנק מסייע? "אנו בודקים שהתוכן שאנו מנגישים לחברה הערבית מתאים גם מבחינת תוכן וגם מבחינת שפה המתאימה לכל גיל, מעניקים כלים למגזר כדי שיתנהל בצורה נכונה יותר", אמרה מרדי. "לפי סקרים של בנק הפועלים, 45% מהחברה הערבית לא עומדים בחובות, לעומת 24% בחברה הכללית. יותר מ־60% מהערבים לא יכולים להיערך לאירועים בלתי צפויים, הרבה לא מתמקחים על התנאים הפיננסים שלהם", היא הדגישה.
***גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק הפועלים קו אימפקט ואל-ביאדר