דוח מצב הטבע לשנת 2023 של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המשרד להגנת הסביבה, קרן קיימת לישראל ורשות הטבע והגנים, הוצג אתמול (א') לציבור והוא משרטט תמונה עגומה. מגוון עקות סביבתיות מפחיתות את המגוון הביולוגי וגם את מספר הפרטים מן המינים בסיכון, לעומת המשך עלייה במספרם של המינים הפולשים, למשל המיינה, שרבים אוהבים לשנוא, שמספריה עלו פי 7 בתשע השנים האחרונות.
● השבוע בביומד | "האייל הזומבי": מחקר חדש מוכיח כי המחלה לא מסוכנת לבני אדם
● חזית המדע | המדען שהמציא את הציפרלקס מודה: "היה רגע שבו התרופה נגד דיכאון כמעט נגנזה"
"התהליכים, באופן כללי, הם לא משמחים", אומרת תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע. "כל מין בסיכון מושפע בדרך כלל מכמה סוגים של עקה: טרנפסורמציה של שטחים טבעיים, חתולים, אור, מזהמים; קוטלי חרקים בחקלאות, מיני פולשים". בישראל, המצב קשה במיוחד. "אנחנו מדינה בתנופת בנייה, שרמת חיים בה בעלייה. מלכתחילה, אנו מדינה קטנה, כך שההשפעות הן גדולות יותר מאשר במדינות אחרות. רמות הזיהום - המושפעות מהצפיפות - הן מטורפות. היעלמות שטחי טבע - זה היומיום שלנו, כמו גם השלכה של פסולת בשטחים שאמורים להישאר טבעיים. המשרד לאיכות הסביבה, רשות הטבע והגנים וקק"ל עושים מאמצים גדולים, ויש הצלחות, אך המשימה כאן קשה מאוד".
המצב בישראל חמור מאשר באירופה. כך, למשל, בתשע השנים האחרונות, חלה ירידה של 17% משפע הפרטים של עופות המקננים בישראל, קצב מהיר פי 4 מאשר באירופה. כשליש (65) ממיני העופות המקננים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה. גם ציפורים שלמדנו לזהות כחלק מהסביבה שלנו ונקראים "מינים מלווי אדם" נמצאים במגמת ירידה, ביניהם ירגזי מצויף, שחרור, פשוש, תור מצוי וצוצלת.
ב-13 השנים האחרונות, חלה ירידה של 34% בשפע הפרטים של הפרפרים. תקופת שיא הפעילות של הפרפרים התאחרה ב-30 יום ב-13 השנים האחרונות, כנראה כתוצאה משינוי האקלים; השינוי הזה מאתגר את הפרפרים, מכיוון שהם לא תמיד נמצאים בסנכרון עם מיני הצמח שהם זקוקים להם למחייתם. יותר משליש ממיני הפרפרים (51 מינים) נמצאים בסכנת הכחדה.
יש גם הצלחות
החדשות הטובות הן העלייה במספרים של מינים כמו צב הים, צב הים הירוק, ארנבת השדה וצבי שיטים. לדברי דיין, "זה אומר שמינים שנעשה מאמץ גדול לשמור עליהם, ניתן בהחלט גם להצליח איתם - אבל זה דורש הרבה מאמץ".
יותר ממחצית ממיני היונקים נמצאים בסכנת הכחדה. מאידך, אם תתפתו לשמוח על העלייה בכמות של תן זהוב או שועל מצוי, מסתבר שמספרם עלה בשל זמינות המזון מפסולת וחקלאות; אלו לא תמיד חדשות טובות, בעיקר במקרה של התן, שהוא גם חיה שכיחה - יש שיאמרו שכיחה מדי - וגם טורפת, כך שהוא מסכן מינים אחרים.
הזוחלים גם הם נמצאים בסכנה, עם ירידה של 58% בשפע הפרטים ביחידת חולות מערב הנגב ושל 48% ביחידת מישורי הלס בצפון הנגב.
מבחינת הצומח, 61 מינים פולשים התבססו בישראל בעשורים האחרונים, וישנם מינים נוספים שהסיכון להתבססותם כאן כפולשים היא גבוהה. עם זאת, המדד הכללי של שפע הצומח נמצא בעלייה.
איך השפיעה המלחמה?
"בחבל תקומה, נעשתה חשיבה היכן לשים את החניונים והטנקים, בעיקר בשטחים חקלאיים, וזה היה משמעותי לטובה. בצפון, ישנם כנראה שינויים תשתיתיים גדולים, כך אני שומעת. עושים דברים שבמצב העניינים הרגיל, לא היה עולה על הדעת לעשות. עכשיו, החלה עונת השריפות, ואני חרדה לחשוב איך זה יגמר. אני חושבת שבניגוד לתקופת הקורונה, ההרעה היא בכל זאת גדולה מדי, כך שהטבע לא מרוויח מכך שהתושבים עזבו את הצפון".
ומשהו אופטימי לסיום?
"עצם זה שנעשית מדידה מעמיקה, זו ההתחלה של התיקון, כי ברגע שאנחנו יכולים לדעת בדיוק מה קורה, אז אנחנו יכולים גם לטפל בזה".
