על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● "חיזבאללה ספג מכות קשות": בלבנון מעריכים שהחזית בצפון לא תתרחב
● מפעילות גרעינית ועד טילים בליסטיים: הכירו את הנשיא הזמני של איראן
● "תזמון רגיש במיוחד": כך סיקרו בעולם את מותו של נשיא איראן
1כיצד ישפיע מותו של ראיסי על עתידה של איראן?
"מותו של ראיסי שם קץ לעידן קצר אך טרנספורמטיבי בפוליטיקה האיראנית, שראה את המדינה צועדת לכיוון שמרני ואיים להביא את המזרח התיכון לסף מלחמה אזורית", נכתב הלילה בפורן פוליסי בכתבה שכותרתה שואלת "כיצד ישפיע מותו של ראיסי על עתידה של איראן?". נכתב כי "מומחים מאמינים כי האסטרטגיה של איראן לא תשתנה גם לאחר מותו של ראיסי, מכיוון שהיא מבוססת היטב בהנהגת המדינה. לדברי בהנם בן טאבלו מהקרן להגנת הדמוקרטיות, המשטר די מרוצה מהדרך בה המזרח התיכון הזדעדע מאז ה-7 באוקטובר, הכוללת התקפות ישירות ומזדמנות על ארה"ב וישראל, תוך שמירה על אסטרטגיה של לחץ הדרגתי. 'היא הצליחה להמשיך באסטרטגיה שלה, בהתקפות ההדרגתיות והמתמשכות על ארה"ב וישראל באמצעות פרוקסי ולפעמים ישירות, כמו באפריל, ועדיין נראתה כמי שניצחה את הסיבוב'", אמר.
עוד נכתב כי "מעבר לאופק של בחירות בזק והבחירות לנשיאות שנקבעו לשנה הבאה, קיים פוטנציאל למהפך בצמרת המעמד השליט באיראן. עם שורה קצרה של יורשים אפשריים לחמינאי בן ה-85, מלבד בנו של ראש המדינה, מוג'טאבה חמינאי, מותו של ראיסי עלול להכניס את עתידה הפוליטי של המדינה לסערה נוספת". צוין כי "חיל משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC), הכוח הגדול ביותר של הכוחות המזוינים האיראניים השולט בחלקים גדולים של כלכלת המדינה, יכול גם להשתמש במהפך כדי לחזק את ידו".
"מה שבאמת מעניין הוא לראות אם משמרות המהפכה בעצם ישלימו הפיכה הדרגתית", אמר דיוויד דה רושה, פרופסור במרכז למחקרים אסטרטגיים של אוניברסיטת ההגנה הלאומית וקולונל בדימוס של צבא ארה"ב.
מתוך פורן פוליסי, מאת ג'ק דטש. לקריאת הכתבה המלאה.
2 סין שורפת את הגשרים עם ישראל
"סין שורפת את כל הגשרים שלה עם ישראל", אומרת הכותרת של מאמר דעה שפורסם באתר החדשות ניקיי אסיה על ידי דרק גרוסמן, אנליסט ביטחוני בכיר בצוות החשיבה RAND Corp בסנטה מוניקה, קליפורניה, שימש בעבר כיועץ מודיעיני בפנטגון. "במהלך שלושת העשורים האחרונים, שתי המדינות פיתחו קשרים כלכליים, טכנולוגיים, ביטחוניים ודיפלומטיים הדוקים". אך "התגובה המפתיעה של בייג'ינג למתקפות הנוראיות של חמאס נגד אזרחים ישראלים ב-7 באוקטובר ולתגובה הישראלית שינו לחלוטין את התמונה הזו. למרות הקמפיינים הרשמיים הנרחבים שלה נגד קבוצות ואינדיבידואלים שהיא קישרה לטרור אסלאמיסטי מקומי, בייג'ינג לא גינתה את המתקפה הרצחנית של חמאס, ובחודש שעבר אף אירחה משלחת חמאס", נכתב. במהלך הלחימה מאז אוקטובר, בייג'ינג הטילה את כל האשמה על ישראל, בעוד שפלטפורמות המדיה החברתית הסינית כמו Weibo ו-WeChat התמלאו לפתע בביטויים אנטישמיים.
"ירושלים סימנה בשקט את מורת רוחה מהגישה של בייג'ינג", נכתב. "בסוף אוקטובר חתמה ישראל על הצהרה משותפת עם יותר מ-50 ממשלות אחרות בנוגע לפשעים סיניים לכאורה נגד האנושות באזור שינג'יאנג המוסלמי שלה". עוד צוין כי "סקרים לפני הפיגוע ב-7 באוקטובר הראו כי הישראלים חלוקים באופן שווה בשאלה האם הם רואים את סין בעין טובה. כיום, סביר להניח שהתוצאות יהיו הרבה פחות טובות. חלקם מחרימים אתרי קניות בניהול סיני, והקהילה העסקית הישראלית מעבירה את הפוקוס מסין להודו ולמדינות המפרץ". עוד נכתב כי "אם יחסיה של ישראל עם סין ימשיכו להתקרר, ישראל עשויה לבטל את הזיכיון המאפשר לקבוצת הנמל הבינלאומית שנחאי בבעלות המדינה להפעיל מסוף אחסון ופריקה חיוני בנמל המטענים הגדול במדינה, כפי שהציעה ארה"ב. ישראל יכולה גם להגביל את הגישה הסינית לטכנולוגיות שיכולות לשמש למטרות צבאיות, כמו יכולות סייבר, לוויינים וציוד אלקטרוני".
מתוך אתר החדשות ניקיי אסיה, מאת דרק גרוסמן. לקריאת הכתבה המלאה.
3חמאס מתחזק ביהודה ושומרון
"חליל, צעיר בן 21 ששוחרר לאחרונה מהכלא, הסתובב עצבני בבית משפחתו שליד רמאללה", נכתב הבוקר בגרדיאן בכתבה שמתארת את הלך הרוח ביו"ש מאז ה-7 באוקטובר. "חליל נעצר בפשיטה באוקטובר האחרון בשל תמיכתו לכאורה בחמאס, אך לא קיבל מידע על ההאשמות באותה עת. הוא ישב שישה חודשים בכלא ללא אישום. כעת, אמו חוששת שיעצר שוב". נכתב כי "עבור חליל, גל הפשיטות הישראליות לא השיג הרבה מעבר לליבוי הכעס. כסטודנט באוניברסיטת בירזייט, הוא הזכיר שכמעט כל 24 ראשי מועצות התלמידים נמצאים במעצר או חוששים ממעצר. הקבוצה הנתמכת על ידי חמאס בבירצייט ניצחה בעקביות בבחירות הסטודנטים השנתיות, הנתפסות כסימן נדיר לדמוקרטיה בגדה המערבית". חמאס רואה בהצלחות הללו סימן מובהק לתמיכה בו, נכתב.
ואכן, "סקר שנערך על ידי המרכז הפלסטיני לחקר מדיניות וסקרים ברמאללה הראה עלייה בתמיכה בחמאס בחודשים שלאחר הפיגוע באוקטובר, ולאחר מכן ירידה בחודשים האחרונים. אבל מה שנותר עקבי היה חוסר התמיכה בנשיא הרשות, מחמוד עבאס, והחיפוש אחר חלופות פוליטיות לשלטונו". הרבה מאי שביעות הרצון קשור ביחסים עם המתנחלים, נכתב. "הרשות מופיעה כאן עם רובים - למה הם לא משתמשים בהם כשהמתנחלים תוקפים? הם באים לכאן רק כדי לגבות מסים מהגב שלנו. הם לוקחים הכל, מבטיחים לנו הגנה ולא מספקים כלום. אבל אם תנסה להגן על עצמך, אתה תיעצר על ידי הרשות לפני הישראלים", אמר אחמד מכפר אל מוג'ייר. "זו האמת: חמאס נותן לנו שביב של תקווה. התמיכה שלי בחמאס רק הולכת וגוברת - מה שנלקח בכוח אפשר להחזיר רק בכוח. רק חמאס יכול להגן עלינו מפני המתנחלים", אמר.
מתוך הגרדיאן, מאת רות מייקלסון, סופיאן טאהא. לקריאת הכתבה המלאה.
4טור דעה בניו יורק טיימס: ישראל תמיד טועה בגישה מול חמאס
"יכול להיות שזה האינטרס של נתניהו לשטח את רפיח, כי כל דבר שמאריך את המלחמה מחזיק אותו בתפקיד, אבל זה לא האינטרס של ישראל", כתב מאמר דעה בניו יורק טיימס ניקולס כריסטוף, בעל טור דעות במגזין וכותב על ענייני חוץ ופנים. "בתור התחלה, הנחת היסוד של המצדדים בפלישה לרפיח היא שהתקיפה עשויה להיות עקובה מדם אך תאפשר השמדה מוחלטת של חמאס. אבל אני טוען מאז תחילת המלחמה הזאת שישראל לא צפויה למגר את חמאס, כמו שארצות הברית לא חיסלה את הטליבאן באפגניסטן, את הווייטקונג בווייטנאם או מיליציות אלימות בעיראק".
עוד כתב כריסטוף כי "חשוב לשים לב שהמודיעין הישראלי על עזה היה עגום מלכתחילה. ישראל לא צפתה את הפיגוע ב-7 באוקטובר, ואז נראה היה שהיא ציפתה שמנהיגי חמאס יהיו תחת העיר עזה וכך השמידו אותה". ישראל תמיד טועה בקשר לחמאס, כתב. "בשנות ה-80 טיפחה ממשלת ישראל את עליית חמאס בעזה משום שחשבה שדמויות דתיות יבלו את זמנם בתפילה במסגדים במקום בירי רקטות. ולקראת ה-7 באוקטובר נתניהו עזר לתמוך כלכלית בחמאס כי הוא חשב שזה יפצל את הפלסטינים ויפחית את הלחץ למדינה פלסטינית". כריסטוף הוסיף כי "מדינה שפועלת נגד האינטרסים הביטחוניים של עצמה אינה התנהלות ייחודית לישראל. ארה"ב האמינה שהיא צריכה להגן על עצמה על ידי לחימה בווייטנאם ובעיראק. רוסיה התעקשה להילחם באפגניסטן". לכן, "סיבה חשובה שאני מטיל ספק בכך שפלישה לרפיח היא האינטרס הביטחוני של ישראל היא לקח שלמדו כוחות ארה"ב בעיראק: שימו לב לא רק למספר המחבלים שאתם הורגים, אלא גם למספר שאתם יוצרים".
מתוך הניו יורק טיימס, מאת ניקולס כריסטוף. לקריאת הכתבה המלאה.