ח"כ ינון אזולאי, ש''ס (שחור לבן, ערוץ כנסת, 8.4.24) / צילום: יח''צ
למרות שהנושא הבוער ביותר ביחסיה של החברה החרדית עם המדינה הוא סוגיית הגיוס לצה"ל, ישנה גם השאלה של החינוך החרדי, שנחשב לכזה שמתחמק מחובותיו ללמד לימודי ליבה. הטענה הזו הרגיזה מאוד את ח"כ ינון אזולאי: "כל מה שהם רוצים, אנחנו מקיימים", הוא טען בערוץ הכנסת. עוד הוא הוסיף שעל מוסדות החינוך החרדיים "מפקחים הכי הרבה בשנה, יש להם את מספר המפקחים הכי גדול". האם באמת המדינה מקפידה על קלה כחמורה עם בתי הספר החרדיים?
● המשרוקית | המספרים החשובים מאחורי תוצאות המכרז להפרטת הדואר
● המשרוקית | המתקפה הישראלית ברפיח העירה את יצרני הפייקים בעולם
כשעוסקים בבתי הספר החרדיים, בדגש על לימודי הליבה בהם, נהוג להתייחס לחינוך היסודי, וכך עשינו גם אנחנו. המוסדות החרדיים מתחלקים לממלכתי־חרדי (ממ"ח, המחויב ל־100% ליבה), מוכר שאינו רשמי (מוכש"ר) מרשתות "המעיין" או החינוך העצמאי (100%), מוכש"ר אחר (75%) ומוסדות הפטור (55%). איך הפיקוח עליהם עומד ביחס לזרמי חינוך אחרים?
כדי להשוות בין מספר המפקחים, יש לבדוק את "מפתח הפיקוח": על כמה מוסדות חינוך אמון כל מפקח? במשרד החינוך הסבירו לנו שמפתח הפיקוח משתנה בהתאם לאזור הגיאוגרפי ובהתאם לצורך של שכבות הגיל השונות. לפי פרסום של ד"ר גלעד מלאך ועו"ד שלומית רביצקי טור־פז מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מפתח הפיקוח בחינוך החרדי עומד על 79 בתי ספר למפקח ממוצע, בעוד בחינוך הממלכתי המפתח עומד על 25 בלבד. משרד החינוך סייג ואמר שבממלכתי־חרדי ובמוכש"ר מפתח הפיקוח דומה לזה שבחינוך הממלכתי (25-30). לגבי מוסדות הפטור הוא לא סיפק מספרים.
אבל אולי נעשות יותר פעולות ביקורת, כפי שטען אזולאי? דוח של מבקר המדינה, שבחן את פעולות הפיקוח לשנות הלימודים תשע"ז־תשע"ט, מצא שבעוד אגף הבקרה של משרד החינוך קיים 340 פעולות פיקוח לזרמים הלא חרדיים (ממלכתי, ממלכתי־דתי וממלכתי־ערבי), הוא לא ביצע שום פעולת ביקורת במוסדות החינוך החרדיים לסוגיהם. ב־2019 אגף הבקרה תכנן פעולות ביקורת ב־45 מוסדות ממ"ח, אבל בפועל הגיע רק ל־27.
אז לגבי הכמות ברור שאזולאי טועה. ומה לגבי האיכות? לפי מלאך ורביצקי טור־פז, הפיקוח על המוסדות החרדים הוא "דל" ו"מתמקד בתחום של רישוי, בטיחות וביטחון ולא בתחומים פדגוגיים". גם לפי דוח מבקר המדינה, בפעולות הפיקוח לא נערכו כמעט שיחות עם מורים וכוח עזר פדגוגי.
ממשרד החינוך נמסר: "בין השנים תשע"ז לתשע"ט נערכו מספר בקרות בשתי רשתות החינוך החרדיות. בבתי הספר היסודיים נערכו בקרות מוסדיות, ובבתי העל יסודיים נערכו בקרות על שכר הלימוד. כמו כן, בתקופת הקורונה, משרד החינוך ערך בקרות על מוסדות החינוך החרדים, בין היתר ברשתות החינוך החרדיות ובמוסדות הממ"ח. הבקרות כללו בקרות מוסדיות ובקרות תקציב על עוזרי חינוך, צמצום פערים ותוכנית 'באים בטוב' (שיועדה לתת מענה לקשיים רגשיים וחברתיים שחווים תלמידים בצל הקורונה - י"א). בנוסף, התקיימו בקרות על שכר הלימוד במוסדות העל יסודיים ברשתות. מינהל רישוי, בקרה ואכיפה עובד כעת על תכנית הבקרות על החינוך החרדי לשנת הלימודים הבאה, תשפ"ה, בין היתר על מוסדות הממ"חים ועל רשתות החינוך החרדיות, בתיאום עם כלל הגורמים הרלוונטיים". מטעם ח"כ אזולאי לא נמסרה תגובה.
בשורה התחתונה: דברי אזולאי לא נכונים. בחינוך החרדי כל מפקח אחראי על יותר בתי ספר מאשר בחינוך הממלכתי, כך שלא ניתן שיהיו יותר מפקחים למוסדות החרדיים. כמו כן, דוח המבקר מצא שלא נעשו כמעט פעולות פיקוח במוסדות אלו, ואלו שנעשו לא נגעו בתחומים שאינם פדגוגיים.
תחקיר: יובל אינהורן