גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות הנדל"ן נטשו פרויקט פינוי בינוי במרכז תל אביב. מה יעשו הדיירים?

לגלובס נודע כי אקרו נדל"ן ותדהר פרשו ממיזם ההתחדשות העירונית ברחוב אבן גבירול בצפון הישן בעיר ● הפרויקט, שכולל מאות דירות בשווי של 900 מיליון שקל, נפל בין הכיסאות לאורך שנים ולא יצא לפועל ● הסיבה, לטענת הדיירים: התנהלות לא מקצועית מצד העירייה

מיקום הפרויקט המתוכנן באבן גבירול, ת''א / צילום: שירי דובר
מיקום הפרויקט המתוכנן באבן גבירול, ת''א / צילום: שירי דובר

עשור של מאמצים הסתיים: שתיים מחברות הנדל"ן הגדולות בישראל נוטשות פרויקט התחדשות עירונית בצפון הישן של תל אביב־יפו. החברות, אקרו נדלן ותדהר, אשר קידמו במשך שנים פרויקט התחדשות עירונית לחמישה בניינים ברחוב אבן גבירול, עם פוטנציאל הכנסות של מאות מיליוני שקלים, החליטו לאחרונה לסגת ממנו ומתכוננות לשלוח לדיירים הודעות על ביטול החוזים שנחתמו מולם. הסיבה, לטענת הדיירים: התנהלות לא מקצועית של העירייה.

המחיר והסיכון של מבצעי המימון הגיעו לדוחות יזמיות הנדל"ן ובנק ישראל
יותר משלוש שנים: הסטנדרט החדש של הקבלנים למסירת דירות

מדובר בפרויקט ברחוב אבן גבירול 184 עד 192 בעיר, לא רחוק מגשר בר יהודה החוצה את נהר הירקון וממשיך את הרחוב. שתי החברות החלו בקידום הפרויקט לפני כעשר שנים לטובת התחדשות הבניינים הקיימים, מבנים ישנים שעומדים על תילם מאז שנות ה־50, וכבר לפני חמש שנים חתמו על הסכם ההתחדשות מול דיירי המתחם.

על פניו, התכנון למתחם כולל הקמה של כמעט 300 דירות חדשות במקום 133 דירות קיימות, וכן משרדים, חניות ובית כנסת הקיימים במתחם. אלא שמכאן "העלילה מסתבכת", שכן העירייה הציגה לאורך השנים כמה גרסאות לתוכנית, שהותירו את המתחם במצבו הנוכחי - ללא תוכנית ברורה ומאושרת.

נפלו בין הכיסאות

לכאורה, קידום פרויקט להתחדשות עירונית באזור זה אמור להיות מהיר ופשוט למדי, שכן חמשת הבניינים נמצאים בתחומי שתי תוכניות שכבר אושרו: תוכנית רובע 4 החולשת על רוב חלקי הצפון הישן של העיר, ותוכנית ההתחדשות לרחוב אבן גבירול. אלא שהמתחם הספציפי הזה הוחרג משתי התוכניות, משום שהעירייה רצתה לקדם בו תכנון מיוחד, וכך הוא "נפל בין הכיסאות".

לאורך השנים הציעה עיריית תל אביב־יפו מספר גרסאות לתכנון המתחם הזה. בספטמבר 2019 הציגו אנשי התכנון במנהל ההנדסה שתי תוכניות: אחת למגדל בחלקו הצפוני, שרובו ייועד לתעסוקה אך יכלול גם 97 יחידות דיור (במקום 48 הקיימות כיום בבניין זה), והשנייה ליתר הבניינים, בחלק הדרומי, שתכלול 196 יחידות דיור במקום 85 קיימות. מאוחר יותר התכנון מעט השתנה ונוספו עוד ארבע דירות, כמו גם שטחי בנייה, למתחם הדרומי.

ביוני 2021, בתום ישיבה עם אדריכל העיר, התבקשו המתכננים להציג חלופה למיקום המגדל הצפוני, כך שיהיה צמוד לדופן רחוב אבן גבירול. בהמשך הועלה גם הרעיון של הקמת "מגדלון" - בניין בן 13 עד 17 קומות - במתחם הדרומי, אך זה בוטל, והוחלט על בניית המגדל בחלק הצפוני בלבד. בתחילה מגדל זה הוגבל ל־25 קומות, אך בשלב זה החליטו בעירייה לקדם תוספת של חמש קומות עבורו, "במקום" בניית המגדלון בצד הדרומי. בסוף 2021 הועלתה הצעה נוספת: לרכז את כל שטחי הציבור, כ־3,000 מ"ר בנויים, "בבניין ייעודי ועצמאי" בן ארבע או חמש קומות, כך על פי הגדרת אנשי מנהל ההנדסה.

גם המגדל לא יקום?

לאורך כל הדרך נראה כי שעיריית תל אביב דבקה באלמנט אחד בתכנון: הקמת המגדל בחלקו הצפוני של המתחם. בתחילת 2020 אף פורסם כי היא מתכוונת לאשר את החרגתו, כדי לאפשר רק במגרש זה בינוי שיהיה גבוה משמעותית מהתכנון לרחוב אבן גבירול כולו. אלא שלטענת דיירי המתחם, העירייה נסוגה לגמרי מהתוכנית להקמת המגדל - מה שהיווה אולי הקש ששבר את גב הגמל מבחינת שתי החברות.

תסכולן של החברות מהתנהלות העירייה מתבטא היטב במכתב עדכון ששלחו לדיירים בינואר 2022, ונראה כי לא השתנה הרבה מאז: "לאחר שקידמנו בשיתוף עם גורמי התכנון בעירייה מהלך ארוך ומורכב לטובת תכנון המתחם, נסוגה בה העירייה מהבנות בסיסיות שאליהן הגענו והציבה בפנינו כללי מדיניות חדשים. לאורך השבועות האחרונים הדיאלוג עם גורמי התכנון בעירייה ראה עליות ומורדות, ולצערנו איננו יכולים לבשר עדיין כי התמונה התייצבה".

במכתב ששלחו בתחילת השבוע הדיירים לראש העיר, רון חולדאי, ולמהנדס העיר, האדריכל אודי כרמלי, הם טוענים כי בשל מהלכי העירייה, הנזק והסכנה לבעלי הנכסים גדול. "משרד מהנדס העיר מנותק מהמציאות וגורם נזק לעיר, למתחם ולתושבים", כתבו. "חמש שנים לאחר חתימת ההסכם עם הדיירים, אטימות וחוסר מקצועיות של משרד מהנדס העיר הביאו את שתי החברות היזמיות מהגדולות בארץ לנטוש פרויקט של מאות מיליוני שקלים. אקרו נדל"ן ותדהר התייאשו מחוסר המקצועיות של משרד מהנדס העיר והודיעו על ביטול החוזים עם הדיירים. למותר לציין שהמבנים ישנים ומתפוררים, ללא ממ"ד וללא מיגון נגד רעידות אדמה".

כעת דורשים הדיירים להיפגש בהקדם עם מהנדס העיר כדי להציג את עמדתם בנושא - ואף בוחנים מהלך משפטי נגד העירייה.

כ־900 מיליון ש' הכנסות

בתחום ההתחדשות העירונית לא נדירים המקרים שבהם חברה יזמית מחליטה לוותר על קידום מתחם מתהווה, בין אם משיקולי כדאיות כלכלית ובין אם משיקולים אחרים. אלא שמקרה כזה, שבו שתיים מהחברות הגדולות בענף, עם חוזק פיננסי, מוותרות על פרויקט לאחר שכבר חתמו על חוזים עם הדיירים - זה מקרה לא שכיח כלל.

הצעד של שתי החברות ודאי לא היה קל עבורן, שכן מדובר בוויתור על הכנסות של מאות מיליוני שקלים, לכל הפחות. אם ניקח לדוגמה את אחת החלופות המרכזיות שהוצעו לאורך הדרך על ידי העירייה - הקמת כמעט 300 דירות, שמהן 163 דירות יוקצו ליזמיות לשיווק בשוק החופשי - הרי שאקרו ותדהר מוותרות על כמעט 900 מיליון שקל, לפי שווי ממוצע של 69.6 אלף שקל למ"ר באזור הצפון הישן של תל אביב, כך עולה מנתוני אתר מדלן. הסכום הזה הוא עוד לפני חישוב ההכנסות הצפויות משטחי מסחר והמשרדים במגדל הצפוני.

תגובת העירייה

מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה: "הכתובות המדוברות כלולות כחלק ממתחם 'שיכון פועלי הנמל צפון'. במתחם זה הוצגו בעבר כמה חלופות לקידום תוכנית מפורטת, אך הן לא גובשו עד כה לתוכנית מוסכמת. באשר לאי־הכללת התוכנית בתוכניות רובע 4 ואבן גבירול, ראשית נציין כי תוכנית רובע 4 מאפשרת התחדשות מגרשית ולא מטפלת במתחמים גדולים ומורכבים כמו שיכון פועלי הנמל. באשר לתוכנית אבן גבירול - היא מטפלת בשני הדפנות של הרחוב והוצאו ממנה מתחמים מיוחדים, כמו שיכון פועלי הנמל הצפון והדרום, בגלל פרישת השיכונים בניצב וללא יצירת דופן מבונה לרחוב, צפיפות גדולה ועוד.

"הצוות המקצועי נמצא בקשר עם החברות היזמיות שפעלו במתחם עד כה ולמיטב הבנתנו הם עדיין מעוניינים לקדם תוכנית להתחדשות המתחם. נציין כי לא קיבלנו פנייה רשמית שטוענת אחרת".

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גיאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר הולכים צפונה ודרומה", כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; חברות האנרגיה בולטות, מניית הבורסה מזנקת

מדדי ת"א 35 ות"א 90 עולים בכ-1% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רואים בצפון פריפריה, אלא מרכז מהפכת ה-AI"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט