הפקולטה לניהול. על התנהלות דירקטוריון בזמן משבר / צילום: Shutterstock
שבעה חודשים עברו מאז תחילת המלחמה, ודירקטורים רבים עדיין תוהים כיצד עליהם להתנהל בתקופה כזו, מתוך הנחה כי נדרשת מעורבות שונה בזמן חירום. אלא שמתברר שהתשובה אינה ברורה מאליה וגם המחקר האקדמי מספק תובנות מוגבלות.
● הפקולטה | אלה העקרונות שיעזרו לכם להיות חסינים במשבר קיצוני
● הפקולטה | 20 שנה שבשוק הטכנולוגיה העולמי שולטות חמש ענקיות. זו הסיבה העיקרית לכך
● הפקולטה | אם הממשלה לא תקבע יעדים מוגדרים למלחמה, ישראל עלולה ללכת לאיבוד בעזה
לאחרונה הפרופסורים קואנג, קין ויאנג מאוניברסיטת מלבורן (2023) מצאו כי לדירקטורים בחברות ציבוריות בארה"ב יש נטייה לנטוש את תפקידם לאחר התקפות טרור שאירעו סמוך למשרדי ההנהלה והיו בהן נפגעים, וכי התופעה בעייתית, שכן היא פוגעת ביציבות של אותן חברות, כולל תנודתיות בתשואת המניות בתקופה שלאחר ההתקפה.
כמו כן, במחקר בינלאומי שערכו הפרופסורים אמוש, חאטיב ואננזה ממלזיה (2023) הם מצאו כי חשש מאירועי טרור עלול לדרדר את רמת הממשל התאגידי בחברה, משום שהוא מאתגר את סדרי העדיפויות של בעלי העניין ועלולות לפגום בשקיפות.
נוסף על כך, הפרופסורים ברנרדיני וטרדג'יל מניו יורק (2011) מצאו קשר בין מספר הדירקטוריות לבין תרומה לקהילה, שחשיבותה רבה במיוחד בעת מלחמה.
מעורבות, ליווי וגיבוי להנהלה
אחת החברות שאפשר ללמוד מהן בהקשר הזה היא כפרית תעשיות, חברה ציבורית בתעשיית הפלסטיק, שמספקת שיעור מאלף על תפקיד הדירקטוריון כאן ועכשיו.
למחרת פרוץ המלחמה הודיעה כפרית: "נכון למועד זה מפעל החברה הממוקם בקיבוץ כפר עזה אינו פעיל. יתר מפעליה ברחבי העולם פועלים כסדרם. ההנהלה ממשיכה לתפקד והחברה תשוב ותדווח בהתאם להתפתחויות". שבוע מאוחר יותר, ב-16 באוקטובר, הודיעה החברה כי הסמנכ"ל נדב גולדשטיין ז"ל, הדירקטור אביב קוץ ז"ל ועובדת החברה דורית בר אילן ז"ל נרצחו במתקפת הטרור. כמו כן נרצחו, נפגעו ונחטפו קרובים ובני משפחה של נושאי משרה ועובדים נוספים. עוד באותו היום עדכנה החברה: "מסיור שנערך במפעל בכפר עזה נראה כי לא נגרם נזק למפעל ולמתקניו".
בתוך חודש התארגנה כפרית מחדש, וב־8 בנובמבר התחדשה העבודה במפעל. דוחות כספיים לרבעון השלישי בליווי מצגת מפורטת למשקיעים דווחו בסוף נובמבר, למרות הקלות שאפשרו דחייה עד סוף השנה.
החברה דיווחה כי מפעל החברה עובד באופן חלקי, משום שבמהלך אוקטובר היא פעלה כדי להוציא את התוצרת שהוכנה טרם המלחמה למחסנים חיצוניים ולמכור אותה ללקוחות בארץ ובחו"ל. עוד דיווחה כי יתר מפעלי החברה פועלים כסדרם בהיקף מלא וכפרית ממשיכה ליישם את התוכנית האסטרטגית הכוללת שלה ועוקבת באופן שוטף אחר ההתפתחויות וההשפעה על לקוחות תחום הפעילות בישראל. הדירקטוריון אף החליט לחלק דיבידנד כמתוכנן.
באותו הזמן פרסמה כפרית דוח ESG, שבו מדגיש המנכ"ל דניאל זינגר כי היא מחויבת ליישם את האסטרטגיה שלה תוך שקיפות מלאה לבעלי המניות גם בימים קשים אלה. מעל ומעבר, בתחילת ינואר, החליט הדירקטוריון להשלים רכישת חברה קנדית כדי להרחיב את הפעילות.
כל אלה מעידים על רמת מעורבות גבוהה של הדירקטוריון, שפעל עם הנהלת החברה כדי לתמוך בעובדים ובו־זמנית לחזור במהירות לפעילות שוטפת במפעל בכפר עזה ובמפעלים בחו"ל.
גוף מפקח או מעורב?
השאלה המהותית היא אם בזמן מלחמה הדירקטוריון צריך להיות גוף מפקח ומלווה, כמו שהוא נוהג בשגרה, או להעלות את רמת המעורבות שלו.
קיימות שתי גישות בנושא. האחת טוענת כי עליו להמשיך ולפעול בעת משבר כמו בשגרה, רק להיות יותר קשוב וזמין. האחרת גורסת כי תקופת משבר היא שעת המבחן האמיתית שבה על הדירקטוריון וועדת הביקורת להיות מעורבים יותר, להתוות מדיניות, תוכנית אסטרטגית ולקחת חלק פעיל בניהול המשבר וביציאה ממנו. בפרט על דירקטורים לשאול את השאלות הנכונות, להוביל חשיבה של הערכות במשבר ולהשתמש בטרמינולוגיה יותר טקטית של עשייה בפועל.
כמו כן, תפקידם לוודא שהחברה ערוכה לניהול סיכונים ולתרחישי הקיצון ואף לסייע בכך בפועל באמצעות מיצוי היכולות של חברי וחברות הדירקטוריון. אנו סבורים כי הגישה השנייה מתאימה לחברות רבות במשק הישראלי בתנאי מלחמה.
יותר מכך, ניהול הסיכונים והבקרות בעת מלחמה מורכב מאוד ומקיף ממשקים רבים של פעילות החברה. חובת הדירקטוריון היא לאתר משוכות ולסייע בהתמודדות עמן כדי שהחברה לא תצא מאיזון. אם לא יינתן מענה מהיר וגמיש בזמן אמת, היא עלולה להידרדר ולהגיע למצב של חדלות פירעון.
לסיכום, חובתו של הדירקטוריון להיות פעיל ומעורב בסיוע להנהלה בשעת משבר כדי לוודא שהחברה צולחת משברים ותרחישי קיצון דוגמת מגפות, מלחמות ואסונות טבע, ונערכת לאפשרויות הסלמה במהלך ניהול המשבר ולעתיד לבוא.