גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה שבטוח: גל עזיבות המנכ"לים רומז שהידרדרות נוספת בדרך למשק

איתי שילוני, ד"ר לפסיכולוגיה ויועץ אסטרטגי לחברות הגדולות בישראל, לא מופתע מעשרות הבכירים שפרשו לאחרונה: "הם מעדיפים לצאת בשיא, ולא בתקופת צמצומים" ● כך השירות בצה"ל השפיע על המנהלים הישראלים - וגם על השפה העסקית של ההנהגה המקומית

איתי שילוני / צילום: תמר מצפי
איתי שילוני / צילום: תמר מצפי

בשבועות האחרונים נרשם גל עזיבות של מנכ"לים ממגוון חברות ציבוריות במשק הישראלי. כדי לנסות להבין למה, ישבנו לשיחה עם היועץ הארגוני האסטרטגי איתי שילוני. שילוני הוא ד"ר לפסיכולוגיה והבעלים של חברת הייעוץ S2R, שמסייעת לחברות בפיתוח אסטרטגיה, יצירת מבנים ארגוניים ועוד. שילוני מייעץ לחברות הגדולות בארץ, והשיחה איתו עשויה להבהיר מהם הלכי הרוח במשק.

בדיקת גלובס | 53 מנכ"לים עזבו את תפקידם מאז החלה המלחמה. השאלה היא למה
אנבידיה 2030: השלב הבא של המניה החמה ביותר בוול סטריט
פרשנות | התופעה החריגה הזו התרחשה רק שש פעמים ב-50 השנים האחרונות. בכל פעם הגיע אחריה מיתון

עשרות מנכ"לים פרשו מחברות ציבוריות, בצל המלחמה. איך תסביר את התופעה?
"יש אי ודאות במשק. מנהלים בכירים הם בהגדרה אנשים תאבי הצלחה ומונחי תוצאות. יש להניח שהם מעדיפים לפרוש מהתפקיד בתקופת שיא והצלחה, ולא לכהן כשיש חשש מהידרדרות של הארגון או של המשק. הצורך לעסוק בהיבטים הקשים של צמצומים, פיטורים, הפסדים וכו' הוא לא דבר מפתה. יש להניח שחלק גדול מהמנכ"לים כיום הם גם בוגרי תקופת הקורונה, לרובם זה יהיה סיבוב שני של התמודדות עם משברים מהסוג הזה ואפשר להבין למה מי שיש לו אלטרנטיבה כלכלית או כל פתרון אחר יעדיף לפרוש בתקופה יחסית טובה, לפני שתקופה שלילית ובעייתית נופלת עלינו".

"אין תוכנית חילוץ"

אז גל העזיבות מבשר על הידרדרות נוספת במשק הישראלי?
"אין ספק שמי שמעורה בכלכלה הישראלית ובמציאות הפיננסית יכול לחשוש לעתיד הכלכלי של המדינה בחודשים ובשנים הקרובות. בנוסף, אגיד בעדינות שזה לא הדבר הכי מהנה להיות היום מנכ"ל של חברה ישראלית שעובדת מול השוק הגלובלי. אני מניח שעבור רבים תחושת הגאווה הישראלית התחלפה באיזושהי התנצלות".

כאחד שמשוחח עם מנהלים רבים במשק, שילוני שומע הרבה מהחששות שלהם וההתמודדויות במצב הנוכחי.

מה הכי מטריד אותם בימים אלה?
"מרבית המנהלים שאני משוחח איתם מוטרדים מאוד מהמציאות שהמדינה נתונה בה. לאו דווקא ברמה הטקטית, אלא מההבנה שאין אסטרטגיה, אף אחד לא יודע לאן זה הולך. היעדר התוכנית ואי הוודאות משפיעים על התחושה השלילית. אמשיל את החשיבה האסטרטגית לשימוש באפליקציית ווייז: כדי שהיא תסייע לך אתה חייב להזין כתובת. אחרת, אין סיכוי שתגיע ליעד. גם בהזנת כתובת התוכנה מתמודדת עם שינויים במהלך הנסיעה וזה בסדר גמור - אבל היא לא נוטשת את הכתובת שהזנת. מה שמטריד, ולא רק את המנהלים אלא גם את הציבור, זו העובדה שהיעדים האסטרטגיים שהוגדרו למלחמה אמורפיים ולא היו עוברים אף ישיבת הנהלה. אף דירקטוריון לא היה מקבל את זה שהמנכ"ל יגיד שהמטרה העסקית היא 'ניצחון מוחלט'. זה ביטוי שלקוח מעולם של מניפולציה תקשורתית ולא מהעולם הממשי. מנהלים טובים חיים את שפת היעדים: תכנון יעדים, עמידה בהם, בקרה, ועוד. וזה לא מה שהם שומעים מההנהגה כרגע".

אז אתה אומר שהשפה האנטי עסקית של ההנהגה מערערת את יציבות העולם העסקי?
"נכון. אני חושב שארגונים, כמו גם אנשים, יודעים להתמודד עם תקופות קשות, אבל אל מול תקופות קשות יש תוכניות של יציאה וחילוץ, כאן התחושה היא שאין".

צה"ל מחלחל לעסקים

שילוני מאמין שהחברה הישראלית מושפעת מהשירות הצבאי, וזה מחלחל גם לעולם העסקי. "מרבית המנהלים הישראלים, כמו מרבית הישראלים עצמם, רכשו את הידע שלהם על מנהיגות וניהול מהשירות הצבאי", הוא מסביר. "גם אם הם לא היו מפקדים או קצינים, הם גדלו בתרבות הישראלית הצבאית, שהיא התשתית המנהיגותית והפיקודית שכולנו עוברים, במיוחד הגברים".

אילו כלים הצבא נותן למנהלים?
"בצד החיובי: ערכים של אחריות, דוגמה אישית והתמודדות עם קושי, אי ודאות, סמכות והיררכיה. מנגד, צריך להבין שהצבא הוא גוף שתפקידו להכניע את האויב. חמאס או חיזבאללה הוא לא מתחרה של צה"ל אלא גוף שצריך לנצח, להביס, להרוג. הצבא לא מלמד אותך להסתכל על המתחרה במשקפיים של שיתופי פעולה. המנהיגות הישראלית יוצאת לדרך עם ארגז כלים בעל משמעויות והשפעות חיוביות, אך הוא לא תמיד יודע להתמודד עם משהו שאינו ניצחון או הפסד. למדנו להסתכל על היריב דרך כוונת של רובה, לא מעל שולחן של ארוחה עסקית".

לדבריו, "כל הכלים הכרחיים בארגז של מנהל, אבל מו"מ הוא לא רק שימוש בפטיש. התמודדות עם היריב העסקי היא לא רק בכלים של 'קילר' ולפעמים צריך לדעת להפסיד, להתקפל ולתת למישהו לנצח באופן זמני כדי שאתה תנצח באופן אסטרטגי". "אגיד עוד דבר", הוא מוסיף. "נהוג לומר שבניהול הנשי יש כלים של הכלה והתבוננות על האחר. וזה נכון, אלא שגם הניהול הנשי בתרבות הישראלית גדל על ברכי הצבא. כך, למשל, הצלחה של נשים בצבא נמדדת ביכולתן להשתלב ביחידות מבצעיות שהיו בעבר שמורות רק לגברים, ולא בלייצר מערכות מקבילות או מתחרות לאלו שמנוהלות ע"י גברים".

בצבא יש קדנציות קצרות לכל תפקיד. זה משפיע על התרבות העסקית בישראל?
"הצבא בהגדרה הוא מנגנון של לייף טיים ג'וב. זה אומר שכל חייל שהתגייס לצה"ל יכול תיאורטית להיות רמטכ"ל. וכדי שתהיה בשירות 20-30 שנה, התנודתיות חייבת להיות חלק מהמשחק, כדי שתוכל לשרת בהרבה יחידות ותפקידים. המנגנון העסקי במשק שאולי מתאים למודל הזה הם הבנקים, שלכאורה כל טלר יכול להפוך למנכ"ל, וגם שם זה הולך ונעלם. במציאות הזאת של התנודתיות, נוצרת ציפייה שאנשים צריכים לנוע מתפקיד לתפקיד, ממקום למקום. נדיר שמנהלים משרתים הרבה שנים באותו תפקיד".

לאחרונה הוצאת ספר שנקרא "בטון מזוין", המבוסס בחלקו על הדמנציה בה לקה אביך. מה ליועץ ארגוני כמוך ולכתיבת פרוזה?
"זה אמנם ספר הפרוזה הראשון שלי, אבל הרביעי שכתבתי. גם ב'בטון מזוין' אני מתמודד עם סוגיות שמעסיקות והעסיקו אותי בספרים קודמים - הישראליוּת. גיבור הספר הוא איש בן יותר מ-80 שהיה קצין בסיירת בצבא. כמו ישראלים רבים מסוגו, הכלים שיש לו הגיעו מהרקע הצבאי שלו, כלים של לנצח או להפסיד, לקום או ליפול. כמעט ואין לו כלים רגשיים, וכשהכל בוגד בו בעקבות הדמנציה, והכלים הקוגניטיביים, הטכניים והרציונליים לא עומדים לרשותו, מתברר שהוא נשאר בלי היכולת של מו"מ רגשי, של להבין את המצוקות של סביבתו ואפילו את של עצמו.

"אני חושב שזה אחד התוצרים של הישראליות שבין היתר איפשר לנו להגיע למצב הנוכחי - חוסר רגישות, חוסר מיומנות, אמונה שכוח פותר את רוב הבעיות. יש לזה גם צדדים חיוביים, אבל בעת הזו זה בעוכרינו".

עוד כתבות

אנשים רצים לחניון תת קרקעי בעת אזעקה בתל אביב / צילום: ap, Leo Correa

נתוני האזעקות מגלים: מה השעה הכי גרועה להיכנס למקלחת?

סטטיסטיקת ההתראות מגלה: השיגורים לישראל מתנקזים ברובם לחלון זמנים של שמונה שעות ● והמקומות השקטים ביותר הם בדרום, למעט אזור אחד מפתיע ● שאלת השעה, מדור חדש

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

פרסומים כוזבים / צילום: צילום מסך מרשת אקס, 02.23.26

האיראנים משקרים, והעולם מהדהד את זה

מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", את הרשתות החברתיות שוטפים פרסומים כוזבים שמבקשים להאדיר את הישגי איראן ● אחד מהם אפילו הגיע אלינו ● המשרוקית של גלובס 

יגאל דמרי, יצחק תשובה, יאיר המבורגר / צילום: אייל פישר, גדעון לוין, גבע טלמור

הקבלן המוכר והטייקון שהסתבך: האנשים שהרוויחו מאות מיליונים ביום אחד

הזינוק החד בבורסה בת"א בעקבות המבצע באיראן, הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי שליטה בשורת חברות בעשרות ובמאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: יצחק תשובה, אהרון פרנקל, יעקב אטרקצ'י ושלמה אליהו ● וגם: האם הקפיצה של דמרי תשאיר אותה במדד הדגל?

דוכן של אחת החברות הישראליות בביתן הישראלי ב-MWC / צילום: תמונה פרטית

עם מתנדבים ותחת אבטחה: כך מציגים הישראלים בתערוכת הסלולר בברצלונה

על רקע הלחימה, רק 15 מתוך 25 החברות שתכננו להשתתף הגיעו לביתן הישראלי בתערוכת MSC בברצלונה, שפועל תחת אבטחה מתוגברת ● במקביל, נוצר גל יוזמות תמיכה: סיוע למשפחות מילואימניקים, פרויקט משותף של בנק לאומי ומלון פתאל למען האוכלוסיה המבוגרת והטבות חריגות מחברות הסלולר בארץ ובחו”ל ● אירועים ומינויים

קניות ברשת / אילוסטרציה: Shutterstock, William Potter

60 יום לחבילה: זמני המשלוחים של עלי אקספרס ודומיו מזנקים בשל המלחמה

מאז פרוץ המערכה האיראנית, ישראל הפכה ליעד עם חוסר ודאות תפעולית, וכמה מהאתרים המועדפים על הצרכנים הודיעו על דחייה במשלוחים לחודש מאי במקרה הטוב והפסקת השירות במקרה הרע ● כיצד מושפעות עלויות השילוח, ומה אפשר לעשות בינתיים

אנשים מתמגנים בחניון בעקבות טילים שנורו מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

רצף שיגורים מאיראן לישראל, אישה נפצעה קל מרסיס במרכז

לראשונה מתחילת המערכה: ישראל מאשרת שהפציצה מתקן גרעיני ● טראמפ: ישראל לא דחפה אותי למלחמה, אם כבר אני דחפתי אותה ● איחוד האמירויות שוקלת לנקוט פעולה צבאית נגד איראן ● המהלך ששוקל טראמפ: "יחמש קבוצות נגד המשטר באיראן" ● צה"ל נכנס קרקעית ללבנון • עדכונים שוטפים

חביות נפט / צילום: Shutterstock, RachenStocker

תשואה של מעל 400% בחמש שנים: בימים של קפיצה בנפט כדאי להכיר את המדד הזה

שותפויות להפקת גז ונפט, חברות הפועלות בתחום האנרגיה המתחדשת ותעודות סל על סחורות ומניות ● הדרכים שבהן ניתן לההשקיע ולהרוויח מהתייקרות מחיר הנפט ● וגם: המדד האנרגטי שהניב למשקיעים בת"א תשואה של 433% בחמש שנים - יותר מכפול מת"א 35

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

כלי רכב חדשים בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

ההודעה של רשות הספנות שעלולה להוביל לעיכובים כבדים במסירות רכבים

רשות הספנות והנמלים הורתה לנמלים במפרץ חיפה ואשדוד שלא לאכסן כלי רכב חדשים נוספים ולפנות אותם תוך 3 ימים ● המשמעות: אוניות להובלת רכב יופנו לנמלים זרים ועלולים להיווצר עיכובים משמעותיים במסירות כלי הרכב

טראמפ בבית הלבן, השבוע / צילום: Reuters, Kyle Mazza

טראמפ פתח במלחמה עם איראן. עכשיו הוא חושב איך לסיים אותה

בין הקדנציה הראשונה לשניה, טראמפ עבר ממדיניות אי התערבות ללכידת מדורו בוונצואלה והפצצה באיראן ● מומחים מסבירים על הלך הרוח בארה"ב לתקיפה, הצורך של טראמפ להוכיח אמינות וגם: תאריך הסיום שהגדיר טראמפ כדי להרגיע את הביקורת

אילוסטרציה: shutterstock

נפילה חופשית באסיה: הבורסה בדרום קוריאה מאבדת כ-11%, טוקיו יורדת 4%

הבורסה בסיאול מובילה את המגמה השלילית באסיה ● גם בוול סטריט צפי לירידות שערים של כחצי אחוז ● מחיר הנפט עומד על כ-82 דולר לחבית מסוג ברנט

מיצרי הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

איראן שלפה את הנשק החזק ביותר שברשותה, ומאיימת על העולם בגל אינפלציוני חדש

חסימת מצר הורמוז על ידי משטר האייתוללות הציתה זינוק במחירי האנרגיה ● החשש בשווקים: מחיר הנפט עלול לנסוק ל־100 דולר ויותר לחבית ● כלכלנים מזהירים: הלחצים האינפלציוניים מתעוררים, והסוחרים כבר מתמחרים פחות הורדת ריבית בארה"ב עד סוף השנה

המוצרים החדשים של אפל / צילום: אפל

אפל חושפת את הדור הבא של המקבוקים לצד מעבדים חדשים – ויש חיבור לישראל

במוצרים החדשים שהשיקה אפל היום ישנם כמה רכיבים מרכזיים בהם השבבים M5 Pro, M5 Max ו-N1, שפותחו על ידי צוותי הסיליקון בישראל ● כל מה שצריך לדעת על המקבוקים והמעבדים החדשים של אפל

נפילה בגוש דן, אתמול / צילום: טלי בוגדנובסקי

איראן שיגרה טילים למרכז הארץ, רסיס נפל סמוך לבית שמש

לא דווח על נפגעים מהירי - שהכניס מיליוני אזרחים למקלטים ● דיווח: כווית פגעה בטעות במטוסי הקרב האמריקאיים ● דיווח: ממשל טראמפ ידון בהאצת ייצור הנשק ●  צה"ל החל בגל תקיפות נרחב נוסף באיראן ● ניו יורק טיימס: באיראן חוששים שבחירה בבנו של חמינאי תהפוך אותו ליעד לחיסול ● דיווח: מתקן של ה-CIA בסעודיה נפגע במתקפה איראנית ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות בהובלת מניות השבבים, מניות התוכנה עלו

נאסד"ק ירד ב-1% ● הדולר התחזק, מחיר הזהב ירד ● תעודת הסל על מניות השבבים נפלה במעל 4%, מניות התוכנה עלו זה היום השני ברציפות ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב עלו, בעוד המשקיעים מעריכים כי הורדת ריבית נוספת מתרחקת ● הביטקוין מחק את מרבית העליות שלו מאתמול ונסחר סביב 68 אלף דולר

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

באל על מחכים שנתב"ג ייפתח כדי לחלץ - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● עפ"י ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ דרך טאבה

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

מי הכי יפסיד מסגירת הורמוז, ולמה ישראל דווקא תפסיד פחות

האזור שיושפע בצורה הקיצונית ביותר מסגירת מצרי הורמוז הוא מזרח אסיה: מתוך 19.2 מיליון חביות נפט שיוצאות מהורמוז בכל יום, 16 מיליון מגיעות לאסיה ● מבחינת סין, הנפט שעובר דרך הורמוז הוא כחצי מכלל הנפט שהיא מייבאת