גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה שבטוח: גל עזיבות המנכ"לים רומז שהידרדרות נוספת בדרך למשק

איתי שילוני, ד"ר לפסיכולוגיה ויועץ אסטרטגי לחברות הגדולות בישראל, לא מופתע מעשרות הבכירים שפרשו לאחרונה: "הם מעדיפים לצאת בשיא, ולא בתקופת צמצומים" ● כך השירות בצה"ל השפיע על המנהלים הישראלים - וגם על השפה העסקית של ההנהגה המקומית

איתי שילוני / צילום: תמר מצפי
איתי שילוני / צילום: תמר מצפי

בשבועות האחרונים נרשם גל עזיבות של מנכ"לים ממגוון חברות ציבוריות במשק הישראלי. כדי לנסות להבין למה, ישבנו לשיחה עם היועץ הארגוני האסטרטגי איתי שילוני. שילוני הוא ד"ר לפסיכולוגיה והבעלים של חברת הייעוץ S2R, שמסייעת לחברות בפיתוח אסטרטגיה, יצירת מבנים ארגוניים ועוד. שילוני מייעץ לחברות הגדולות בארץ, והשיחה איתו עשויה להבהיר מהם הלכי הרוח במשק.

בדיקת גלובס | 53 מנכ"לים עזבו את תפקידם מאז החלה המלחמה. השאלה היא למה
אנבידיה 2030: השלב הבא של המניה החמה ביותר בוול סטריט
פרשנות | התופעה החריגה הזו התרחשה רק שש פעמים ב-50 השנים האחרונות. בכל פעם הגיע אחריה מיתון

עשרות מנכ"לים פרשו מחברות ציבוריות, בצל המלחמה. איך תסביר את התופעה?
"יש אי ודאות במשק. מנהלים בכירים הם בהגדרה אנשים תאבי הצלחה ומונחי תוצאות. יש להניח שהם מעדיפים לפרוש מהתפקיד בתקופת שיא והצלחה, ולא לכהן כשיש חשש מהידרדרות של הארגון או של המשק. הצורך לעסוק בהיבטים הקשים של צמצומים, פיטורים, הפסדים וכו' הוא לא דבר מפתה. יש להניח שחלק גדול מהמנכ"לים כיום הם גם בוגרי תקופת הקורונה, לרובם זה יהיה סיבוב שני של התמודדות עם משברים מהסוג הזה ואפשר להבין למה מי שיש לו אלטרנטיבה כלכלית או כל פתרון אחר יעדיף לפרוש בתקופה יחסית טובה, לפני שתקופה שלילית ובעייתית נופלת עלינו".

"אין תוכנית חילוץ"

אז גל העזיבות מבשר על הידרדרות נוספת במשק הישראלי?
"אין ספק שמי שמעורה בכלכלה הישראלית ובמציאות הפיננסית יכול לחשוש לעתיד הכלכלי של המדינה בחודשים ובשנים הקרובות. בנוסף, אגיד בעדינות שזה לא הדבר הכי מהנה להיות היום מנכ"ל של חברה ישראלית שעובדת מול השוק הגלובלי. אני מניח שעבור רבים תחושת הגאווה הישראלית התחלפה באיזושהי התנצלות".

כאחד שמשוחח עם מנהלים רבים במשק, שילוני שומע הרבה מהחששות שלהם וההתמודדויות במצב הנוכחי.

מה הכי מטריד אותם בימים אלה?
"מרבית המנהלים שאני משוחח איתם מוטרדים מאוד מהמציאות שהמדינה נתונה בה. לאו דווקא ברמה הטקטית, אלא מההבנה שאין אסטרטגיה, אף אחד לא יודע לאן זה הולך. היעדר התוכנית ואי הוודאות משפיעים על התחושה השלילית. אמשיל את החשיבה האסטרטגית לשימוש באפליקציית ווייז: כדי שהיא תסייע לך אתה חייב להזין כתובת. אחרת, אין סיכוי שתגיע ליעד. גם בהזנת כתובת התוכנה מתמודדת עם שינויים במהלך הנסיעה וזה בסדר גמור - אבל היא לא נוטשת את הכתובת שהזנת. מה שמטריד, ולא רק את המנהלים אלא גם את הציבור, זו העובדה שהיעדים האסטרטגיים שהוגדרו למלחמה אמורפיים ולא היו עוברים אף ישיבת הנהלה. אף דירקטוריון לא היה מקבל את זה שהמנכ"ל יגיד שהמטרה העסקית היא 'ניצחון מוחלט'. זה ביטוי שלקוח מעולם של מניפולציה תקשורתית ולא מהעולם הממשי. מנהלים טובים חיים את שפת היעדים: תכנון יעדים, עמידה בהם, בקרה, ועוד. וזה לא מה שהם שומעים מההנהגה כרגע".

אז אתה אומר שהשפה האנטי עסקית של ההנהגה מערערת את יציבות העולם העסקי?
"נכון. אני חושב שארגונים, כמו גם אנשים, יודעים להתמודד עם תקופות קשות, אבל אל מול תקופות קשות יש תוכניות של יציאה וחילוץ, כאן התחושה היא שאין".

צה"ל מחלחל לעסקים

שילוני מאמין שהחברה הישראלית מושפעת מהשירות הצבאי, וזה מחלחל גם לעולם העסקי. "מרבית המנהלים הישראלים, כמו מרבית הישראלים עצמם, רכשו את הידע שלהם על מנהיגות וניהול מהשירות הצבאי", הוא מסביר. "גם אם הם לא היו מפקדים או קצינים, הם גדלו בתרבות הישראלית הצבאית, שהיא התשתית המנהיגותית והפיקודית שכולנו עוברים, במיוחד הגברים".

אילו כלים הצבא נותן למנהלים?
"בצד החיובי: ערכים של אחריות, דוגמה אישית והתמודדות עם קושי, אי ודאות, סמכות והיררכיה. מנגד, צריך להבין שהצבא הוא גוף שתפקידו להכניע את האויב. חמאס או חיזבאללה הוא לא מתחרה של צה"ל אלא גוף שצריך לנצח, להביס, להרוג. הצבא לא מלמד אותך להסתכל על המתחרה במשקפיים של שיתופי פעולה. המנהיגות הישראלית יוצאת לדרך עם ארגז כלים בעל משמעויות והשפעות חיוביות, אך הוא לא תמיד יודע להתמודד עם משהו שאינו ניצחון או הפסד. למדנו להסתכל על היריב דרך כוונת של רובה, לא מעל שולחן של ארוחה עסקית".

לדבריו, "כל הכלים הכרחיים בארגז של מנהל, אבל מו"מ הוא לא רק שימוש בפטיש. התמודדות עם היריב העסקי היא לא רק בכלים של 'קילר' ולפעמים צריך לדעת להפסיד, להתקפל ולתת למישהו לנצח באופן זמני כדי שאתה תנצח באופן אסטרטגי". "אגיד עוד דבר", הוא מוסיף. "נהוג לומר שבניהול הנשי יש כלים של הכלה והתבוננות על האחר. וזה נכון, אלא שגם הניהול הנשי בתרבות הישראלית גדל על ברכי הצבא. כך, למשל, הצלחה של נשים בצבא נמדדת ביכולתן להשתלב ביחידות מבצעיות שהיו בעבר שמורות רק לגברים, ולא בלייצר מערכות מקבילות או מתחרות לאלו שמנוהלות ע"י גברים".

בצבא יש קדנציות קצרות לכל תפקיד. זה משפיע על התרבות העסקית בישראל?
"הצבא בהגדרה הוא מנגנון של לייף טיים ג'וב. זה אומר שכל חייל שהתגייס לצה"ל יכול תיאורטית להיות רמטכ"ל. וכדי שתהיה בשירות 20-30 שנה, התנודתיות חייבת להיות חלק מהמשחק, כדי שתוכל לשרת בהרבה יחידות ותפקידים. המנגנון העסקי במשק שאולי מתאים למודל הזה הם הבנקים, שלכאורה כל טלר יכול להפוך למנכ"ל, וגם שם זה הולך ונעלם. במציאות הזאת של התנודתיות, נוצרת ציפייה שאנשים צריכים לנוע מתפקיד לתפקיד, ממקום למקום. נדיר שמנהלים משרתים הרבה שנים באותו תפקיד".

לאחרונה הוצאת ספר שנקרא "בטון מזוין", המבוסס בחלקו על הדמנציה בה לקה אביך. מה ליועץ ארגוני כמוך ולכתיבת פרוזה?
"זה אמנם ספר הפרוזה הראשון שלי, אבל הרביעי שכתבתי. גם ב'בטון מזוין' אני מתמודד עם סוגיות שמעסיקות והעסיקו אותי בספרים קודמים - הישראליוּת. גיבור הספר הוא איש בן יותר מ-80 שהיה קצין בסיירת בצבא. כמו ישראלים רבים מסוגו, הכלים שיש לו הגיעו מהרקע הצבאי שלו, כלים של לנצח או להפסיד, לקום או ליפול. כמעט ואין לו כלים רגשיים, וכשהכל בוגד בו בעקבות הדמנציה, והכלים הקוגניטיביים, הטכניים והרציונליים לא עומדים לרשותו, מתברר שהוא נשאר בלי היכולת של מו"מ רגשי, של להבין את המצוקות של סביבתו ואפילו את של עצמו.

"אני חושב שזה אחד התוצרים של הישראליות שבין היתר איפשר לנו להגיע למצב הנוכחי - חוסר רגישות, חוסר מיומנות, אמונה שכוח פותר את רוב הבעיות. יש לזה גם צדדים חיוביים, אבל בעת הזו זה בעוכרינו".

עוד כתבות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"