גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהמוסד ועד ראשי ערים: במדינת ישראל כל אחד יכול לבקש לעצמו תחנת רכבת

בניגוד לדעת הדרג המקצועי והתוכניות המאושרות, וגם במחיר של פגיעה בשכונות מגורים והזזת קו מטרו: משרד התחבורה בראשות מירי רגב מקדם בימים אלו הקמת תחנות רכבת במוקדים שונים בארץ, שיפגעו בשירות התחבורה ● הסיבה, לפי גורמים: לחצים ושיקולים פוליטיים

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
שרת התחבורה מירי רגב / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בשבוע האחרון נודע לגלובס כי שרת התחבורה מירי רגב מקדמת הקמה של שתי תחנות רכבת בארץ, בניגוד לדעת הדרג המקצועי וללא תקציב מתאים. לפי גורמים ששוחחו עם גלובס, הסיבה לקידום התחנות היא לחצים שמופעלים על משרד התחבורה וכן העדפת שיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים. אולם הנוהג של הקמת תחנות רכבת באופן לקוי אינו חדש בישראל, והולך כמה ממשלות אחורה. כך, לפי מומחים, לא רק שתחנות הרכבת החדשות לא היטיבו עם התחבורה הציבורית, אלא אף פגעו בה.

לפני כשבוע פורסם בגלובס כי במשרד התחבורה פועלים לשנות תוכניות של שני קווי מטרו בעקבות דרישה של המוסד להקמת תחנת רכבת בסמוך למטה הארגון - בגלילות צפון. אלא שהקמת התחנה לא רק כרוכה בעלויות רבות, אלא גם תפגע בתוכניות להקמת 18 אלף יחידות דיור. לגלובס נודע כי בקשה דומה עלתה כבר לפני שנים מטעם המוסד, אולם היא נפסלה מטעמים מקצועיים. בנוסף, רגב פועלת גם להקמת תחנת רכבת נוספת בנתיבות, במרחק של 5 ק"מ בלבד מהתחנה שכבר קיימת בעיר, ובניגוד לעמדת הדרג המקצועי והתוכניות שאושרו. גורמים בענף טענו בפני גלובס כי בין שרת התחבורה לבין ראש עיריית נתיבות יחיאל זוהר "הושגו הסכמות" או שנרקם דיל פוליטי.

תחנת נתניה־ספיר

כאמור, רגב אינה הראשונה שפועלת בתחום באופן לקוי. ב־2016 נפתחה התחנה ה־61 של רכבת ישראל: תחנת נתניה־ספיר, השנייה בעיר. שר התחבורה דאז ישראל כ"ץ אמר אז כי התחנה "היא עוד נדבך במהפכה התחבורתית שאנו עושים". אלא שהתחנה ריקה כמעט לגמרי מנוסעים, והיא מאטה את תנועת הרכבות, שנאלצות לעצור בה.

תחנה נוספת שהוקמה באופן לקוי היא תחנת דימונה. ב־2019 התייחס דו"ח מבקר המדינה לפעילותה של התחנה, וציין כי זמן הנסיעה ברכבת ארוך יותר מנסיעה באוטובוס, התדירות נמוכה, ומספר הנוסעים הממוצע בנסיעה בקו עמד על 7 נוסעים בלבד. זאת, "בעוד שבקווים אחרים חווים נוסעי הרכבת צפיפות גבוהה עד כדי חסר של מקומות".

הבעיה מתחדדת כשבישראל קיים מחסור במסילות רכבת, והמשמעות היא שכאשר יש הרבה קווים ומעט מסילות לנוע בהן - ישנה פגיעה ביכולת להפעיל תנועת רכבות תדירה ומהירה. לכן, במשרד התחבורה פיתחו בשנים האחרונות תוכנית אסטרטגית שבה נקבע מודל תעדוף להקמת תחנות רכבת לפי ניקוד של תחזית נוסעים שנתית; מרחק בין תחנות קיימות; מתן שירות חלופי של מערכת הסעת המונים כמו רכבת קלה; וציון על השתלבות במרכזי תחבורה המשלבים כמה אמצעי תחבורה. אולם כפי שנראה, במשרד התחבורה לא פועלים בהתאם לתוכנית זו.

"כל עיר רוצה רכבת", אומר פרופ' קרל מרטנס מהפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. לדבריו, חניוני ענק שנבנים בסמוך לתחנות רכבת פוגעים בטווח הארוך בכמויות הנוסעים הצפויות, וכך מעמיסים עלויות ומקטינים את יעילות התחנות. בניגוד לכך, עדיף לדבריו לבנות בסמוך לתחנות מבני מסחר ומגורים, ובכך להכניס את התחנות למרכזי הערים. "החלטה על הקמת התחנה צריכה להתבסס על תוכניות הפיתוח של העיר, כך שיצדיקו את הקמתה - איך מתכוונים לבנות, האם יש עירוב שימושים ואיזה, איך דואגים שאנשים יגיעו לתחנה באופניים, ברגל ובתחבורה ציבורית, ועל כמה חניה מוכנים לוותר".

"לא מפיקים תועלת"

"המחיר של הקמת עוד ועוד תחנות רכבת הוא בזמן הנסיעה והתדירות שלה", מסביר ד"ר יודן רופא, מרצה בכיר לתכנון עירוני באוניברסיטת בן גוריון. "מי שנוסע בקו באר שבע־אשקלון־תל אביב לוקח לו המון זמן להגיע כי הרכבת עוצרת בהרבה תחנות. למעשה, בונים רכבת אבל לא מנצלים את הקו".

ואולם, לא מדובר בגזרת גורל. ד"ר רופא מסביר כי בהולנד ובדנמרק תכננו את הערים החדשות שנבנו בהן סביב תחנות הרכבת, ובארה"ב צפיפות בנייה מזכה בהנחה במסי קרקע. "המדינה עשתה הרבה טעויות עם מיקום תחנות הרכבת, בלי הבנה שרכבת צריכה להתנתק מהדרך המהירה ולחדור לאזור האורבני", מוסיף רופא. "כל אלו גורמים לכך שמקימים עוד ועוד תחנות רכבת, אבל לא מפיקים מהן את התועלות האפשריות".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "המשרד באמצעות רכבת ישראל מקדם את תוכניות הקמת רשת מסילות הברזל כמתוכנן בתוכניות המקוריות. יצוין כי משרדנו מקיים דיונים מקצועיים עם כלל הגורמים הרלוונטיים בבחינת הנושא המדובר, במטרה להטיב עם ציבור הנוסעים ולשפר את החיבוריות והקישוריות ברחבי הארץ".

עוד כתבות

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"