צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
יותר ויותר מומחים מעריכים כי הבורסה הישראלית בדרך לראלי, אבל בינתיים נראה שהתחזיות טרם התממשו. בזמן שמדד הדגל של וול סטריט, S&P 500, זינק מתחילת השנה ב־12%, מדד תל אביב 35 עלה בכ־4% בלבד. בינתיים, גם מדד הבנקים, זה שכולל את חמשת הבנקים הגדולים בישראל (הפועלים, לאומי, מזרחי, דיסקונט והבינלאומי), מדשדש.
● ניתוח גלובס | אלטשולר שחם הגזים? החשיפה של כספי הישראלים לחו"ל בשיא
● בדיקת גלובס | 53 מנכ"לים עזבו את תפקידם מאז החלה המלחמה. השאלה היא למה
● ראיון | המומחה שבטוח: גל עזיבת המנכ"לים רומז שהידרדרות נוספת בדרך למשק
מניות הבנקים הישראלים נחשבו לאורך השנים כהשקעה בטוחה יחסית. התמחור של מניות הבנקים נחשב נמוך ביחס למקביליהם באירופה או ארה"ב, הם נחשבים יציבים יותר ברמה הפיננסית, וגם הדיבידנד שהם מחלקים שמן יותר.
התוצאות של שלושה מהבנקים הגדולים במשק: הפועלים, מזרחי טפחות ודיסקונט מלמדות על רבעון ראשון שהיה פחות מוצלח אמנם מזה שרשמו אשתקד במונחי שורת הרווח הנקי, וגם התשואה על ההון. אך עדיין מדובר בנתונים מרשימים, עם תשואה דו־ספרתית על ההון וגם חזרה לחלוקת דיבידנדים שמנים לבעלי המניות. מזרחי טפחות מחלק דיבידנד של כחצי מיליארד שקל, הפועלים יחלק דיבידנד של 775 מיליון שקל. שניהם ביצעו בחינות לפי הוראות הפיקוח על הבנקים, ויחלקו רווחים בהתאם למדיניות השגרתית שלהם (40% מהרווח הנקי).
עם זאת, הבנקים גם נחשבים לברומטר של הכלכלה. מדד ת"א בנקים מדשדש וירד בכ־2% מתחילת השנה. הסיבה המרכזית לכך היא כנראה זהות המשקיעים העיקריים במניות הבנקים - משקיעים זרים. יציאה של משקיעים זרים שמימשו מניות בת"א בחודשים האחרונים בעשרות מיליארדי שקלים ושאת מקומם תפסו חלק מהגופים המוסדיים, משפיעה על תמחור מניות הבנקים.
ככלל הסיכון של המשק הישראלי טיפס בעולם בחדות, פרמיית הסיכון של האג"ח של ממשלת ישראל, ה־CDS לעשר שנים, המגלמת את הסיכון בפני תרחיש שבו הממשלה לא תעמוד בחובותיה, הכפילה עצמה מאז פרוץ המלחמה לרמה של מעל ל־150 נקודות, והיא עומד כיום על 153 נק', כשהיא מדשדשת בחודשים האחרונים ברמות אלה, שהינן הגבוהות מזה למעלה מעשור.