אתר בנייה בישראל / צילום: Shutterstock
האם ה"פקק" שמנע הבאת עובדים זרים לענף הבנייה בקצב גבוה, השתחרר? על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, בשבוע שעבר הגיעו לישראל 2,000 פועלים זרים חדשים - המספר הגבוה ביותר בשבוע בודד מאז פרצה המלחמה - והשבוע צפויים להגיע עוד 1,250 עובדים לפחות.
● רשות המסים תשיב מיליארד שקל לבעלי דירות בגין גביית מס שבח שלא כדין
● אתר מדלן הורד מהאוויר בשל התקפת סייבר ומושבת כבר כמעט שבוע; "אירוע משמעותי מאוד"
יחד, מדובר ב־3,250 עובדים חדשים בשבועיים, זאת לעומת כ־4,600 עובדים עד כה. במילים אחרות, בתוך שבועיים תגיע לישראל כמות עובדים השווה ל־70% מהכמות שהגיעה לכאן במשך יותר משבעה חודשים. מה אפשר את שחרור הפקק, והאם הקצב הזה יימשך גם בשבועות הבאים?
אזהרת המסע שהוסרה
קצב הגעת העובדים המתגבר מסמן רף חדש שבו תצטרך לעמוד רשות האוכלוסין וההגירה, לצד שותפיה למאמץ - כ־7,000 עובדים זרים לפחות בחודש. אומנם לא מדובר בקצב שיספק את המענה המיידי שענף הבנייה זקוק לו באופן נואש (ועל כך נרחיב בהמשך), אך הוא בהחלט גבוה משמעותית ממה שהתרגלנו אליו עד כה. מה גרם לכך שהקצב הואץ לפתע ואפשר הבאה של יותר עובדים זרים חדשים, בעיקר מהודו ומסרי לנקה?
מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אייל סיסו, מסביר זאת בשלושה גורמים: שינוי מדיניות מצד שלטונות הודו שהביא להנפקת ויזות בקצב גבוה יותר, תקציב מיוחד שהוקצה לסבסוד טיסות צ'ארטר להבאת העובדים (מהלך שדיווחנו על קידומו כבר לפני כחודשיים, להשלמת הפער שבין עלות כרטיס רגיל לבין עלות כרטיס בטיסת צ'ארטר) ותחילת פעולתם של תאגידי כוח אדם חדשים להבאת עובדים זרים.
"מעל לכל, מה שאפשר את הבאת העובדים בכמות גדולה יותר הוא הסרת אזהרת המסע לישראל שהוציאה הודו לאחר המתקפה מאיראן. ברגע שזו הוסרה, היה קל יותר להביא לכאן עובדים, שאלפים מהם ממתינים בהודו לאחר שעברו את כל המיונים.
"לצד זה, סייע לנו התקציב להשתתפות בעלויות כרטיסי הטיסה. בשגרה, העובד הוא זה שמממן את עלות הטיסה, אך מחירי הטיסות 'קפצו' מאוד בתקופה האחרונה, וכבר הגיעו לכ־1,500 דולר לכרטיס ולכן החלטנו להשתתף בעלויות".
לדברי סיסו, "זה אפשר לנו להוציא רכבת אווירית של שמונה טיסות בשבוע אחד. גם העובדה שיש היום 134 תאגידי כוח אדם פעילים, לעומת 49 לפני המלחמה - כמעט פי שלושה - מסייעת מאוד למאמץ, כי יש יותר יכולת להביא עובדים ויש יותר תחרות. אומנם רבים מהם עדיין בתחילת הפעילות, אבל כשיוכלו להגיע לתפוקה מקסימלית, נראה פה כמות גדולה הרבה יותר של עובדים".
זה עדיין לא מספיק
אין ספק שהמספרים האחרונים מעידים על שינוי מגמה - אך הוא עדיין לא נותן מענה משמעותי לחוסר שנוצר בענף הבנייה: נכון להיום ישנם כ־37 אלף פועלי בניין זרים בענף (כולל אלו שהיו כאן בתחילת המלחמה, וכאלו שעזבו והספיקו לחזור מאז), כאשר המכסה שקבעה הממשלה היא 65 אלף עובדים זרים.
"מדובר עדיין 'בטפטופים' מינוריים, שכמעט לא מסייעים לחוסר העצום שאיתו מתמודד הענף", אומר דורון נמרוד, מנכ"ל משותף בקבוצת רם אדרת העוסקת בייזום ובביצוע. "אלפים בודדים של עובדים כמעט לא נותנים מענה למצב הקיים. זאת טיפה בים. המדיניות הממשלתית היא פשוט בדיחה: יש המון סיסמאות, המון כותרות, אבל צריך להביא לפה 30 או 40 אלף עובדים בחודש כדי שמשהו ישתנה".
ברקע הדברים נציין שהממשלה אישרה לפני כשבועיים תוכנית חדשה לזירוז הבאתם של עובדים זרים לישראל, אשר בין היתר דוחפת להגדלת מכסות העובדים הזרים במשק הישראלי - ובכלל זה גם בענף הבנייה כמובן - אך החלטות מעשיות, הנתונות בידי ועדת מנכ"לים חדשה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, אמורות להתקבל רק בעוד כחודש. זו עוד עדות לכך שהממשלה נזכרה מאוחר מדי לטפל במשבר כוח אדם מהגדולים שידע הענף אי פעם.
שאלת השאלות כעת היא אם קצב הבאת העובדים יישמר גם בשבועות הקרובים, ואולי אף יתגבר?
כחלק מהמאמץ, יצאה שוב משלחת של התאחדות הקבלנים בוני הארץ להודו, כדי להמשיך ב"סינון" המועמדים (הסינון נעשה על בסיס מקצועי בעיקר, כדי לוודא כי ישנה התאמה לדרישות הקבלנים והיזמים). ההתאחדות, שכבר מיינה קרוב ל־20 אלף עובדים בסבב המיונים הקודם, צפויה לשלוח משלחת נוספת גם לסרי לנקה בחודש הבא.
במקביל, נעשים מאמצים לכונן הסכמים עם מדינות נוספות - כהפקת לקחים הן מהסתמכות העיוורת כמעט על כוח האדם הפלסטיני לפני 7 באוקטובר, והן מההתבססות על מדינות בודדות מאז החלה המלחמה. שר הפנים משה ארבל נפגש בתחילת השבוע עם שר העבודה התאילנדי פיפאט ראטשקיטפראקרן, במטרה לקדם הסכם להבאת עובדים מתאילנד גם לענף הבנייה - ובמקביל מתקיימות שיחות נוספות, בין היתר עם אקוודור ומדינות באפריקה.
ברשות האוכלוסין וההגירה פועלים כעת גם לקבלת תקציב נוסף לסבסוד טיסות הצ'ארטר עבור העובדים שיגיעו לישראל. התקציב הנוכחי, שעמד על כמה מיליוני שקלים בודדים, כמעט מוצה - וכל עוד מחירי הטיסות יוסיפו להיות גבוהים ברשות מניחים שיהיה צורך בסבסוד גם של טיסות עתידיות, כדי שקצב הגעת העובדים לכל הפחות יישמר, אם לא יגדל.