זירת נפילה של רקטה בקריית שמונה / צילום: ap, Ariel Schalit
"אני בסיור באתר בנייה, היחיד שעובד בעיר, מרכז לרפואת חירום שמוקם ליד מחנה גיבור. היו אמורים להיות כעת חמישה-שישה אתרי בנייה של בתי ספר, תשתיות ופארקים שלא בביצוע כרגע, בנוסף לאתרי הבנייה השונים למגורים", מספרת טל עוזיאל כרמל, מהנדסת העיר קריית שמונה בראיון לגלובס. "הדיסוננס הוא שכרגע אנחנו עובדים על התוכניות לעתיד ואנחנו לא יודעים מתי העתיד יגיע". הראיון איתה התקיים בתחילת השבוע, ומאז נפלו בעיר עשרות רקטות.
אף על פי שהעיר ריקה מתושביה ואין אופק לשובם, בקריית שמונה ממשיכים לתכנן בענק.
"יש דיסוננס בין העיר הריקה לבין העבודה על התכנון, ובמיוחד התכנון ברמת התב"ע. יש תוכניות ביצוע שמחכות שהמצב יאפשר. מעניין לראות שגופי מדינה כמו רמ"י, משרד הבינוי והשיכון ומינהל התכנון, עובדים בקצב מהיר על תוכניות עתידיות לעיר. יש לנו תוכניות לשלושה רבעים חדשים שכוללים 7,000 יח"ד, ושישה מתחמים של הרשות להתחדשות עירונית. יש גם תוכניות לתשתיות ולהרחבת כבישים, ודברים נוספים כמו תמ"א1 החדשה המייעדת לקריית שמונה בית חולים, תכנון של תחנת רכבת שסיימה התנגדויות במחוזית, מכללת תל חי אמורה להפוך לאוניברסיטה ועוד. בתכנון ממשיכים, אבל אי אפשר להמשיך לביצוע".
"העיר הייתה במצב של זינוק פיתוח"
מה עושה מהנדסת עיר כשהעיר מפונה?
"יש עבודת חירום, ויש עבודה שוטפת שאנחנו ממשיכים להחזיק. בחירום מתוקף תפקידי אני מנהלת את מכלול הנדסה וחירום שכולל עבודה מול הצבא, מצבים של פגיעת תשתיות ומבנים. אנחנו עושים משמרות חירום בעיר 24/7.
"לגבי השוטף, אני בעיר כבר שלוש שנים ועד ה-7.10 העיר הייתה במצב של זינוק פיתוח מאוד יפה. היו הרבה תוכניות בעבודה ופרויקטים לקראת ביצוע. העיר החלה לצאת מגירעון אחרי הרבה שנים ויצאנו מהבראה להמראה - ואז הגיע ה-7.10. חלק מהתושבים פינו את עצמם מיד, והעיר עברה פינוי ממוסד שבועיים אחרי.
"הפן השלישי בעבודה שלי כעת הוא תוכניות עקרוניות מול המדינה לחירום ולקידום העיר. יש החלטת ממשלה אבל אלה תקציבים בעיקר לתקופת הפינוי, שלא יודעים מתי היא תסתיים, ולא לקידום ולשיקום. אנחנו כרגע במימון פילנתרופי בפינוי ואנחנו רוצים שהמדינה תיקח אחריות על זה. עבדנו על החלטת ממשלה להחזרת התושבים והגשנו טיוטה למשרדי הממשלה לפני שלושה-ארבעה חודשים ועוד לא נגעו בה".
יש כבר הערכת נזקים?
"יש המון פגיעות בעיר, רובן לא גדולות. הטילים הקטנים לא עושים המון נזק, אלא חורים במבנים ופגיעות של הדף בחלונות. השברים לא גורמים למצב של מבנה מסוכן. לטילים הגדולים יש הדף חזק והם גורמים נזק רב.
"יש לנו 17-18 מוסדות ציבור שנפגעו ברמות כאלה ואחרות, מגני ילדים ועד למרכז יום לקשיש. קשה לדעת את היקף הנזקים, כשיש מעל 1,000 פניות במס רכוש וזה יכול להיות במנעד רחב של נזק; מפגיעה ישירה ועד רסיסים ושברים.
"קשה לנו לדעת במדויק איפה הפגיעות ומה הנזק שהן גרמו כי העיר ריקה. אנשים שחוזרים הביתה, לקחת משהו נניח, פתאום רואים טיל בחצר וקשה לדעת מתי הוא נפל. כשאנשים יחזרו לעיר נוכל לדעת יותר את היקף הנזק. גם כשיודעים את מיקום הנפילה לא בהכרח יודעים את הנזק הכולל מסביב שגרם הטיל.
"בינתיים מקדמים את העיר במה שניתן"
"שואלים אותי אם העיר נראית הרוסה לגמרי? לא. העיר שלמה. מכל הבתים בעיר, יש שניים שנחשבים מסוכנים ומה שנקרא 'טוטאל לוס' - אבל הם מלכתחילה היו במצב לא טוב. הבתים החדשים שמקבלים פגיעה רצינית זה לא 'טוטאלס לוס' אלא החלפה של פרגולות, חלונות וכו'. יש גם פגיעות של הצבא שנסעו עם טנקים בעיר ואנחנו עובדים מול מס רכוש והם עובדים יפה מולנו. מגיעים בזמן, שולחים קונסטרוקטור ומכינים דוחות".
אתם משקמים או מחכים שהצבא יצא?
"להרבה דברים יש כבר תקציב, והשאלה מתי אפשר להיכנס לעבוד בשטח. למניעת הנזקים אנחנו עושים כרגע איטום. אם למישהו עף הגג צריך לאטום, כך שלא יהיה יותר נזק. מנהלת אופק צפוני הכניסה קבלן שעושה איטום של כל מיני מקומות שנפגעו.
"יש פה כיתת כוננות שמסתובבת בעיר לאתר פגיעות יחד עם מכבי אש משטרה וכו'. הם מתעדים כל פגיעה, יוצרים קשר עם כל התושבים.
"חשוב לי להדגיש שאנחנו כל התקופה הזו עובדים על לקדם את העיר במה שניתן, יחד עם גופים רבים ושונים. יש לנו פרויקט בשם 'עיר הנחלים' שכולל שיקום שני נחלים איתנים שזורמים בעיר, עין זהב ונחל עיון. יחד עם רמ"י, קק"ל, יד הנדיב, אגמא ועוד רבים וטובים - כולם מחויבים מקצועית ותקציבית בסכומים גדולים מאוד.
"יש 21-22 אלף מפונים מהעיר. לפני המלחמה היו פה 24 אלף תושבים, השאלה כמה יחזרו. רשת המתנ"סים עשתה סקר לגבי מי חוזר לאיפה ומי לא, והרבה אמרו שלא חוזרים - בעיקר משכילים עם הכנסה יותר גבוהה. התושבים אוהבים את העיר והאזור, הם בעלי גאוות יחידה ומתגעגעים הביתה.
"יש בעיית מיגון מאוד קשה בקריית שמונה"
מה עם פתרונות מיגון?
"שאלה טובה. יש בעיית מיגון מאוד קשה בקריית שמונה, וגם בעיית סיסמית של רעידות האדמה. לפני כשנה וחצי בערך פקע"ר נכנס לעיר לעשות את מגן הצפון שלב 2. צוותים של מהנדסים אזרחיים עשו סקירה של כל מבני המגורים בעיר ובדקו את העמידות שלהם ברעידות אדמה ובמתקפת טילים ומינו מינהלת שהייתה אמורה להתחיל לעבוד. הם שכרו משרד ואז בתקציב 2023 ב-1 בינואר ביטלו הכול. מנתוני הסקר שהם ביצעו יש בעיר 8,350 בתי אב, מהם רק 1,500 עם ממ"ד/ממ"ק תקני - 18% בלבד עם מיגון תקני. יש לנו כ-460 שיכונים בתי שיכון רובם ישנים ואין להם ממדים.
"יש גם מיגון ישן שלא נחשב תקני, של מקלטים משותפים תת-קרקעיים וחדרי ביטחון. המקלטים לא תקניים כי יש המון מדרגות בדרך אליהם, ויש מקרים של בעיות אוורור".
מה הקולות שאתם שומעים מהתושבים?
"אנשים רוצים לחזור הביתה והם מתוסכלים. אם היו יודעים שזה יקח עוד שלושה חודשים היה אפשר להחזיק אבל אין אופק. כ-60% עברו מהמלונות לדירות, בעיקר אוכלוסיות שיכולות. זה קשה כי הקפיצו מחירים וצריך לרהט או להכין אוכל ולאנשים יותר קשה כי נפרדו ממשפחה ואין כל סיוע של המשפחה או אנשים שאתה מכיר ליד.
"יש אנשים שמעדיפים להישאר במלון בגלל הקהילה ולא להתעסק עם לשכור ריהוט ולהסיע לבית הספר, כי מבתי המלון יש הסעות. פורסמו נתונים עצובים על כך שקשישים ממפוני קריית שמונה נפטרו בשיעור גבוה ב-15%-20% יותר מהרגיל נוכח המצב. אנשים בסטרס מנותקים מהקהילה והמשפחה וזו סטטיסטיקה עצובה".
מה את רואה במבט לעתיד?
"בכל הקשור לנדל"ן, התוכנית של קריית שמונה היא לגדול מ-24 אלף כיום ל-60-70 אלף איש עד לשנת 2040, כך לפי תוכנית הדיור הלאומית. יש בישראל גידול אוכלוסייה ולא כולם יוכלו להישאר במרכז. זה מקום נפלא עם הרבה מה להציע - זו השורה התחתונה.
"צריך לראות את המצב באזור כולו, כולל הישובים הכפריים ומטולה הסמוכים ממש לגדר ונמצאים במצב ביטחוני בעייתי ממש. יש ספק ממשי אם וכיצד הם יחזרו. בהקשר זה על הגורמים באזור כולו לעבוד יחד ובשיתוף הפעולה עם משרדי הממשלה וגופים לא ממשלתיים לבנות מערכת יציבה הכוללת עיר מרכזית חזקה שתוכל לסייע בשיקום האזור כולו".