שופט העליון יצחק עמית / צילום: דוברות בתי המשפט
מחר (ה') מתוכנן בג"ץ לדון בעתירה נגד המשך תשלום "הגדלות הרמטכ"ל" - תוספות שנויות במחלוקת לפנסיות התקציביות של אנשי הקבע בצה"ל. זאת לאחר שבית המשפט נעתר בעבר לבקשות חוזרות ונשנות של המדינה לדחות את הדיון.
● נקודות זיכוי או קדימות במכרזים: המחלוקת באוצר בנוגע להטבה למילואימניקים
● "הסכנה ברורה": 130 כלכלנים בכירים במכתב חריף על מדיניות הממשלה
בדיון, שיתקיים בהרכב של שלושה שופטים בראשות יצחק עמית, אמורה הפרקליטות להציג בפני בית המשפט הסכם שגובש בין משרדי האוצר והביטחון, שיסדיר מחדש את נושא הפנסיות ויעגן את ההטבות בחקיקה.
אולם על רקע הסכסוך המתמשך בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון יואב גלנט, עולה חשש כי ההסכם לא יקוים בסופו של דבר. אם השופטים לא ישתכנעו, הם עשויים להכריע סופית כי התשלומים אינם חוקיים - מה שעלול להביא לקיצוץ דרמטי בפנסיות אנשי הקבע ולזעזע את יחסי האוצר-ביטחון.
העתירה, שהוגשה עוד ב-2019 על-ידי עמותות "רווח נקי" ו"צדק פיננסי" העוסקות במעקב אחר הוצאות המדינה, טוענת כי מדובר בתשלומים בלתי חוקיים המהווים בזבוז כספי ציבור. מאז, לבקשת המדינה, דחה בג"ץ יותר מ-10 פעמים את הדיונים בהגדלות הרמטכ"ל. הדחיות הקודמות היו סביב ההסכמות בין מערכת הביטחון למשרד האוצר בשנה שעברה, שמאז לא יושמו.
בדיונים הקודמים, השופטים הביעו את מורת-רוחם מהתנהלות המדינה בסוגיה. כבר ב-2021 הוציא בג"ץ צו על-תנאי, והמדינה הודתה כי אין בסיס חוקי לתשלומים. הובטח להסדיר זאת בחקיקה, אך התהליך לא הושלם עקב התפזרות הכנסת וחילופי הממשלות.
מערכת פנסיה ייחודית
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות סוציאליות שהרמטכ"ל רשאי להעניק בנסיבות "כלכליות או אחרות המצדיקות זאת". חיילי הקבע והקצינים בצה"ל נהנים ממערכת פנסיה ייחודית בנוף הישראלי. עם פרישתם בגיל צעיר יחסית, סביב 45 בממוצע, הם זכאים לתשלומי פנסיה תקציבית נדיבים למשך כל חייהם.
אך לא זו בלבד - במקרים רבים הרמטכ"ל מאשר להגדיל את הפנסיה שלהם בשיעור ניכר של עד 10% ולעתים אף 20%. הטבות מפליגות אלה אינן מוענקות לעובדים בשאר הסקטור הציבורי, לא כל שכן ביתר ארגוני הביטחון, ובוודאי שאין להן אח ורע במגזר העסקי הפרטי בישראל.