סניף של Pret a Manger בלונדון / צילום: ap, Matt Dunham
מאחורי רשת בתי הקפה הבריטית Pret a Manger, שהודיעה השבוע כי היא מבטלת את כניסתה לישראל בשל השלכות המלחמה בעזה, ניצבת למעשה המשפחה השנייה בעושרה בגרמניה.
● המועמדת היהודייה נבחרה לנשיאה הראשונה בהיסטוריה של מקסיקו
● החרם באוניברסיטאות העילית בארה"ב מגיע לקרנות ההשקעה בהייטק הישראלי
הונה של משפחת ריימאן, המחזיקה בקונצרן המזון, בתי הקפה, מוצרי המותרות והאופנה JAB - שרכש את רוב החזקות ב-Pret ב-2008 - מוערך ביותר מ-34 מיליארד אירו.
כמו ברוב המקרים כשמדובר בכסף גרמני ישן, יש לו היסטוריה אפלה. אלברט ריימאן ובנו, שניהלו את העסק המשפחתי (שצמח מתחום הכימיקלים) בשנות מלחמת העולם השנייה, היו נאצים נלהבים, חברי מפלגה כבר מראשיתה, תומכי SS וגם העסיקו עובדי כפייה באלפים.
הסיבה שאנחנו יודעים את כל זה היא שלפני כמה שנים היורשים של משפחת ריימאן, השומרת על פרופיל נמוך ברובה - חלקם ילדיו מחוץ לנישואים של אלברט וחלקם ילדים מאומצים - הכריזו על הקמת ועדת בדיקה היסטורית שתבחן מה קרה בקונצרן באותן שנים. זה נהיה דבר שבשגרה בקונצרנים הגרמנים הגדולים ובמשפחות העשירות שמחזיקות בהן: שוכרים פרופסורים להיסטוריה מגרמניה או מישראל, מעניקים להם תקציב יפה וגישה בלתי מוגבלת לארכיוני החברה, מוציאים דוח מקיף שמציג את הפשעים, הרבה אחרי שמבצעיהם הלכו לעולמם, ומבצעים "מאה קולפה" תקשורתית. במקרה של משפחת ריימאן, זה כלל את הקמת קרן אלפרד לנדקר למאבק באנטישמיות ולהגברת המודעות לשואה.
כוח עליון או כניעה ל-BDS
בגרמניה, זה המקום לציין, קריאות לחרם על עסקים ישראלים הן עדיין מחוץ למרחב הלגיטימיות הציבורית. בעוד שבבריטניה, בבלגיה ובמדינות אחרות באירופה תנועת ה-BDS צברה תאוצה בשל המלחמה בעזה, וקמפיינים לחרם על עסקים ישראלים כבר לא קושרים בין פעילות מחוץ לקו הירוק לבין הצורך בצעדים המוניים ובהסטת השקעות - בגרמניה זו עדיין לא הנורמה. העבר עדיין מהדהד חזק ברפובליקה הפדרלית הגרמנית, וקשה להתעלם מהזהות שבין הקריאות מצד הנאצים בשנות ה-30' "אל תקנו מהיהודים", לבין הקריאות העכשוויות "אל תקנו מהציונים", שמסתובבות ברשתות החברתיות בתכיפות הולכת וגוברת. הממשלה הגרמנית גם קבעה בהחלטה היסטורית כי פעילות תנועת ה-BDS הקוראת לחרם על עסקים ישראלים היא אנטישמית.
והנה, אחת החברות המרכזיות בפורטפוליו של תאגיד JAB שבבעלות המשפחה הגרמנית הכריזה השבוע למעשה על מה שיכול להתפרש כ"כניעה" לפעילי ה-BDS, בנימוק שהמלחמה הנוכחית מבטלת את היכולת שלה להיכנס לישראל ומהווה כוח עליון. זאת, לפי הודעה של חברת פוקס שחתמה אתה על ההסכם.
בהתחשב בצמיחה הישראלית החזויה ובמצב האיתן-יחסית של הכלכלה וגם של השקל עד כה, קשה לראות מה השתנה בשטח מאז ההכרזה על השותפות בשנה שעברה, מלבד הקמפיין העז שבו פתחו תומכי ה-BDS נגד Pret a Manger מתחילת השנה. סוגיות של ביטוח, כפי שנכתב בתגובת החברה לכלי תקשורת אחרים, יכולות להיפתר עם מעט נחישות ותקציבים. אחרי הכול, חברות תעופה אירופיות טסות לישראל כרגיל, וכך גם נציגי עסקים בינלאומיים רבים.
כאמור, מה שכן השתנה, ברשתות החברתיות וברחובות לונדון נקשרת החברה לאפרטהייד ול"רווח מרצח פלסטינים". פעילים הסתערו על סניפים וגנבו כריכים בשם ההתנגדות הפלסטינית בשיקגו ובניו יורק, מיצגים עם דם מלאכותי הוצבו מול סניפים בלונדון. הם חגגו ביממה האחרון את הודעת החברה.
קרן צדקה שמטרתה להילחם באנטישמיות
זה כמובן צעד לגטימי (אם הדבר לא עוגן בחוזה מחייב) להחליט שהתנאים השתנו, שהסיכון שבחרם המוני גובר על פוטנציאל הרווחים. אבל מה שמפריע במיוחד במקרה הנוכחי של משפחת ריימאן הוא העמדת הפנים של ניקיון-כפיים מצד החברה הגרמנית.
כאמור, אחרי המחקר ההיסטורי בנוגע לעברה הנאצי, היא החליטה ב-2009 להקים קרן צדקה. קרן אלפרד לנדקר תרמה עד כה מיליונים לוועידת התביעות, יותר מ-10 מיליון אירו לאוניברסיטה העברית, וגם הבטיחה לפעול רבות למען חינוך ומודעות להיסטוריה של השמדת היהודים ומאבק באנטישמיות באירופה. אתר הקרן, באותיות גדולות, הכריז השבוע כי מטרותיה הן, בין היתר, להתמודד עם העבר ולהילחם באנטישמיות. הקרן הכריזה לא מזמן על השתתפותה ביוזמה אירופית לניטור האנטישמיות המזנקת באירופה אחרי ה-7 באוקטובר.
וכך, יד אחת של המשפחה תורמת למאבק באנטישמיות ביבשת, בעוד היד השנייה מסמלת כי היא נכנעת דה-פקטו לקמפיין חרם אנטישמי. ניתן רק לנחש שבחישוב הסופי, כאשר הסכומים מחוסרים זה מזה, הרווח גובר על ההוצאה.
אם זה המצב, הרי שקשה להתייחס ברצינות להבטחות לגבי מאבק באנטישמיות. בסופו של דבר, החישובים העסקיים הקרים משחקים תפקיד משמעותי יותר, כך נראה, ואילו ההכרזות על פעילות נגד שנאת יהודים וביקורת אנטישמית במסווה של ביקורת על ישראל, מסתמנות כמילים ריקות בלבד.
אם זה המצב בחברה שמבטיחה לכפר על עברה בדמות תמיכה בלמידה מלקחי השואה, קשה לדמיין התנהגות שונה מצד חברות בינלאומיות אחרות בנוגע לעסקים עם ישראל.
קרן אלפרד לנדקר הפנתה את גלובס לתגובה מחברת JAB, שעד כה לא השיבה לשאלות.