אלוף (מיל') יעקב עמידרור / צילום: באדיבות מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון
"אני לא יודע אם הירי לעכו ולנהריה יהפוך לשגרה, אבל מה שקורה זה שאנחנו מסלימים. התקיפות שלנו יפות, מאוד מדויקות ופוגעות בדרגים החשובים שלהם", כך אומר לגלובס אלוף (מיל') יעקב עמידרור, מי שכיהן כראש המל"ל וכיום חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון.
● הצפון בוער ועסקים קורסים, אז למה בשווקים אדישים?
● 6,000 פגזים בדקה: הפתרון היצירתי של ישראל ליירוט הכטב"מים של חיזבאללה
"צריך להבין שצה"ל לא חג מעל לבנון כבר שנים עד המלחמה הזו. כעת הוא מרגיש יותר בטוח, והם יורים חזרה. אני לא חושב שיש לזה שום קשר למה שקורה בדרום. זה תהליך טבעי של הסלמה. שני הצדדים לא רוצים מלחמה. הם ירו, אנחנו השבנו ונוצר איזה מגרש שבו שני הצדדים משחקים. מה שהם מנסים לעשות זה לייצר משוואה יותר חזקה מבחינתם".
ביחס לשריפות הנרחבות שהשתוללו בגולן ובגליל, אומר עמידרור, כי "השריפות הנוראיות שראינו עכשיו זה לא עניין של הסלמה, זה מזג האוויר שגורם לכך. כרגע הם יורים בתגובה למרחק יותר גדול וכנראה גם יורים יותר מבחינת הכמות".
מה ישראל צריכה לעשות מול האיום בצפון?
"צריך להיזהר מהחלטות חפוזות. אחת האלטרנטיבות הברורות זה לצאת למלחמה, וצריך להבין שמלחמה מול חיזבאללה זה אופרה אחרת בעוצמה ובנזקים למדינת ישראל. אסור להיכנס למלחמה בגלל שיש הרבה שריפות או בגלל שיש תחושה שאנחנו לא משיבים להם כגמולם.
מה יכריע את הכף?
"קבעתי כמה פרמטרים שצריך להסתכל עליהם לפני שמחליטים על מהלך כזה. קודם כל, שאלת משך החימושים שלנו. אחרי מלחמה גדולה בעזה ואחרי שהאמריקאים נתנו לנו הרבה מאוד תחמושת - זאת השאלה מספר אחת שצריך לשאול.
"השאלה השנייה היא האם מדינת ישראל וכלכלתה מסוגלות לשרוד עוד מלחמה, שתימשך תקופה לא קצרה עם הרבה נזקים. השאלה השלישית היא שאלת הלגיטימציה הבינלאומית: איפה יהיו האמריקאים, איפה יהיה העולם - זאת מלחמה שיהיו בה הרבה מאוד נפגעים והרבה מאוד הרס בלבנון".
"שאלה נוספת שצריך לשאול", אומר עמידרור, "היא הלגיטימציה הפנימית. האם ישראל תוכל לצאת למלחמה נוספת, על כל ימי המילואים, האיומים הביטחוניים והמחירים. הדבר החמישי שצריך לבחון הוא עמידות העורף.
"אחרי שיש תשובות לכל השאלות האלה אפשר לקבל החלטה. ייתכן שלא תהיה ברירה וישראל תיאלץ להיכנס למלחמה שהייתי מעדיף לא להיכנס אליה".
עמידרור מוסיף כי לדעתו המהלך הנכון היה להיכנס למלחמת מנע כבר לפני שנתיים, אך "לא היה אף בן אדם במדינת ישראל שהיה נותן לזה יד".
מה קרה לפני שנתיים?
"החימוש המדויק של חיזבאללה הגיע לנקודה שבה הבנו שאנחנו מאבדים את השליטה על הכמויות. אבל כל אחד שיהיה הגון כלפי עצמו צריך לשאול את עצמו איך הוא היה מגיב אם לפני שנה, שנתיים או שלוש, ראש הממשלה, כל ראש ממשלה, היה אומר - הגעתי למסקנה שיוצאים למלחמה".
עסקה חדשה מול חמאס על הפרק. מה דעתך?
"אני לא מכיר את הפרטים. יש עקרונות שעליהם אסור לדעתי לוותר. קודם כל, אני בעד כל הצעה לשחרר את החטופים, ואפילו לשלם מחירים גבוהים. אני בעד הסכם - ובלבד שבתוכו יש שני מרכיבים. אחד, צה"ל נשאר ברצועת עזה. שנית, אין הפסקת המלחמה. יש הפסקה מסוימת כחלק מהעסקה אבל אסור להסכים לעצירה. כי אם מסכימים לשני הדברים האלה, מעמדה הבינלאומי, מעמדה במזרח התיכון של ישראל, ייפגע משמעותית, החמאס ייצא כמנצח מהמלחמה הזאת ומעשי השבעה באוקטובר מעבר לפינה. נוסף על כך, משפחות של חיילים שנפלו בכיבוש עזה עלולות להרגיש שבניהן נפלו לשווא. לכן, לעניות דעתי, על שני הדברים האלה אסור לוותר".
מה מצבנו עכשיו בלחימה בעזה ומה צריך לעשות?
"צריך לגמור בכל הכוח, אבל בכל הכוח, את הלחימה ברפיח. יש לנו עוד 'חובות' קטנים במרכז הרצועה, במחנות המרכז. לאחר מכן נעבור לשלב הבא, שייקח סדר גודל של שנה - לחימה בעצימות משתנה מול הטרור ברחבי הרצועה. ביו"ש זה לקח ארבע שנים".
עמידרור מדגיש כי לדעתו "אין תמונת ניצחון. יש מצב שונה, שהוא הניצחון של צה"ל. במצב זה קודם כל יישובי העוטף נבנים מחדש, גדולים יותר וחזקים יותר, ללא חשש ביטחוני. שנית, צה"ל יכול לפעול בתוך עזה כמו בשטח A ביהודה ושומרון".