גרוטאות מתכת / צילום: איל יצהר
משרד הכלכלה צפוי להודיע על הגבלת יצוא גרוטאות הברזל של ישראל, ובתגובה הליבורגיה, יצרנית הברזל השנייה בגודלה ביוון פנתה לשגרירות בתל אביב בטענה כי "הרגולציות החדשות של משרד הכלכלה ישפיעו על היצוא ליוון והאיחוד האירופי ככלל", ושהדבר עומד "בסתירה ישירה להסכם הסחר אירופה-הים התיכון. בנוסף, הרגולציה תמנע מאיתנו להמיר גרוטאות למוצרי פלדה ולייצא אותן חזרה לשוק הישראלי".
הפרה של הסכמי סחר עם האיחוד האירופי היא נושא בעייתי מאוד, שכן היא עלולה להביא לצעדי-נגד, ובמצב הבינלאומי הרגיש של ישראל - הסיכוי לכך עלול להיות גבוה עוד יותר.
השינוי ברגולציה
איך עובדת תעשיית הברזל והפלדה בישראל? אספני גרוטאות בישראל מוכרים אותן לסוחרי גרוטאות, שמוכרים אותן לחו"ל. במפעלים בחו"ל, לדוגמה בטורקיה וביוון, מתיכים וממירים אותן לחומר הגלם הנדרש לצורך עיבוד פלדה. אלו מיוצאים חזרה לישראל, ומנוצלים לבניה ולתשתיות. אך כעת, משרד הכלכלה שואף להגביל את יצוא הגרוטאות לחו"ל, כך שהגרוטאות יגיעו לשני יצרני הפלדה הישראלים הגדולים (חד אסף ויהודה פלדות).
על פי מסמך בקרת הרגולציה של משרד הכלכלה, השינוי נוצר בין השאר בשל "שיבושים באספקת פסולת מתכת בעקבות מצב החירום בישראל, באופן שמייצר חוסר וודאות ייצורית למפעלי הפלדה" ו"חשש שטורקיה, אחת מספקיות הפלדה המשמעותיות של ישראל, עלולה להגביל את היצוא לישראל ובכך לפגוע בצמיחה המשקית".
במשרד הכלכלה מתעקשים שהדבר הכרחי ליציבות המשק, ואף נדרש בשל רגולציה סביבתית חלשה יותר במדינות המעבדות את גרוטאות הברזל ביחס לישראל. אך ביוון, בה פועלת הליבורגיה, חלות הרגולציות האירופיות. על פי הערכות, הרגולציה מקודמת בין היתר על ידי מי שמרוויחים ממה יותר מכל, מפעלי הפלדה שחווים מחסור בגרוטאות ומעוניינים לשמר את חומר הגלם בארץ, במקום שיימכר למתחריהם בחו"ל. במקום זאת, משרד הכלכלה צפוי לחלק מכסות יצוא ליצואנים נבחרים, במטרה להגביל את היצוא מישראל.
יצואני הפלדה דורשים לבטל את ההחלטה
גם היצואנים מוחים על ההחלטה, ואף טוענים שייתכן והיא אינה חוקית. במכתב ששיגרה חטיבת הפלדה באיגוד לשכות המסחר למשרד הכלכלה והשר ניר ברקת באמצעות עוה"ד רז נזרי ועוה"'ד ונדים עבוד ממשרד עורכי הדין מ. פירון ושות', הם דרשו "להורות על ביטול מיידי של הרפורמה המתוכננת בהקשר זה. זאת, נוכח הפגיעה הממשית והחמורה בזכויות יסוד מוגנות, כמו גם הנזק הפוטנציאלי החריף לאינטרסים ציבוריים חיוניים הכרוכים בקידום הרפורמה, בניגוד לעקרונות הסבירות והמידתיות המחייבים את הרשות בהתאם לכללי המשפט המנהלי".
על פי מכתב היצואנים "בחינה יסודית של מצב הדברים בענייננו מעלה, כי לא רק שאין כיום מחסור בפסולת מתכת, אלא שכל ההנחות עליהן נשען משרד הכלכלה ביחס להערכותיו לעתיד, אינן מגובות בתשתית עובדתית מבוססת, ולפיכך אינן יכולות לעמוד".
על פי המכתב של הליבורגיה לשגריר היווני בישראל מסוף מאי, "בהתחשב בכך שהרגולציה המוצעת בהחלט תפגע בסחר בין יוון לישראל בגרוטאות פלדה ובכלכלת האיחוד האירופי ככלל, נבקש מכם לפנות למשרד החוץ והכלכלה של ישראל, כדי להבהיר את הההקשר של הרגולציות ולהביא לתשומת ליבם את הסיכונים בהפרת הסכמי הסחר בין ישראל לאיחוד האירופי". בכך, הם רומזים שעלולות להיות לכך השלכות שליליות נוספות מצד האיחוד האירופי.
בנוסף לפגיעה בסחר הישראלי והחשש מהפרת הסכמי הסחר עם אירופה ותגובות נגד מהם, הגבלת יצוא הגרוטאות עלולה לייקר את הפלדה, דבר שיתגלגל לענפים המשתמשים בהם בצורה נרחבת כמו בניינים רבי-קומות ומיזמי תשתית - שחשובים לפיתוח הכלכלי של ישראל ומחירי הדיור.
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "הצעת הרגולציה נכתבה, כנהוג, על ידי הדרג המקצועי במשרד הכלכלה והתעשייה זאת, לאחר בדיקות מקיפות ומעמיקות, כולל כלכליות, ובחינות כלל האספקטים הרלוונטיים ופורסמה, כנהוג גם כן, להערות הציבור. הציבור הרחב והמקצועי - היצרנים, היבואנים והיצואנים. הערות כולם התקבלו ואנו לומדים את ההתייחסויות, נתכלל את כולן ונקבל החלטה".