גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הפך הזבל ממטרד שרוצים להיפטר ממנו למרכיב חשוב בחוסן המדינתי

העולם נאבק להיפטר מכמויות הפסולת האדירות, אבל מה אם בעצם לא מדובר באשפה אלא במשאבים יקרים ובחומרי גלם שיחסרו לנו? ● יותר ויותר חברות מגלות את הפוטנציאל הגלום בכלכלה המעגלית, וגם ישראל נכנסת לתמונה • פסולת יקרה, פרויקט מיוחד 

איך לעשות זהב מהזבל שלנו / צילום: Shutterstock
איך לעשות זהב מהזבל שלנו / צילום: Shutterstock

אוכלוסיית העולם מייצרת בכל שנה כ-2.12 מיליארד טונות של פסולת, והשאלה כיצד להיפטר ממנה היא אחת הקשות בתחומי הסביבה ובריאות הציבור. אבל מה אם נגלה בעתיד שהבעיה הייתה בעצם הפוכה? שכאשר השלכנו את הזבל, איבדנו חומרי גלם יקרים שאנחנו זקוקים להם?

סביבתיות ומיחזור נחשבות לסוגיות חברתיות, אבל הצורך לשמור את חומרי הגלם קרוב לחזה הוא סוגיה כלכלית, אפילו גיאופוליטית. חלק ממדינות אירופה כבר אוסרות להוציא משטחן פסולת המכילה חומרים מסוימים - לא מטעמי זיהום, פשוט כי החומרים הללו נחוצים או ייתכן שיהיו נחוצים בעתיד הקרוב.

"ברמה הכי לא קלישאתית - זה קשור לחוסן שלנו כלאום וכמדינה", אומרת שרון מדל-ארצי, מייסדת הפלטפורמה הישראלית לכלכלה מעגלית, בעלת משרד עורכי הדין ארצי קרמונה, המתמחה בתחום, ויועצת בכירה למשרד FBC (ומי שמונתה בידי משרד הכלכלה כנציגה ישראלית לנושא ב־UNIDO, ארגון האו"ם לפיתוח תעשייתי). "במבט של שנים קדימה, כדי לקדם טכנולוגיה נצטרך חומרי גלם שאין אותם בלי סוף. מדינות שלא ישמרו על המשאבים, לא יהיו בנות־קיימה, לא במובן הסביבתי, אלא כמדינה. כשיש מגפה, כשיש מלחמה, פתאום אולי לא יהיה אלינו זרם בלתי פוסק של חומרים".

צורת המחשבה הזאת מזריקה דלק חדש לרעיון שנראה כשייך לעולמות הקיימות: כלכלה מעגלית. הכוונה היא לכל דבר שאנחנו עושים כדי שהמשאבים שאנחנו משתמשים בהם לא ילכו בסופו של דבר לאיזשהו 'זבל' לא ידוע, אלא יחזרו לתוך תהליכי הייצור.

ליישם עצות מסבתא ברמה התעשייתית והלאומית

לבנת גולדברג, מרכזת בכירה בתחום פסולת ומיחזור במשרד להגנת הסביבה, מסבירה: "כלכלה מעגלית מתרחשת מההתחלה ועד הסוף (שהוא בתקווה התחלה חדשה - ג"ו) של חיי המוצר ומשתמשת בחומרים ממוחזרים, בחומרים שניתנים למיחזור ושאינם רעילים כפסולת. הכוונה היא לחשוב על המעגליות כבר בתהליך עיצוב המוצר, למשל להעדיף מוצרים שלא יתקלקלו בקלות, ושאם יתקלקלו, ניתן יהיה לתקן אותם. כמו כן, נכנס לזה תהליך הייצור, כך שגם בו נשתמש כמה שיותר בחומרים שניתנים לשימוש יותר מפעם אחת.

"בקצה השני של התהליך יש לנו את הפסולת. זה כולל הפרדה שלה לזרמי חומרים, כי ככל שחומר מופרד יותר, כך המיחזור שלו יעיל יותר. זה כולל גם את הפניית החומר למקום הנכון. יש היררכיה של מיחזור, למשל בקבוק פלסטיק אנחנו נרצה למחזר לעוד בקבוק. את זה אפשר לעשות לנצח, אבל אם נמחזר אותו למשל לפלסטיק שמשתמשים בו לארוז ירקות ופירות, את החומר הזה אי אפשר למחזר יותר".

בין תהליך הייצור לתהליך ההיפטרות מאשפה ישנו גם הצרכן. "אנחנו פועלים לחינוך של הצרכן להעדיף מוצרי כלכלה מעגלית", אומרת גולדברג. היא מדגישה בהקשר הזה את מדרג הפסולת: הכי מועיל להימנע מצריכה, אחר כך לצמצם, לעשות שימוש חדש במוצר, רק אחר כך למחזר, ואם אי אפשר אז לפחות להפיק מן המוצר אנרגיה. הטמנה היא האופציה הנחותה ביותר.

או בקיצור, כלכלה מעגלית היא לחשוב כמו העצות שקיבלתם מסבתא ששרדה את המלחמה: מעריכים ושומרים על מה שיש, כי אחר כך לא יהיה. קונים מלכתחילה רק את מה שיחזיק זמן רב. אבל במקום ברמת משק הבית, עושים זאת ברמה התעשייתית והלאומית.

איך הופכים כלכלה לינארית שכל הזמן מפיקה משאבים חדשים מכדור הארץ והופכת אותם לזבל שיש להטמין לכלכלה מעגלית? רגולציה וחקיקה הן אחת הדרכים. אך לדברי מדל-ארצי, בעבר עורכת דין בעמותת 'אדם טבע ודין' שפועלת בזירה הסביבתית בכלים משפטיים, זו לא הדרך היעילה ביותר. הכי כדאי שהכלכלה המעגלית תהיה כשמה: כלכלית.

גם רונית אשל, ראש אגף אקלימטק ברשות החדשנות, מסכימה. "המנוע של התחום הזה הוא התייעלות במשאבים, באופן שכדאי לחברות. כשמשתמשים בחומר גלם לא בתולי, הוא עשוי להיות זול יותר. גם ההטמנה של הפסולת הולכת ומתייקרת".

אחת הדרכים להשיג יעילות וחיסכון כספי אמיתי בכלכלה מעגלית, היא סימביוזה עסקית. אשל: "למשל חברה בשם גרין סטרים גלובל, לוקחת חומרים שאינטל סיימו איתם, ומשתמשת בו לתעשיית הדבקים. הם לא בהכרח צריכים שהחומר יהיה באותה רמת ניקיון שדרושה לאינטל. הם יכולים לקבל אותו כפסולת בהנחה או בזול, ומבחינתה של אינטל, חסכנו הטמנה".

דוגמה נוספת היא בצק משחק מפסולת של מפעלי אפייה. מפעל שחר תשלובות המתמחה בטיפול בפסולת מתעשיית המזון מטפל בעשרות אלפי טונות של פסולת בשנה. את בצק המשחק Weirdoh הם מייצרים מפסולת לחם. כך חוסכים קמח - המון קמח, מסתבר - שמשמש היום בתעשיית בצק המשחק, והתוצאה היא מוצר המתכלה בסוף חייו, לעומת רוב סוגי בצק המשחק הקיימים.

עתיד התחום, אומרת אשל, הוא הקמת זירת מסחר שבה חברות יציעו את הפסולת או יבקשו חומרי גלם, וניתן יהיה לבצע שיתופי פעולה. "היום הרבה ממה שמכונה מיחזור, הוא פחות יעיל ממה שאנשים נוטים לחשוב. לפעמים זה אומר רק לטפל בחומר כדי שיהיה קל יותר לעשות לו הטמנה. כלכלה מעגלית זה אומר באמת להשתמש בחומר מחדש, שוב ושוב". היא מציינת את מפעל נטפים, שמחזיר מלקוחותיו את צינורות הפלסטיק שלהם, כך שישמשו כחומר גלם לצינורות הבאים.

מדל-ארצי ממליצה לחברות שהיא מייעצת להן לחשוב מחדש על כל המודל העסקי ולעבור ממוצר לשירות. "המטרה היא שחברות יפסיקו לייצר מוצרים שהמטרה שלהם היא להימכר במאסות, להתקלקל מהר ולהירכש שוב, ובמקום זאת הן מציעות מוצר לטווח ארוך עם שירות לשמירה על המוצר, תיקונו וחידושו בצורה מסודרת כשמגיע הזמן לכך. אפשר להגיע לאותה רמת רווח, אבל במודל של לקוחות קבועים, וגם לשמור את חומרי הגלם, ולהשמיש אותם שוב ושוב כשמוכרים לאותו לקוח גרסה חדשה של המוצר".

לנצל את יתרון החדשנות של ישראל

במשרד להגנת הסביבה יצאו לאחרונה בקול קורא לתמיכה במתקני מיחזור והכנה למיחזור בכ-400 מיליון שקל, אבל מיחזור הוא לא כיוון החשיבה היחיד, כאמור. בשותפות עם משרד הכלכלה הוקם מרכז יעיל, המלווה חברות בתהליכי התייעלות בשלבי הייצור. המשרד תומך בפרויקטים של סימביוזה תעשייתית, וגם במחקרים דרך יחידת המדענית הראשית של המשרד. ואלה רק כמה מן הדוגמאות.

אביטל עשת, מנהלת תחום כלכלה במשרד להגנת הסביבה אומרת כי "ספציפית מהזווית של תמיכה בפיתוח טכנולוגיות ישראליות חדשניות, המשרד עובד עם רשות החדשנות על מסלול פיילוטים שבו אנחנו תומכים בחברות בשלב הסקייל־אפ, ממוצר לחברה מסחרית".

מה שלא מגיע באופן טבעי מהחיסכון לחברות, יכול להגיע מרגולציה. המשרד להגנת הסביבה פועל לאימוץ תקני מיחזור חדשים לסוגים שונים של פלסטיק, ולהעברת חוקים שיטילו אחריות על היצרנים למוצרים גם אחרי שהם מושלכים לפח.

באירופה ניתן פטור מסוים ממס למוצרים בהם מוחלף חלק מחומר הגלם בחומר ממוחזר. בקרוב, אומרת אשל, ייתכן שלא ניתן יהיה לשווק באירופה מוצרים מסוימים אלא אם יעמדו בתקן הגורס כי עליהם להיות מיוצרים מאחוז מסוים של חומר ממוחזר.

אשל: "אנחנו משקיעים בתחום הזה המון, כי כדי לקחת חומר ממוחזר ולוודא שהוא שומר על הניקיון והפונקציונליות שלו ועוד להשתמש בו בצורה שחוסכת כסף, צריך המון מחקר".

"המונח כלכלה מעגלית הוא בעצם מיתוג חדש לדברים קיימים כמו מיחזור וצמצום שימוש במשאבים" אומר אודי כותן, היום מנכ"ל חברת הביוטק אלגטק, שמייצרת מיקרו-אצות לתוספי תזונה וקוסמטיקה, בעבר Venture Partner בקרן האירופית לכלכלה מעגלית מבוססת ביולוגיה ECBF. "אבל אין באמת כלכלה מעגלית בלי שינוי משמעותי בחשיבה על חומרי הגלם. קפיצת המדרגה האמיתית בעיני אל המעגליות, היא כלכלה מבוססת ביולוגיה. היא מרחיבה ומבססת את המעגל.

"כי אם נלך אחורה, בני אדם יצרו הכל מהטבע, עד שהגיעה מהפכת הפלסטיק. אבל היום הפלסטיק הוא לא העתיד, כמו שאמרו בסרט 'הבוגר'. פלסטיק הוא העבר". למשל, אומר כותן, "כאשר מביאים את זבוב החייל השחור לאכול פסולת של מפעלים, כמו שוקולד או בשר, ומצמידים אותם למפעל של מארס, ואז משתמשים בהם להאכיל דגים, במקום מזון אחר המיוצר בצורה סינטטית. זו כלכלה מעגלית.

"יחד עם זה, התהליכים וחומרי הגלם הקיימים זולים ויעילים ולכן, נדרשות פריצות דרך טכנולוגיות והתמדה. יש כאן פחות כסף מבהייטק ואין פה אקזיטים מהירים. זה תחום מוכוון תעשייה, אבל כזה שיכול לשנות ולשפר את העולם".

לישראל יש מגבלות בתחום הרגולציה. עשת: "כמדינה קטנה אנחנו לא יכולים להשפיע על הרגולציה של גורם כמו האיחוד האירופי. אנחנו לא שולטים בחלק ניכר משרשרת הערך של המוצרים שמגיעים אלינו, כי רבים מהם מיובאים".

מה שיש לנו הוא חדשנות, אך לא ברור אם המדינה עושה בה מספיק שימוש. "חברה כמו UBQ, בסופו של דבר לא קיבלו את התנאים להקים את המפעל שלהם בארץ, אלא בהולנד", אומרת מדל-ארצי. "או מיזם ריפרש שמייצר חומרי גלם מפסולת טקסטיל, אחד מסוגי הפסולת הכי זמינים ומזהמים. הם מיזם ישראלי אך פועלים בחו"ל יותר מאשר כאן".

כותן רואה את היתרון של ישראל לא במפעלים הגדולים דווקא, אלא בטכנולוגיות המאפשרות. "למשל חברת Freezem של יוצאי מכון ויצמן מייעלת את ייצור החלבון מהזבובים על ידי אפשור טכנולוגי של אספקת הרימות בהקפאה".

מדל-ארצי: "המדינה צריכה לכתוב מפת דרכים לכלכלה מעגלית. היא צריכה להגדיר אילו משאבים אנחנו צריכים לשמר אצלנו ל-30-20 השנים הבאות, אילו הסכמים כדאי לנו לייצר עם מדינות אחרות. מפת הדרכים יכולה להגדיר את החזון שכל משרדי הממשלה ישאפו להתכנס אליו". בינתיים, היא אומרת, הצעתה לכתוב מפה כזו עבור ישראל, טרם אומצה.

עוד כתבות

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"