גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הפך הזבל ממטרד שרוצים להיפטר ממנו למרכיב חשוב בחוסן המדינתי

העולם נאבק להיפטר מכמויות הפסולת האדירות, אבל מה אם בעצם לא מדובר באשפה אלא במשאבים יקרים ובחומרי גלם שיחסרו לנו? ● יותר ויותר חברות מגלות את הפוטנציאל הגלום בכלכלה המעגלית, וגם ישראל נכנסת לתמונה • פסולת יקרה, פרויקט מיוחד 

איך לעשות זהב מהזבל שלנו / צילום: Shutterstock
איך לעשות זהב מהזבל שלנו / צילום: Shutterstock

 

אוכלוסיית העולם מייצרת בכל שנה כ-2.12 מיליארד טונות של פסולת, והשאלה כיצד להיפטר ממנה היא אחת הקשות בתחומי הסביבה ובריאות הציבור. אבל מה אם נגלה בעתיד שהבעיה הייתה בעצם הפוכה? שכאשר השלכנו את הזבל, איבדנו חומרי גלם יקרים שאנחנו זקוקים להם?

סביבתיות ומיחזור נחשבות לסוגיות חברתיות, אבל הצורך לשמור את חומרי הגלם קרוב לחזה הוא סוגיה כלכלית, אפילו גיאופוליטית. חלק ממדינות אירופה כבר אוסרות להוציא משטחן פסולת המכילה חומרים מסוימים - לא מטעמי זיהום, פשוט כי החומרים הללו נחוצים או ייתכן שיהיו נחוצים בעתיד הקרוב.

 

"ברמה הכי לא קלישאתית - זה קשור לחוסן שלנו כלאום וכמדינה", אומרת שרון מדל-ארצי, מייסדת הפלטפורמה הישראלית לכלכלה מעגלית, בעלת משרד עורכי הדין ארצי קרמונה, המתמחה בתחום, ויועצת בכירה למשרד FBC (ומי שמונתה בידי משרד הכלכלה כנציגה ישראלית לנושא ב־UNIDO, ארגון האו"ם לפיתוח תעשייתי). "במבט של שנים קדימה, כדי לקדם טכנולוגיה נצטרך חומרי גלם שאין אותם בלי סוף. מדינות שלא ישמרו על המשאבים, לא יהיו בנות־קיימה, לא במובן הסביבתי, אלא כמדינה. כשיש מגפה, כשיש מלחמה, פתאום אולי לא יהיה אלינו זרם בלתי פוסק של חומרים".

צורת המחשבה הזאת מזריקה דלק חדש לרעיון שנראה כשייך לעולמות הקיימות: כלכלה מעגלית. הכוונה היא לכל דבר שאנחנו עושים כדי שהמשאבים שאנחנו משתמשים בהם לא ילכו בסופו של דבר לאיזשהו 'זבל' לא ידוע, אלא יחזרו לתוך תהליכי הייצור.

 

ליישם עצות מסבתא ברמה התעשייתית והלאומית

לבנת גולדברג, מרכזת בכירה בתחום פסולת ומיחזור במשרד להגנת הסביבה, מסבירה: "כלכלה מעגלית מתרחשת מההתחלה ועד הסוף (שהוא בתקווה התחלה חדשה - ג"ו) של חיי המוצר ומשתמשת בחומרים ממוחזרים, בחומרים שניתנים למיחזור ושאינם רעילים כפסולת. הכוונה היא לחשוב על המעגליות כבר בתהליך עיצוב המוצר, למשל להעדיף מוצרים שלא יתקלקלו בקלות, ושאם יתקלקלו, ניתן יהיה לתקן אותם. כמו כן, נכנס לזה תהליך הייצור, כך שגם בו נשתמש כמה שיותר בחומרים שניתנים לשימוש יותר מפעם אחת.

"בקצה השני של התהליך יש לנו את הפסולת. זה כולל הפרדה שלה לזרמי חומרים, כי ככל שחומר מופרד יותר, כך המיחזור שלו יעיל יותר. זה כולל גם את הפניית החומר למקום הנכון. יש היררכיה של מיחזור, למשל בקבוק פלסטיק אנחנו נרצה למחזר לעוד בקבוק. את זה אפשר לעשות לנצח, אבל אם נמחזר אותו למשל לפלסטיק שמשתמשים בו לארוז ירקות ופירות, את החומר הזה אי אפשר למחזר יותר".

בין תהליך הייצור לתהליך ההיפטרות מאשפה ישנו גם הצרכן. "אנחנו פועלים לחינוך של הצרכן להעדיף מוצרי כלכלה מעגלית", אומרת גולדברג. היא מדגישה בהקשר הזה את מדרג הפסולת: הכי מועיל להימנע מצריכה, אחר כך לצמצם, לעשות שימוש חדש במוצר, רק אחר כך למחזר, ואם אי אפשר אז לפחות להפיק מן המוצר אנרגיה. הטמנה היא האופציה הנחותה ביותר.

או בקיצור, כלכלה מעגלית היא לחשוב כמו העצות שקיבלתם מסבתא ששרדה את המלחמה: מעריכים ושומרים על מה שיש, כי אחר כך לא יהיה. קונים מלכתחילה רק את מה שיחזיק זמן רב. אבל במקום ברמת משק הבית, עושים זאת ברמה התעשייתית והלאומית.

איך הופכים כלכלה לינארית שכל הזמן מפיקה משאבים חדשים מכדור הארץ והופכת אותם לזבל שיש להטמין לכלכלה מעגלית? רגולציה וחקיקה הן אחת הדרכים. אך לדברי מדל-ארצי, בעבר עורכת דין בעמותת 'אדם טבע ודין' שפועלת בזירה הסביבתית בכלים משפטיים, זו לא הדרך היעילה ביותר. הכי כדאי שהכלכלה המעגלית תהיה כשמה: כלכלית.

גם רונית אשל, ראש אגף אקלימטק ברשות החדשנות, מסכימה. "המנוע של התחום הזה הוא התייעלות במשאבים, באופן שכדאי לחברות. כשמשתמשים בחומר גלם לא בתולי, הוא עשוי להיות זול יותר. גם ההטמנה של הפסולת הולכת ומתייקרת".

אחת הדרכים להשיג יעילות וחיסכון כספי אמיתי בכלכלה מעגלית, היא סימביוזה עסקית. אשל: "למשל חברה בשם גרין סטרים גלובל, לוקחת חומרים שאינטל סיימו איתם, ומשתמשת בו לתעשיית הדבקים. הם לא בהכרח צריכים שהחומר יהיה באותה רמת ניקיון שדרושה לאינטל. הם יכולים לקבל אותו כפסולת בהנחה או בזול, ומבחינתה של אינטל, חסכנו הטמנה".

דוגמה נוספת היא בצק משחק מפסולת של מפעלי אפייה. מפעל שחר תשלובות המתמחה בטיפול בפסולת מתעשיית המזון מטפל בעשרות אלפי טונות של פסולת בשנה. את בצק המשחק Weirdoh הם מייצרים מפסולת לחם. כך חוסכים קמח - המון קמח, מסתבר - שמשמש היום בתעשיית בצק המשחק, והתוצאה היא מוצר המתכלה בסוף חייו, לעומת רוב סוגי בצק המשחק הקיימים.

עתיד התחום, אומרת אשל, הוא הקמת זירת מסחר שבה חברות יציעו את הפסולת או יבקשו חומרי גלם, וניתן יהיה לבצע שיתופי פעולה. "היום הרבה ממה שמכונה מיחזור, הוא פחות יעיל ממה שאנשים נוטים לחשוב. לפעמים זה אומר רק לטפל בחומר כדי שיהיה קל יותר לעשות לו הטמנה. כלכלה מעגלית זה אומר באמת להשתמש בחומר מחדש, שוב ושוב". היא מציינת את מפעל נטפים, שמחזיר מלקוחותיו את צינורות הפלסטיק שלהם, כך שישמשו כחומר גלם לצינורות הבאים.

מדל-ארצי ממליצה לחברות שהיא מייעצת להן לחשוב מחדש על כל המודל העסקי ולעבור ממוצר לשירות. "המטרה היא שחברות יפסיקו לייצר מוצרים שהמטרה שלהם היא להימכר במאסות, להתקלקל מהר ולהירכש שוב, ובמקום זאת הן מציעות מוצר לטווח ארוך עם שירות לשמירה על המוצר, תיקונו וחידושו בצורה מסודרת כשמגיע הזמן לכך. אפשר להגיע לאותה רמת רווח, אבל במודל של לקוחות קבועים, וגם לשמור את חומרי הגלם, ולהשמיש אותם שוב ושוב כשמוכרים לאותו לקוח גרסה חדשה של המוצר".

לנצל את יתרון החדשנות של ישראל

במשרד להגנת הסביבה יצאו לאחרונה בקול קורא לתמיכה במתקני מיחזור והכנה למיחזור בכ-400 מיליון שקל, אבל מיחזור הוא לא כיוון החשיבה היחיד, כאמור. בשותפות עם משרד הכלכלה הוקם מרכז יעיל, המלווה חברות בתהליכי התייעלות בשלבי הייצור. המשרד תומך בפרויקטים של סימביוזה תעשייתית, וגם במחקרים דרך יחידת המדענית הראשית של המשרד. ואלה רק כמה מן הדוגמאות.

אביטל עשת, מנהלת תחום כלכלה במשרד להגנת הסביבה אומרת כי "ספציפית מהזווית של תמיכה בפיתוח טכנולוגיות ישראליות חדשניות, המשרד עובד עם רשות החדשנות על מסלול פיילוטים שבו אנחנו תומכים בחברות בשלב הסקייל־אפ, ממוצר לחברה מסחרית".

מה שלא מגיע באופן טבעי מהחיסכון לחברות, יכול להגיע מרגולציה. המשרד להגנת הסביבה פועל לאימוץ תקני מיחזור חדשים לסוגים שונים של פלסטיק, ולהעברת חוקים שיטילו אחריות על היצרנים למוצרים גם אחרי שהם מושלכים לפח.

באירופה ניתן פטור מסוים ממס למוצרים בהם מוחלף חלק מחומר הגלם בחומר ממוחזר. בקרוב, אומרת אשל, ייתכן שלא ניתן יהיה לשווק באירופה מוצרים מסוימים אלא אם יעמדו בתקן הגורס כי עליהם להיות מיוצרים מאחוז מסוים של חומר ממוחזר.

אשל: "אנחנו משקיעים בתחום הזה המון, כי כדי לקחת חומר ממוחזר ולוודא שהוא שומר על הניקיון והפונקציונליות שלו ועוד להשתמש בו בצורה שחוסכת כסף, צריך המון מחקר".

"המונח כלכלה מעגלית הוא בעצם מיתוג חדש לדברים קיימים כמו מיחזור וצמצום שימוש במשאבים" אומר אודי כותן, היום מנכ"ל חברת הביוטק אלגטק, שמייצרת מיקרו-אצות לתוספי תזונה וקוסמטיקה, בעבר Venture Partner בקרן האירופית לכלכלה מעגלית מבוססת ביולוגיה ECBF. "אבל אין באמת כלכלה מעגלית בלי שינוי משמעותי בחשיבה על חומרי הגלם. קפיצת המדרגה האמיתית בעיני אל המעגליות, היא כלכלה מבוססת ביולוגיה. היא מרחיבה ומבססת את המעגל.

"כי אם נלך אחורה, בני אדם יצרו הכל מהטבע, עד שהגיעה מהפכת הפלסטיק. אבל היום הפלסטיק הוא לא העתיד, כמו שאמרו בסרט 'הבוגר'. פלסטיק הוא העבר". למשל, אומר כותן, "כאשר מביאים את זבוב החייל השחור לאכול פסולת של מפעלים, כמו שוקולד או בשר, ומצמידים אותם למפעל של מארס, ואז משתמשים בהם להאכיל דגים, במקום מזון אחר המיוצר בצורה סינטטית. זו כלכלה מעגלית.

"יחד עם זה, התהליכים וחומרי הגלם הקיימים זולים ויעילים ולכן, נדרשות פריצות דרך טכנולוגיות והתמדה. יש כאן פחות כסף מבהייטק ואין פה אקזיטים מהירים. זה תחום מוכוון תעשייה, אבל כזה שיכול לשנות ולשפר את העולם".

לישראל יש מגבלות בתחום הרגולציה. עשת: "כמדינה קטנה אנחנו לא יכולים להשפיע על הרגולציה של גורם כמו האיחוד האירופי. אנחנו לא שולטים בחלק ניכר משרשרת הערך של המוצרים שמגיעים אלינו, כי רבים מהם מיובאים".

מה שיש לנו הוא חדשנות, אך לא ברור אם המדינה עושה בה מספיק שימוש. "חברה כמו UBQ, בסופו של דבר לא קיבלו את התנאים להקים את המפעל שלהם בארץ, אלא בהולנד", אומרת מדל-ארצי. "או מיזם ריפרש שמייצר חומרי גלם מפסולת טקסטיל, אחד מסוגי הפסולת הכי זמינים ומזהמים. הם מיזם ישראלי אך פועלים בחו"ל יותר מאשר כאן".

כותן רואה את היתרון של ישראל לא במפעלים הגדולים דווקא, אלא בטכנולוגיות המאפשרות. "למשל חברת Freezem של יוצאי מכון ויצמן מייעלת את ייצור החלבון מהזבובים על ידי אפשור טכנולוגי של אספקת הרימות בהקפאה".

מדל-ארצי: "המדינה צריכה לכתוב מפת דרכים לכלכלה מעגלית. היא צריכה להגדיר אילו משאבים אנחנו צריכים לשמר אצלנו ל-30-20 השנים הבאות, אילו הסכמים כדאי לנו לייצר עם מדינות אחרות. מפת הדרכים יכולה להגדיר את החזון שכל משרדי הממשלה ישאפו להתכנס אליו". בינתיים, היא אומרת, הצעתה לכתוב מפה כזו עבור ישראל, טרם אומצה.

עוד כתבות

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

היסטוריה: החל פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה

חברת תשתיות אנרגיה הממשלתית תפנה 9 מיכלי נפט שנמצאים היום ב"חוות דלק" הממוקמת ברצועה מדרום לשדרות דגניה בקריית חיים - כצעד ראשון ● הפינוי המלא ייקח כשנה וחצי, ובסופו תיפתח רצועה חדשה המובילה לחוף

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"