גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסיכון עלה, אבל גם המחיר: מה מפספסים משקיעי האג"ח של חברות הבנייה

בבנק ישראל, באוצר ובקרב מומחים נוספים מעריכים כי הסיכונים בענף הבנייה רק גדלו בשנתיים האחרונות ● עם זאת, חברות הנדל"ן מצליחות לגייס חוב הולך וגדל ומצמצמות את מרווח התשואה מהאג"ח הממשלתית, כלומר נותנות פיצוי קטן למשקיעים על הסיכון ● מיטב: "לפי המרווחים בשוק כיום אי־אפשר לנחש שיש מלחמה או בעיות כלכליות"

התשואה ירדה למרות עליית הסיכון: האם אג''ח חברות הבנייה הפכו ליקרות מדי? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
התשואה ירדה למרות עליית הסיכון: האם אג''ח חברות הבנייה הפכו ליקרות מדי? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בשנתיים האחרונות הסיכון בשוק הנדל"ן למגורים עלה. כך חוזר ומזהיר בנק ישראל, כך אומרות גם חברות הדירוג וכך סבורים גם כלכלנים רבים. אבל באופן מפתיע, הסיכון הזה לא מתומחר בשוק האג"ח בתל אביב. או במילים אחרות: האם האג"ח של חברות הנדל"ן הפכו יקרות מדי?

חברת הנדל"ן שרוצה לגייס כסף בבורסה ומיד לתת לבעלים בונוס שמן
כך טלטלו מבצעי ה-20/80 את שוק הנדל"ן למגורים
עוד מהמורה לרני צים בפסגות: מנסה להימנע מפירעון מיידי של חוב האג"ח

הצרות מצטברות

נתחיל מההתחלה: השילוב של מינוף גבוה המאפיין את תחום הבנייה ועליית הריבית המהירה במשק בשנתיים האחרונות הובילו להתייקרות בעלויות המימון של חברות הנדל"ן היזמי, אשר חלקן רכשו קרקעות יקרות במינוף גבוה רגע לפני עליית הריבית. מלחמת חרבות ברזל רק החריפה את הבעיה לנוכח המחסור בפועלי בניין ועליית מחירים של חומרי גלם בשל החרם הטורקי.

אף בעלים של חברת נדל"ן לא רוצה להיות "חנן מור הבאה", החברה שרכשה קרקע יקרה בשדה דב בת"א תוך לקיחת הלוואה גדולה על מידותיה של 1.3 מיליארד שקל, וקרסה לבסוף בשל קושי תזרימי. לכן, מנסים היזמים ככל יכולתם לאושש את שוק מכירת הדירות עם מבצעים נוסח "קנה עכשיו ושלם לנו אחר כך", של 20% מהתשלום במועד החתימה והיתרה בעת המסירה.

בינתיים הם מצליחים לכאורה: על פי סקירה שפרסם ביום רביעי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ברבעון הראשון של השנה נמכרו בשוק החופשי 8,400 דירות חדשות, עלייה חדה של 39% ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה ובאוצר סימנו את מבצעי הקבלנים בתור גורם ישיר לעלייה הזו.

בשבוע שעבר כתבנו כאן על הסיכון התזרימי לחברות הנדל"ן שטמון באותם מבצעים. הללו צריכות להמשיך לשלם עבור מימון פעילותן כבר עכשיו, בזמן שעיקר ההכנסות יגיעו רק בעתיד.

המשקולת הגדולה

הבעיות בתזרים והמבצעים מתחברים למשקולת המשמעותית ביותר על כל יזם - המינוף.

מינוף הוא יחס פיננסי בין התחייבויות של חברה להון העצמי שלה. ככל שההון העצמי קטן יותר וההתחייבויות גדולות יותר, החברה יותר ממונפת. מבדיקת גלובס עולה כי לפחות תריסר חברות יזמיות שהנפיקו אג"ח בתל אביב מציגות שיעור מינוף של יותר מ־70%. מדובר בשיעור גבוה העלול להעיד על רמת סיכון גבוהה יחסית. אצל 5 מהן מדובר במינוף של 80% ומעלה. ​

הממונפות הגדולות ביותר כיום הן לוינסקי עופר (שיעור של 86%), בוני התיכון ונתנאל גרופ (80% כל אחד) ואלמוגים ועמרם אברהם (81% כל אחד). עם זאת, עמרם אברהם גייסה במאי האחרון 313 מיליון שקל בהנפקת מניות, מה שהוריד לה מעט את יחס המינוף לכ־75%.

"חברות קטנות שאינן מאופיינות בנגישות למגוון מקורות מימון, חשופות יותר לשחיקה בתזרים המזומנים עם סיכון מוגבר לקריסה", מציינים גיל אברהמי ויבגני סילישטיאן, מחברת דירוג האשראי S&P מעלות.

בבנק ישראל הזהירו לפני חצי שנה בדוח היציבות הפיננסית כי "מבין המגזרים שבהם עלה סיכון האשראי ראוי להדגיש במיוחד את ענף הבינוי והנדל"ן. החברות בענף זה - בעיקר חברות הבינוי, שהן לרוב ממונפות מאוד - התמודדו עוד ערב המלחמה עם הוצאות מימון גדלות ועם ירידה משמעותית בביקוש, לצד מגמה מתונה של ירידת מחירים... הקיפאון בבנייה עלול להשפיע משמעותית על קצב ההתקדמות של הפרויקטים, על תזרים ההכנסות הצפוי לחברה, וכפועל יוצא גם על יכולתה לעמוד בתשלומי חובותיה למלווים".

עם זאת, בבנק ישראל ציינו גם כי חברות הנדל"ן צברו רווחים גדולים בשנים הקודמות העשויים לעזור להם לשרוד את התקופה הנוכחית.

את הקושי של החברות היזמיות ניתן לראות גם בזינוק בהיקף הגיוסים שלהם בשוק האג"ח חוב הקונצרני. על פי נתוני חברת סמארטבול, המפתחת מערכות מתקדמות לניהול וניתוח הנפקות, בחמשת החודשים הראשונים של 2024 חברות הנדל"ן לבנייה גייסו סכום של 3.1 מיליארד שקל, זינוק של 126% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. נתונים של בנק ישראל מצביעים גם הם על הזינוק כאשר בשנת 2023 גייסו חברות הבנייה למגורים מהבנקים 37.6 מיליארד שקל לצורך ליווי פרויקטים, זינוק של 66% לעומת שנת 2022.

פרמיית הסיכון בשפל

אבל כשמסתכלים על תשואות האג"ח של חברות הנדל"ן נראה כי כל הסיכונים הללו כלל לא קיימים. הפער (מרווח) בין התשואה של אג"ח ממשלת ישראל לבין זו של חברות הבנייה נמוך מאוד ועומד על 1.8 נקודות אחוז בלבד - רמות שפל שלא נראו מאז 2022 (למעט תקופות קצרות במיוחד בימים חריגים).

כך למשל, אג"ח ט של רוטשטיין נסחרת בתשואה ברוטו של 5.57%, פער של 1.22 נקודות אחוז מעל האג"ח הממשלתי; בוני תיכון אג"ח ט נסחרת בתשואה של 6.17%, פער של 1.8 נקודות אחוז; צרפתי נסחרת בתשואה של 5.06%, פער של 0.72 נקודות אחוז בלבד מהאג"ח הממשלתי; ואפילו אג"ח אלמוגים ט נסחרת בתשואה של 7.56%, פער של 3.2 נקודות אחוז בלבד מהאג"ח הממשלתי. רק לוינסקי עופר אגח ד נסחרת בתשואה גבוהה יחסית של 14.2%, פער של 9.8 נקודות אחוז מעל האג"ח הממשלתי.

"יש רק מה להפסיד"

"המרווחים של האג"ח הקונצרניות השייכות לענף הנדל"ן נמצאים לא רחוק משפל היסטורי. לפי המרווחים שם בכלל אי־אפשר לנחש שיש מלחמה או בעיות כלכליות. לכן אג"ח חברות הנדל"ן לא מגלמות את הסיכונים", אומר לגלובס אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב.

לדבריו, "אפילו הפחתה משמעותית של הציפיות להורדת הריבית לא פגעה באג"ח חברות הנדל"ן. מאז שהציפיות להורדת ריבית ע"י בנק ישראל ירדו בשלושת החודשים האחרונים מ־4־5 הורדות בשנה הקרובה להורדה אחת בלבד, המרווחים של האג"ח הקונצרניות בענף הנדל"ן ירדו בכ־0.2%, בדומה לענפים האחרים שהרבה פחות רגישים לריבית".

לכן, הוא מעריך כי "כאשר תסתיים המלחמה והדברים יסתדרו לכיוון טוב, אז בשוק המניות ובאג"ח הממשלתיות אפשר לצפות לעליות שערים משמעותיות, לאפסייד, אבל בשוק הקונצרני בכלל ובאג"ח הנדל"ן בפרט המשקיעים לא יקבלו פיצוי מעבר לעלייה שתהיה בכל השוק, כי המרווח גם כך נמוך ולא אמור להמשיך לרדת. אז מצד אחד המשקיע עלול 'לחטוף' את הסיכון, אבל אין פוטנציאל לרווח אם הכל יהיה בסדר".

מדוע המרווחים כה נמוכים בזמן שהסיכון עולה? "כי באופן כללי הסיכון בשוק הקונצרני בישראל לא מתומחר. יש פה שוק קטן יחסית לכמות הכסף, עודף ביקוש על ההיצע".

הוא מסביר כי הגופים המוסדיים רוכשים אג"ח קונצרניות בכל חודש בגלל הזרמות מכספי הפנסיה והגמל "בשוק אג"ח קטן כמו בישראל לא צריך הרבה כסף כדי להשפיע על המחירים כלפי מעלה".

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית