אורן הולמצן (אודיטיטק), דניאל שרייבר ושי וינינגר (למונייד), אלי גליקמן (צים), אמנון שעשוע (מובילאיי) / צילומים: MATT MONFREDI, בן קלמר, איתי רפפורט, שלומי יוסף
ביום שישי שתי מניות ישראליות משכו תשומת לב בוול סטריט - אודיטי טק (איל מקיאג') ומובילאיי. הראשונה זינקה ביותר מ־20%, והשנייה בקצת פחות מ־16%. לכאורה אין קשר בין מניית הביוטי לחברת האוטוטק. אודיטי טק קפצה בעקבות הודעה על העלאת תחזיות ורכישה עצמית של מניות ומובילאיי ככל הנראה עלתה בשל תחזית חיובית למניה של סיטי בנק. אבל לשתי המניות הללו יש מאפיין דומה: הן אהובות במיוחד על שורטיסטים.
● ישראלית חדשה הצטרפה לוול סטריט. מה קרה לה בסוף השבוע הראשון במסחר
● המשקיע האינטליגנט | קל לקנות, קשה למכור: מה יועצים פיננסיים לא מספרים לכם על השקעה אלטרנטיבית
שורט (מכירה בחסר), הוא דרך לייצר רווח מנייר ערך שצפוי לרדת - כלומר הימור נגד הנייר. במהלך שורט, הסוחר מקבל בהשאלה את הנייר מבעליו, מוכר אותו בשוק (כשהוא עוד במחיר גבוה יחסית לתחזית שלו), ולאחר מכן רוכש אותו מחדש כדי להחזירו לבעלים. אם, כפי שהסוחר העריך, מחיר הנייר ירד, הוא מרוויח מהמהלך, ואם הנייר עלה - הוא חשוף להפסד שגדל ככל שהמחיר גבוה יותר.
לעתים, במקרים בהם השורטיסטים טועים בהימור שלהם נגד נייר ערך מסוים, נוצר מצב של שורט סקוויז - מצב בו משקיעי שורט רבים מנסים לסגור את הפוזיציה שלהם נגד הנייר (להתכסות), ובכך מגדילים את הביקוש ומעלים את המחיר. כך, גם סיבה יחסית קטנה לעלייה במניה מובילה לצונאמי של זינוק דו־ספרתי.
אחת מכל 3 מניות - בפוזיציית שורט
זה סיפורן של לא מעט מהחברות הישראליות הבולטות בוול סטריט. נכון לאמצע חודש מאי, אודיטי טק היא המניה הישראלית עם שיעור השורטים הגבוה ביותר ביחס לסחורה הצפה שלה (מניות חופשיות למסחר) - 37.6%. אחריה ברשימה נמצאת חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד עם 31.9%, מובילאיי עם 29%, חברת הטכנולוגיה לאנרגיה סולארית סולאראדג' עם 21.6% וחברת התובלה הימית צים עם 17%.
מדובר בשיעור גבוה במיוחד של פעילות שורט שמפעילה לחץ על המניה, לטוב ולרע. לשם השוואה, במניות Wix, צ'ק פוינט, נובה, קמטק, פייסבר וסייברארק שיעור השורט מהסחורה הצפה מגיע לשיעור חד־ספרתי. באופן כללי, נהוג לומר כי פוזיציית שורט של עד 10% מהמניות הצפות נחשבת נמוכה, ומעל 10% נחשבת גבוהה. המניות הישראליות שהזכרנו מושפעות משיעורים כפולים ומשולשים מכך.
סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר, מציין כי "בדרך כלל מניות עם שורט גבוה הן תנודתיות, כי אחרת קשה לעשות שורט. שורט מאפיין לרוב חברות עם מסחר גבוה, אם כי לא תמיד זה ככה, לפעמים חברה יוצאת להנפקה והסחורה הצפה מאוד נמוכה כי עוד לא רשמו את כל המניות למסחר, ואז השורט מתאפיין באחוז מאוד גבוה יחסית לסחורה הצפה. זה דומה למצב במובילאיי: אין הרבה סחורה צפה, כי אינטל מחזיקה את רוב המניות (88.3%). אותו דבר באודיטי, שם הסחורה הצפה לא מאוד גבוהה".
איתות שהמניה תעלה או תרד?
במניות עם שיעור השורט הגבוה נרשמו תנודות גבוהות במחירי המניה בשנה האחרונה. כך למשל מניית צים נסחרה בטווח של כ־6.4 דולר עד כ־24 - פער של 273%, ובסולאראדג' הטווח הרחב היה בין כ־46 דולר לכ־292 דולר - פער של 535%. השינויים במחיר המניה, או לפחות הכיוון שלהם למעלה או למטה בדרך כלל מגיעים מגורמים פנימיים וחיצוניים בכל חברה, אך נראה שהפעילות של שורטיסטים מעצימה את התנודתיות.
עם זאת, וסצ'ונוק מסביר שהשאלה האם השורט מביא את התנודתיות או שהתנודתיות מביאה את השורט, מורכבת משנדמה. "לא בטוח מה הסיבה ומה התוצאה", הוא אומר. "חברות שמרכזות פעילות שורט הן בדרך כלל כאלה שהמניות שלהן יותר תנודתיות. חייב להיות טריגר של גורמי סיכון למניה, והרבה משקיעים שהם לא מוסדיים ויותר ספקולנטים".
לדבריו, יש שתי תיאוריות בנוגע לחברות עם אחוז שורט גבוה: "האחת היא שלמניה עם שורט גבוה יש פוטנציאל רב לסגירת השורט, כלומר המניה יכולה לזנק, ואז משקיעים קונים בתקווה שתתחיל סגירת שורטים, והמניה תעלה. השנייה היא שאם יש שורט גבוה, המשמעות היא שמישהו עשה עבודת בדיקה על החברה לפני כן. שורט זו פעילות יקרה, כי צריך לשלם עכשיו ריביות יותר גבוהות, ואם מישהו מוכן לקחת סיכון, לשאול מניות ולשלם ריביות גבוהות, כנראה שהוא בדק ומצא שיש בחברה גורמי סיכון שמצדיקים את תזת השורט".
בהקשר של סולאראדג' למשל, וסצ'ונוק אומר כי "העסק נמצא ב'סטרס' כבר תקופה ארוכה, ובשנה האחרונה השורטיסטים צדקו בגדול. בסופו של דבר, הביזנס, הסביבה העסקית וביצועי החברה זה מה שקובע. אבל סולאראדג' אפילו בימים הטובים שלה - כשהמלצנו על המניה ומשקיעים עשו עליה הרבה מאוד כסף - הייתה עם שורט מאוד גבוה, ואז השורטיסטים לא צדקו.
"על ציר הזמן מניה יכולה לעלות ולרדת, אבל שורטיסט חייב שהתזה שלו תהיה צודקת בטווח זמן קצר, כי פוזיציית שורט לזמן ארוך עולה הרבה כסף בגלל הריבית, וכי יש מקרים שבהם הברוקר שמכר לו את המניה יכול לקנות אותה בחזרה 'בכוח'".
עיוות שנוצר בשל שורט סקוויז זכור מהמקרה של חברת הפינטק פאגאיה, שהשלימה לפני שנתיים מיזוג ל־SPAC. מכיוון שהסחורה הצפה הייתה נמוכה (המייסדים עוד לא יכלו למכור ורוב משקיעי ה־SPAC פדו את הכסף לפני המיזוג), נוצר מצב שבו השורטיסטים שנאלצו להתכסות לא מצאו מניות לרכישה והמניה טסה.
"בסופו של דבר, שורטיסטים מתרכזים במניות שיש סביבן חילוקי דעות. חברות לא משעממות, שהמודל העסקי שלהן ייחודי והן מייצרות משהו חדש. יש כאלה שחושבים שזה הדבר הגדול הבא, ואחרים חושבים שזו סתם אופנה", הוא אומר. באופנהיימר אוהבים את מניות אודיטי ומובילאיי, שלדברי וסצ'ונוק "יש להן פוטנציאל שוק גדול ומודל עסקי ייחודי. אבל תמיד יש מי שחושב אחרת".
השורטיסטים נעלמים מהשוק
בשבוע שעבר פורסם בבלומברג כי פעילות השורטיסטים בוול סטריט נמצאת בשפל של 20 שנה. לפי גולדמן זאקס, מספר השורטים על מניות הנכללות במדד S&P 500 חזר לרמות של משבר הדוט קום וגם שווי הנכסים של קרנות שנוטות לפעילות שורט הלך והתכווץ. "הירידה היא משתי סיבות", מסביר וסצ'ונוק. "ראשית, השוק עולה, ויש לאנשים פחות תיאבון להתנסות בשורטים, ואז אפילו משקיעים שהעסק שלהם הוא שורטים כמו צ'יינוס (ג'ים צ'יינוס, מנהל קרן שהתמחתה בשורטים) עוזבים את התחום. שנית, סביבת הריבית הנוכחית הפכה את השורטים ליקרים יותר. זה גם שיקול שמוביל לירידה".