גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טילים, מל"טים ומערכות הגנה "מייד אין איזראל": ביקור בסלון האווירי של ברלין

הסדר מתערער והעולם מתחמש, ולתעשיות הביטחוניות הישראליות יש היצע מגוון שהוכיח את עצמו בשדה הקרב ● בסלון האווירי של ברלין נראה כי למרות ההפגנות נגד המלחמה בעזה, והשחיקה במעמדה של ישראל כשותפה לגיטימית, ניסיון מבצעי הוא עדיין מילת קסם בנוגע למכירת נשק

הקנצלר שולץ (משמאל) ליד מל''ט הרון TP של התעשייה האווירית. הראשון מהסדרה שגרמניה חוכרת / צילום: Reuters, IMAGO/Thomas Bartilla
הקנצלר שולץ (משמאל) ליד מל''ט הרון TP של התעשייה האווירית. הראשון מהסדרה שגרמניה חוכרת / צילום: Reuters, IMAGO/Thomas Bartilla

זו שעת צוהריים בביתן התעשייה האווירית בסלון האווירי של ברלין, וקבוצה גדולה מתאספת בכניסה. משקפי השמש והגישה הכללית, כמו גם הכנפיים הרקומות על החזה, מבהירים כי מדובר בטייסים. תגי המדינות על המדים המגוונים מראים קואליציה מערבית - קנדה, איטליה, ליטא וקפריסין, בין היתר. הקצינים הבכירים, בהם כמה תתי־אלופים, בוחנים מודלים שונים של כטב"מים, טילים ולוויינים המוצגים ברחבת הביתן, מתעניינים במרצ'נדייז (פנקסים מהודרים, קרם שיזוף ממותג ובמבה), ומקשיבים לאיתי, נציג המכירות שבא לכאן מישראל.

הצוללת | החוקרת שחוששת שמדינת ישראל תגמור כמו ההנהגה הפלסטינית
כל האנשים החכמים ביותר בחדר מאזינים לאותו פודקאסט
ראיון | אלף פטנטים, עשרות חברות ושווי של מיליארד דולר: הצצה ל"בונקר" של בני לנדא
פרשנות | ראש ממשלת בריטניה מגדיר מחדש את הזיכרון הלאומי

"כפי שאתם אולי יודעים, גרמניה בחרה במערכת 'חץ 3' שלנו להיות הרובד העליון של ההגנה האווירית שלה ושל מרכז אירופה כולה", הוא מסביר, בעודו מחווה בידו לחזית, שבה מוצב דגם של טיל החץ בלבן, "שם אתם יכולים לראות מודל מדויק של טיל היירוט של המערכת". "תנו לי לספר לכם", הוא ממשיך, "שלפני פחות מחודשיים, כשישראל הותקפה מהאוויר על ידי מאות אמצעים ששוגרו מאיראן, האתגר הגדול ביותר היה הטילים הבליסטיים. מערכת החץ התמודדה איתם בדיוק של קרוב ל־100%. אנחנו עובדים עליה כבר שלושה עשורים.

"אם תביטו מעבר לטיל תראו את מל"ט הרון TP הישראלי־גרמני הראשון, שכבר מבצעי במסגרת העסקה בין המדינות. מדובר במל"ט הראשון שפועל באירופה תוך תיאום אווירי עם כל התקשורת של התעופה ביבשת".

אחד מהקצינים פורש לצד ומודד משקפי שמש כחולים של התעשייה האווירית, שמחולקים גם הם למבקרים. הוא הולך לפינה, ספק לבחון כטב"ם, ספק לבחון את השתקפותו. "מה דעתך על הנשק הישראלי ועל הקריאות להימנע מרכישתו", אני שואל אותו. "הנשק הוכח בקרב, זה מה שחשוב, אין הרבה שיכולים לומר אותו דבר", הוא אומר, "בנוגע לכל השאר - זה פוליטיקה. זה לא מעניין אותי".

בפועל, המתח הזה, בין העסקים הביטחוניים לפוליטיקה, בין מערכות הנשק הישראליות לבין תדמיתה ההולכת ונשחקת של ישראל כשותפה ביטחונית לגטימית, מרחף מעל התעשיות הביטחוניות הישראליות בחודשים האחרונים. מצד אחד בום הזמנות אדיר, שמשקף את הצרכים הצבאיים הגדלים של עולם שבו הסדר העולמי מתערער. מצד שני, אמברגו נשק שהכריזו רוב מדינות אירופה על ישראל, רמזים להיסוס ברכש מערכות נשק ממנה, ואפילו הכרזה צרפתית אחת מפתיעה האוסרת על חברות ישראליות להשתתף בתערוכת הנשק בפריז החודש. כדי לראות מקרוב את הדינמיקה הזו, את ההליכה העדינה על חבל של התעשיות הביטחוניות, ביקר מוסף G בשבוע שעבר ביומו הראשון של הסלון האווירי של ברלין.

יש גרמניה אחרת

בגרמניה, האווירה בנוגע לישראל עדיין שונה. בניגוד להצהרה הצרפתית, שהגיעה מארמון האליזה וממשרד הביטחון, המערכת הפוליטית הגרמנית מביעה תמיכה חד־משמעית בתעשייה הביטחונית הישראלית. כך גם משרד הביטחון, הצבא ובמיוחד חיל האוויר הגרמני, שפיתח יחסים הדוקים עם מקבילו הישראלי בשנים האחרונות. בשמונה וחצי בבוקר, ביום פתיחת התערוכה, מסתובב סגן מפקד חיל האוויר הגרמני בין הנציגים הרבים שהגיעו מישראל במשלחת התעשייה האווירית. חלקם מוצגים וזוכים ללחיצת יד חמה. הוותיקים שמכירים אותו מקבלים חיבוקים חמים.

קצינים בכירים בביתן התעשייה האווירית. הימים הראשונים מוקדשים לעסקים וסגורים לקהל / צילום: אסף אוני

למעשה, כולם מתכוננים לביקור קנצלר גרמניה אולף שולץ, שאמור להתקיים עוד כמה דקות. "מול ההכרזה של צרפת על איסור השתתפות לחברות ישראליות, העובדה שקנצלר גרמניה מגיע אלינו כדי להצטלם עם החץ ועם ההרון היא אות תמיכה חד משמעי", אומר גילי מאי, נציג התעשייה האווירית בגרמניה. "תראה מסביבך, אנחנו מוקפים בטכנולוגיה גרמנית ובכלי נשק גרמנים, ממערכות יירוט ועד למסוקים. אנחנו חלק מתפיסת הביטחון שלהם".

תערוכת ILA מתקיימת בכמה האנגרים ליד שדה התעופה החדש של ברלין, ומשתמשת במסלול של שדה התעופה הישן של מזרח גרמניה, שונפלד. היא כוללת חלק המוקדש לתעופה אזרחית, חלק הקשור לחלל וחלק הקשור לביטחון. הביתנים הישראליים זוכים למקום של כבוד בתוך ומחוץ לאולמות הגדולים, על האספלט הפתוח. השנה הם ניצבים באותה שורה עם החברות הגדולות ביותר - ענקית הנשק הגרמנית ריינמטאל, יצרנית הנשק הגדולה דיהל ואחריהן רפאל והתעשייה האווירית. על האספלט מול הביתנים ניצבו כמה מערכות נשק אמיתיות שהובאו למקום. "זו הפעם הראשונה שאני רואה נשק של ממש בתערוכה הזו", מעירה מבקרת גרמניה, "תמיד זה היה רק מסכים ומודלים". על המסלול ניתן היה לראות סוללת טילי פטריוט, לידה את מערכת היירוט תוצרת גרמניה IRIS-T ואחריהן מודל של הטיל המיירט של מערכת החץ. זו ארכיטקטורת ההגנה האווירית של גרמניה, שהחלק הקריטי בה הוא "מייד אין איזראל".

"פעם היינו קוראים לחלק הצבאי של ה־ILA 'פינת ליטוף'", מעיר נציג ישראלי ותיק, "היו שם רק מודלים והם נדחקו לשולי הכינוס. עכשיו אפשר לראות עד כמה ברצינות הגרמנים התחילו להתייחס לנושאים הצבאיים". חיילים מאיישים את סוללת הפטריוט, כמו גם נגמ"ש סמוך, והנוכחות הרבה של מדים מזכירה יותר צוהריים בקריה מאשר יום רביעי טיפוסי בבירת גרמניה. "ככה זה צריך להיות", יאמר אחרי התערוכה שר הביטחון הגרמני בוריס פיסטוריוס, שמנסה להכין את גרמניה למלחמה עתידית, "הצבא צריך להיות חלק מהחיים היומיומיים במדינה".

אוקראינה כנקודת מפנה

בתשע מגיע הקנצלר שולץ, מלווה בשלל קצינים בכירים. הכרזתו במרץ 2022 על ה'צייטנוונדה' - שינוי הכיוון המונומנטלי של גרמניה בדרך חזרה להתחמשות ולמוכנות צבאית למלחמה - פתחה מרוץ חימוש אירופי, ונושא ההגנה האווירית נמצא בראש סדר העדיפויות שלו. כמובטח, שולץ מגיע לפוטו־אופ מול הביתן הישראלי, נפגש עם יו"ר התעשייה האווירית עמיר פרץ, ומצטלם בשלל זוויות. "זה פרויקט הדגל שלו", אומר מאי, "הוא זה שאחראי למהירות ולהחלטיות שברכש המערכת מישראל". המחיר שתשלם גרמניה עומד על שלושה מיליארד אירו, העסקה הביטחונית הגדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל. אחרי כמה דקות של צילומים ממשיכים שולץ והפמליה לכיוון הפרויקט שהתחיל את שיתוף הפעולה ההדוק בין גרמניה לישראל - המל"טים החמושים.

עד לפני כמה שנים, רק כדי להסביר את רוח הזמן בגרמניה עד למלחמת אוקראינה, הרצון לחכור חמישה מל"טים ישראליים מסוג הרון ו"לגרמן" אותם היה נושא למחלוקת פוליטית עיקשת. פחות על העלות (כמיליארד אירו לשבע שנים), אלא יותר על העובדה כי נשאו טילים והיו אמורים להיות מופעלים מרחוק. פעמיים טורפדה העסקה לחמש אותם, בשם הדילמה המוסרית הכרוכה ב"כלי נשק שמופעלים מרחוק". בשלב מסוים הם אושרו רק לצרכי ריגול.

אך אחרי שפרצה מלחמת אוקראינה, בהחלטה אחת מהירה, ללא התנגדות, הוחלט לחמש אותם. כעת ניצב על המסלול המל"ט הראשון מהסדרה, ומי שמטיסים אותו עומדים גם הם ומצטלמים עם שולץ ועם הנציגים הישראלים.

אחרי שהפוליטיקאים עוזבים, אחד מהם שולף מהכיס את סמל היחידה שהוצמד לה בישראל - טייסת "הברון האדום". הוא עצמו התאמן בכמה סבבים בבסיס תל נוף, כמה חודשים בכל פעם, כמו עשרות מפעילים אחרים. "יש לנו הרבה מה ללמוד מחיל האוויר הישראלי", הוא אומר בדיפלומטיות, "אבל גם להם יש מה ללמוד מאיתנו". אחד מבכירי הישראלים במקום, האחראי על קידום העסקה בעשור האחרון, אומר כי העריך שתיפתח פתח לעסקאות רבות אחרות, ותביא להידוק היחסים. למעשה, מפעילי המל"ט הגרמנים מרגישים כה בנוח עם ישראל עד שביתן התעשייה האווירית הפך לפינת ההתרעננות שלהם, הם נכנסים למטבח ואוכלים עוגיות. זהו שיתוף פעולה ישראלי־גרמני אינטימי שהיה קשה לדמיין כמוהו לפני שנים בודדות.

יתרון הניסיון המבצעי

בביתן הסמוך, של רפאל, מגוון הטילים של החברה מוצג בחזית, מסודרים מהקטן (המיירט טמיר המוכר לכל בית מ"כיפת ברזל") לגדולים, ביניהם טיל ה"ספייק" נגד טנקים, מיירט "קלע דוד" ואחרים. לכל הביתנים, גם הלא ישראליים, יש ארכיטקטורה דומה: מערכות הנשק מוצגות מקדימה, בין אם מדובר בטנקים (ריינמטאל), מערכות נ"ט (דיהל) או ארסנל טילים, ומאחוריהן ביתן זמני עם דלתות כהות וחדרים עם דלתות זכוכית אטומות לפגישות. בחוץ רואים את המודלים, בפנים דנים בעסקים, החשאיים ברובם.

טילים של רפאל מוצגים בברלין. מימין: טיל טמיר, המיירט של כיפת ברזל / צילום: Reuters, IMAGO/Schoening

אבל הביקורים מתחילים בחוץ ובערך ב־10:30 מגיע מנכ"ל רפאל החדש יואב תורג'מן, ונותן כתף במאמץ המכירות. אנשי החברה, שלה חברות־בנות בגרמניה ובמדינות רבות באירופה, עומדים בחזית ומתאמים בטלפון את הגעת הגורמים השונים. הפגישות נקבעו מראש. תורג'מן נושא נאום קצר בפני שלושה בכירים מהלובי הגרמני הרשמי של תעשיית הנשק. הוא מלטף מודל של מל"ט האורביטר שמייצרת החברה הבת אירונאוטיקס, ומונה את הטילים שמייצרת החברה. גם כאן, מילות הקסם הן שימוש מבצעי. "המל"ט הזה כבר מבצעי בצבא הישראלי, ובהצלחה גדולה", אומר תורג'מן לפני שהמבקרים נכנסים לביתן ונבלעים מאחורי הדלתות הכהות לדון בהמשך העסקים.

"העובדה שאנחנו באים עם ניסיון מבצעי בשטח היא משמעותית מאוד ללקוחות פוטנציאליים", אומר לאחר מכן תורג'מן בשיחה קצרה, "אמנם בעקבות המלחמה באוקראינה יש עוד יצרנים שצוברים ניסיון, אבל הוא לא רחב כמו שלנו. זה מעניק לנו יתרון על המתחרים. אבל גם מעבר לזה, יש לישראל מוצרים שכמה מהם יכולים להיחשב כמתקדמים ביותר בעולם".

גם בתוך ההאנגר הסגור יש נוכחות ישראלית. 600 חברות מציגות בתערוכה השנה, מ־31 מדינות שונות. ישנם שלושה ימים הפתוחים רק לגורמי תעשייה ואז יומיים לקהל הרחב, וכל הכרטיסים אליהם כבר נמכרו. ביומה הראשון של התערוכה מסתובבים רק נציגים של התעשייה, מציגים עמיתים, הרבה חיילים, הרבה מאוד טייסים בסרבלים שונים. בדוכנים השונים בהאנגר המוקדש לביטחון ניתן לראות הכל, ולקנות הכל: ממסוק שהביא הצבא הגרמני כדי להציג כיצד הוא מטפל בפצועים ועד לטילי כתף שמיוצרים כדי ליירט אותו.

גם הביתן הגדול של "אלביט" בולט. בניגוד לשתי החברות האחרות, הוא נמצא בתוך האולם, לא רחוק מביתן לופטהנזה שבו מוצג מל"ט גדול ממדים שהשתיים מפתחות יחד - הרמס 900.

בביתן יש מודלים של מל"טים קטנים, מערכות לוחמה אלקטרונית, מערכות תקשורת ועוד. אלביט פועלת ברובה במדינה באמצעות חברה מקומית - "אלביט גרמניה", והמיקום משדר את המסר: אין ממש עדויות לישראליות, אבל כל מי שבתחום כמובן יודע. "אנחנו חלק מהאקו־סיסטם הביטחוני המקומי", אומר רן קריל, סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי הבינלאומי ב"אלביט מערכות". מסביבו נציגי החברה בתחומים השונים מסבירים על מערכות למתעניינים. חדר הישיבות הקטן עמוס במבקרים. "גרמניה מתחמשת ומחזקת את התעשייה המקומית", הוא אומר, "המדינה מחזירה יכולות יצור ופיתוח וזו תקופה מצוינת להזדמנויות עסקיות".

עננת המלחמה בעזה

אבל על מה שקריל ואחרים מגדירים כ"סביבה מצוינת" לעסקים מעיבה בחודשים האחרונים בין היתר המלחמה בעזה. שיחת היום בתערוכה, בקרב הנציגים הישראלים וגם כמה מהמבקרים, היא ההודעה הצרפתית שיצאה כמה ימים קודם לכן: איסור השתתפות ישראלית בתערוכת הנשק Eurosatory. זו הייתה הודעה מפתיעה, חסרת תקדים, וכל אחד מנסה כמיטב יכולתו להסביר מה גרם לה. "אני חושב שבכלל זה היה ממניע כלכלי", מסביר בכיר בתעשייה הביטחונית, שמעדיף להישאר אנונימי בשל רגישות הנושא, "הצרפתים הרי לא יקנו מאיתנו בחיים, יש להם תעשייה ביטחונית שהם מנסים לקדם בכל הכוח, וגם הם מזהים את ההזדמנויות העסקית הנוכחיות. הם פשוט לא רוצים תחרות".

אחרים סבורים כי הראיון של ראש הממשלה נתניהו לערוץ צרפתי, שבו השווה את הפצצות צה"ל בעזה להפצצות צרפתיות במאלי, היה "צעד אחד רחוק מדי". ויש גם מי שחושבים כי מדובר במסר של פיוס מצד הנשיא מקרון לקהילה המוסלמית הגדולה בצרפת לפני האולימפיאדה: "הוא לא צריך צרות והפגנות מול התערוכה, או להראות כאילו הוא תומך בפעולה הישראלית".

הסבר נוסף להחלטה הצרפתית הוא המתח הרב שנוצר בין גרמניה לצרפת בסוגיית הרכש הצבאי מישראל. גרמניה מעדיפה מהירות על עצמאות, ובוחרת להוציא מיליארדים על רכש חיצוני של מערכות כמו החץ והמל"טים, בעוד צרפת קוראת לפתח את אותם אמצעים במסגרת אירופית, שתניב להם הכנסות. לא במקרה צרפת ואיטליה אינן חברות ביוזמת ה-Sky Shield שגרמניה מובילה, להגנה אווירית על מרכז אירופה.

בכל מקרה, ההערכה היא כי מדובר בסנונית ראשונה. "אנחנו מרגישים אפקט מצנן של המלחמה בעזה על מדינות מסוימות", אומר אודי להב, סמנכ"ל השיווק של התעשייה האווירית. "אני לא מדבר על גרמניה אלא על מדינות אחרות", הוא מבהיר, "אנחנו רואים בזה אתגר, ומנסים להתמודד איתו בין היתר על ידי חבירה לחברות מקומיות, והופעה בתערוכות כמו זו".

גם מנכ"ל רפאל תורג'מן מסכים עם ההערכה, אבל בוחר לשדר אופטימיות. "ברור שלא אהבתי את ההכרזה ממשרד הביטחון הצרפתי, והיינו מעדיפים שזה לא היה קורה. בשלב הנוכחי אנחנו לא רואים בזה מכה משמעותית. בדיוק סיימנו רבעון ראשון שהיה הרבה מעל התחזיות, ואנחנו לא רואים שההזמנות בירידה. לא מרגישים בעצירה אבל העתיד לא ידוע". ברור שהאווירה "אינה חיובית", הוא אומר, אך לדבריו זו "רק תערוכה אחת מתוך 40 תערוכות בשנה".

רן קריל מאלביט, אומר כי ההחלטה הצרפתית "מבישה", אך המצב בגרמניה שונה. "הביקוש לפתרונות ישראליים מוכחים ובוגרים הוא גבוה. שמחנו להתקבל בברכה על ידי שותפים ותומכים כמו גרמניה, שנתנה המון גיבוי וסימפתיה".

אוף־דה־רקורד, גורמים בחברות הישראליות מוכנים לדבר יותר בנחרצות: "יש בהחלט אימפקט למלחמה בעזה". כמעט לכל החברות הישראליות יש חברות בנות באירופה, שמאפשרות להן לגשת למכרזים לאומיים, לקרוץ לממשלות מבחינת הכנסות ממסים ולפשט את העבודה מבחינת נהלי ביטחון. ישנם מפעלים ויצרנים השייכים לחברות ישראליות בספרד, בבריטניה, בפולין, בגרמניה ובמדינות אחרות. "החברות המקומיות רואות קדימה, ואפשר לומר שיש חשש לגבי העתיד. המסר שאנחנו מקבלים מהן בחודשים האחרונים הוא שיש חשש שרישיונות היבוא שלהן מתעכבים מעבר לרגיל. זה מה שממשלות עושות כשהן מחליטות שלא להחליט".

קונים, למרות המפגינים

בחזרה על המסלול, ביתני החברות הממשלתיות הישראליות עמוסים. ארגזי מזכרות מובאים לדוכן התעשייה האווירית, ונחטפים. קלסר עב־כרס מציג את כל הפגישות המתוכננות להיום. לכל אחת מוצמד נציג, והמבקרים נכנסים לחדרי הדיונים שנקראים על שם ערים ישראליות. בתוכם, מוצגים להם קטעי וידיאו וגם שידור חי. "תפנה לי את חדר הישיבות ל־11:30", אומר גילי מאי לאחד העובדים, "מגיע מנכ"ל משרד הביטחון של X (מדינה אירופית ים תיכונית)". בתוך החדר מדגימים יכולות שאסור לחשוף לעיתונאים. עשרות פגישות מתוכננות לימי התערוכה.

מהמרפסת שמעל לביתן ניתן לצפות בתצוגות האוויריות, מטוס אירופייטר שמפגין ביצועים אקרובטיים, או מטוס נוסעים של איירבוס שמתמרן באוויר בזוויות שאינן רגילות בטיסות מסחריות. שני נציגים מחלק החלל של התערוכה באים לבקר. אחת עובדת בחברה גרמנית בתחום הרקטות. רוב המרואיינים מעדיפים לא לדבר עם התקשורת, או מבקשים שלא לציין את שמם. גם היא. לדבריה, קולגה בחברה שבה היא עובדת, הודיע שהוא לא מוכן יותר לעבוד עם התעשייה האווירית. "החברה שלו ממצרים, והוא התחרפן ממה שקורה בעזה", היא מספרת. "הוא הודיע שהוא לא מוכן להמשיך ולעבוד עם ישראל. אבל זה לא סיפור גדול, העבירו אותו לפרויקט אחר".

"בתוך החדר, הגורמים שאנחנו נמצאים אתם בקשר מביעים אמפתיה לישראל", מספר נציג התעשייה האווירית, "יש הבדל משמעותי בין הגורמים שאנחנו איתם בקשר - שרים, מנכ"לי משרדים ממשלתיים, דרגי עבודה - לבין מה שרואים ברחוב. אנחנו מציגים להם נתונים מ־14 באפריל, ליל הכטב"מים. זה עושה את העבודה".

אחרי הצוהריים עשרות נציגים ישראלים של רפאל ואלביט מסתובבים בין הביתנים ועל המסלול. עברית נשמעת מכל מקום. לפריז הם לא ייסעו, והדיונים הם על מי יחזיר למי את הכסף על המודלים שכבר נשלחו, ואם לישראל יש קייס משפטי נגד צרפת. אבל העיניים כבר מביטות הלאה. אחרי פריז מגיע תורו של הסלון האווירי של פארנבורו בבריטניה ביולי. "הממשלה הבריטית איתנו, אבל הרחוב שם אנטי ישראלי", אומר אחד הנציגים, "מה אתה אומר, ייתנו לנו להשתתף?"

עוד כתבות

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד בעבירת רצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק באשדוד ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במכלי החברה, אך כ-15 אלף מהם עדיין נמצאים בשוק

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל