גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוניברסיטאות עילית הן כבר לא האופציה המועדפת על יהודים. אלה החלופות

ההפגנות הפרו־פלסטיניות בקמפוסים ברחבי ארה"ב חוללו סערה בקהילה היהודית המקומית, שמשנה עתה את העדפותיה ● כעת, מוסדות צמרת נחשקים דוגמת הרווארד ופרינסטון כבר לא מושכים את הצעירים, אלא דווקא מידת הביטחון והמאבק באנטישמיות ● במקביל, יש גם כאלה ששוקלים את האוניברסיטאות בישראל

סטודנטים מ''ישיבה יוניברסיטי'', שנחשב למכון האקדמי של הקהילה היהודית. ''הם מוצפים בפניות'' / צילום: Reuters, Pacific Press
סטודנטים מ''ישיבה יוניברסיטי'', שנחשב למכון האקדמי של הקהילה היהודית. ''הם מוצפים בפניות'' / צילום: Reuters, Pacific Press

באביב האחרון התפשטה המחאה נגד ישראל כמעט בכל הקמפוסים בארה"ב, אך באוניברסיטאות העילית - בהן קולומביה, הרווארד, MIT, נורת'ווסטרן ופנסילבניה - היא הייתה לאלימה ולקולנית במיוחד. גם היום, לאחר שההנהלות קיבלו חלק מדרישות המפגינים והסטודנטים יצאו לחופשת הקיץ, מתפרצות מדי פעם ההפגנות ומזכירות שהסנטימנט האנטי־ישראלי בקרב הצעירים בארה"ב לא נעלם לשום מקום.

ראיון | הפרופ' מארה"ב שנאבקת משפטית בחמאס: "אני יודעת שזה מסכן את הקביעות שלי"
החרם באוניברסיטאות העילית בארה"ב מגיע לקרנות ההשקעה בהייטק הישראלי

כך, רק בשבוע שעבר התבצרו 13 סטודנטים במשרדו של נשיא סטנפורד - אחת מאוניברסיטאות העילית בארה"ב ובית הספר למנהל עסקים הטוב בחוף המערבי -השחיתו אותו עד היסוד ופצעו את אחד מעובדי האבטחה. האירוע חולל סערה גדולה במיוחד בקרב הקהילה היהודית בסן פרנסיסקו ובעמק הסיליקון, וגרם לתחושה שאוניברסיטאות העילית הפכו עבורם ועבור ילדיהם למוקד של סכנה.

"רשימת הקמפוסים התכווצה מאוד השנה", אומרת בעילום שם אם לבן 17 מהקהילה היהודית בארה"ב. אותה רשימה, לדבריה, "כוללת מקומות שמעולם לא חשבנו עליהם, כמו אוניברסיטת פלורידה". האם מספרת כי ביתה הבוגרת סיימה זה עתה שנת לימודים באוניברסיטת בינגהמפטון במדינת ניו יורק, "והיא מרגישה מאושרת ובטוחה - וזה חשוב לי הרבה יותר מאשר כל תואר נוצץ בליגת הקיסוס".

"אוניברסיטאות רבות מחזרות אחרי סטודנטים יהודים", אומרת אם נוספת לבן 17 בקהילה היהודית האורתודוקסית המודרנית. לדבריה, "כולם ניסו לשכנע שהקמפוס שלהן בטוח עבורם, אבל באירוע הרישום לסטודנטים בלטו בהיעדרן אוניברסיטאות ליגת הקיסוס - הרווארד, ייל, קולומביה ו־MIT. השולחנות של קמפוסים כמו אלה של אוניברסיטת מרילנד, בינגהמפטון ומינסוטה היו עמוסים במיוחד".

אם אחרת מוסיפה כי "למרות שפרינסטון, ייל והארוורד מאוד מושרשות במורשת של הקהילה היהודית בארה"ב ורבים יחליטו ללכת לשם אם יקבלו אותם, הרבה בוחרים ללכת דרומה" - ברומזה לאפשרויות בדרום ארצות הברית, כמו פלורידה, מדינות קרוליינה וטקסס. אם אחרת סיפרה כי ברשת בתי הספר הפרטיים שבה היא מעורבת, בוטלו כל אירועי הרישום עד שהסטודנטים ישקלו את דרכם מחדש.

המדריך לנרשם

עבור ההורים והסטודנטים הצעירים שמתלבטים היכן ללמוד בשנה הבאה, פרסמה הליגה נגד השמצה (ADL) בארה"ב את רשימת בתי הספר הבטוחים ביותר ליהודים. הליגה דירגה בציוני "טוב" ועד "נכשל" את רוב הקמפוסים החשובים בארה"ב לפי הדרך שבה הם מגיבים לאירועי האנטישמיות שמתרחשים בהם. הרשימה הופצה בקבוצות ההורים בוואטסאפ ובפייסבוק בכל רחבי המדינה והפכה למקור משמעותי לקבלת החלטות. באורח לא מפתיע, זכו הקמפוסים של הארוורד, סטנפורד, MIT, נורת'ווסטרן, אוניברסיטת מישיגן ואוניברסיטת טאפטס (Tufts) לציון הנמוך ביותר - נכשל. שאר אוניברסיטאות העילית - בהן קולומביה, ייל, קורנל, ג'ורג'טאון, ג'ונס הופקינס, פרינסטון, בראון וכל הקמפוסים של אוניברסיטאות קליפורניה - ממוקמות בדירוג D - "מספיק בקושי".

סטודנטים פרו־ישראלים באוניברסיטת טקסס, באפריל / צילום: Reuters, Sara Diggins / USA TODAY NETWORK

על פי הארגון היהודי, הרווארד - שבה 10% מהסטודנטים לתואר ראשון, ו־17% לתואר שני ושלישי הם יהודים - נכשלת שוב ושוב בטיפול במקרי אנטישמיות. היא לא רק מארחת הפגנות חוזרות ונשנות המובלות על ידי סטודנטים למען פלסטין, שבאחת מהן אף הופצו פליירים של חטופים ישראלים שפניהם הושחתו - היא גם מהווה מושא לתביעות משפטיות מצד סטודנטים ובוגרים יהודים, והייתה נתונה לחקירת קונגרס.

גם הציון שמקבלת אוניברסיטת נורת'ווסטרן - המוסד האקדמי שנחשב לאחד הטובים בעולם בתחום מנהל העסקים, ושבו ישראלים רבים לומדים לתואר MBA - הוא מהנמוכים בארה"ב. באוניברסיטה שבשיקגו לומדים 1,400 סטודנטים יהודים לתואר ראשון (14% מכלל הסטודנטים), ולמרות שבקמפוס פעילים ארגונים יהודיים, התקיימו בו תקריות אנטישמיות מהחמורות במדינה וברצף חריג. כך, מלבד הפגנות, הופץ בקמפוס עיתון אנטישמי, ובוצעו השחתה של כתבי יד יהודיים וקריעת מזוזות ממשקופי דלתות. לא פלא שבחודש ינואר פתח משרד החינוך האמריקאי בחקירה נגד המוסד האקדמי.

שולי גלילי, שותפה מייסדת בקרן ההון סיכון אפווסט. ''סטודנטים שינו את שמם באפליקציות'' / צילום: עדי אקשטיין

בעוד שרוב הקמפוסים האיכותיים בארה"ב מדורגים בתחתית רשימת הקמפוסים הבטוחים של הליגה נגד השמצה - שתי אוניברסיטאות מדורגות בפסגתו, גבוה מעל כולם. אולם במקביל, שתיהן נמצאות גם בתחתית דירוג האיכות של ההשכלה שניתנת בהן, לפי וול סטריט ג'ורנל. הראשונה היא אוניברסיטת אילון (Elon University) בצפון קרוליינה, שהוקמה על ידי ארגון הכנסייה המאוחדת הפרוטסטנטית. למרות ששיעור הסטודנטים היהודים לתואר ראשון בה איננו עולה על זה של הרווארד (13% בלבד), ולמרות צלב קרס שרוסס בקמפוס, באוניברסיטה נוקטים עוד מלפני ה־7 באוקטובר בפרקטיקות מאבק באנטישמיות, כולל צוות משימה של חוקרי הפקולטה ללימודי יהדות לטיפול בתחום ותוכניות לחינוך סטודנטים למודעות לאנטישמיות.

מי שמדורגת שנייה ברשימה היא באופן לא מפתיע אוניברסיטת ברנדייס בבוסטון, שנוסדה על ידי יהודים וש־35% מהסטודנטים בה הם בני הקהילה. למרות הפגנה שנערכה בהובלת קבוצה קטנה של 70 מוחים שצעקו בערבית "לא רוצים פה ציונים" וכתובת גרפיטי "מהנהר אל הים" שרוססה על אחד הקירות - באוניברסיטה נקטו פעילות נמרצת נגד אנטישמיות. כך, ההפגנה האנטי־ישראלית פוזרה במהירות בידי המשטרה, שנקראה לקמפוס באופן מיידי. ברנדייס גם הייתה לקמפוס הראשון בארה"ב ששלל את ההכרה בזכויות "סטודנטים למען צדק בפלסטין" מיד לאחר ה־7 באוקטובר והגדיר את האמירה "מהנהר לים" כשיח שנאה המנוגד לכללי המקום; גם התאחדות הסטודנטים המקומית פרסמה הצהרה המגנה באופן חד־משמעי את חמאס.

ברנדייס אימצה תוכנית למלחמה באנטישמיות ועורכת שיעורים בנושא. חלק מזה הוא הודות למנהיגות שהפגין נשיא האוניברסיטה, רונלד לייבוביץ', שיצא בתוכנית שמטרתה להילחם באנטישמיות בקמפוסים אחרים ומוביל באופן אישי קו של תמיכה במדינת ישראל. בשבועות הראשונים ללחימה הוא הזמין את נשיא המכללה האקדמית ספיר בשדרות למסע דילוגים בקרב קמפוסים יוקרתיים במדינה על מנת לשתף את הסיפור של תושבי האזור.

מתחתן, מדורגות תחת הציון B ("טוב"), ציון גבוה יחסית, אוניברסיטאות הנמצאות בשולי האקדמיה, אך כאלה המגלות ערנות גבוהה לתופעת האנטישמיות, רבות מהן במדינת פלורידה: אוניברסיטת פלורידה, אוניברסיטת מרכז פלורידה באורלנדו, אוניברסיטה הבינלאומית ואוניברסיטת מיאמי. עוד מדורגים קמפוסים במדינות "אדומות" כגון דיוק בצפון קרוליינה, אוניברסיטת טקסס ואוניברסיטת וושינגטון במיזורי. בדירוג הגבוה ממוקמות גם אוניברסיטאות רבות במדינת ניו יורק כגון בינגהאמפטון, CUNY בברוקלין, איתקה והופסטרה וכן אמהרסט במסצ'וסטס ושתי אוניברסיטאות במרילנד - טאונסון ואוניברסיטת מרילנד.

לא רוצים להסתכן

אוניברסיטת ברנדייס נוסדה בבוסטון שישה חודשים בלבד לאחר מדינת ישראל, כדי לספק אפשרות ללימודים גבוהים לבני קהילה היהודית, אשר כמו מיעוטים אחרים בארה"ב הופלו לרעה על ידי אוניברסיטאות העילית. "כרטיס הביקור שלה הוא הקמתה על ידי הקהילה היהודית, וכך היא מכונה באופן לא רשמי", אומר לגלובס פרופ' שי פלדמן, ראש הקתדרה ללימודי ישראל במרכז קראון ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת ברנדייס. "אין שום דבר שהופך אותה לכזו - אין איזו אמנה שקובעת רוב יהודי בקמפוס או הנהלה יהודית. להיפך, היא פתוחה לכלל הקהילות שמעוניינות להירשם אליה ובגלל השם הטוב שנוצר לה היא פופולרית בקרב סטודנטים מסין, שבשנה החולפת הגיעו למספר שיא, גבוה בהרבה מזה של היהודים".

לדבריו, בחירה בברנדייס עבור יהודים רבים היא בחירה הגיונית, זאת למרות דירוגה הנמוך יחסית ברשימת הקמפוסים. "למצטיינים מברנדייס יש סיכוי גבוה להתקבל לבתי הספר הטובים ביותר למנהל עסקים", הוא אומר, ומוסיף: "גם היום, 76 שנה לאחר הקמתה, כמו מדינת ישראל מתחבטת ברנדייס בשאלה מה הופך אותה ליהודית. ככל הנראה, זה נובע מניתוח של האנטישמיות - והשנה זו הייתה שנה של סגירת מעגל. כמו לפני 80־90 שנה, כך גם היום הניתוח של האנטישמיות נובע ממעמד של היהודים כמיעוט, ומהיותה של ברנדייס יהודית מכך שיש בה קבוצה גדולה של יהודים".

בנוסף, הוא מספר כי ברנדייס סירבה לכל הצעת מימון ממדינות ערביות. לאחרונה היא גם האריכה את התאריך האחרון המאפשר בקשת העברה מאוניברסיטה, זאת על מנת לאפשר לקבוצה גדולה של יהודים לעזוב את הקמפוסים שלהם אם הם מרגישים לא בטוחים, ולעבור לברנדייס.

קמפוס נוסף שמושך אליו סטודנטים יהודים הוא "ישיבה יוניברסיטי", הממוקם בלב מנהטן ונחשב באופן מסורתי למכון האקדמי של הקהילה היהודית. לגלובס נודע כי בקמפוס מנסים למשוך סטודנטים רבים יותר בעקבות עליית האנטישמיות במדינה, ואף הודו בפני הורי תלמידים שהרישום לתוכניות המצטיינים גדל השנה ב־12.5%. "הם מוצפים בפניות", אומרת אם לבן 17 שפנתה למכון האקדמי. "אף אחד לא רוצה לסכן את עצמו חברתית ו'להיתקע' באוניברסיטה אחרת בניו יורק שכבר יצרה חיכוך עם היהודים", היא מוסיפה.

"מיעוט נרדף"

שולי גלילי, שותפה מייסדת בקרן ההון סיכון אפווסט (Upwest) שמתגוררת בפאלו אלטו, מספרת כי המחאה האנטי־ישראלית בקמפוסים היא אמנם לא דבר חדש, אך החל מה-7 באוקטובר היא תופסת תאוצה, זאת בין השאר בזכות היד החופשית שנותנים לה אנשי הסגל והנהלות האוניברסיטאות. "ההורים עוקבים אחרי מה שקורה ומנסים להבין עד כמה כל זה משפיע על הילדים שלהם, ואם זה מייצר אצלם חרדות וחשש מחוויות של שנאה. אני מכירה סטודנטים שנפגעו מאירועים כאלה - יש כאלה ששינו את שמם באפליקציית אובר מחשש לבטיחות שלהם".

לדבריה, האירועים בקמפוסים במהלך השנה החולפת הביאו הורים רבים לחדול מתרומות למוסדות האיכותיים, ובקרב הסטודנטים הוא הביא לשני דפוסי התנהגות: מצד אחד יש את אלו שהתקרבו לארגונים יהודיים, לפעילות למען ישראל ולהשתתפות בהפגנות בעד ישראל, ומצד שני יש את אלה שירדו למחתרת. "לשנות שמות באפליקציות, לחשוב איך אני לא מתבלטת ואיך אני מורידה פרופיל כדי שהדבר לא יפגע במעמד שלי, באפשרות שלי למצוא עבודה או למצוא חן בעיני אנשים - זה מחזיר אותנו למעמד של מיעוט נרדף שכל הזמן שוקל היכן הוא יכול להרגיש בטוח".

שניים מילדיה של גלילי למדו השנה באוניברסיטאות בארה"ב. האחד, בקמפוס בבולדר קולורדו, והשנייה בסנטה ברברה בקליפורניה. לפני מספר חודשים, לאחר נסיון של סמסטר אחד באוניברסיטת תל אביב, היא החליטה לעבור סופית לישראל. "מה שהשפיע עליה יותר מהמחאות בקמפוסים, אלה התכנים שהעלו חבריה ללימודים ברשתות החברתיות", אומרת גלילי.

ואכן, אוניברסיטת תל אביב, רייכמן והטכניון זוכות לעלייה ברישום מצדם של ילדים של ישראלים החיים בחו"ל, ובמידה מעטה יותר של יהודים מארה"ב. בטכניון, למשל, מדווחים על "עשרות" פניות שהגיעו בעקבות קול קורא לחוקרים וסטודנטים להגיש בקשה להירשם לתקופה מוגבלת או ארוכת טווח. בקיץ הבא תיפתח בטכניון תוכנית חדשה שתאפשר לסטודנטים שאינם דוברי עברית ללמוד את השנה הראשונה לתואר באנגלית, בד בבד עם לימודי עברית.

ועם זאת, טוענת גלילי, המציאות היא מורכבת יותר, ואין פסילה על הסף של מוסדות איכות. "עדיין היא השאיפה היא להגיע לבתי הספר הטובים ביותר וההורים מבינים שהקושי שחווים היהודים הוא תלוי פקולטה או פרופסור ומנסים להבין באמצעות קבוצות פייסבוק או וואטסאפ לאן כדאי להגיע. קבוצת 'הורים נגד אנטישמיות' בארה"ב הגיעה במהירות ל־60 אלף משתתפים בחודשים האחרונים בלבד".

אולג איבאנוב, סגן ראש הקונגרס היהודי האמריקאי בסן פרנסיסקו, מספר כי ישנם גם כמה סיפורי הצלחה במניעת הסכמה שבשתיקה בקמפוסים למעשי האלימות נגד היהודים. לאחר כניעה של נשיאות אוניברסיטת סונומה סטייט לדרישות המפגינים, יצר הארגון היהודי קשר עם חבר הנאמנים ועם נשיאות אוניברסיטאות קליפורניה, ולאחר מכן בוטלו ההסכמים עם המוחים ונשיא האוניברסיטה פרש לגמלאות. אולם לדבריו "המאמץ למנוע הישנות של מחאות כפי שראינו בשנה שעברה איננו מתקיים רק בקמפוסים, אלא גם מול רשויות נוספות, ברמת הרשות המקומית, המדינה והממשל הפדרלי", הוא אומר לגלובס. בין השאר, מדובר במאמץ לוודא שקיים כוח משימה בקמפוס לטיפול בתלונות על אנטישמיות, קורסים והכשרות בנושא אנטישמיות ודאגה לכך שאפלייה נגד יהודים תיכלל במסגרת חוקי השוויון וההכלה כלפי שאר המיעוטים.

אחד הכלים המרכזיים המאומצים כיום בקרב יותר ויותר בתי מחוקקים במדינות ארצות הברית הוא הגדרה עדכנית של האנטישמיות שנוסחה על ידי הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה (IHRA). מדינת קליפורניה, למשל, אחת המדינות בעלות שיעור האנטישמיות הגבוה ביותר, שנראית במוקדים פרוגרסיביים כמו מפרץ סן פרנסיסקו, אימצה את ההגדרות הללו והכניסה את לימוד "יהדות המזרח התיכון" לשיעורי החברה. "גם אוניברסיטאות העילית נקטו סנקציות כלפי הסטודנטים המוחים שחצו את הקו האדום, ורבים מהם סולקו. רבים מהמוסדות מנסים לטפל בנושא כך שהדבר עשוי לשפר את הביטחון של היהודים בסביבה הלימודית שלהם בשנה הבאה. עם זאת, אנחנו לא מצפים שכל הבעיות האלה ייפתרו עד שהסמסטר הבא יתחיל".

עוד כתבות

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור