כוחות צבא אוקראינה / צילום: Associated Press, LIBKOS
רוסיה לוקחת טנקים מסדרת T-72 אוקראיניים שהשיגה בתור שלל מלחמה, והופכת אותם לאמצעים מאוישים מרחוק לצורך משימות של פינוי מוקשים או הפעלה "שגרתית" של טנק מרחוק. כך מדווח באתר TWZ, על בסיס תיעודים שעלו ברשתות החברתיות.
● שריפה קטלנית פרצה במפעל לייצור טילים ישראלים בפולין
● מיזם ענק: ארה"ב מתכוונת להקים כורים גרעיניים בבסיסים צבאיים
לפי קבוצת איסוף המודיעין Oryx, שישה טנקים שכאלו זוהו בוודאות, אך ייתכן כי מספרם גדול יותר. אלו טנקים מדגם T-72AMT, שדרוג של דגם T-72A שקיבל צבא אוקראינה לפני כשבע שנים. ב-TWZ מציינים כי בתיעודים ניתן לראות לוחמים רוסים עם שלט שמתפעלים את הטנק ככלל ואת הצריח בפרט.
לאחרונה, ניתן לראות כי כוחות השריון הרוסיים מתפעלים כמות הולכת וגוברת של "טנקי צב", כינוי לטנקים שעטופים בשכבות מיגון נוספות. אלו נועדו, ככל הנראה, במטרה להגן על הטנקים מפגיעות מוקשים מלמטה וחימושים משוטטים מלמעלה. המיגון הנוסף אמנם מפחית את הפגיעות מאותם איומים, אבל מכביד על הכלים הכבדים ממילא ומקטין את יכולת התמרון של הצוותים.
ישראל משתמשת בנגמ"שי "זלדה" בתור כלים מופעלים מרחוק
רוסיה רחוקה מלהיות השחקנית הראשונה בעולם שמשתמשת במשוריינים מאוישים מרחוק. בשבוע שעבר, פורסם באתר "בולגריאן מיליטארי" כי ישראל משתמשת בנגמ"שי M113 ("זלדה") בתור כלים מופעלים מרחוק, כחימושים משוטטים או לטובת משימות לוגיסטיות בג'באליה וברפיח.
זהו אינו הדיווח הראשון בנוגע לשימושים היצירתיים של ישראל בנגמ"שי זלדה המיושנים. בפברואר דווח בסוכנות RID האיטלקית על בסיס מקורות שמקורבים לצה"ל, כי M113 משמשים לטובת משימות לוגיסטיות, אך גם בתור חימושים משוטטים. "זו טקטיקה ששימשה את דאעש בעיראק ובסוריה, וגם במהלך המלחמה באוקראינה", ציינו באותו דיווח.
צבא ארה"ב לא הסתיר בשנים האחרונות את השימוש החדש של זלדה. במאי 2022 הוא פרסם ביוזמתו על ניסויים שהתבצעו ביוטה, במהלכם נבחן אותו נגמ"ש מחודש בעל מנוע היברידי ויכולות צילום, כולל תרמיות, ב-360 מעלות לטובת המפעיל. הנגמ"ש המחודש נושא מערכות נשק, בהן רקטות מדויקות, בניגוד גדול לזלדה המקורי שנושא בעיקר מקלע כבד מדגם M2 בראונינג, בקליבר 0.5 אינץ'. המערכות הללו מגבירות את הקטלניות של הנגמ"ש המחודש, בזמן שלוחמים פחות מאויימים בשטח. על אחת כמה, וכמה כשזהו נגמ"ש בעל שריון דק.
כפי שפורסם בגלובס, מלחמת חרבות ברזל היא הראשונה שבה צה"ל מפעיל כלי משוריינים בשלט רחוק בהיקף רחב. אחד מהם הוא "חיית הברזל", שיש כמה חברות שמייצרות אותו - אחת מהן היא אלביט. זו ערכה שמתלבשת על רק"ם כבד, כמו נגמ"שים, ובאמצעותה אפשר לנהוג מרחוק. זהו כלי להובלת כוחות שחוסך נהג, אבל ישנם שימושים נוספים שרכב עם נהג מרחוק יכול לבצע - במיוחד בסביבה שורצת מחבלים.
במקור, זלדה היא נגמ"ש אמפיבי (קרי, מסוגל לנוע ביבשה ובים כאחד) שיועד, כמובן, לנשיאת כוחות חי"ר לשדה הקרב. אורך הנגמ"ש הוא 4.86 מטר, רוחבו 2.68 מטר, גובהו 2.5 מטר ומשקלו כ-12.3 טונות. בגרסתו המקורי הוא מסוגל להגיע למהירות מקסימלית של כ-64 קמ"ש בכביש ובעל טווח של כ-480 ק"מ.
בבולגריאן מיליטארי מציינים כי מערכות התקשורת קריטיות במערכות הבלתי מאוישות, בהן הזלדה המאוישת מרחוק, ואלו דורשים רוחב פס גבוה שמאפשר חיבור מהיר, וזמן אחזור נמוך שמועיל במהירות השידור. אלו יכולים להתאפשר על בסיס תדר רדיו או תקשורת לווינית. מאפיין חשוב נוסף הוא תוכנת ניווט אוטונומית, שמיישמת אלגוריתמים שמנתחים את המידע עבור תכנון נתיבים והימנעות ממכשולים.