גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בג"ץ קבע פה־אחד: המדינה חייבת לגייס בני ישיבות לצה"ל

תשעת שופטי בג"ץ הכריעו היום בעתירות נגד חוק הגיוס וקבעו כי על המדינה לפעול לגיוס בני הישיבות, וכי עד אז לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות עבור תלמידים שלא קיבלו פטור ● נקבע כי "הממשלה פגעה פגיעה קשה בשלטון החוק ובעיקרון שלפיו כל הפרטים שווים בפני החוק"

הדיון בבג''ץ על חוק הגיוס / צילום: עמית שאבי, "ידיעות אחרונות"
הדיון בבג''ץ על חוק הגיוס / צילום: עמית שאבי, "ידיעות אחרונות"

בית המשפט העליון קבע היום (ג') פה־אחד כי על המדינה לפעול לגיוס בני הישיבות, וכי עד אז לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות עבור תלמידים שלא קיבלו פטור.

לקריאת פסק הדין המלא של בג"ץ בחוק הגיוס

תשעת שופטי בג"ץ קבעו כי בעת הזו אין מסגרת חוקית שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות לבין יתר המיועדים לשירות צבאי. בהתאם, לא נתונה למדינה הסמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוסם, ועליה לפעול בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון.

עוד נקבע כאמור כי בהיעדר מסגרת חוקית לפטור מגיוס, לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה.

המשרוקית של גלובס | משה גפני טען שבג"ץ מעולם לא פסק לטובת החרדים. האם זה נכון?
"ניצחון היסטורי לשלטון החוק": התגובות לפסק דין חוק הגיוס
יאבדו מאות מיליוני שקלים: איך תשפיע פסיקת בג"ץ על הישיבות?
פרשנות | החלטה היסטורית, אבל תאורטית: החורים בפסק דין חוק הגיוס יאפשרו לממשלה לא לפעול

פסק הדין, המשתרע על פני 42 עמודים, נכתב על־ידי ממלא־מקום נשיא בית המשפט העליו, השופט עוזי פוגלמן, אליו הצטרפו שמונה השופטים הנוספים - יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק־ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, אלכס שטיין, עופר גרוסקופף וגילה כנפי־שטייניץ.

"אכיפה סלקטיבית פסולה"

שופטי בג"ץ קבעו כי החלטת הממשלה שאפשרה להמשיך ולהימנע מגיוס חרדים גם לאחר פקיעתו של החוק הייתה פגומה, "מאחר שבמסגרתה הורתה הממשלה לרשויות הצבא לנקוט אכיפה סלקטיבית פסולה".

השופטים הדגישו כי לאחר שהחוק פקע, הוראות הגיוס לצה"ל "חלות באופן שווה הן על תלמידי הישיבות, הן על יתר המיועדים לשירות, ואין עוד עיגון בחוק להבחנה בין שתי הקבוצות". למרות זאת, הממשלה ביקשה להבחין במישור אכיפת החוק בין פרטים על יסוד השתייכותם הקבוצתית. השופטים קבעו כי בכך "פגעה הממשלה פגיעה קשה בשלטון החוק ובעיקרון שלפיו כל הפרטים שווים בפני החוק".

צוין כי "חומרתה של האכיפה הסלקטיבית מתעצמת כאשר מדובר באכיפת חובת הגיוס על הפרט: חובה שמשמעותה הגבלה משמעותית על זכויות היסוד שלו ואשר עשויה לחייבו להעמיד בסכנה את חייו ואת שלמות גופו, בהגנה על ביטחון המדינה".

השופטים דחו את טענת הממשלה שלפיה גם לאחר פקיעת החלטת הממשלה נתון לרשויות הצבא שיקול־דעת ביחס לשאלה אילו קבוצות באוכלוסייה לגייס. נקבע כי עמדה זו "חותרת תחת עצם קיומה של חובת הגיוס אשר חלה באורח שוויוני על אזרחי המדינה, והיא אף עומדת בסתירה לחובתה של הרשות המינהלית להפעיל את שיקול־דעתה באופן שוויוני".

"אפליה קשה - הקשה שבאפליות"

תשעת השופטים קבעו פה־אחד כי התנהלות המדינה ממועד פקיעתו של החוק בשנה שעברה הייתה בניגוד לדין. "הקושי שבמצב דברים זה מתחדד נוכח המלחמה המתמשכת בה מצויה מדינת ישראל, שמשליכה על צורכי הצבא בכוח־האדם אשר נדרש על־מנת לעמוד במשימותיו החיוניות". הודגש כי "העמדה העדכנית של מערכת הביטחון היא שקיים צורך קונקרטי ודחוף בכוח־אדם נוסף".

השופטים ציינו כי בעוד שבשנת 1949 מספרם של תלמידי הישיבות שלא התגייסו היה מצומצם ועמד על כ־400 תלמידי ישיבה בלבד, בחלוף השנים "הכמות הפכה לאיכות"; כיום מספרם של תלמידי הישיבות הוא בסדרי גודל אחרים בתכלית; בהתאם לנתונים שהציגה המדינה, בסוף יוני 2023 המספר עמד על כ־63,000 תלמידים.

"במצב דברים זה", קבעו השופטים, "אי־אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון יוצרת אפליה קשה בין אלה הנדרשים לשרת, לבין אלה אשר לא ננקטים הליכים לשם גיוסם. כפי שנאמר בפרשה אחרת, 'אפליה באשר ליקר מכל - החיים עצמם - היא הקשה שבאפליות'. האדם מוכן ליתן חייו להבטחת מולדתו. הוא אינו מצפה לכל טובת הנאה מכך. הוא מצפה רק לכך שגם אחרים ינהגו כמוהו".

בית המשפט העליון הבהיר כי "בימים אלה, בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי־השוויון בנטל חריפה מתמיד ומחייבת קידום פתרון בר־קיימא לסוגיה זו".

לעצור את כספי התמיכות

בית המשפט העליון קבע כי כפועל יוצא של המסקנה שלא קיימת מסגרת נורמטיבית לפטור מגיוס עבור תלמידי הישיבות - לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות גבוהות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה כדין. זאת, בשל הזיקה ההדוקה שבין מבחני התמיכה לבין מסגרת נורמטיבית שמאפשרת פטור מגיוס; ונוכח הוראות מבחני התמיכה עצמן, הקובעות כי תנאי סף להעברת תמיכה עבור תלמיד ישיבה הוא קיומו של פטור או דחיית שירות כדין.

נקבע כי המועד שבו לא ניתן עוד להעביר את כספי התמיכות הוא מיום 1.4.2024 - מועד פקיעתה של החלטת הממשלה.

המדינה תשלם 10,000 שקל הוצאות לכל אחד מהעותרים ובסך־הכול 60 אלף שקל.

סוגיית הייצוג הנפרד

השופטים גם הכריעו בסוגיית הייצוג הנפרד. הממשלה טענה כי הייצוג הנפרד שלקחה מייצג גם את הצבא, את משרד הביטחון ואת משרד החינוך העוסקים בסוגיית הגיוס. זאת בניגוד לאישור של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה.

השופטים הזכירו מושכלות יסוד לפיהן היועצת המשפטית לממשלה היא הפרשנית המוסמכת של הדין כלפי הרשות המבצעת, וכל עוד בית המשפט לא פסק אחרת - הפירוש של היועצת המשפטית לממשלה משקף את המצב המשפטי ומחייב את הרשות המבצעת.

נקבע כי ההחלטה של הממשלה כי גם משרד הביטחון והחינוך ייוצגו בנפרד, היא חסרת בסיס חוקי ולא יכולה לעמוד. "הממשלה ביקשה באופן מובהק לסטות מכללים אלה, ובמסגרתה שאפה לקבוע בעצמה את גבולות הייצוג הנפרד שלה ולסטות מייפוי־הכוח שניתן על־ידי היועצת המשפטית לממשלה".

עוד הבהירו השופטים כי ייצוג נפרד אינו ייעוץ נפרד. "היתר לייצוג נפרד - כשמו כן הוא: הוא מאפשר את ייצוג עמדתו המשפטית של הגוף המינהלי בהליך משפטי פלוני (לאחר קבלת אישורה של היועצת המשפטית לממשלה). היתר הייצוג הנפרד אינו מקנה למייצגים את האפשרות ליטול מהיועצת את סמכותה (וחובתה) לשמש כפרשנית המוסמכת של הדין. עד להחלטה אחרת של בית המשפט, פרשנות היועצת המשפטית לממשלה היא שמשקפת את הדין מבחינת הרשות".

העותרים טענו: הממשלה פועלת בחוסר סמכות

העותרים, התנועה לאיכות השלטון, אחים לנשק ו-240 אימהות לחיילים וחיילות קרביים, טענו כי עם פקיעתו של חוק הגיוס הקודם לפני כמעט שנה, שבוטל בהוראת בג"ץ כבר ב־2017, ולאחר שגם החלטת הממשלה שהאריכה אותו פקעה במרץ - אין מקור חוקי המאפשר להימנע מגיוס גורף של תלמידי ישיבות.

העותרים טענו כי המדינה והממשלה פועלות בחוסר סמכות, מפרות את עיקרון שלטון החוק ופוגעות בשוויון ובצדק החברתי. הם דרשו מבג"ץ להורות על תחילת גיוס מיידי ושוויוני של החרדים.

במקביל נדונו עתירות של פורום איילון לזכויות חברתיות והתנועה הדמוקרטית האזרחית, שהתמקדו בהפסקת התקציבים למוסדות התורניים שתלמידיהן לא מתגייסות, מאותה הסיבה - שאין מקור חוקי המאפשר שלא לגייס את תלמידי הישיבות.

הממשלה, המיוצגת על־ידי עורך דין פרטי, השיבה כי יש לאפשר לה להעביר חוק שיסדיר את גיוס החרדים במושב הכנסת הנוכחי המסתיים בסוף יולי. "דרך המלך לפתור את התסבוכת הציבורית העצומה היא קידום מתווה גיוס מוסכם לשירות צבאי ולשירות לאומי אזרחי, והכול כדי למנוע קרע בעם", נטען.

היעדר מקור חוקי

בפברואר התקיים דיון ראשון בעתירות, בו הבהירו השופטים כי אין מקור חוקי להמשך פטור גורף בהיעדר חקיקה. לאחר הדיון הוציא בג"ץ צו על־תנאי, ובתחילת יוני קיימו השופטים דיון בהרכב מורחב. השופטים הבהירו בדיון כי כיום אין מקור חוקי המאפשר למדינה שלא לגייס בני ישיבות, וביקשו להבין מדוע, למרות צורכי המלחמה, הממשלה מתנגדת לגיוס, כאשר צה"ל כבר הודיע כי יוכל להיערך לגיוס 3,000 בני ישיבות נוספים בשנת הגיוס הנוכחית.

המצב היום, ללא הסדר חוקי שיאפשר לפטור בכל שנה כ־13 אלף בני ישיבות שמגיעים לגיל גיוס, לצד המלחמה וצורכי הצבא, הביאו את השופטים להתבטא בדיון באופן בהיר וחד. בדיון הדגיש השופט נעם סולברג מספר פעמים כי גיוס של 3,000 בני ישיבות הוא צעד בסיסי ומינימלי נוכח המלחמה הרב־זירתית בישראל. "המדינה מדברת על צורך קיומי כאן ועכשיו" אמר, "אנחנו במלחמה, והצורך זועק". סולברג אמר שהוא התאכזב מהמספר: "זה דבר קטן. הלוואי שהיה גיוס גדול פי שלושה ופי ארבעה".

על־מנת לנסות לבלום את התערבות בג"ץ, מקדמת הממשלה הצעת חוק שתאפשר לפטור את מרבית בני הישיבות. ההצעה נמצאת בדיונים בוועדת חוץ וביטחון לקראת קריאה שנייה ושלישית, לאחר שהכנסת אישרה להחיל עליה דין רציפות מהכנסת הקודמת, כלומר להמשיך ולקדם אותה. שר הביטחון יואב גלנט הצביע נגד קידומה. תוכן הצעת החוק לא נדון במסגרת הדיון. בדיון הבהירו השופטים כי אין מקום להמתין עוד לחקיקה לאחר שהמתינו שש שנים, ומאחר שהסוגיה לא נפתרה ב-25 השנים האחרונות.

עוד כתבות

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

השיחות בז'נווה נמשכות, גורמים איראניים: דרישות וושינגטון קיצוניות

סבב השיחות השלישי בין איראן לארה"ב יצא לדרך ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?