משרד החקלאות (הודעה לעיתונות, 22.5.24)
סוגיה שלא מרפה מחיי היומיום שלנו היא יוקר המחיה, ונשאלת השאלה כיצד לפתור אותו. חלק מאמינים שפתיחת השוק ליבוא היא הפתרון, אבל יש מי שטוענים אחרת. משרד החקלאות הוציא הודעה לעיתונות בתוספת מצגת מבוססת דוח של המרכז לסחר חוץ של המשרד, עם הקביעה הנחרצת: "מהנתונים המוצגים בדוח ניתן לראות כי גידול מתמיד ביבוא לא הביא לירידת מחיר לצרכן". האם אלו פני הדברים?
● שנה לפתיחת השוק ליבוא אננס: המחירים נחתכו בחצי, והצריכה הוכפלה
● המוניטור | פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד
ניכנס לפרטים. המצגת נתנה כדוגמה שישה פירות וירקות: מלפפונים, עגבניות, בצל, תפוחי עץ, אגסים וקיווי. לגבי כל ירק ופרי הוצגו נתונים על היקפי היצור המקומי והיבוא לצד המחיר הממוצע לצרכן בשנים 2017־2023. לגבי ארבע הדוגמאות הראשונות המשרד מראה שלמרות שהיקפי היבוא כאחוז מסך האספקה עלו, המחיר לצרכן לא ירד. למשל, בשנים האלו היקפי היבוא של מלפפונים ועגבניות עלו כמעט פי 2.5, אבל המחיר שלהם עלה ב־40%. לכאורה, נראה שאכן יבוא לא אפקטיבי.
אבל זו רק תמונה חלקית. ניקח לדוגמה את העגבניות: בין 2017 ל־2023 היקף היבוא שלהן אכן עלה גם בטונות, מ־21 אלף טון ל־43 אלף. בסך־הכול גידול של 22 אלף טון. אבל מה קרה ליצור המקומי? הוא ירד מ־163 אלף טון ל־114 אלף - קיטון של 49 אלף טון. כלומר, אם נסכום, חל קיטון של 27 אלף טון בסך היצע העגבניות לצרכן, כ־15%. היבוא אומנם גדל, אבל לא באופן שמפצה על הירידה ביצור המקומי.
מגמה דומה ניתן לראות גם בבצל, במלפפונים ובתפוחים. ומה לגבי האגסים והקיווי? במצגת של משרד החקלאות נטען שהודות לגידול ביצור המקומי של הקיווי כאחוז מסך ההיצע המחיר ירד. אלא שבזמן שהיקפי היבוא בטונות נשארו פחות או יותר זהים, היצור המקומי גדל, וכך גם ההיצע הכולל. לגבי האגסים, המשרד טען שבין 2021 ל־2023 מחיר האגסים נותר כמעט זהה למרות הירידה בהיקפי היבוא. אם נסתכל מאז 2017, כמו בשאר המקרים, מדובר במקרה יחיד בו ההיצע הכללי עלה, אך כך גם המחיר, אם כי מדובר בהתייקרות הנמוכה ביותר.
כלומר, כשבמשרד החקלאות הציגו את עליית המחירים שהתרחשה במקביל לגידול ביבוא, הם התעלמו מכך שההיצע קטן. אך האם זה גורם בעל חשיבות? פרופ' איל קמחי מהאוניברסיטה העברית וממכון שורש סבור שכן: "בהינתן שצד ההיצע ירד ושצד הביקוש גדל כתוצאה מגידול האוכלוסייה, סביר שהמחירים יעלו". הוא מדגיש כי "ניתוח של השפעת היבוא על המחיר דורש יותר נתונים מאלה שהוצגו כאן. אי אפשר להסתכל רק על השתנות המחירים, שכן יש בדרך גורמים נוספים שמשפיעים גם הם על המחיר".
ממשרד החקלאות נמסר כי "הניתוח של משרד החקלאות מצביע על כך שיש עלייה בהיקפי היבוא ויש עלייה מובהקת במחירים" וש"יש מוצרים בהם הייתה ירידה בהיקפי היבוא ונצפתה גם ירידה במדדי המחירים. מכך ניתן להסיק שפעילות עידוד יבוא לבדה אינה מטה קסמים המוביל להפחתת מחירים ושהיצור המקומי מהווה תחרות טובה וחשובה ליבוא". עוד נמסר כי "מהניתוח האסטרטגי של השוק, על ידי גורמי המקצוע במשרד החקלאות, משתקף שהגדלת היבוא לא הובילה כמטה קסם, להורדת המחירים".
בשורה התחתונה: דברי משרד החקלאות מטעים. מסקנות הדוח מתעלמות מנתונים כמו ההיצע הכולל של פירות וירקות.
תחקיר: יובל אינהורן