גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קרן הארנונה השנויה במחלוקת מגיעה להכרעת בג"ץ. איך תשפיע על הרשויות

חוק קרן הארנונה, שהצית בשנה שעברה סערה כשקבע כי חלק מההכנסות בתחום יילקחו מהרשויות העשירות ויועברו לידיהן של העניות, מגיע השבוע להכרעה בבג"ץ ● האם הקרן כבר החלה לפעול, איך תשפיע העתירה, ומה הן טענות העותרים? ● גלובס עושה סדר

יו''ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, בדיון ועדת הכספים לעניין קרן הארנונה / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
יו''ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, בדיון ועדת הכספים לעניין קרן הארנונה / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

זה נראה כאילו הוויכוח העצום בין המדינה לרשויות המקומיות סביב קרן הארנונה התרחש לפני עידן ועידנים, אלא שבפועל הוא קרה רק לפני כשנה; הסוגיה הזו כזכור "הקפיצה" לא מעט ראשי ערים, בעיקר הגדולות והעשירות שבהן, עד כדי הצהרה על פתיחה בשביתה ועתירה לבג"ץ. ביום רביעי צפוי להכריע בג"ץ בסיפור, וזו הזדמנות טובה להזכיר במה בדיוק מדובר, והיכן הדברים עומדים נכון לעכשיו.

חוק פיצול דירות שב בגרסה משודרגת. האם הפעם יתרום להוספת היצע?
החלטת בית המשפט נגד בעלי הדירות בוולדורף אסטוריה הוא מסר לכל השוק

מהו חוק קרן הארנונה?

החוק מציע הלכה למעשה נוסחת חלוקה חדשה של הכנסות הארנונה שלא ממגורים, בין הרשויות השונות. העיקרון של אותה נוסחה הוא כזה: כל רשות תפריש סכום מסוים מתוך הגידול השנתי בהכנסות הארנונה שלא ממגורים אל הקרן; הכסף שייצבר בקופת הקרן מאותן הפרשות, ישמש לטובת מתן "מענקים" שיקבלו הרשויות על מספר היתרי הבנייה למגורים שיוציאו מדי שנה. מאחר שההפרשות נקבעות בהתאם לגידול השנתי בהכנסות, רשויות שמכניסות כסף רב יותר יידרשו להפריש סכומים גדולים יותר אל קופת הקרן. ב־6 ביוני 2023 החוק פורסם רשמית ברשומות.

מה הרציונל מאחורי החוק?

הרעיון נועד לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: ראשית - "טיפול" במנגנון הארנונה הקיים, אשר נחשב גירעוני מצד הרשויות בכל הנוגע לשטחי מגורים, ורווחי בכל הנוגע לשטחי תעסוקה, מסחר ומשרדים; שנית - עידוד הרשויות לדחוף להוצאת כמה שיותר היתרי בנייה למגורים, ודאי במציאות שבה היום הארנונה למגורים אינה משתלמת להן, וכחלק מהניסיון להגדיל את היצע הדירות ולטפל במשבר הדיור.

איך יועברו הכספים בפועל?

חוק קרן הארנונה כולל מתווה מפורט לגבי הפרשת הכספים מהרשויות אל קופת הקרן, ולגבי העברת הכספים מהקרן אל הרשויות. בהצעת החוק המקורית המתווה היה שונה, ולאחר כמה דיונים בוועדת הכספים הוא "רוכך", והועבר בסופו של דבר במתווה הזה: רשות מקומית שבה הארנונה הממוצעת לנפש, שאינה ממגורים, הייתה בשנה הנבחנת יותר מ־2,000 שקל, תפריש 28% מהגידול בהכנסות מארנונה שאינה ממגורים באותה שנה (27.5% ב־2024 וב־2025); רשות שבה הארנונה הממוצעת לנפש הייתה 1,000-2,000 שקל, תפריש 20%; רשות שבה הארנונה הממוצעת לנפש הייתה 500-1,000 שקל בממוצע, תפריש 15%, ורשות שבה הארנונה לנפש הייתה עד 500 שקל בממוצע, תפריש 7.5%.

המענקים על ההיתר לכל יחידת דיור יחולקו כך: על היתרים שניתנו בין השנים 2018-2020 תקבל כל רשות 1,000 שקל על כל יחידת דיור, ועל ההיתרים משנת 2021 ואילך - 1,850 שקל לכל יחידת דיור. נציין כי גם ההפרשות אל קופת הקרן וגם הסכומים שיקבלו הרשויות הם מצטברים - מדי שנה הסכום הנוסף יתווסף על זה של השנה הקודמת.

מה טוענות הרשויות?

קצפם של חלק מראשי הרשויות יצא על כך שלטענתם החוק מצמצם את הכוח ואת הסמכות של השלטון המקומי, וגורם ל"הכנסת היד לכיס" של הרשויות, מצד הממשלה. בעתירה לבג"ץ שהגישו מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי, באמצעות עורכי הדין נועה בן אריה ואלי אליאס ממשרד אליאס בן אריה עורכי דין, הם טוענים כי חוק קרן הארנונה הוא "שם מכובס לחוק להלאמת כספי רשויות מקומיות ותושביהן". הם טוענים כי החוק "סותר את ההיגיון העומד בבסיס הארנונה כמס מקומי המשרת את תושבי המקום ועל כן מתערב שלא לצורך ברצונם". הם דורשים שבית המשפט ייתן צו על־תנאי שיורה לממשלה ולכנסת להסביר מדוע לא יבוטל החוק.

כמה צפויות להפסיד הרשויות החזקות מהחלת החוק?

מבדיקת גלובס בעת חקיקת החוק בשנה שעברה, שהסתמכה על נתוני משרד האוצר ועל בדיקה עצמאית שערכו אנשי משרד עורכי הדין פירון, עלה כי הנפגעת העיקרית תהיה תל אביב, שבין השנים 2024 ל־2028 (בהתאם לגידול הצפוי בשטחים שאינם מגורים ולקצב הפקת ההיתרים לבנייה בשנים עברו) צפויה להפסיד הכנסות בהיקף של 191.5 מיליון שקל. חיפה צפויה להפסיד באותן שנים כ־116 מיליון שקל, ופתח תקווה כ־52.5 מיליון שקל. המרוויחות העיקריות הן בית שמש (שתרוויח באותן שנים 87 מיליון שקל), אשקלון (84 מיליון) ובת ים (78 מיליון). אגב, לטענת העותרים, בראייה לטווח ארוך יותר תפסיד תל אביב הכנסות של כ־289 מיליון שקל עד לשנת 2033, ראשון לציון תפסיד כ־168 מיליון שקל ופתח תקווה כ־167 מיליון שקל.

עוד טוענים העותרים כי המענקים שיינתנו לרשויות על היתרי הבנייה לא הופכים את קידום הבנייה למגורים לכדאית עבורן: לטענתם, בהסתמך על נתוני מרכזי השלטון המקומי והאזורי, הנסמכים על נתונים שהתקבלו מגזברי רשויות מקומיות, מענק של 1,850 שקל ליחידת דיור מהווה, לכל היותר, מענה לכשליש מהגירעון לכל יח"ד לשנה.

האם רשויות ביהודה ושומרון ייכללו במתווה?

הכללים לגבי רשויות ביהודה ושומרון שונים, בשל קשיים משפטיים. החוק קובע כי "רשות מקומית ביהודה והשומרון תהא זכאית להקצאה מהקרן, ומכל סכום שהקרן מעבירה לרשות מקומית כאמור ינוכה סכום ההפרשה - עד לתקרת הסכום שהוקצה לה באותה שנה". המשמעות בפועל היא שרשויות ביו"ש למעשה לא יפרישו לקרן סכומים גבוהים יותר מאלו שיקבלו, בניגוד לרשויות בתוך הקו הירוק. על רקע זה טוענים העותרים בעתירה לבג"ץ כי הם "חוששים כי הממשלה חפצה להיטיב עם מי שסמוך לשולחנה, על־ידי שליחת ידה לכיסן של רשויות מקומיות שונות כך שלא תצטרך לבצע החלטות תקציביות כואבות שהיו מחייבות אותה לשקול היטב את כדאיות המדיניות שלה".

האם קרן הארנונה החלה כבר לפעול?

חוק קרן הארנונה קבע כי זו תחל לפעול ב־2024. על־פי מכתב שנשלח ממשרד הפנים לרשויות השבוע, ההפרשות הראשונות מהרשויות יועברו לקופת הקרן באוקטובר השנה. "כל רשות מקומית תפריש לקרן עד ליום 30 באוקטובר בכל שנה את הסכום שהפרישה לקרן בשנה הקודמת, בתוספת שיעור מסוים מהגידול בארנונה שאינה ממגורים בשנה הקודמת", כך במכתב. "יצוין כי בשנת 2024, שבה לא היו הפרשות בשנה הקודמת, כל רשות מקומית תפריש לקרן רק שיעור מסוים מהגידול בארנונה שאינה למגורים של 2023, ביחס ל־2022. רשות מקומית שלא גדלו הכנסותיה מארנונה שלא למגורים באותה השנה - לא תפריש בשנת 2024 כספים לקרן".

ממשרד האוצר נמסר: "בהתאם לאמור בחוק, הרשויות המקומיות נדרשות להעביר לקרן את ההפרשות עד ליום 30 באוקטובר של כל שנה, וכמו כן הקרן תעביר את המענקים לרשויות עד 1 בדצמבר בכל שנה. בשלב זה של השנה אין עדיין לרשויות המקומיות דו"חות כספיים מבוקרים לשנת 2023 (הדו"חות צפויים להתפרסם בחודשיים-שלושה הקרובים ולאחר מכן הרשויות המקומיות יוכלו להפריש את הכספים לקרן)".

איך תשפיע החלטת בג"ץ על פעילות הקרן?

על פניו ההשפעה על פעילות הקרן לא תהיה דרמטית גם במקרה של החלטה על ביטול החוק, שכן מעשית טרם הועברו כספים ראשונים לקופת הקרן ועוד לא ניתנו מענקים לרשויות (אלו וגם אלו יינתנו לקראת סוף השנה, כאמור). עם זאת, החלטה על ביטול החוק תהיה בעלת משמעות פוליטית רבה מאוד, ודאי על רקע המתח העצום השורר כיום בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת.

עוד כתבות

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

גורם בחיזבאללה: אם ארה"ב תבצע "תקיפה מוגבלת" - לא נתערב

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-5% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות -  אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות