אח''י נחשון. עשתה את עצירת הביניים שלה במרוקו לפני אח''י קוממיות / צילום: דובר צה''ל
הנחתת החדשה של צה"ל, אח"י קוממיות, שהגיעה לישראל השבוע מארה"ב, עשתה זאת לאחר עגינת ביניים במרוקו לצורך תספוקת. כך נודע לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים, וכפי שמגובה ברישומי הספינה באתר Vessel Finder.
● הפרויקט הגרמני־ישראלי שישגר 126 מל"טים מתאבדים במקביל
● טורקיה וצרפת בחוץ: הישראלים לא רוצים לטוס ליעדים עוינים
במסגרת העצירה של הספינה בדרך הארוכה מנמל פסקגולה שבמיסיסיפי לבסיס חיל הים בחיפה, הצוות הצטייד בדלק ובאוכל לקראת המשך הדרך לישראל, שהסתיימה ביום ראשון.
אותה הצטיידות התבצעה בנמל טנג'יר, הנמל הראשון ביבשת אפריקה שהצליח להתברג בטבלת 20 נמלי המכולות העמוסים ביותר בעולם של פירמת ניתוח השיט "אלפאליינר". מנמל טנג'יר, שבדרום מיצר גיברלטר, יצאה הנחתת מזרחה, ובשלב זה, ככל הנראה, כיבתה את משיב המיקום.
לגלובס נודע שגם הנחתת הראשונה מבין השתיים שרכשה ישראל, ושהגיעה לחיפה בספטמבר, אח"י נחשון, עגנה בדרך במרוקו.
הנחתות הן אמצעי חדש־ישן שצה"ל מצטייד בו, ומיועד להפלגה לזירות רחוקות - ולפריקה מהירה של כוחות לחוף. אורכן של הנחתות החדשות כ־95 מטרים, רוחבן כ־20 מטרים ומשקלן יותר מ־2,500 טונות. הצוות של כל נחתת ישראלית מונה כעשרות לוחמים, שהמפקד שלהם הוא חובל בדרגת רס"ן.
הנחתות הן חלק מהתאמת חיל הים ללוחמה רב־זירתית חמורה מזו שהייתה עד עתה במלחמת חרבות ברזל. כזו שלמשל תוכל לאפשר להובלה לוגיסטית של ציוד והובלת לוחמים ליעדים כמו עומק לבנון, או מדינות אחרות.
פרויקט הבנייה של הנחתות החל לפני כחמש שנים, לאחר שמשלחת הרכש של משרד הביטחון רכשה אותן ממספנה אמריקאית באמצעות כספי הסיוע האמריקאיים, שמסתכמים ב־3.3 מיליארד דולר מדי שנה.
הספרדים לא הסכימו
שלא כמו המרוקאים, לפני כחודש הודיע שר התחבורה הספרדי אוסקר פואנטה, כי האונייה "מריאן דניקה" פנתה בבקשה לעגינה בקרטאחנה - וסורבה. ספינת המטען הכללי, ששטה עם דגל דנמרק, יצאה מנמל צ'נאי בהודו ב־8 באפריל, ולפי עיתון "אל פאיס" הספרדי - היא נשאה 27 טונות חומר נפץ לישראל.
לולא השפעות המורדים החות'ים על הים האדום, הספינה לא הייתה אמורה לעבור במים הכלכליים של ספרד - אך תנועת השיט הוסטה ברובה אל כף התקווה הטובה, ומשם לגיברלטר. התארכות הנתיב הביאה לצורך בעצירה להצטיידות, אבל הרשויות במדריד, כאמור, לא אישרו.
לאחר מכן, רק בסוף השבוע האחרון התקיימו 116 צעדות ב־48 ערים ברחבי המדינה, במסגרת מחאה אנטי־ישראלית רחבה. מאחורי המפגן הפרו־פלסטיני עומד גוף בשם "הארגון המרוקאי להגנה על סוגיות האומה", שם בעל קונוטציה פאן־אסלאמית. באותו ארגון מסרו כי הם ארגנו את המחאה, כדי שזו "תבטא את הסולידריות של העם המרוקאי עם העם הפלסטיני והנושא הפלסטיני".
על התדמית של ישראל בעיני הרחוב המרוקאי ניתן ללמוד מדוח של המכון "ערב ברומטר", שפורסם לאחרונה, ושאותו ציטטה מור לינק מ־INSS. הסקר הצביע, בין השאר, כי התמיכה של המרוקאים בנורמליזציה בין ישראל ובין מדינות ערב צנחה מ־31% ב־2022 ל־13%. יתרה מכך, רק 24% מהמשיבים מגדירים את המלחמה בעזה בתור בתור "מלחמה", בעוד ש-54% רואים בה "טבח", "רצח עם" או "הרג המוני".
רוכשת אמל"ח מישראל
בשנים האחרונות צוברת מערכת היחסים המרוקאית־ישראלית תאוצה - תוך רכישה מרוקאית מסיבית של אמצעי לחימה מתוצרת ישראלית.
מנתוני האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון (סיב"ט), שפורסמו השבוע, אומנם עולה כי חלה בשנת 2023 צניחה ביצוא למדינות הסכמי אברהם, מ־24% מתוך כלל היצוא ב־2022 ל־3% בלבד, אך ניתוח עולמי של מכון שטוקהולם למחקרי שלום שופך אור על המשקל המרוקאי.
הדוח שפילח את הסחר הביטחוני בעולם בין השנים 2023-2019 מצביע, בין השאר, כי מדינת ישראל היא מקור היבוא השלישי בהיקפו של מרוקו - עם 11% מתוך כלל היבוא של רבאט.
ההיקפים הללו ממחישים קצב גבוה מאוד ביבוא המרוקאי מאז החתימה על הסכמי אברהם בדצמבר 2020. כלומר, קצב גבוה במושגים של חמש שנים, כשהיבוא בפועל התבצע במשך שלוש שנים.