גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחים מאשרים: משק החשמל בישראל לא מוכן למלחמה ממושכת

מנכ"ל החברה לניהול מערכת החשמל הותקף לאחר שהזהיר כי "אחרי 72 שעות בלי חשמל אי אפשר יהיה לגור בישראל" בטענה שהאמירה "מנותקת מהמציאות" ● אך במגזר הפרטי מסכימים: הייצור הריכוזי ומיעוט תחנות הכוח הופכים את המדינה לפגיעה במיוחד ● הפתרונות: אגירת אנרגיה, יותר מתקנים סולאריים ורשתות חשמל זעירות שיהפכו כל בניין ל"אי אנרגטי"

תקיפה של חיזבאללה בצפון. פגיעת טיל בתחנת כוח גדולה עלולה לשתק את רשת החשמל הארצית / צילום: כב״ה צפון
תקיפה של חיזבאללה בצפון. פגיעת טיל בתחנת כוח גדולה עלולה לשתק את רשת החשמל הארצית / צילום: כב״ה צפון

"אחרי 72 שעות בלי חשמל בישראל, אי-אפשר יהיה לגור כאן. אנחנו במצב לא טוב ולא מוכנים למלחמה אמיתית", אמר מנכ"ל נגה - ניהול מערכת החשמל, שאול גולדשטיין, והצית סערה רבתי במשק האנרגיה בישראל. על אף שמדובר בתרחיש קיצון שסבירותו נמוכה, האמירה הציפה את חששותיהם של בכירים רבים בענף בישראל, הן מתחום הייצור מדלקים פוסיליים והן מאנרגיות מתחדשות, וכן גורמים ציבוריים ופרטיים שעוסקים במקטעי הייצור והחלוקה.

"לא מוכנים למלחמה. אחרי 72 שעות בלי חשמל, אי-אפשר יהיה לגור כאן"
אם לא תהיה עוד מלחמה: התחזית האופטימית לכלכלת ישראל
שני אלופים במיל' יהיו אחראים על השיקום האזרחי של הדרום והצפון

סוגיה בפני עצמה היא תרחיש הייחוס שלפיו גזרו משמעויות למשק האנרגיה. אותו תרחיש שונה משמעותית לאחר מתקפת 7 באוקטובר, כשבין השאר הוכפלו ימי המלחמה החזויים. לכך קדמו שנים של הזנחת משק האנרגיה הישראלי, וכעת לא ברור במה מתעסקים קודם: בהרחבת יכולות הייצור, הרחבת כושר ההולכה או בכלל בהיערכות לחירום? התשובה היא, במידה כזו או אחרת, בהכול.

שאול גולדשטיין מנכ''ל חברת נגה / צילום: ענבל מרמרי

רשות החשמל פרסמה לאחרונה את תוכנית פיתוח החלוקה לשנים 2030-2024 בסך 22 מיליארד שקל. התוכנית מיועדת לסייע לשיפור אמינות האספקה, לקליטת ייצור מבוזר ברשת החלוקה ואגירה פרטית, וכן מתן מענה לצרכנים כבדים כמו חוות שרתים. אם זו תאושר, אזי תקציב פרויקט הענק ימומן מתעריף החשמל. במסגרת התוכנית מעוגנים 500 מיליון שקל לטובת התאמת רשת החלוקה לאיומים הביטחוניים, בהתאם להיקף האיום על הקו הספציפי, היקף הנזק הפוטנציאלי, והיכולת לתקן תקלות בזמן אמת.

עיכובים בהקמת תחנות

מערכת החשמל מורכבת מארבעה מקטעים: ייצור, הולכה (מאתרי הייצור לתחנות המשנה), חלוקה (מתחנות המשנה לצרכנים) ואספקה (מכירת חשמל ללקוחות קצה). כושר הייצור של מדינת ישראל עומד על כ־17.7 גיגה־וואט מדלקים פוסיליים וכ־5.3 גיגה־וואט אנרגיות מתחדשות.

כשבונים תוכנית אנרגיה שואפים לבזר ככל הניתן, למשל בריבוי אתרי ייצור ובכושר ייצור מדלקים שונים. זו הסיבה שהחוק מחייב תחנת כוח שמוקמת על בסיס גז טבעי, להיות מחוברת לקו סולר. ישנה הבנה שכפי שההפקה ממאגר תמר הופסקה לחודש לאחר מתקפת 7 באוקטובר, מלחמה עלולה להביא להפסקת הפקה רחבה יותר.

בשנה האחרונה חל עיכוב בהקמת תחנות כוח חדשות, למשל תחנת קסם שליד ראש העין, וכן באסדרת הרחבת תחנות הכוח דליה ודוראד. העיכובים השונים, מעריכים בקיאים בנושא, מקרבים את ישראל לתרחיש של מחסור כרוני בחשמל החל מ־2029-2028.

אורן הלמן, לשעבר סמנכ"ל שירות, שיווק ורגולציה של חברת החשמל, התמודד במשך שנים עם האתגרים המוכרים של הענף. לדבריו, אחד הפתרונות הוא תחנות כוח קטנות, כולל כאלו שסמוכות לשכונות עם 5 מגה־וואט. "במצב שיש בעיה בגין השלת עומסים, מחסור בגז או בפחם - ניתן להפוך את האזורים הללו לעצמאיים אנרגטית", הוא אומר לגלובס. על בסיס זאת, הוא מציין, ניתן לעשות "פיק שיפטינג": לקחת את שיא צריכת החשמל ולהעביר לשפל.

הפתיחה הקרובה של התחרות בשוק החשמל לצרכן הביתי עשויה להועיל להעתקת מועדי הביקוש לחשמל. החברות שנכנסו לתחום מציעות הנחות על שימוש בשעות השפל (למשל בלילות) בתקווה לשנות את הרגלי הצריכה.

תלויים באנרגיה סולארית

תחום האנרגיות המתחדשות לא מבוזר, שכן 96% מהמתקנים הם סולאריים. המחשה לבעייתיות של התלות בסולאר התקבלה ביוני אשתקד, עת כ־300 אלף בתים נותקו מחשמל אף שהצריכה הגיעה בשעת שיא ל־12.5 גיגה־וואט - ביקוש נמוך משמעותית מכושר הייצור הכולל של ישראל. אחד מהגורמים לאותו אירוע קיצון היה אובך כבד, שהפחית משמעותית את היעילות.

את האנרגיות המתחדשות פשוט יותר לבזר מתחנות כוח כי ניתן, למשל, לחלק שדות סולאריים להרבה חלקים ואף לפזר בבניינים. באורח פלא או שלא, ישראל יכולה ללמוד על חשיבות האנרגיות המתחדשות מרצועת עזה. עד מלחמת חרבות ברזל, עזה קיבלה אנרגיה מקווי מתח גבוה מישראל ומתחנת כוח בעיר. כל אלו כבר לא פעילים או הרוסים, אבל יש ברצועה חשמל על בסיס אנרגיה סולארית.

במסגרת השיגורים מעזה לעבר העוטף נפגעו מתקנים סולאריים, אבל דווקא ניתן ללמוד מכך על היעילות הביטחונית. גלעד פלד, מנכ"ל אנלייט MENA ולשעבר מפקד יחידת השליטה והמבצעים במטה חיל האוויר, סיפר לגלובס שמבין מתקני החברה שנפגעו בזמן מלחמה - הפגיעה הגדולה ביותר הייתה בכ־2% ממתקן. כלומר, פגיעה זניחה למדי. "תיקון המתקנים מהיר וזול. זה שונה מתחנות גדולות פוסיליות שרגישות מאוד", הוסיף.

פלד מוצא הבדלים מהותיים בין מניעי הטעמת האנרגיות המתחדשות של ישראל ושל העולם. "אנרגיה מתחדשת מתפתחת בעולם ממניעים של אקלים ואיכות הסביבה, אבל במדינת ישראל התפתח צורך אחר, הרבה יותר דחוף ואף קיומי, סביב הצורך לבזר את מקורות ייצור האנרגיה". הוא מוסיף כי "הרוסים השמידו 50% מייצור החשמל של אוקראינה. תחנות הכוח בישראל גלויות, ומולנו נמצאים אלפי טילים וכטב"מים, על אף שיש מערכות הגנה. מול תרחיש של איום מדויק, הפתרון טמון בהפחתת רגישות מערכת החשמל כתוצאה מכך שהייצור בה ריכוזי".

חברה שנמצאת בתנופה של חניכת מיזמי אנרגיות מתחדשות היא דוראל, שהקימה בשנה האחרונה בישראל מתקנים סולארים בהיקף כ־300 מגה־וואט, ומיזמים בהיקף של כ־400 מגה־וואט נמצאים בשלבי הקמה. "משק החשמל מתאפיין בהתבססות על מיעוט מקורות ייצור, ובתלות מסוכנת באמצעי ייצור מרוכזים כגון תחנות כוח קונבנציונליות", אומר לגלובס יוני חנציס, משנה למנכ"ל דוראל. "תרחישי הייחוס הקיימים מעמידים בסכנת שיתוק נכסים מרוכזים כגון תחנות ייצור או אסדות גז, וכפועל יוצא, מגבירים את הסיכוי להפסקות חשמל משמעותיות בעת מלחמה".

הסיכון הזה מתווסף לסיכון הקבוע והמוכר של הפסקות חשמל כתוצאה מהפערים בין עקומת הייצור לבין הביקוש לחשמל. "הפתרון המרכזי והמידי הוא ביזור מקורות הייצור במשק, והוא נמצא ממש מתחת לאף שלנו. שילוב מסיבי של אמצעי ייצור מתחדשים, בפרט מתקנים סולאריים, מקושר לרוב לצורך הברור של הפחתת פליטות. עם השנים ועם התקדמות הטכנולוגיה, פרויקטים סולאריים הפכו גם לחלופה היעילה והזולה ביותר לייצור חשמל. כיום, ברור כי שילוב זה הכרחי גם לטובת ייצוב הביטחון האנרגטי במשק. עמידותם של מתקנים סולאריים גבוהה לאין שיעור במצבי פגיעה, מאלו של תחנות כוח".

הפיתרון: אגירת חשמל

פתרונות האגירה מהווים מענה משלים קריטי לישראל. אלו מאפשרים לקחת את עודפי הייצור משעות האור שאינן שעות שיא צריכה, ולשמור אותם לשעות 21:00-17:00, שבהן חלק משמעותי מהאזרחים בבתים והתצרוכת עולה. כך, היקף הייצור הנדרש מתחנות כוח פוסיליות פוחת. מעבר לכך, ברגע שמטמיעים פתרונות אגירה בהתאם לתחנת המשנה שקרובה למוקדי הביקוש, הפגיעה הפוטנציאלית מהפסקות חשמל או מפגיעה במתקני ייצור פוחתת.

על בסיס פתרונות אגירה אפשר ליצור אינספור מיקרוגרידים - רשתות חשמל זעירות, שעל בסיסן יכול להפוך כל בניין לאי אנרגטי. לייצר על בסיס לוחות סולאריים, ולשמור בעזרת פתרונות האגירה. הלמן מסביר שזהו כורח המציאות, בין השאר בשל כניסת כלי הרכב החשמליים שתגרום לעלייה בביקושים, "שהרי רכב חשמלי שווה לצריכה של חצי דירה עד דירה. כלומר, הצריכה תוכפל".

תרחיש שבו יתחילו לפתוח כבישים בלב גוש דן עבור הרחבת רשת החשמל המוטמנת לא סביר. אי לכך, נדרשת פנייה לפתרונות אגירה. "אגירה אחת היא מתח עליון, שדרכה ניתן לאגור מאות מגה־וואט. השנייה היא אזורית - הקמת תאגידי חשמל עירוניים. השלישית היא המיקרוגריד בבניינים. זהו צורך שקיים גם בלי קשר לחיזבאללה", מציין הלמן. הוא מדגיש כי למיקרוגרידים בבניינים יש תועלת כלכלית, כמו עידוד של המדינה על בסיס מענקים שנובעים מהפחתת הזיהום, או קבלת תשלום על בסיס זמינות אנרגיה לרשת.

"שילוב מתקני אגירת אנרגיה במתקנים סולאריים מאפשר אספקת חשמל רציפה יותר בשעות החושך", מציין חנציס מדוראל. "להבדיל מתחנות כוח קונבנציונליות, המתקנים מתופעלים במאיות השנייה, ולא דורשים התנעה ארוכה של ימים - מה שעלול להביא להפסקות חשמל. כעת זהו צו השעה להפחית חסמים, ולהאיץ עוד יותר את קצבי הפיתוח של הפרויקטים הללו. זהו צורך ביטחוני עמוק, ולא מותרות".

פלד מאנלייט מסכם כי "הפתרון הוא אנרגיה מתחדשת משולבת באגירה בייצור מבוזר. ייצור של מאות תחנות חסין מול כל סוג של איום. קשה מאוד לפגוע במאות, וגם אם יש כזו, במתקן סולארי הפגיעה נמוכה. יש צורך לאומי לבזר את הייצור, ויש פתרון כלכלי".

עוד כתבות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"