גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לוחמי השייטת רכשו לעצמם 200 קסדות במלחמה. ואז הכול הסתבך

שמונה חודשים לתוך המלחמה וחיילי צה"ל עדיין מתלוננים על מחסור בציוד ● פלוגות מגייסות כספים מהציבור, עמותות קונות במיליונים, והפניות לתורמים זורמות בלי סוף ● אלא שזה לא נגמר כאן: הרכישות האלה כרוכות בתשלומי מע"מ כבדים, חלקן נתקעות במכס, והמדינה מצדה לא יכולה לסייע

תרומה לא מוכרת: חיילים קונים ציוד, המדינה מערימה קשיים ומסים / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov
תרומה לא מוכרת: חיילים קונים ציוד, המדינה מערימה קשיים ומסים / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

"אני רוצה שהאנשים באט"ל (אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה - אל"ו וא"פ) או בכל המקומות שאחראים על הציוד יהיו לילה אחד בעזה, שיגידו לי שהם לא מעדיפים לשלם 30 אלף שקל כדי להציל חיים", אומר סרן (מיל') ידידיה בן שימול, ששירת בשמונת החודשים האחרונים במילואים בצפון ובדרום. "אני זועק כי צה"ל אומר שלא חסר ציוד. הם בכלל לא מבינים כמה ציוד חסר. כשאתה אומר שיש לך הכול אני מבין שאתה לא באירוע בכלל. אתה לא מבין כמה זה יכול להציל חיי אדם".

הצוללת | "אנחנו אשמים, כל העם הפלסטיני, במה שקרה ב-7 באוקטובר"
ראיון | "ישראל עברה גיהינום, אבל הוא יהפוך אותה לאטרקטיבית יותר בקהילת ההשקעות"
המרגלים הרוסים מהבית ממול
פרשנות | שחקני הפוקר שהוליכו שולל רק את עצמם

סרן (במיל') ידידיה בן שימול / צילום: פרטי

הטענות על מחסור בציוד מוכרות לציבור בעיקר מהחודשים הראשונים של המלחמה. אז גויסו בן לילה מאות אלפי אנשי מילואים וגילו שלא תמיד יש להם את הציוד הדרוש או שהוא מיושן ולא נוח לשימוש. המציאות הזאת יצרה במהירות הבזק רכבת אווירית של תרומות ציוד מרחבי העולם, בעיקר מארה"ב. עם הזמן היה נדמה שהיא האטה, אלא ששמונה חודשים אל תוך המלחמה המחסור בציוד עדיין חי ובועט. לצד זאת צצו בעיות נוספות כגון קשיי מכס עבור מי שמבקשים לייבא ציוד לחיילים וכן העובדה שהמדינה מחייבת אותם במע"מ ובמסים נוספים.

בן שימול, שהשתחרר בשבוע שעבר לאחר 200 ימי מילואים, בחר להיות הפנים של המאבק נגד המחסור בציוד בצה"ל. "מההתחלה אנחנו רודפים אחרי ציוד שחסר לנו, אבל כשהייתי במילואים השתדלתי להתעסק במשימה האמיתית. עכשיו, באזרחות, אני רוצה לקבל תשובות מהמדינה איך הגענו למצב הזה, איך שמונה חודשים לתוך המלחמה עדיין יש מחסור. אין עוד חסינות למחדל הציוד", הוא אומר.

"אין לי כמעט ציוד של צה"ל"

מלבד הרצון לקבל תשובות בן שימול מתעסק בכאן ועכשיו, במה שעדיין אפשר לתקן. "עד השבוע האחרון, בכל פעם שהגענו להחליף נעליים - היו מביאים לנו נעליים קרועות ובמידות לא רלוונטיות. תגידו, אתם עושים צחוק? אני עדיין שומע על גדודים שחסרים להם וסטים ואפודים קרמיים. היום שלח לי מישהו שאין להם וסט של חובשים, והם מאלתרים ומחפשים תרומות. זה פשוט הזוי".

חוץ מהציוד הקריטי בן שימול מציין מחסור בציוד הכרחי. "לא מעט חבר'ה אצלנו יצאו עם פגיעות אוזניים בגלל שהאטמים היו גרועים. יש אטמים יותר טובים, וזה עניין של גרושים, אבל מי שאחראי על הכספים כנראה לא מבין את הצורך".

במציאות הזאת אין זה מפתיע שהחיילים פונים לתרומות וקניות פרטיות של ציוד. "כמעט כל פלוגת מילואים מגייסת כסף", אומר ד', שמשרת בחטיבת מילואים מובחרת. "אין לי כמעט פריט היום שהוא צה"לי".

אחד הדברים שהיו חסרים לחטיבה של ד' היה מכפילים - כוונת עם הגדלה אופטית שמאפשרת ראייה מיטבית לטווח רחוק. "בטווחים של 150-100 מטר יש לנו שניות בודדות להגיב. אנחנו הגענו להבנה שלא נקבל את זה מהצבא. גם אחרי שמונה חודשים רוב הציוד בצה"ל נשאר אותו הדבר. יש פה חוסר יעילות מטורף. בסוף זה עניין של מאות אלפי שקלים בשביל להציל חיים".

בימים האחרונים, לאחר שנתקלו בקשיים לייבא את המכפילים, הם פנו לח"כ לשעבר אביר קארה. "ניסינו להביא את המכפילים מחו"ל, אבל כאן נכנסה הרגולציה וכרגע המדינה תוקעת אותנו. הרבה פעמים פלוגות מילואים מנסות להביא משהו מחו"ל, ואז או שהן לא מצליחות או שהציוד נתקע במכס והן צריכות לשלם עמלה. זה לא רק שהמדינה לא עוזרת, היא גם מפריעה. כנראה נקנה את זה בארץ במחיר גבוה בהרבה".

אביר קארה / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

גם א', לוחם מילואים שזקוק לרחפנים עבור הפלוגה שלו, פנה לאחרונה לעזרת הציבור. "רחפן עולה בערך 40 אלף שקל ובגדול מדי פעם נותנים לנו רחפנים. אבל לפעמים הם נופלים ולוקח הרבה זמן עד שאנחנו מקבלים חדשים. צריך להבין שמדובר בכלי שמאפשר לזהות מלכודים ולהציל חיים.

"לא שאלתי אף אחד, פשוט התחלתי לגייס כסף, וברגע שאצליח אגיע עם המזוודה של הרחפן לצבא. בסוף ככה צה"ל עובד - האפוד הקרמי שלי, הקסדה, הכול זה תרומות".

"ניתוק בין הדרג הגבוה לשטח"

כדי לרכז את כל אלה פתח בן שימול בימים האחרונים קובץ ובו הוא קורא למילואימניקים לרכז את המחסורים שלהם. "אני רוצה להגיע לכולם", הוא כתב בחשבון ה־X (טוויטר לשעבר) שלו. "בעבודה משותפת של כמה ימים נצליח למפות את רוב החוסרים - הקריטיים והדחופים - ואת אלה שפחות אבל עדיין הכרחיים".

למה לדעתך אחרי שמונה חודשים אנחנו עדיין מתעסקים במחסור בציוד?
"להרגשתי יש ניתוק בין הדרגים הגבוהים לאלה שבשטח. כל מי שנכנס איתי להתקפה מבין שצריך להכניס רחפן שיבדוק אם יש מחבלים בבניין. אבל אין, הכול מגיע בתרומות. במקום להציל חיים של אנשים, מעדיפים לקרוא להם גיבורים במותם. מתוך כל תקציב הביטחון לא מצאתם כסף להשקיע בזה? ממלחמת לבנון השנייה דיברו על פערי ציוד, ו-20 שנה אנשים קיבלו משכורות כדי לטפל בזה. איפה הם? אני רוצה שחברי כנסת יעלו שאילתות לשר הביטחון ולמי שצריך, שייתנו תשובות. זה לא מתוך מקום של ביקורת, אלא מתוך רצון להציל חיים".

על רקע התלונות יוזם בימים אלה ח"כ עידן רול (יש עתיד) דיון נוסף בוועדת החוץ והביטחון. "כרגע יש המון פניות של מילואימניקים, מגוונות מאוד - מיחידות שדה, מהנדסה ומחילות שונים, שמדברות בעיקר על חוסרים מאוד גדולים וגם על ציוד מאוד ישן. גם היום הרבה מילואימניקים טוענים שיש חוסר התאמה בין הציוד בעזה לבין הציוד בצפון, ושאם תיפתח מערכה בצפון, לא כל מה שסומן כטופל בהכרח טופל", הוא אומר.

ח״כ עידן רול / צילום: אלעד גוטמן

"אני לא יכול לומר אם יש בעיה אמיתית. אני אוסף מידע ונתונים ועד הדיון התמונה תהיה ברורה יותר. יזמתי את הדיון מהסיבה הפשוטה שצה"ל כמה חודשים לתוך הלחימה הכריז שאין יותר פערי ציוד, אבל כל הזמן היו שאלות של בלאי, של שימור ושל אספקת ציוד מתאים. אני יכול לומר שהיקף התלונות והפניות שקיבלתי ברשתות מראה שהתחושה של חיילי מילואים רבים היא שיש מחסור, אבל אני עדיין לא יכול להגיד אם יש או אין מחסור".

"ציוד תקוע לנו במכס"

ח"כ רול שומר על ממלכתיות ונזהר בדבריו, אולם גורמים אחרים שנמצאים בזירת התרומות לחיילים מתחילת המלחמה ועד היום מרגישים שצריך להגיד את הדברים בלי פילטרים. אחד מהם הוא קארה, סגן שר במשרד ראש הממשלה לשעבר, הפועל זה חודשים ארוכים עם היזם ערן אפרת, עמותת "ישראל שלי" בראשות שרה העצני כהן ועמותת "ישראל פרנדס" של איש העסקים האמריקאי ג'ורדון פריד להעברת ציוד ומזון לחיילים.

היזם ערן אפרת / צילום: שלומי יוסף

"בתחילת המלחמה הביקוש לציוד היה משוגע, אבל גם היום הצורך קיים. בכל יום אני מקבל שתיים־שלוש פניות במינימום מהשטח, מחיילים שנלחמים וזקוקים לציוד. רק השבוע הכנסנו ציוד ב־1.5 מיליון דולר לחיילים, ולאורך החודשים האחרונים במאות מיליוני שקלים", אומר קארה. "הדבר שהכי זקוקים לו מתחילת המלחמה ועד היום זה ציוד טקטי, קסדות, אפודים, כוונות, והדבר הבא הוא מזגנים, מאווררים וגנרטורים בכמויות גדולות. יש גם דברים שהצבא בכלל לא מספק לחיילים והם מבקשים מאיתנו - אנחנו דואגים להם לכלבים רובוטיים ורחפנים שעושים את ההבדל בין חיים ומוות בשטח. אם כלב רובוטי נכנס למנהרה במקום חייל ויש פיצוץ, אז ניצלו חיים. חבל שלאישורים לוקח חודשים, אם בכלל".

קארה מספר שצה"ל מערים קשיים על התורמים, בעיקר בסירובו להכיר במחסור. "אני קופץ עכשיו כי אני יודע שאני יכול להביא 3,000 קסדות שאני צריך בשטח מחר בבוקר, וזה לא משנה אם צה"ל אומר שהוא לא צריך אותן. מתחילת הלחימה כשהתחילו התרומות אמרו לנו שלא צריך, אבל יש לנו אוגדות שלמות שפונות אלינו לגבי רחפנים, כלבים רובוטיים, ציוד מציל חיים, ציוד רפואי, כוונות לייזר ומכונות רנטגן, וחלק מהציוד היום תקוע לנו במכס, כי המדינה לא מאשרת להכניס אותו".

הטענות של קארה לא מסתכמות בפער בין טענת הצבא אל מול הביקוש מצד חיילים מהשטח. לאחרונה הוא הציף בעיה נוספת, שלפיה המדינה גובה מע"מ על התרומות הללו. בציוץ שפרסם לאחרונה ברשת X כתב קארה: "מדינת ישראל לדעתי היא המדינה היחידה בעולם שבה הלוחמים קונים לעצמם ציוד מציל חיים, כוונות, ציוד רפואי, רחפנים וקסדות בחו"ל, והמדינה מחייבת אותם במע"מ ובמסים נוספים ועוד מתנה את כניסתם באלף חוקים עקומים".

פג תוקף הפטור מאוקטובר

קארה ציין לדוגמה את לוחמי השייטת שרכשו לעצמם, בסיוע עמותת עטלף, 200 קסדות ב־200 אלף דולר "מכספם של הלוחמים", והמדינה חייבה אותם ב־34 אלף דולר מע"מ. "במקום שיקבלו פרס, הם קיבלו קנס", כתב קארה. במקרה אחר הוא התייחס לתורם שהעביר 10 מיליון דולר לרכישת קסדות וציוד שחולקו בחינם לחיילים ונאלץ לשלם 1.7 מיליון דולר מע"מ.

המע"מ קבוע בחוק. על מה אתה מלין?
"אם מביאים תרומה לכיתות כוננות, אז היא פטורה ממע"מ, אבל אם מביאים תרומות לחיילי צה"ל, אז הן לא פטורות. זה הזוי. אני חושב שהיה צריך לקבל פטורים ממע"מ בצורה מהירה וגורפת, בעיקר כאשר מ"פ בגבעתי או מג"ד ביחידה לוחמת אומרים לך שהם צריכים את זה ללחימה עכשיו. הם קנו לעצמם ציוד ללחימה, במקום שהמדינה תספק להם כל מה שהם צריכים, ועוד אתם מחייבים אותם במע"מ. יש לי אוגדה מאוד מאוד גדולה שרוצה יותר מ־3,000 קסדות, ועכשיו אני לא מצליח לגייס להם את הכסף כי המדינה לקחה ממני 2.5 מיליון דולר רק על מע"מ".

יש לציין כי בתחילת המלחמה גם ציוד לחיילים היה פטור ממע"מ. המדינה הבינה את גודל השעה, את פערי הציוד הצה"לי ואת הצורך בתרומות. מיד יצא נוהל של משרד האוצר ומשרד המשפטים ביחס לקבלת תרומות - כולם נבחנו במכס בידי צוותים משולבים של רשות המסים, משרד הביטחון והאוצר, ואושר הפטור. אולם בדצמבר אשתקד פג תוקף הנוהל. הפטור "האזרחי" עדיין קיים. משרד האוצר והמכס יכולים לאשר "כיסוי מע"מ" (המדינה נושאת בתשלום) עבור תרומות שמגיעות לצרכים אזרחיים, כמו כיתות כוננות. אך אין סמכות זהה לציוד צבאי, אלא אם כן משרד הביטחון מחליט לשלם את המע"מ בעצמו, אך לרוב הוא לא נושא במע"מ עבור התרומות, שכן התקציב שלו מופנה לצרכים שצה"ל מבקש ממנו, ולא לציוד שצה"ל אומר במפורש "אני לא רוצה".

"צריך ועדה שתפטור ממע"מ"

התוצאה היא שקארה, עמותות וחיילים משלמים את המע"מ. "כל מה שהבאתי באמצעות העמותה לכיתות כוננות נכנס לארץ בלי מע"מ", אומר קארה. "הבאתי עכשיו כלבים רובוטיים שכל אחד מהם עלה 50 אלף דולר - מיליון דולר הכנסתי לארץ ולא שילמתי מע"מ, כי זה לכיתות כוננות. צה"ל לא מאפשר לעשות את זה עם חיילים. הם אומרים: אנחנו לא מאשרים תרומות לצה"ל, אל תביאו לנו קסדות ורובוטים. אבל מי קונה את זה ומי מבקש את זה? החיילים עצמם. הם קונים את הציוד או שהעמותות קונות עבורן. אז בסוף הם ואנחנו משלמים את המסים והחיילים כן מקבלים את הציוד, אבל המדינה לוקחת קופון מהכסף שלהם ושל התורמים, כי היא לא מכירה בזה כתרומה לחיילים".

אפשר לכאורה לערער על החיוב במע"מ בפני הוועדה להחזר מסים עקיפים במשרד האוצר, אך הוועדה הזאת לא נועדה לכסות מס עבור צרכים ביטחוניים וציוד שמגיע לצבא. הערעור של עמותת עטלף, שרכשה קסדות עבור לוחמי השייטת למשל, נדחה כיוון שהוועדה דנה בכיסוי מע"מ (תשלום המע"מ בידי המדינה במקום התורם/החייל) רק כשהציוד לא מיועד לחיילים, כאמור. "החלוקה ברורה", אומר גורם ברשות המסים, "הוועדה מכסה מס במקרים של תרומות אזרחיות, ומשרד הביטחון מכסה תרומות של צבא". מתחילת המלחמה, אגב, כיסתה הוועדה תרומות אזרחיות בשווי של כ־300 מיליון שקל.

גם משרד האוצר הוא לא הכתובת. שם מפנים אל משרד הביטחון וצה"ל. הם שאמונים על כיסוי מע"מ של ציוד שמגיע לצבא. ושם, מאחורי הקלעים, גורמי הביטחון כבר קצת מתוסכלים מהדיון החוזר ונשנה על מה שמכונה בשיח הציבורי "החוסרים בציוד בצה"ל". לדברי גורמים שונים במערכת הביטחון, בתחילת המלחמה, כאשר נבנה הכוח והיו יחידות עם 140% גיוס, היה מחסור זמני בפלטות קרמיות וקסדות, עד הגעת הציוד שהזמין הצבא. אך זה חודשים אין פערים משמעותיים בציוד, וכשמתברר חוסר הוא מוזמן ומסופק. אותם גורמים מספרים שכאשר נבנה מבנה הקרב, הציוד והארגון, שמבוסס על טקטיקות לחימה, התברר שלכל החיילים והמילואימניקים יש ציוד התואם את הצרכים.

באשר לתרומות, לטענת גורמים מהמערכת הביטחונית, הרבה מאוד ציוד שרכשו חיילים או תורמים שפתחו את ליבם וכיסם והגיע לצבא - היה פסול. "אין דבר יותר גרוע מלוחם שחושב שהוא מוגן, אבל הציוד שלו פסול", אומר אחד הגורמים. "התרומות בחלקן הגדול הפריע וגרם לפציעות. מאחר שעל ציוד מיגון אין תקינה במדינת ישראל, כל אחד יכול להכניס לכאן מה שהוא רוצה. צה"ל לא יכול לאשר באופן גורף את התרומות".

נקודה נוספת שמעלים גורמי הביטחון היא שאותם תורמים עם לב גדול לפעמים יוצרים מצב שבו הציוד שהצבא מבקש לרכוש יתייקר ואף יגיע אל הצבא באיחור. "אנחנו מזמינים קסדות והם מזמינים קסדות מאותו הספק, אבל הם מוציאים שק של מיליון דולר בוקר למחרת, ולנו יש שוטף פלוס 60 וביורוקרטיה, אז הספק מעדיף למכור להם ואנחנו צריכים להמתין בתור", מספר גורם ממערכת הביטחון.

נוסף לכל זאת, בשאלת המע"מ גורמים ביטחוניים אומרים כי אין שום סיבה שמשרד הביטחון ישתמש בתקציביו לשיפוי על תשלום מע"מ כשהצבא אומר שאינו צריך את הציוד. את הכסף הזה, הם אומרים, צריך לטובת רכש אחר.

"הפתרון פשוט. צריך לקחת ארבעה נציגים, ממשרד הביטחון, מהמשרד לביטחון לאומי, ממשרד האוצר וממשרד הכלכלה, שייצרו ועדה שתשב במכס, תעבור על כל משלוח וכל תיק, תאשר בזמן אמת את הציוד לחיילים, ותפטור את החיילים ממע"מ", מציע קארה. "אנחנו צריכים להיות קצת יותר פרוצים כרגע. אנחנו במלחמה. מדינת ישראל היא אחת המדינות היקרות בעולם בגלל שאין שער חופשי. אם אתה לא פותח את השער היום, כשאתה נמצא במצב לחימה, עבור החיילים שהביאו ציוד לחימה לעצמם, מתי תפתח אותו?".

לדברי היזם ערן אפרת, שותף מנהל בחברת VerDiesel העוסקת בייצור ביו־דיזל, שהקים מערך גיוס כספים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים עבור ציוד מיגון לחיילי צה"ל, "האירוע עכשיו הוא שאף אחד לא רוצה להתעסק בזה, כי אין לאף אחד את היכולת לשבת ולבחון כל פריט שמגיע ולהחריג אותו ממע"מ, לא למשרד לביטחון פנים, לא למשרד האוצר ולא למשרד הביטחון. חיילים כבר אומרים: תביא, אני אשלם מע"מ, לא אכפת לי, העיקר שיהיה לי את הציוד. למה לא להקל עליהם?".

אפרת מבין את החששות של המדינה, אבל מאמין שחייב להיות לזה פתרון. "לא רוצים לעשות שכונה ולא רוצים שזה יגיע לגורמים עברייניים, הכול נכון, אבל כרגע, בתוך הבלגן שיש, צריך שמישהו ישתלט על האירוע במשרד האוצר או הביטחון, ויקל את התרומות והרכישות של החיילים".

ואולי לא צריך את התרומות הללו? הצבא אומר שלא חסר ציוד.
"מה ששומעים מהצבא זה תמיד את אותה מנגינה, ובגלל הגישה של הצבא כל המדינה מערימה קשיים ומשוכות על תרומות לחיילים ועל ציוד שחיילים קונים לעצמם, ולבסוף יש את הבונוס של תשלום המע"מ שמייקר להם את כל העסק. אם הצבא אומר לחייל שהוא לא צריך רחפן, והמפקד והחיילים בשטח מרגישים שהם כן צריכים רחפן, וזה עשוי להציל חיים, והם הולכים וקונים רחפנים ומשלמים מכיסם, אז למה לא לפטור אותם ממע"מ? מה ההיגיון? זה קורה בכל היחידות. אני מקבל מאה פניות ביום מחיילים".

צורך מול רצון

בדיוק סביב הפער הזה בין עמדות החיילים והמילואימניקים לעמדת הצבא ייסוב הדיון שיזם ח"כ רול. "צריך לזכור שיש עניין של תקינה. לפעמים חייל יגיד 'אני רוצה קסדה טקטית שמלבישים עליה את הפנס', אבל צה"ל אומר 'מבחינתנו אתה לא ביחידה שצריכה את זה לפי התקן'. זו סוגיה אחת - האם אתה מקטלג את זה כצורך או לא? בקהילה הצה"לית יגידו: אתם לא צריכים. היו מקרים שבהם פנו אליי חיילים ואמרו: אנחנו צריכים אמצעים לראיית לילה, אנחנו הולכים בטור בלילה בצפון ויש רק לאחד, וצה"ל אומר לי: זה הנוהל, לא צריך עוד ולא אמור להיות עוד, אם הם רוצים לקנות עוד זה עניין שלהם".

הדיון המורכב הזה מתנהל בשני מישורים: האם לפי הסטנדרט הצה"לי יש או אין חוסרים בציוד, והאם הסטנדרט הצה"לי תואם את הסיטואציה בשטח בכל מצב. "כאן עולות שאלות של צורך בכל מיני אמצעים כמו רחפנים ואמצעים לראיית לילה, כוונות אופטיות וכל מיני סוגי רובוטים וכו'. הרבה מהמחלוקת שהובילה לדאגה ציבורית הייתה על התפר הזה - אנשים אמרו שחסר להם ציוד, אבל צה"ל אמר שלמעשה הם לא היו אמורים לקבל", מסביר ח"כ רול.

זה מה שצה"ל אמר לאורך כל הדרך.
"היה לנו דיון בוועדה על הטענות לחוסרים בציוד לפני כמה חודשים, ובשלב מסוים צה"ל אמר לי 'יש לנו מספיק ציוד, אנחנו לא צריכים יותר תרומות'. אז יש פה פער תמיד בשיח בין מה ההורים והחייל חושבים שצריך להיות לבין הצבא. התפקיד שלי הוא לוודא את צה"ל בעשר עיניים. הם תמיד אומרים שהכול בסדר, וזה ארגון שקשה לפקח עליו, אז אני חייב לוודא שבסוף יש את כל מה שצריך. לכן פתחתי את הדיון הזה גם לשיח ציבורי והדיון הזה ייתן תשובות, ובתקווה טובות יותר. ואם הוא לא ייתן תשובות טובות מספיק, אז אמשיך ללחוץ כמו שעשיתי מתחילת המלחמה, עד שאקבל את התשובות ועד שנוודא מוכנות לכל מערכה שלא תהיה".

ממשרד האוצר נמסר: "ככלל, תרומות של טובין מחו"ל חייבות במכס ומע''מ. על כן, כיסוי של מס לתרומות של ציוד צבאי ניתן בידי משרד הביטחון, בהתאם לצרכים הביטחוניים והנהלים של המשרד, ואילו כיסוי של מס בגין תרומות ציוד אזרחי ניתן בידי הוועדה לכיסוי מסים במשרד האוצר. בקשה חריגה לוועדה באשר לכיסוי מס בגין תרומות ציוד צבאי, לאחר שנדחתה בידי משרד הביטחון משיקוליו המקצועיים, תוחזר למשרד הביטחון".

מדובר צה"ל נמסר: "הצטיידות בציוד לחימה צבאי מאורגנת בהליך סדור ומקצועי, המכיל את כלל הבדיקות הנדרשות ולפי קריטריונים סדורים. נוכח התייצבות מילואים נרחבת בפתיחת המערכה, צה"ל יצא לרכש של עשרות אלפי פריטי מיגון אשר שירתו את הלוחמים.

"לא מוכרים חוסרים או פערים לוגיסטיים בכלל היחידות. ככל שיובאו מקרים פרטניים, הם יטופלו בהתאם לנסיבות. צה"ל פועל על מנת שכלל החיילים יקבלו את כל הציוד המבצעי הנדרש.

"צה"ל מבצע ביקורות יזומות בכלל החטיבות על מנת לדגום את איכות התרומות ומעקב אחר מחסור בציוד הלוחמים. נדגיש כי שימוש בציוד לא תקני, שהוטמע ביחידות שלא במסגרת הצירים התקניים עלול ליצור סיכון בטיחותי משמעותי ופגיעה באפקטיביות מבצעית.

"אם קיימים פערים, ניתן לדווח לדרג הפיקודי או לפנות למוקד הפניות שפתוח לשירות כלל המשרתים במספרו 3653*".

עוד כתבות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד בעבירת רצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק באשדוד ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במכלי החברה, אך כ-15 אלף מהם עדיין נמצאים בשוק

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם