גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יקרה ונחותה: למה יבואני החיטה מחויבים לקנות גם חיטה מקומית

לחיטה הישראלית יש מוניטין גרוע בשל איכות ירודה ומחיר מופקע, אך קנייתה מהווה תנאי ליבוא חיטה מחו"ל ● בשוק טוענים לשיטת תמחור אבסורדית ואף ל"חגיגת שחיתות" של קבלני החיטה ● כך שאיפת משרד החקלאות לביטחון תזונתי מחמירה את יוקר המחיה בישראל

זריעת חיטה וגידולי חורף בעמק החולה / צילום: פייסל הייב, ג''ג, החברה לפיתוח הגליל
זריעת חיטה וגידולי חורף בעמק החולה / צילום: פייסל הייב, ג''ג, החברה לפיתוח הגליל

לחם הוא מאכל בסיסי, כך שלא פלא שהשאיפה לביטחון תזונתי שמוביל בשנה האחרונה משרד החקלאות כוללת אותו. אך בפועל, רוב החיטה בישראל מיובאת, והחיטה שכן מיוצרת בארץ ידועה לרוב לשמצה בשל איכות גרועה ומחיר מופקע. בנוסף, גם בתרחיש הקיצון לו מנסים להתכונן במשרד, נראה שהשיטה לא "תספק את הסחורה", והמאמץ יהיה לשווא.

קולות ירי, פיצוצים, אזעקות וחליבת פרות: כך נראים חיי הרפתנים מאז אוקטובר
"כל העולם מתמודד עם שאלת ביטחון המזון, חוץ ממדינת ישראל"

על-פי נתוני ארגון המזון של האו"ם, מעל 90% מצריכת החיטה בישראל מיובאת (והנתון במגמת עלייה), כך שלמרות שמשרד החקלאות מעוניין להגן על גידול החיטה בישראל, חסימת יבוא לא פרקטית. לכן, משתמשים בשיטת Linkage: כדי לייבא חיטה יש לקנות גם חיטה ישראלית בשיעור מסוים. אורן הרמבם, מנהל איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה בהתאחדות התעשיינים, מסביר: "כשטחנת קמח או יבואן רוצה לייבא חיטה, הוא חייב להראות שבמקביל הוא גם רוכש חיטה מקומית. זה מאפשר לו לקבל פטור ממכס, שעומד במצב רגיל על 50% ולא מאפשר יבוא בפועל".

השיטה הזאת נותנת לקבוצה מוגבלת של סוחרי חיטה ברישיון את הרשות לסחור בחיטה שלקונים שלה אין ברירה אלא לקנות. לכן, היא קובעת מחיר מפוקח - יקר באופן יוצא דופן: "לוקחים את המחיר הכי גבוה בעולם, של חיטה אמריקאית" אומר הדר גולומביק, מנכ"ל טחנת הקמח דגן. "להשוואה, כרגע חיטה אמריקאית עולה 330 דולר לטונה, לעומת 275 דולר לאירופית". למעשה, המצב חמור אף יותר, מכיוון שמחיר החיטה כולל גם את עלות המשלוח באוניות מארה"ב לישראל. בפועל, כמובן, מדובר על חיטה מקומית, כך שמדובר על משלוח פיקטיבי לגמרי. "המשאית לטחנה שלי באשדוד עולה לי כמו אנייה מארה"ב לארץ", הוא אומר.

גם החלב מתייקר

"המחיר שנקבע לקניית החיטה גבוה משמעותית ממחיר השוק. הוא נקבע לפי החיטה האמריקאית, כולל הובלה לישראל, שזה הזוי לחלוטין" אומר הרמבם, ומוסיף כי "זה נקבע לפני יותר מ-30 שנה, בתקופה שבה החיטה יובאה מארה"ב. היום אין חיטה אמריקאית בישראל. רוב החיטה מגיעה מרוסיה, אוקראינה, הונגריה ומרכז אירופה. יש שנים, כמו השנה שעברה, עם פער דרמטי של 70-80 דולר לטונה".

מחיר זה מתגלגל כמובן ללחם, אך גם למוצרי החלב. על-פי משרד החקלאות, מגדלים חיטה הן בצפון (בעיקר מזון לרפתות) והן בדרום (בעיקר גרעינים), בהיקף ארצי של 1.1 מיליון דונם - כחצי מהכמות מיועדת למספוא ולבהמות והיתר לגרעינים. מכיוון שגידול החיטה ללחם אלטרנטיבי לחיטה למזון לבעלי חיים, העלאת המחיר המלאכותית בשיטת הלינקג' משפיעה גם על מחיר המזון לבעלי חיים, שהוא החלק הגדול ביותר בנוסחה של מועצת החלב המרכיבה את מחיר החלב הגולמי לרפתנים.

אך הבעיה אינה רק מחיר גבוה, אלא גם איכות ירודה: "אם חייבים לקנות הכול, אי-אפשר להתמקח על האיכות. נצמדים לרף המינימום של משרד החקלאות ולא משקיעים מעבר", אומר הרמבם. "לא משביחים את הזנים ולא עושים פיתוחים כדי להגיע לזנים בריאים ואיכותיים יותר, למשל עם רמת חלבון גבוהה יותר. אם יש רמת חלבון נמוכה, הקמח לא מתאים ללחם אלא יותר לביסקוויטים, וופלים או מזון לבעלי חיים. כדי שיהיה לחם, בטח איכותי, צריך רמת חלבון גבוהה".

אורן הרמבם, מנהל איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה / צילום: יוסי גמזו לטובה

גולומביק מתאר את הבעיה בצורה בוטה יותר: "יש חגיגת שחיתות גדולה, כי יש פיתוי. זה לא שכולם רמאים וגנבים, אבל יש מספיק", הוא אומר. "קבלני החיטה יודעים שאני חייב לקנות, אז יש להם תמריץ לדחוף חיטה גרועה או אפילו פסולה, ולי אין ברירה. גם החקלאים לא צריכים להתאמץ כדי שתהיה חיטה טובה. המחיר אחיד ומוכתב מלמעלה, אז אין תמריץ למיין בין רמות שונות של חיטה".

מפקחת איכות בטחנת קמח אף מוסיפה כי "החיטה המיובאת מבוקרת בצורה קפדנית ונבדקת במעבדות. היא מגיעה עם אנליזות לעשרות בדיקות, על כל סוגי הרעלנים, שאריות חומרי הדברה, רדיואקטיביות ועוד. זו דרישת הסף של משרד החקלאות ובלעדיה אסור לייבא. אך הסטנדרט הזה לא מיושם בחיטה המקומית!". כלומר, מה שנחשב דרישת סף חוקית ביבוא, לא נדרש כלל בייצור בישראל.

זה מביא לכך שמי שמעוניין בלחם איכותי, משתדל להימנע מחיטה ישראלית. דגן שחם, האופה הראשי ב"בר לחם", מאפיית בוטיק שכונתית בתל אביב, מעיד ש"לפוקצ'ות הקמח האיטלקי הכי טוב, הבגט מקמח צרפתי יעודי. יש חלופות ישראליות, אבל עברנו ליבוא כי פחות מעניינת אותנו ארץ המוצא ויותר איכות המוצר הסופי. גם מי שמייצרים קמח בכמויות תעשייתיות, כמו 'שטיבל', משתמשים בחיטה ממזרח אירופה ולא בישראלית".

שיטה רוויית תקלות

אז מי כן משתמש בחיטה ישראלית? בעיקר מי שזה חשוב לו ברמה האידאולוגית, כמו עקיבא הכהן ממשק עץ השדה הפועל ביצהר: "אנחנו מוכרים למותגים פרטיים שחשוב להם שהחיטה תגיע מישראל, או שתהיה אורגנית. בעיני החיטה הישראלית טובה, אבל יש בעיה - בשביל חיטה צריך שטחים גדולים ורציפות בשטחי הגידול, שבארץ אין ממש. היתרון של הקמח המיובא הוא שהוא בכמויות גדולות ובאיכות אחידה". לדבריו, "לחיטה הישראלית יש מוניטין גרוע כי מוכרחים לקנות אותה לפי שער גבוה, הכמויות קטנות ואין אחידות. אבל אנחנו טחנה קטנה, ולכן נוח לנו יותר להשתמש בחיטה מקומית. בנוסף, יש כמובן את העניין הערכי של חיזוק החקלאות הישראלית".

מטרת שיטת הלינקג', לפי משרד החקלאות, היא לשמור על הביטחון התזונתי של ישראל, כדי להבטיח "אספקה סדירה ושוטפת של מזון טרי לציבור הישראלי, בתנאי שגרה וחירום" ו"להגדיל את מכסת מלאי החירום על-ידי הגדלת הייצור המקומי". את זה הם שואפים להשיג באמצעות החזקת חיטה במאגרי חירום, דרך סוחרים מורשים הזוכים במכרז. אך בפועל, לא בטוח שגם לצורך המטרה הזאת מדובר בשיטה יעילה.

יבוא החיטה צפוי להמשיך בעתיד / צילום: ap, Channi Anand

"במלחמה התגלו תקלות גדולות בשיטה: בקושי היו נהגי משאיות, כך שהחיטה ישבה במחסנים ולא יכלה להגיע לטחנות. בנוסף, לא בטוח שהחיטה שם איכותית או מוצלחת, וכבר היו תקלות קשות בעניין הזה", אומר הרמבם. לדעתו, הפתרון הוא אחר: "פנינו למשרד החקלאות, והצענו שטחנות הקמח ייקחו על עצמן את אחסנת מלאי החירום. לא רק שזה יבזר סיכונים בין מגוון גדול יותר של טחנות, זה גם יחסוך שינוע בעת חירום שעלול ליצור צווארי בקבוק".

גם משרד החקלאות לא סומך רק על מאגרי החיטה המקומיים: "שר החקלאות אבי דיכטר חתם בשנה האחרונה על ארבעה הסכמי הצהרת כוונות עם רומניה, אוזבקיסטן, אזרבייג'ן ומרוקו, לאספקת חיטה לישראל בעת חירום", אומרים במשרד. "ההסכמים הם חלק מתוכנית המשרד לחיזוק ביטחון המזון ולגיוון מקורות היבוא במוצרים שבהם לישראל אין יתרון יחסי".

גולומביק לא חושב שזה צעד יעיל במיוחד. "בעולם יש כמה חיטה שתרצה, השאלה היא באיזה מחיר. ובמלחמה לא עושים חשבון ומייבאים באיזה מחיר שצריך". הוא מוסיף כי "בנושא ביטחון מזון יש יותר מדי פאניקה. ברור שאם יהיה מצב קטסטרופלי צריך שתהיה מספיק חיטה. אבל בטחנות הקמח יש יותר מלאי חיטה מאשר למדינה, אז זו לא צריכה להיות הדאגה שלנו".

כדאי ללמוד מגרמניה

ומה הפתרון? בעיני הרמבם "זה לא חייב להיות ככה. גרמניה למשל הייתה יבואנית חיטה, ובזכות פרויקטים של פיתוח והשבחה הפכה ליצואנית חיטה. נכון היה לעבור לתמיכה ישירה, שוק יותר חופשי, ולמדיניות של תמרוץ שיפור איכות החיטה המקומית".

גם משרד החקלאות מודה שיש בעיה, ומשקיע בפרויקטים לשיפור איכות החיטה: "מרבית אספקת החיטה מגיעה מיבוא, ומצב זה צפוי להמשיך גם בעתיד. יחד עם זאת, המשרד יבחן דרכים להגדלת התפוקה המקומית באמצעות טכנולוגיית מיכון והשקיה".

אך במצב הנוכחי, בו אין לחקלאים עצמם שום תמריץ להשקיע באיכות החיטה מכיוון שהמחיר קבוע מראש וגבוה במיוחד, קשה לראות איך גידול החיטה בישראל יוכל להפוך למשמעותי. בהתחשב בכך שמשרד החקלאות מציין שעיקר אספקת החיטה ימשיך גם בעתיד להגיע מחו"ל, לא בטוח שאפילו צריך לשאוף לכך.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "בלא הסדר לינקג', השטחים, שרובם בפריפריה, לא יעובדו. היקף השטחים הקיים לא מאפשר לגדל את כמות החיטה הנצרכת בישראל. לכן, המשרד פועל למציאת מקורות יבוא חלופיים שישמשו בשגרה ובעיקר בחירום. איכות החיטה הישראלית נבדקת בבדיקות המחמירות ביותר ונדרשת לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים. סיווג החיטה לפי איכויות שקוף לטחנות הקמח במידע ובמחיר.

"במקביל, המשרד תומך במחקרים רבים, הנוגעים לאיכות החיטה ולעמידותה בתנאי האקלים המשתנים, בתקציבים גדולים. באשר לסוגיית המחיר, כיוון שבורסת הסחורות בשוק התבואות העולמי היא בארה"ב, גם הרגולציה נשענת עליה".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן / צילום: ap, Vahid Salemi

על רקע המו"מ - נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין את ראשנו"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים