גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עופר גלבוע רכש חברת תעופה שעמדה בפני פשיטת רגל. היום היא שווה כמיליארד דולר

את חברת ק.א.ל הכושלת רכש גלבוע, לשעבר בכיר בענף הטקסטיל, תמורת כ־10 מיליון דולר בלבד: "הייתי המשוגע היחיד שהסכים לקנות חברה עם מטוס אחד, שנותר לו חודש לטוס" ● לאחר שהקורונה והאיום החות'י הזניקו את מחירי התובלה האווירית, היא נמצאת במקום שונה לגמרי עם הכנסות של כ-800 מיליון דולר בשנה ורווחיות גבוהה, הנובעת מהתמחות בהטסת מטענים מיוחדים

עופר גלבוע / צילום: שלומי יוסף
עופר גלבוע / צילום: שלומי יוסף

אילו נשאלו מיהי חברת התעופה המצליחה בישראל, רוב הקוראים היו בוודאי מצביעים על אל על, הנהנית מאז תחילת המלחמה מתוצאות שיא, על רקע שליטתה בתנועת הטסים בנתב"ג. סביר שיוזכרו גם שמותיהן של ישראייר וארקיע, הקטנות ממנה בהרבה. מעטים, אם בכלל, יידעו לנקוב בשמה של חברת צ'אלנג' איירלינס, המתמקדת בתחום הטסת מטענים. עם זאת, לא מן הנמנע כי דווקא אותה חברה, שעד לאחרונה נשאה את השם "ק.א.ל", היא טוענת רצינית לתואר.

סיכום מחצית בשוק ההון: אילו מניות כיכבו ואיזה סקטור הכי חם?
המיליארדר דן לואב מצא דרך ליהנות מהעליות בבינה המלאכותית בלי להשקיע באנבידיה
לאחר שהעלתה מחירים והגדילה את הרווחים: אל על תרכוש מטוסים במיליארדי דולרים
ניתוח | מניות הבנקים עולות מתחילת השנה, אז למה זו של מזרחי טפחות יורדת?

בעבר, בעת שהתמקדה בהטסת סחורות חקלאיות, נקלעה ק.א.ל לקשיים ואף עמדה על סף קריסה. אלא שבשנים האחרונות, תחת בעלותו של איש העסקים עופר גלבוע, היא נהנית מתנופה חסרת תקדים בעסקיה, "בזכות" אירועים גאו־פוליטיים שתחילתם במגפת הקורונה, שהובילה לזינוק במחירי התובלה באוויר ובים, והמשכם במלחמה בעזה.

על פי ההערכות מייצרת כיום קבוצת צ'אלנג', החולשת על צי של 10 מטוסי ג'מבו ענקיים, הכנסות בהיקף שנתי של 700-800 מיליון דולר, עם רווחיות הנחשבת לחריגה ומסתכמת בעשרות מיליוני דולרים בשנה. "הייתי המשוגע היחיד שהסכים לקנות את החברה בשנת 2010, בעת שהיה לה מחזור של 100 מיליון דולר אבל הפסדים כבדים", משחזר גלבוע בראיון ראשון ובלעדי כעבור 14 שנים. "מי שלא רצה אותי כטייס בצה"ל קיבל אותי כבעלים של חברת תעופה", הוא מוסיף בחיוך. שווייה של הקבוצה הפרטית מוערך כיום על ידי גורמים שונים בשוק בעד מיליארד דולר.

גורם בכיר בשוק הטסת המטענים ששוחח עם גלובס, מגדיר את גלבוע כ"אדם מאוד חזק, שיורד לפרטים ומבין את העסק היטב. סוחר טוב שלא רואה בעיניים". גלבוע עצמו לא מכחיש זאת, ואומר שהוא "מתקשה לקבל 'לא' כתשובה, בטח כשבזה תלויה ההישרדות של החברה".

"בוסט מטורף" מהקורונה

גלבוע שלצד היותו בעל השליטה משמש כיום כיו"ר הפעילות של צ'אלנג' בישראל, מספר על הדרך המאתגרת לייצוב החברה, המזל שהאיר לה פנים בשנים האחרונות והתוכניות לעתיד, הכוללות בין היתר רכישה של ארבעה מטוסי מטען נוספים וגיוס של עוד 50 טייסים (בנוסף לכ־200 שיש לקבוצה כיום).

את הקפיצה הגדולה של הקבוצה, הוא מודה, היא חייבת למגפת הקורונה שהובילה למשבר בשרשרת האספקה, בים וגם באוויר. רגע לפני, היו לה רק ארבעה מטוסים: "היו שנים חזקות וחלשות, אבל כל שנה הרווחנו כסף בזכות ניהול מאוד הדוק", מספר גלבוע. "יש שלב שבו הנוסחה עובדת וגלגל התנופה הולך ומאיץ, ואז הכול מתחיל לרוץ מהר יותר ויותר". המגפה איפשרה לצ'אלנג' להכפיל את מחירי ההובלה באוויר והזניקה את רווחיה. "כמו בכל תחום, אם ההיצע קטן מהביקוש, המחירים עולים". גורם בשוק מאשר כי "הקורונה נתנה לצ'אלנג' 'בוסט' מטורף ברמת הרווחיות, כי התעריפים זינקו לשמיים".

תראו מי מתחבא במטען של צ'אלנג' / צילום:  יח''צ - קובי בן נביא

קבוצת צ'אלנג' (Challenge Group) פועלת כיום מבלגיה, ישראל ומלטה. מלבד צי המטוסים שלה היא מפעילה בעיר ליאז' שבבלגיה מסוף מטענים מהגדולים באירופה, חברת שינוע יבשתי בתוך אירופה, זרוע טכנית לתיקון מטוסים וזרוע ליסינג. צ'אלנג' מעסיקה כ־1,000 עובדים, רבים מהם במסוף בליאז' (וכ־150 בישראל). מנכ"ל החברה, יוסי שוקרון, הוא ישראלי שיושב במלטה, ש"הפכה להיות המרכז המסחרי של הקבוצה", לפי גלבוע.

ההתמחות של החברה, מדגיש גלבוע, היא הטסת מטענים "הכי קשים ומסובכים", שמהווים כ־65% מהמטען שלה, לצד הובלת רכישות ממסחר אלקטרוני (e-Commerce).

מה זה מטענים מסובכים?
גלבוע: "יצירות אומנות, סוסים אציליים שאפילו ישנים אצלנו במלון מיוחד ויש להם מחלקות 'ביזנס' במטוסים, תרופות שרגישות לטמפרטורה, מכונות לייצור שבבים בשווי עשרות מיליוני דולרים של ענקית התחום ASML ההולנדית, ראש קידוח לאסדת גז, שהשבתה שלה זה הפסד של מיליון דולר ליום, ואפילו מסוקים, אמבולנסים, רכבים משוריינים, מכוניות יוקרה, מנועים של מטוסים, וגם - פרחים, חומרים מסוכנים ותחמושת".

מכאן גם הגיע המוטו של הקבוצה: "Challenge accepted" (האתגר התקבל). ובשנת 2019, המיתוג החדש של הקבוצה: "Challenge Group".

"למשל, אוצר של מוזיאון הלובר שרוצה להעביר תערוכה לארה"ב, לא סומך על אף אחד ורוצה להיות על המטוס עם המטענים, עם המשאית, מלווה את המטען מקצה לקצה ויכול גם לישון במחסן, אם הוא רוצה", מדגים גלבוע.

סוסים אציליים ב''ביזנס'' של צ'אלנג' גרופ / צילום:  יח''צ - קובי בן נביא

רוב פעילות הקבוצה מתבצעת כיום בחו"ל, וזו בישראל אחראית לכרבע מהכנסותיה בלבד. צ'אלנג' נחשבת קטנה־בינונית בתחום הטסת המטענים, כאשר לחברות הגדולות בעולם בתחום יש 30-50 מטוסים. אגב, למטוסי הג'מבו 747 שבבעלותה יש פיצ'ר מיוחד - האף של המטוס נפתח, וניתן דרכו להעמיס את בטן המטוס. "אין להם תחליף", אומר גלבוע. "יש רק כ־150 מטוסים כאלה בעולם, 2% מהם אצלנו. אבל לא מייצרים יותר כאלה".

החברה קונה מטוסים ישנים, בני 30 שנה ויותר, שכן "בניגוד לנוסעים, למטען לא אכפת בן כמה המטוס", אומר בכיר בתחום. המטוסים נרכשים לדברי גלבוע כמעט ללא מינוף, בטווח מחירים של 25-40 מיליון דולר למטוס. "המטוסים הבאים שנרכוש הם מדגם 777, כאן מדובר על מחיר שיגיע ל־75-80 מיליון דולר לאחר הסבה, ולזה כבר נצטרך אשראי", הוא אומר.

כשנכנסים למשרדיה החדשים של החברה באזור התעשייה שהם, לא רחוק מנתב"ג, קשה לפספס את האלמנטים העיצוביים מתחום התעופה שנמצאים בכל פינה: תמונות מטוסים על הקירות, מנוע של מטוס תלוי גם הוא, שולחנות ממדחס עשוי פלטיניום, ארון משחקים לילדים שנפתח כמו כנפיים ואפילו תאי התבודדות ובהם מושבי נוסעים וחלונות של מטוס. פריט נוסף במשרדים שבו גלבוע גאה במיוחד הוא "סימולטור רשמי להדרכת טייסים שחוסך חלק מהצורך להטיס אותם ללימודים בחו"ל. הסימולטור הוא יחיד מסוגו והוא יוזמה של טייס שלנו שרתם לנושא 'משוגע לדבר'. הוא עוצב לבקשתי בידי שני מעצבים צעירים ומוכשרים".

בסיוע הקורונה, ובהמשך מלחמת רוסיה־אוקראינה ומלחמת חרבות ברזל, הפכה צ'אלנג' לקבוצת התעופה השנייה בגודלה בישראל, אחרי אל על, מבחינת מספר המטוסים שהיא מפעילה. תוכניות ההצטיידות הנוכחיות שלה מסתמכות גם על ההתפתחות החיובית האחרונה בעסקיה: מתקפות החות'ים על ספינות תובלה בים האדום, שמקפיצות שוב את מחירי התובלה בים ובאוויר.

מטענים בגוף מטוסי הצ'אלנג' / צילום:  יח''צ - קובי בן נביא

על פי ארגון חברות התעופה הבינלאומי IATA, המטען האווירי מהווה פחות מ־1% מהסחר העולמי בנפח, אבל יותר מ־35% ממנו בערך כספי. גלבוע מסביר כי "העברת מטען בים הרבה יותר זולה. אף אחד לא שולח באוויר מה שהוא לא חייב, מי שמטיס מטען עושה זאת כי הוא חייב שהסחורה תגיע מהר מאוד, ולכן מוכן לשלם יותר. העובדה שאנחנו מעבירים מטענים מדלת לדלת מאפשרת מחירים יותר גבוהים וגם מורכבות המטענים. אנחנו הולכים על הקרם דה־לה־קרם. זה מסובך, קשה, אבל עלינו יוותרו אחרונים. אנחנו בתקופה חזקה מאוד כיוון שענף המטענים האוויריים הוא 'אמבולנס' לתחום התובלה הימית. שיבוש שלה באחוז אחד - מכפיל לנו את הביקושים".

כמו בקורונה, גם הפעם החברה שלו סייעה למדינת ישראל בזמן משבר: "מתחילת מלחמת חרבות ברזל הבאנו לישראל בין היתר 50 אמבולנסים", הוא אומר בגאווה. על נושא התחמושת למלחמה הוא מבקש שלא לפרט ורק מציין שמדובר על דברים "מאוד קריטיים".

על פי נתוני חברת פרייטוס (Freightos) שפיתחה פלטפורמה דיגיטלית להשוואת מחירי שילוח בינלאומי תשלום וניהול המשלוח, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל שהובילו למתקפות של החות'ים על עשרות ספינות בים האדום ושיבושים בשרשרת האספקה העולמית בים, זינקו המחירים בצורה משמעותית בחלק מהקווים. כך, בקו בין סין ואירופה מחירי התובלה התעופתית זינקו ב-42% ובקו סין ארה"ב ב-18%.

טיס, משפטים, ניהול

גלבוע בן 65, נשוי ואב לשלושה ילדים המתגורר במושב רמות השבים ליד הוד השרון. הוא גדל במושב עשרת, לא רחוק מגדרה: "הייתי בצופים ולמרות שכל המשפחה שלי 'שמו"צניקים' (חניכי השומר הצעיר, נ"א), הם סלחו לי על הקפיטליזם. המשפחה המורחבת נטועה עמוק בתנועה הקיבוצית. אמא שלי הייתה ממקימי ניר עוז", קיבוץ בעוטף עזה שנפגע קשות ב־7 באוקטובר. "אחות שלה שכלה בעל ואת אחד מבני הדודים שלי", הוא מציין בכאב.

"הייתי שנה בקורס טיס בצה"ל אבל לא הייתי טייס מספיק טוב ועברתי למודיעין". לאחר שסיים את שירותו כקצין, ומפקד יחידת סיור אוויר, פנה גלבוע ללימודי משפטים, "כי זה רקע טוב לעסקים", ובהמשך השלים לימודי מנהל עסקים כי "רציתי להיות מנהל והרגשתי שזה הייעוד שלי". בין לבין התמחה בבית המשפט העליון אצל השופט גבריאל בך ז"ל, ועבד כעו"ד במשרד יגאל ארנון.

את דרכו העסקית החל בסוף שנות ה־80 בחברת דלתא־גליל של התעשיין דב לאוטמן המנוח, שם עבד גלבוע קרוב לעשור בשלל תפקידים שהאחרון שבהם מנכ"ל החברה הבת בלונדון. הוא מציין כי "אשתי פסיכואנליטיקאית והיא עזרה לי להבין את הצדדים היותר רכים של ניהול אנשים, ואפילו קצת להתרכך עם השנים".

בסוף שנות ה־90 שימש כמשנה למנכ"ל קבוצת עזריאלי למשך כשנה וחצי. "המגדלים המפורסמים בת"א עמדו לקראת סיום והמשימה הראשונה שלי הייתה לשווק אותם. היום זה נשמע קל אבל אז זו הייתה משימה לא פשוטה. המגדלים נפתחו מוקדם מדי והכותרת בידיעות אחרונות באותו יום הייתה 'הפקק של המדינה'. המשימה הראשונה שקיבלתי הייתה לחלץ את השיווק".

אלא שהטקסטיל קרא לו בחזרה, לזרועות תשלובת פולגת־בגיר אותה ניהל במשך כעשור, לצד הפיכתו לבעל מניות (לצד איש העסקים צביקה בארינבוים). בשנת 2010, עשור לפני קריסתה של בגיר, הוא עזב את התפקיד, לאחר כניסתה של קרן פימי להשקעה בחברה לצד בארינבוים. כבעל הון שצבר בחברת הטקסטיל, הוא מספר, "חיפשתי אתגר חדש והגעתי לק.א.ל".

כמעט 3 פשיטות רגל

ק.א.ל הוקמה ב־1976 על ידי מפקד חיל האוויר לשעבר מוטי הוד, כדי לתת מענה לסקטור החקלאי שהיה "לקוח שבוי" של אל על, והוחזקה על ידי ארגוני הקיבוצים והמושבים. בעשורים הבאים החברה חכרה מאל על מטוסים עם צוותי תעופה ותחזוקה (בז'רגון המקצועי - חכירה רטובה). ב־1999 רכשה החברה שני מטוסים במינוף גבוה, אלא שהרכישה הייתה גדולה על מידותיה. החברה הפסידה כסף ולדברי גלבוע "עמדה 3 פעמים בפני פשיטת רגל".

בנוסף, סכסוכים פנימיים בין בעלי המניות, חברת ניר שיתופי (87%) של הקיבוצים והמושבים ומועצת הצמחים (13%), לא אפשרו ניהול תקין. בסופו של דבר ניסו בעלי השליטה למכור את החברה באמצע שנת 2008 לפי שווי של 120 מיליון שקל, אך לא הצליחו למצוא קונה, כשהמשבר הפיננסי העולמי שפרץ באותה העת הקשה עוד יותר.

תג המחיר הלך וירד עד שבשנת 2010 נמצא קונה: גלבוע רכש את החברה (לצד שותפים) תמורת כ־10 מיליון דולר בלבד. הנכס העיקרי של ק.א.ל בעת שנרכשה על ידו היה מסוף המטענים בליאז' שבמזרח בלגיה, לא רחוק מהגבול עם גרמניה.

"נשאר פה מטוס אחד שהיו לו עוד ארבעה שבועות לטוס", הוא נזכר. "באותו זמן הרגולציה אישרה לתקן רק בארץ אבל זו הייתה עלות של 8 מיליון דולר, כמעט מחיר הרכישה. באתי לראש רשות התעופה גיורא רום ואמרתי: 'זה בידיים שלך'. הוא נרתם ונתן לנו היתר מיוחד לשלוח לתיקון בסין, תחת פיקוח של התעשייה האווירית. זו הייתה הדרך היחידה להציל את החברה.

"לקחתי הימור וסיכנתי חלק מכספי, אבל דאגתי לרווחיות של החברה מהשנה הראשונה. היה צריך אסטרטגיה, לבצע תיקונים ובעיקר - להביא מטוס. השקענו במטוס בסין 3.5 מיליון דולר. לשמחתי בנק מזרחי טפחות האמינו בי, למרות שלא עבדנו יחד קודם".

מי שהביא את גלבוע לעסקה, הוא מספר, היה חברו ושכנו במושב, אשל חפץ, שמחזיק מניות מיעוט בצאלנג', "והוא שחקן מפתח ביציאה שלנו לעולם בשנים האחרונות". חפץ שהיה סמנכ"ל מבצעי אוויר בק.א.ל אמר לגלבוע, בעת שהשניים בילו יחד בחופשת סקי, כי "זו חברה עם DNA טוב אבל זה הולך לפשיטת רגל". גלבוע מספר שהסכים להגיע אחרי בדיקה ראשונית. "זה היה נראה מעניין למרות שהבנתי בטקסטיל ולא בתעופה", הוא נזכר. לצורך מימון הרכישה הוא רתם את קרן פלנוס (כיום ויולה קרדיט) המתמחה במתן הלוואות, בראשות רותי שמחה, "שגדלה איתי בכפר. הם עשו בדיקות, אבל זה עזר שהכרנו".

המסוף בליאז' - לב העסק

את השנים הראשונות בק.א.ל מגדיר גלבוע כ"ייצוב. שיפצנו את המטוס הישן בחצי מחיר ובפחות מחצי מהזמן המקובל. מצאנו גרוטאה נוספת, ייצבנו את התפעול כדי להחזיר את אמון הלקוחות. הבאנו מטוס בחכירה רטובה וקנינו עוד מטוס".

הוא מדגיש כי "לא הרשיתי לעצמי או לעובדים לטוס בביזנס. גדלתי בחברות שהיו צריכות תמיד את הגרוש. אצלי אף אחד לא טס בביזנס אף פעם. כולל אני עד לאחרונה. רק עכשיו אני מרשה לעצמי".

בדרך, בשנת 2011, הוא ניסה לרכוש את חברת אגרקסקו החצי ממשלתית, שהפעילה שתי אוניות יצוא, אשר קרסה באותו זמן. אבל בסופו של דבר היא נמכרה לאנשי העסקים גדעון ביקל וחן למדן תמורת כ־42 מיליון שקל.

בשנים הבאות הפך המסוף הלוגיסטי בליאז' ללב הפועם של הקבוצה. "הבנו שהעסק חייב להפוך לגלובלי, ובלגיה שנמצאת במרכז אירופה התאימה. המסוף הפסיד הרבה כסף והמליצו לי למכור או לסגור אותו". אלא שגלבוע חשב אחרת: "אמרתי להם אל תשרתו רק אותנו, תביאו לקוחות מחוץ לחברה, העיקר שתרוויחו".

אל המסוף מגיעים המשלוחים של החברה ומשם היא מפיצה אותם לעולם, בדומה למה שעושות חברות תעופה לנוסעים כמו לופטהנזה, בריטיש איירווייז וטורקיש אירליינס; אלה מטיסות את הנוסעים לנמל הבית שלהן, ומשם הנוסעים ממשיכים ליעדיהם בטיסות המשך. "אנחנו לוקחים את המוצר מדלת לדלת, מה ש־FedEx עושה למעטפה אנחנו עושים למטענים מורכבים" אומר גלבוע.

הבכיר בתחום התעופה מציין כי "הבוננזה של גלבוע היא ליאז'. הוא פיתח תפיסת הפעלה מאוד יפה, שבה כל המטענים עוברים דרך מסוף המטענים. יש לו שם כ־50 אלף מ"ר, ועל הדרך הוא מוכר שירותי אחסון".

לדברי גלבוע, "זה אחד המסופים הכי גדולים באירופה לטיפול במטענים, כשחצי ממנו הוא טיפול בקבוצה וחצי זה שירות ללקוחות זרים. הגודל שלו זה כמו ממן, סוויספורט ואוברסיז (3 חברות עם שירות דומה בישראל, נ"א). 25% מהטיסות שלנו הן לישראל, עוד 30% לחוף המזרחי של ארה"ב והיתר לסין והודו. לאפריקה אנחנו לא טסים אבל עובדים עם 3 חברות שמגיעות למסוף שלנו". בתוך אירופה החברה מתניידת באמצעות משאיות: "אנחנו מכסים את כל אירופה עם אלפי משאיות".

מרוויחה כסף "בארגזים"?

על פי נתוני דוח הפעילות של נתב"ג, צ'אלנג' אחראית לכשליש משינוע המטענים בו, כשהחברות שאחריה מהוות לכל היותר כ־13%-15%. חברות עולמיות מוכרות כמו FedEx, לופטהנזה הגרמנית או UPS אחראיות ל־3%-6% בלבד כל אחת. גלבוע: "אנחנו מביאים את רוב ה־e-Commerce לישראל, משלוחים של חברות כמו עליבאבא, Temu ועוד. אנחנו טסים 5 פעמים בשבוע מת"א להונג קונג".

במהלך הסיור במשרדים, גלבוע מתעכב ליד תמונה של שלושה מטוסים בחניה במסוף בליאז': "זו תמונה לא טובה כי אנחנו צריכים אותם באוויר", הוא צוחק ומראה לנו מעין מגדל פיקוח פרטי של החברה שנמצא בתוך המשרד, "מכאן אנחנו שולטים על תנועת המטוסים".

כיצד אתה מתאר את המצב הנוכחי שלכם?
"ברגע זה יש ביקושים גבוהים מאוד בענף המטענים ומחסור בקיבולת. למעשה, מאז הקורונה הביקושים ממשיכים להיות גבוהים כמעט לכל אורך הדרך. השיבושים בתנועת הסחר העולמית שהחלו בקורונה המשיכו על רקע המלחמה באוקראינה וכעת עם החות'ים". ההערכות הן שבשנה הבאה תציג צ'אלנג' מחזור של כמיליארד דולר.

זאת הגם שבתחזית עדכנית של IATA מתחילת החודש, נכתב שהענף נמצא בתיקון לאחר השיאים של הקורונה, וכי ההכנסות מהטסת מטענים השנה צפויות לרדת ב־17.5% ל־120 מיליארד דולר, לעומת 138 מיליארד אשתקד והשיא של 210 מיליארד דולר בשנת 2021 (אבל עדיין מעל הכנסות של 101 מיליארד בשנת 2019).

בתור קבוצה פרטית, צ'אלנג' לא מפרסמת את דוחותיה אך על פי הערכות בשוק, היא רושמת שיעור רווח נקי גבוה מהמקובל בענף (6%-7%), תוך שמירה על מינוף נמוך. "דבר אחד בטוח", מעריך הבכיר בענף, "החברה מרוויחה ארגזים של כסף".

כמה שווה קבוצת צ'אלנג'? גלבוע מסרב להסגיר מספרים, אך הבכיר בענף התובלה מעריך שמדובר בשווי הגבוה מזה של אל על, העומד כיום על 1.8 מיליארד שקל. "הסיכון אצל צ'אלנג' מבוזר, היא קבוצה גלובלית שרק 20%-25% מהפעילות שלה בישראל, כך שהיא פחות חשופה למצבים ביטחוניים ומשברים גאו־פוליטיים", הוא מנתח. "בנוסף, אין לה חוב פיננסי כמו של אל על (שעומד על כמעט 4 מיליארד דולר), היא רזה משמעותית (1,000 עובדים לעומת כ־5,000 באל על), ואין דמיון בין ועדי העובדים שלהן".

6 גורמים שונים בשוק ההון העריכו בשיחה עם גלובס את שווי החברה בכמיליארד דולר.

חשבת להביא את העסק לבורסה?
גלבוע: "אני לא אוהב את הציבוריות".

מה לגבי אקזיט דרך הכנסת שותף?
"קיבלנו הרבה הצעות לאורך השנים אך סירבתי לכולן. היום ככל שאנחנו מתבגרים זה עושה שכל, סוג של אקזיט, ואנחנו בזהירות מתחילים להיות פתוחים לזה, כשאני יכול לחשוב על חברות ספנות שמקימות לעצמן זרוע אווירית, אבל זה לא הפוקוס המרכזי שלנו, אלא הצמיחה. האטתי במעורבות השוטפת בקבוצה ואני יו"ר החברה בארץ, אבל לא מתכנן לפרוש בקרוב לפנסיה".

רכבי יוקרה שצ'אלנג' מטיסה / צילום:  יח''צ - קובי בן נביא

גלבוע הוא איש אמיד שכבר בבגיר הרוויח משכר עשרות מיליוני שקלים במצטבר. לאחרונה גם הקים חברת השקעות שנושאת, לא במקרה, את השם "צ'אלנג' השקעות": "אנו משקיעים בנדל"ן ובסטארט־אפים. מחפשים השקעות נוספות בארץ ובעולם ומסתכלים גם על תשתיות, בעיקר חברות שצריכות מהלך של הבראה".

נכון להיום צ'אלנג' אינה מטיסה נוסעים, אם כי גלבוע לא שולל זאת בעתיד, ואף החל להניע ניסיון כזה, רגע לפני הקורונה שטרפה את הקלפים: "היינו בחצי הדרך לשם ואני בוחן היום את האפשרות הזו, כי יהיה לנו הכי קל לעשות את זה".

עוד כתבות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו שתפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש