הדמיית חוות השרתים המתוכננת. בעיגול: שלי לנצמן, מנכ''לית מיקרוסופט ישראל לשעבר / צילום: יח''צ, רמי זרנגר
מנכ"לית מיקרוסופט ישראל לשעבר שלי לנצמן מקימה יחד עם קבוצת לוינשטיין הישראלית וחברת המחשוב הבריטית גולדאייקר (Goldacre) חוות שרתים בנתניה, בהשקעה של 1.1 מיליארד שקל, כך נודע לגלובס. החווה תשתרע על פני שטח של 13.5 אלף מ"ר והיא מיועדת להתחבר לכבלי תקשורת תת-ימיים שינחתו בעתיד בנתניה. עם העיכוב בהנחת הכבל של חברת סינטוריון בשל המלחמה המתמשכת, מנהלים כעת בחברה מאמצים נמרצים על מנת לאתר כבל ימי שיגיע לאזור.
● ענף ההייטק הישראלי מתאושש: רבעון ראשון זה שנתיים ללא ירידות בגיוסי הון
● כך הפך היזם מסוכות נחלים לסנדק של חוות השרתים בישראל
לפי ההערכה, החווה מיועדת לענקיות ענן עולמיות - שתופסות כבר כיום את כל חוות השרתים החדשות שנבנות בישראל - דוגמת גוגל, אמזון, מיקרוסופט ואנבידיה.
השותפות הישראלית-בריטית, "נד" (NED) שבשליטת גולדאייקר, יצאה לפועל כבר ב-2022, אלא שבחודש האחרון נודע על כמה מינויים משמעותיים ועל מהלכים לקידום הבנייה. לגלובס נודע כי לנצמן הצטרפה כמייסדת משותפת בפרויקט, לצד דניאל אפרתי, בעברו בנקאי השקעות באי.די.בי ניו יורק, ודיוויד בלום, בעלי חברת ההשקעות נואה (Noe) הבריטית, שהזרוע הטכנולוגית שלה משקיעה בפרויקט.
רגולציה ועלויות כבדות
מדובר בתחרות חדשה ולא צפויה לחברות ותיקות בתחום חוות השרתים בישראל, כגון שיינפלד הנדסה, סרבר פארם, מד-1 וחברות נדל"ן שנכנסו לתחום, בהן קרדן-גבע. ענף בניית ותחזוקת חוות השרתים בישראל קשה במיוחד בשל רגולציה כבדה, עלויות חשמל ומחשוב גבוהות ותשתית חשמל חסרה. לא בכדי כמה חברות יצאו מהתחום בישראל, בהן עזריאלי, או שנמנעו מלהכנס אליו לאחר ששקלו את העניין - כפי שהיה במקרה של מליסרון.
לנצמן כיהנה כמנכ"לית מיקרוסופט ישראל, חברת המכירות והשירות העסקי של החברה האמריקאית בישראל, בין השנים 2015-2019. לנד היא הצטרפה כבר ב-2020 וכשותפה החל מ-2022, כך מסתבר. לנצמן היתה שותפה להגשת מיקרוסופט למכרז נימבוס, מכרז הענן הממשלתי שתקציבו מוערך בכ-4 מיליארד שקל, אך שנתיים לאחר עזיבתה הפסידה מיקרוסופט את המכרז לאמזון וגוגל.
עוד צורפו למיזם בכירים נוספים בישראל ומחוצה לה: דני סימיס, מנהל טכנולוגיות ותיק מבזק בינלאומי עובר לאחר 26 שנה בחברה לנד, שם ישמש כסמנכ"ל טכנולוגיות (CTO). סימיס היה אחראי, בין השאר, על ניהול חוות השרתים של בזק בינלואמי ועל פריסת הסיב האופטי התת-ימי שלה שעובר בין איטליה לישראל. בכיר נוסף הוא ג'רארד טיבאלט, בכיר מחברת ההשקעות הבריטית, שיצטרף כיועץ למיזם.
לצורך הבנייה רכשה שותפות נד 13.5 אלף מ"ר בפארק שיאים באזור התעשייה פולג, במתחם שאכלס בעבר את מרכז סלקום, זאת מתוך רצון לחבר בין כבלי תקשורת תת-ימיים שאמורים לנחות בישראל לבין מרכזי הייטק וטכנולוגיה בנתניה, הרצליה פיתוח ותל אביב. נד ולוינשטיין רכשו ב-90 מיליון שקל את הקרקע, כל אחת 50%, והן מתחלקות באופן שווה בהוצאות התכנון והבינוי. בנוסף כל אחת השקיעה עשרות מיליוני שקלים להוצאת היתרים ותחילת עבודות.
עדיין לא נמצא לקוח
הנחת אבן הפינה של חוות השרתים תתקיים באוגוסט הקרוב, ובינתיים החלו עבודות ההריסה של מרכז סלקום הישן והחלו עבודות עפר בשטח, עם תאריך היעד להשלמת הבנייה בקיץ 2026. החברה עודנה במשא ומתן לאיתור לקוח.
בשלב הראשון של הפיתוח, תבנה חוות שרתים קטנה יותר בהיקף של 16 מגה-וואט, שתשתרע על פני מספר קומות בשטח כולל של 50 אלף מ"ר, שביכולתה לצמוח בגודל ובהיקף בתלות במספר הלקוחות. עלות הקמת החווה, שצפויה להסתיים בשנת 2026, עומדת על כמחצית מסכום ההשקעה הכולל, כ-500 מיליון שקל. תוכניות פיתוח אפשריות לקמפוס מחקר מדעי שאם ימומש יהיה בשטח של 35 אלף מ"ר.
חוות השרתים בנתניה צפויה להיבנות ברובה מתחת לקרקע, ולהביא עמה אמצעי קירור שיפחיתו את צריכת החשמל שלה. בעלי השותפה גולדאייקר הם המשקיעים הבריטים היהודים דיוויד בלום וליאון נואה (ממקימי בריטיש-ישראל שנמכרה למליסרון), שבאמצעות זרוע חוות השרתים הבריטים "קאו דאטה" (Kao Data) הקימו מספר חוות שרתים, שסך היקף הפעילות שלהן מגיע ל-40 מגה-וואט בלונדון ומנצ'סטר, אחת מהן מארחת את אנבידיה כבר מאז 2018.
לצד זאת נודע על חוות שרתים חדשה נוספת, שנבנית באזור התעשייה כפר סבא על ידי חברת סרברז בבעלות קרדן ישראל-גבע ורני צים. החווה תשתרע על פני 12.5 אלף מ"ר תת-קרקעי ועוד 4,000 מעל פני הקרקע, והיקף פעילותה החשמלית יהיה 10 מגה-וואט. היא תושק כנראה בסוף 2024, כאשר בשלב הראשון תפעל בהיקף של 2 מגה-וואט בלבד בהשקעה של 80 מיליון שקל. עלות הקמת החווה צפויה לעמוד על 350 מיליון שקל. לתפעול הטכנולוגי וגיוס הלקוחות נבחרה HPE, שתציע את טכנולוגיית הענן שלה ללקוחות החווה.