גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות המסים התפשרה על 4 מיליארד שקל מול חברת טבע. איך זה קרה?

טבע תשלם לרשות 750 מיליון דולר (כ־2.8 מיליארד שקל לפי שער הדולר־שקל הנוכחי) ● מדובר בסכום נמוך באופן משמעותי מזה שדרשו בתחילה ברשות המסים - 6.9 מיליארד שקל

מנכ"ל טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: סיון פרג'
מנכ"ל טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: סיון פרג'

מחלוקת משפטית ארוכת־שנים בין חברת טבע לרשות המסים - ששורשיה במבצע לשחרור "רווחים כלואים" מ־2012 - הסתיימה השבוע בהסדר בין הצדדים, לפיו החברה תשלם לרשות 750 מיליון דולר (כ־2.8 מיליארד שקל, לפי שער הדולר־שקל הנוכחי). מדובר בסכום נמוך באופן משמעותי מזה שדרשו בתחילה ברשות המסים - 6.9 מיליארד שקל - מה שמעלה את השאלות כיצד נקבע סכום הפשרה, והאם יש להסדר השלכות על חברות אחרות?

בלעדי | "מכירת חיסול": נתניהו ויועצו הכלכלי דוחפים למבצע שחרור "רווחים כלואים"
ניתוח | אלה ארבע המניות שסוחבות את בורסת תל אביב על הגב
יצרנית התרופות שפעם שלטה בשוק הישראלי קמה לתחייה בזכות חדשנות

המחלוקת בין רשות המסים לטבע עסקה בשאלה אם שימוש שעשתה החברה ב"רווחים כלואים" מעניק לה את הטבת המס שניתנת מכוח החוק לעידוד השקעות הון. החוק מעניק למפעלים ישראלים הטבות מרחיקות לכת, בתנאי שרווחיהם לא יחולקו כדיבידנד - שמחויב במס - אלא יושקעו ויקדמו צמיחה וחדשנות.

כאמור, שורשיה של המחלוקת בין טבע לרשות המסים במבצע הראשון לשחרור "רווחים כלואים" שהתקיים בשנים 2012־2013. אז הגיעה טבע להסדר עם רשות המסים לקבלת "מס מוטב" על חלוקת דיבידנדים במסגרת המבצע. בהמשך הודיעה טבע על תשלום מס חברות בסך של 1.7 מיליארד שקל, וזאת בגין "הכנסה צבורה נבחרת" בסכום של כ־27 מיליארד שקל.

כפועל יוצא מהודעה זו, עמדה לרשות טבע "מחסנית" של רווחים פטורים ממס בסך של יותר מ־25 מיליארד שקל, שאותה ניתן לנצל לשימושים שונים, ללא תשלום מס, ובכלל זאת לצורך רכישת חברות־בנות. וכך היא עשתה. טבע ביצעה בזמנו ארבע עסקאות רכישה של חברות זרות. אולם פקיד השומה לא קיבל זאת וקבע כי השימוש שביצעה טבע שולל את הפטור ממס - שכן העסקאות בוצעו מול חברות זרות, ולא ישראליות. ברשות טענו כי טבע אמורה לשלם מס של כ־6.9 מיליארד שקל, ולא 1.7 מיליארד שקל ששילמה בפועל.

הכסף יישאר בישראל

המחלוקת התנהלה לאורך השנים האחרונות במספר הליכים משפטיים בין טבע לרשות המסים. טפח ממנה נחשף במסגרת פסק דין שהתקבל בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד בסוף 2021, שקבע כי טבע תשלם מס בהיקף 350 מיליון דולר על רווחים כלואים. הסכום הזה נקבע כהחלטה על מחלוקת אחת בלבד בין הצדדים, כאשר שאר המחלוקות שסבבו סביב דרישות המס של רשות המסים מטבע היו בשלבי דיון שונים. השופט שמואל בורנשטין קיבל את עמדת רשות המסים במרבית הסוגיות שעלו בערעורים שהגישה טבע.

בפסק הדין נקבעו מספר קביעות עקרוניות הרלוונטיות לחברות רבות שנהנות מהטבות מס בחוק עידוד השקעות הון. בהן, הקביעות כי הטבות מס שהעניק המחוקק הישראלי לחברות ישראליות ייוותרו בישראל ולא יזלגו לחו"ל, וכי הוצאה של רווחים שקיבלו פטור מותנה ממס לחו"ל תפקיע את הפטור ממס בגין רווחים אלה.

טבע לא השלימה עם הכרעת בית המשפט המחוזי והגישה ערעור לבית המשפט העליון על חיובה במס. בשבוע שעבר היה אמור להתקיים דיון בערעור, ואולם טרם הדיון המליצו שופטי העליון לצדדים לנסות לפתור את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט - וכך היה.

המשא־ומתן לפשרה בין הצדדים הצליח, וממנו נולדה הפשרה שכוללת שני תשלומי מס שונים: 500 מיליון דולר מס לסיום המחלוקות בנוגע לרווחים הכלואים; ו־250 מיליון דולר נוספים בעקבות מחלוקת נוספת שהתגלעה בין טבע לרשות המסים במהלך השנים בנוגע לניכוי הוצאות.

מדוע הסכימו ברשות המסים לפשרה? לפי הערכות, ברשות לקחו בחשבון אפשרות שבה העליון יקבל רק חלק מטענותיה, מה שיחייב אותה מול חברות אחרות במשק, וכן יוביל לסכום שיהיה גם כך קרוב לזה שנקבע בפשרה.

למעשה, אי־ההכרעה של העליון בנושא משמעותה שההכרעה של המחוזי בנוגע לשימוש ב"רווחים כלואים" לטובת רכישות חברות בחו"ל, לא קיבלה חותמת כ"מחייבת", אלא נותרה כהכרעה מנחה. אם סוגיות דומות לזו של טבע נידונות כעת או יידונו בעתיד בבתי המשפט המחוזיים, כל שופט יכול להפעיל את שיקול־דעתו ולהכריע בסוגיה כראות עיניו, ולא יהיה מחויב להכרעתו של שופט המחוזי שמואל בורנשטין. ברקע הדיונים באוצר האם לפרסם מבצע לשחרור "רווחים כלואים" נוסף, ייתכן כי המחלוקות הללו יתעוררו שוב.

עוד כתבות

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס של 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות החברות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

בינואר 2026 העביר בית ההשקעות מיטב מהמתחרים כמעט 2.4 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים מבחינת החברה בגיוסים לחודש אחד ● מיטב מנהל כיום 136 מיליארד שקל, אחריו נמצא אלטשולר שחם עם כמעט 125 מיליארד שקל, אחר כך מור עם 108 מיליארד שקל והפניקס עם 102 ● ומי נמצא בתחתית הטבלה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות