מנכ"ל טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: סיון פרג'
מחלוקת משפטית ארוכת־שנים בין חברת טבע לרשות המסים - ששורשיה במבצע לשחרור "רווחים כלואים" מ־2012 - הסתיימה השבוע בהסדר בין הצדדים, לפיו החברה תשלם לרשות 750 מיליון דולר (כ־2.8 מיליארד שקל, לפי שער הדולר־שקל הנוכחי). מדובר בסכום נמוך באופן משמעותי מזה שדרשו בתחילה ברשות המסים - 6.9 מיליארד שקל - מה שמעלה את השאלות כיצד נקבע סכום הפשרה, והאם יש להסדר השלכות על חברות אחרות?
● בלעדי | "מכירת חיסול": נתניהו ויועצו הכלכלי דוחפים למבצע שחרור "רווחים כלואים"
● ניתוח | אלה ארבע המניות שסוחבות את בורסת תל אביב על הגב
● יצרנית התרופות שפעם שלטה בשוק הישראלי קמה לתחייה בזכות חדשנות
המחלוקת בין רשות המסים לטבע עסקה בשאלה אם שימוש שעשתה החברה ב"רווחים כלואים" מעניק לה את הטבת המס שניתנת מכוח החוק לעידוד השקעות הון. החוק מעניק למפעלים ישראלים הטבות מרחיקות לכת, בתנאי שרווחיהם לא יחולקו כדיבידנד - שמחויב במס - אלא יושקעו ויקדמו צמיחה וחדשנות.
כאמור, שורשיה של המחלוקת בין טבע לרשות המסים במבצע הראשון לשחרור "רווחים כלואים" שהתקיים בשנים 2012־2013. אז הגיעה טבע להסדר עם רשות המסים לקבלת "מס מוטב" על חלוקת דיבידנדים במסגרת המבצע. בהמשך הודיעה טבע על תשלום מס חברות בסך של 1.7 מיליארד שקל, וזאת בגין "הכנסה צבורה נבחרת" בסכום של כ־27 מיליארד שקל.
כפועל יוצא מהודעה זו, עמדה לרשות טבע "מחסנית" של רווחים פטורים ממס בסך של יותר מ־25 מיליארד שקל, שאותה ניתן לנצל לשימושים שונים, ללא תשלום מס, ובכלל זאת לצורך רכישת חברות־בנות. וכך היא עשתה. טבע ביצעה בזמנו ארבע עסקאות רכישה של חברות זרות. אולם פקיד השומה לא קיבל זאת וקבע כי השימוש שביצעה טבע שולל את הפטור ממס - שכן העסקאות בוצעו מול חברות זרות, ולא ישראליות. ברשות טענו כי טבע אמורה לשלם מס של כ־6.9 מיליארד שקל, ולא 1.7 מיליארד שקל ששילמה בפועל.
הכסף יישאר בישראל
המחלוקת התנהלה לאורך השנים האחרונות במספר הליכים משפטיים בין טבע לרשות המסים. טפח ממנה נחשף במסגרת פסק דין שהתקבל בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד בסוף 2021, שקבע כי טבע תשלם מס בהיקף 350 מיליון דולר על רווחים כלואים. הסכום הזה נקבע כהחלטה על מחלוקת אחת בלבד בין הצדדים, כאשר שאר המחלוקות שסבבו סביב דרישות המס של רשות המסים מטבע היו בשלבי דיון שונים. השופט שמואל בורנשטין קיבל את עמדת רשות המסים במרבית הסוגיות שעלו בערעורים שהגישה טבע.
בפסק הדין נקבעו מספר קביעות עקרוניות הרלוונטיות לחברות רבות שנהנות מהטבות מס בחוק עידוד השקעות הון. בהן, הקביעות כי הטבות מס שהעניק המחוקק הישראלי לחברות ישראליות ייוותרו בישראל ולא יזלגו לחו"ל, וכי הוצאה של רווחים שקיבלו פטור מותנה ממס לחו"ל תפקיע את הפטור ממס בגין רווחים אלה.
טבע לא השלימה עם הכרעת בית המשפט המחוזי והגישה ערעור לבית המשפט העליון על חיובה במס. בשבוע שעבר היה אמור להתקיים דיון בערעור, ואולם טרם הדיון המליצו שופטי העליון לצדדים לנסות לפתור את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט - וכך היה.
המשא־ומתן לפשרה בין הצדדים הצליח, וממנו נולדה הפשרה שכוללת שני תשלומי מס שונים: 500 מיליון דולר מס לסיום המחלוקות בנוגע לרווחים הכלואים; ו־250 מיליון דולר נוספים בעקבות מחלוקת נוספת שהתגלעה בין טבע לרשות המסים במהלך השנים בנוגע לניכוי הוצאות.
מדוע הסכימו ברשות המסים לפשרה? לפי הערכות, ברשות לקחו בחשבון אפשרות שבה העליון יקבל רק חלק מטענותיה, מה שיחייב אותה מול חברות אחרות במשק, וכן יוביל לסכום שיהיה גם כך קרוב לזה שנקבע בפשרה.
למעשה, אי־ההכרעה של העליון בנושא משמעותה שההכרעה של המחוזי בנוגע לשימוש ב"רווחים כלואים" לטובת רכישות חברות בחו"ל, לא קיבלה חותמת כ"מחייבת", אלא נותרה כהכרעה מנחה. אם סוגיות דומות לזו של טבע נידונות כעת או יידונו בעתיד בבתי המשפט המחוזיים, כל שופט יכול להפעיל את שיקול־דעתו ולהכריע בסוגיה כראות עיניו, ולא יהיה מחויב להכרעתו של שופט המחוזי שמואל בורנשטין. ברקע הדיונים באוצר האם לפרסם מבצע לשחרור "רווחים כלואים" נוסף, ייתכן כי המחלוקות הללו יתעוררו שוב.