ענתבי שנבחר לתפקיד מנכ"ל בנק הפועלים, הוזכר כאחד משלושת המועמדים הבולטים בינואר השנה על ידי גלובס. הוא נחשב לטיפוס שקט, אך פעלן ביותר בתפקידו הבולט באוצר - הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון הפנסיוני, ואף נתפס אז כ"אקטיביסטי". כשמונה לתפקיד באוצר לפני כעשרים שנה, היה בן 34 בלבד, מה שיכול היה להצדיק אותו בתור "נער אוצר". אלא שבעת מינויו כעת למנכ"ל הבנק, הוא כבר נחשב לחבר ההנהלה הוותיק ביותר בבנק הפועלים .
● נבחר המנכ"ל הבא לבנק הפועלים: ידין ענתבי
● נייקי מחקה 27 מיליארד דולר ביום אחד. והמשבר מגיע גם לאימפריה של הראל ויזל
ענתבי (53) כיהן בתפקיד הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון הפנסיוני בין השנים 2005 עד 2009. הוא כיהן בתפקיד בשנים הגורליות שלאחר חקיקת רפורמת בכר, והיישום שלה. הרפורמה יצאה לדרך בימיו של בנימין נתניהו כשר אוצר, וד"ר יוסי בכר בתפקיד מנכ"ל האוצר.
ענתבי היה בין המיישמים האקטיביים והתומכים של רפורמת בכר שתכליתה הייתה פשוטה, אילוץ הבנקים למכור את קרנות הנאמנות וקופות הגמל שהיו בידיהם. בתור ממונה על שוק ההון באוצר, נחשב לפעיל ואקטיביסטי והוציא תקנות רבות שנגעו לפעילות הגופים המוסדיים. באופיו הוא נחשב לטיפוס שקט ויסודי. והוא היה אחד הממונים הצעירים לתפקיד הבכיר המדובר באוצר - בגיל 34 בלבד. הוא נכנס לתפקיד באוגוסט 2005 והחליף את אייל בן שלוש, אחד החברים בוועדת בכר.
רפורמת בכר, שכאמור ענתבי היה בין המייסדים שלה, "בראה" למעשה את שוק ההון הישראלי כפי שאנחנו מכירים אותו כיום, כמעט 20 שנה לאחר שחוקקו אותה. עד אז בתי ההשקעות שמוכרים כיום לציבור כדוגמת מיטב, אלטשולר שחם ואחרים, היו זעירים וניהלו סכומי כסף קטנים. כיום הם מנהלים חסכונות במאות מיליארדי שקלים כל אחד. הבנקים שבתחילה ספגו את הרפורמה כ"מכה" וזעמו עליה, התחזקו עם השנים ולמדו על היתרונות שלה.
חלק גדול מהאשראי הבעייתי שלא רצו לתת, הוענק לבסוף לאנשי עסקים בצורה של אגרות חוב (שקנו הגופים המוסדיים בבורסה) שהתגלגלו לגל תספורות שערורייתי בתחילת העשור הקודם. הבנקאים "סלחו" ליוזמי ומקדמי הרפורמה. וכך לבסוף מונה יוסי בכר, לתפקיד יו"ר בנק דיסקונט. ענתבי נכנס כמעט במקביל לעולם הבנקאות כחבר הנהלת בנק הפועלים בשנת 2013.
יציאה מהירה יחסית מהמשבר
מבחן נוסף שאותו עבר ענתבי בהצלחה בשנת התפקיד האחרונה שלו באוצר, היה המשבר הפיננסי העולמי שפרץ באוקטובר 2008. ענתבי בתור מי שהיה אחראי על הנושא במשרד האוצר, היה בין מי שהיו אחראים להשבת אמון המשקיעים בשוק ההון המקומי לנוכח טלטלה חסרת תקדים בעולם.
תחת כהונתו של שר האוצר דאז, רוני בראון, וראש הממשלה אולמרט, הושקו מספר תוכניות ראשוניות בנובמבר 2008. תוכניות אלה כללו הזרמות כספים לשוק ההון במיליארדי שקלים, לצורך השקעה בבנקים ובאג"ח קונצרניות בכדי למנוע מחנק. לבסוף לא נעשה שימוש מאסיבי בתוכניות, בעיקר משום שמה שהפתיע את העולם הכלכלי כולו, ולא רק את ישראל, היה היציאה המהירה יחסית (בחודשים בודדים) מהמשבר הכלכלי הפיננסי העמוק. למעשה ההתאוששות החלה כבר במארס 2009. יציאה שנבעה מתוכנית הלאמה אגרסיבית של ממשל אובמה לצד הדפסת כספים מאסיבית בהובלתו של הנגיד האמריקני דאז בן שלום ברננקי.
לאחר הפרישה ממשרד האוצר מונה ענתבי לתפקיד מנכ"ל בית ההשקעות דש. הוא כיהן בתפקיד בשנים 2011-2012. היה זה אחד מבתי ההשקעות שמוזגו לבסוף לבית השקעות גדולות יותר, בקדחת המיזוגים שבאה בשנים שלאחר רפורמת בכר. דש מוזג לבסוף (לפני למעלה מעשור) עם בית ההשקעות מיטב, שבמשך מספר שנים נקרא מיטב-דש, וכיום חזר לשם מיטב בלבד. כחלק מאותו מיזוג פרש ענתבי מתפקידו כמנכ"ל דש.
פרשת העלמת המסים
לבנק הפועלים נכנס בחודש יולי 2013, לתפקידו ראש החטיבה הפיננסית, וחבר הנהלה בבנק. משנת 2018 ועד היום, עומד ענתבי בראש חטיבת שווקים פיננסים ובנקאות בינלאומית של הבנק. ענתבי הצליח להיחלץ מאחת הפרשות החמורות שפקדו את הבנקים הגדולים בארץ - העלמות המסים בארה"ב.
רשויות המסים שם חקרו את שלושה מהבנקים הבולטים בארץ (לאומי, פועלים ומזרחי טפחות) בחשד שפעלו עם עובדיהם כדי להונות לכאורה את הממשל האמריקני בנוגע לתשלומי מסים. החשדות שנגעו לבנק הפועלים נסובו סביב השנים 2002 עד 2014 (שנה לאחר כניסת ענתבי לתפקיד). שמו מעולם לא היה קשור באותה פרשה, שהסתיימה בתשלום קנס עצום של 875 מיליון דולר לממשלת ארה"ב בשנת 2020. יותר מכפליים מגובה הקנס ששילם בנק לאומי, מספר שנים לפני כן באותה פרשה.
ענתבי, בן 53, נשוי ואב לשתי בנות, הוא בעל תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות מהאוניברסיטה העברית, תואר מוסמך במנהל עסקים בהתמחות במימון ובנקאות מהאוניברסיטה העברית, והינו רואה חשבון מוסמך.
