בני ביטון, ראש עיריית דימונה. מתנגד לתוכנית / צילום: איל יצהר
תוכנית להגדיל את מספר יחידות הדיור ביישובים הכפריים בישראל בעשרות אחוזים מקפיצה את ראשי הערים בישראל, ובמיוחד את אלה מהפריפריה. מחר (ג') תדון המועצה הארצית לתכנון ובנייה בתיקון לתוכנית המתאר הארצית, שיאפשר להגדיל את היצע הדירות בקיבוצים ובמושבים במאות יחידות דיור לכל יישוב כזה. ראשי העיריות של קריית שמונה ודימונה ופורום ה-15 מתנגדים לתוכנית, שעלולה לפגוע קשה בערים חלשות יחסית.
● אובדן הכנסות המדינה בעקבות תוכניות ההנחה לדירות: 27 מיליארד שקל
● אחרי 50 שנה: כך תתחלק הקרקע היוקרתית בין 1,700 הבעלים
● צפון תל אביב: דירה עם גג ענק נמכרה ב־6 מיליון שקל
מטרת התוכנית, שמהווה תיקון 5 לתוכנית המתאר הארצית תמ"א 35, מוגדרת כ"תיקון הוראות התוכנית בכל הנוגע ליישובים הכפריים לשם מתן מענה לגידול ולצמיחה רב דורית של היישובים הכפריים תוך שמירה על מגוון יישובים, ייחודם של היישובים, תפקודם החקלאי וערכי המורשת שבהם".
במסגרת התוכנית יוכל ישוב כפרי קטן במרכז הארץ לגדול ל-650 יחידות דיור, לעומת 350 כיום; ויישוב כפרי קטן בפריפריה (עוטף עזה, בנגב או בגליל) יוכל לגדול לעד 1,400 יחידות דיור, לעומת 500 כיום.
לכאורה הדבר חיובי, אך ראשי הערים בפריפריה נזעקו נגד התיקון הזה. לנגד עיניהם עומדת ככל הנראה הטראומה של באר שבע מלפני כ-40 שנים, בעת הקמת יישובי הלוויין היוקרתיים עומר, להבים ומיתר. משאלה הוקמו, החלה נדידה של אוכלוסייה חזקה מבאר שבע לצמודי הקרקע ביישובים הללו במידה שפגעה בעיר עצמה.
במהלך העשורים האחרונים התלוננו גם ראשי ערים בקריית שמונה על זליגת תושבים מהעיר לטובת ההרחבות היישוביות שהוקמו בקיבוצים הסובבים, והתוכנית הנוכחית נראית בעיני רבים כחזרה על אותו צעד בעייתי.
"מכת מוות לעיירות הפיתוח"
ראש העיר דימונה, בני ביטון, הביע התנגדות לתוכנית וכתב כי "לא תהיה זו הגזמה לכתוב כי תיקון זה לתמ"א 35 יכול לתת מכת מוות לתנופת הפיתוח של הערים ככלל ועיירות הפיתוח בפרט.
"כך לדוגמה, קריית שמונה חווה קושי זה באופן מתמשך. לאורך שנים, אוכלוסיות חזקות שבחרו לקבוע את משכנן בגליל המזרחי העליון, ביכרו לעשות זאת בהרחבות בקיבוצים, על פני מגורים בקריית שמונה. בכדי להבין את המשמעות של השינוי המוצע, רק ב-9 יישובים הנמצאים במעגל הקרוב ביותר לקריית שמונה. כשנבחנו העתודות המוצעות מול המצב הקיים והמאושר לשינוי המתקדם, נמצא כי יישובים אלה יוכלו לגדול אחרי התיקון ל-45 אלף נפש, בעוד שנכון לסוף שנת 2022 בעיר קריית שמונה מתגוררים כ-22,492 נפש", כתב ביטון והמשיך להדגים: "דוגמה נוספת אפשר למצוא במרחב בית שאן. בבית שאן על-פי הלמ"ס יש כ- 19,073 נפש בסוף 2022, ובמקרה ששינוי זה יעבור, רק מהיישובים הכפרים ברדיוס הקרוב ביותר ניתן להגדיל ל-35 אלף נפש. המשמעות היא תוספת של יותר מכל אוכלוסיית בית שאן כיום".
ביטון הוסיף והתריע כי גם באזור נתיבות ישנם יישובים כפריים רבים, שיגדלו ויתחרו מול העיר הגדולה שלצידם, ואף העיר נתניה, שלצידה יש יישובים כפריים רבים, תצא נפסדת מהתיקון הזה.
"מינהל התכנון רוצה להפוך קיבוצים קטנים ליישובים בסדרי גודל של מועצות מקומיות, כמו מצפה רמון, ובכך למעשה אין סיכוי שהם ימשיכו לתפקד כקיבוצים ואף לא כיישובים כפריים", מסביר גורם שמעורה בתוכנית.
פגיעה בריכוזים העירוניים
ראש העיר קריית שמונה, אביחי שטרן, התריע כי לא ברורה השפעת התוכנית החדשה על הערים הסמוכות, וביקש משר הפנים משה ארבל לדחות את הדיון, שכן לדבריו, "לדעתנו זמן זה אינו מתאים לדיון בנושא כה רגיש, ואנו מבקשים מהשר וממינהל התכנון לדחות את הדיון לזמן הולם יותר". בקשתו נדחתה.
ואילו בפורום ה-15 מזהירים גם כן מהחלשת הערים, ולא רק בפריפריה, ואף רמזו לבעיות משפטיות שקיימות עם התוכנית. "השינוי המוצע כעת יביא לדעתנו לפריצת מגבלות הבנייה ביישובים הכפריים, ובכך מהווה פגיעה בעיקרון היסוד שנקבע בתמ"א 35 של שמירה והגנה על הריכוזים העירוניים של ישראל ומניעת אפשרות לפגיעה בהם - עיקרון אשר התקבל אינספור פעמים בפסיקה", נכתב בהתנגדות ראשי הפורום.
לדבריהם, "הפגיעה בערים בפריפריה תהיה הרבה יותר קשה - כבר היום הן מתקשות למשוך אוכלוסייה. מתן אפשרות ליישובים הכפריים הסמוכים אליהן להציע עוד מלאי של יחידות דיור 'יוקרתיות', יפגע בהן ויחייב אותן לייצר בעצמן עוד יחידות צמודות קרקע כדי למשוך אוכלוסייה".
ממינהל התכנון נמסר: "לבקשת שר הפנים ולאור פניית ראש העירייה קריית שמונה, צוותי התכנון נפגשו עם העירייה והציגו את המהלך ביחס לעיר. חשוב לציין כי מדובר במהלך רחב ומורכב שקודם בשיתוף גורמים רלוונטיים רבים במהלך השנתיים האחרונות, שנועד לאפשר רב דוריות ביישובים הכפריים בין השאר באמצעות תמהיל יחידות הכולל דירות קטנות, שמירה על האופי הכפרי של היישובים ושמירה על השטחים הפתוחים והחקלאיים הסובבים אותם. התוכנית מצויה בשלב דיון במועצה הארצית לקראת העברתה להערות הוועדות המחוזיות והוועדות המקומיות כך שאלה יוכלו להעביר את הערותיהם השונות לתוכנית".