ירושלים / צילום: Shutterstock
צוות תוכנית אב לתחבורה, הגוף שמתכלל את בניית תשתיות התחבורה בירושלים, פרסם ביום שני מכרז לתכנון ראשוני ולבדיקת היתכנות להקמת קווי מטרו בבירה. פתיחת המכרז מגיעה לאחר שבעירייה ובמשרד התחבורה צפו כי בשנת 2030 יגיעו הרכבות הקלות בעיר לסף הקיבולת שלהן, ויהיה נדרש להרחיב את היצע התחבורה הציבורית. עם זאת, בשלב זה אין ודאות תכנונית ותקציבית להקמת מטרו בעיר, ואם הוא אכן יאושר ויתוקצב, הקמתו תחל רק בין השנים 2040־2050. הערכות הן כי עלות הפרויקט תעמוד על עשרות מיליארדי שקלים.
● המלחמה והלחצים הפוליטיים מעכבים את פרויקט חשמול הרכבת. כמה זה יעלה לנו?
● מסוכן או לא? הגרסאות הסותרות של סולל בונה מאחורי עצירת העבודות הפתאומית בכביש 1
● הנסיעה באוטובוס התייקרה? כל מה שכדאי לדעת
במינהל התכנון הובילו בשנה האחרונה עבודה מקיפה על כיווני ההתפתחות של ירושלים לשנת 2050, מתוך הבנה כי העיר, אשר צפויה למנות כ־1.8 מיליון נפש בשנה זו, אינה יכולה להמשיך להסתמך על הרכב הפרטי ועל רשת הרכבות הקלות שלא תעמוד בעומס הצפוי. במקביל, משרד התחבורה באמצעות צוות תוכנית אב לתחבורה, סיכם עבודה אסטרטגית ממנה עולה כי בירושלים יידרשו 2־3 קווי מטרו תת־קרקעיים שישתלבו ברשת הרכבות הקלות בעיר.
טל קופל, מנכ"ל מדלן, הסביר לגלובס כי "אוכלוסיית ירושלים ממשיכה לגדול, ולאחרונה עברה את מיליון התושבים. ככל שעובר הזמן העיר מצטופפת, והתשתיות העירוניות כבר לא עומדות בקצב. תוכנית המטרו צפויה לעזור לעיר להמשיך לצמוח ולאפשר התניידות מהירה ונוחה בין חלקיה, כמענה משלים לרשת קווי הרכבת הקלה שמוקמת בימים אלה ברחבי העיר. עם זאת, יש לזכור שהקמת רשת מטרו היא סבוכה מאוד, ועל אחת כמה וכמה בעיר עתיקה ומרובת קונפליקטים כמו ירושלים. זהו פרויקט מורכב, שגם אם יאושר וייבנה - ייקח שנים רבות עד שנראה אותו עובד".
אי־ודאות תקציבית
המועד האחרון להגשת הצעות למכרז הוא סוף אוגוסט, ומשך הביצוע שלו הוא 25 חודשים, כך שהתוצרים שלו צפויים להיות מוכנים לקראת סוף שנת 2026. לאחר מכרז זה צפוי עוד תהליך ארוך שיכלול תכנון מדויק יותר, ותהליך ההקמה עצמו.
תוצריו של התכנון הראשוני יכללו דו"חות היתכנות להקמת המערכת ותכנון ראשוני לארבע־שש חלופות, תוך התייחסות למפלס הרכבת כשהיא תוכל להיות עילית או תת־קרקעית - בדומה לזו שמתוכננת בגוש דן. כמו כן, תוצרי המכרז יכללו את מיקום התחנות והכניסות אליהן; סוג הרכבות; מיקום הדיפואים (מתחמי תחזוקת ואחסנת הרכבות); איתור אתרי התארגנות ועבודה; ואינטגרציה עם מערכות התחבורה הקיימות בעיר, לרבות תחנות הרכבת הקלה ורכבת ישראל - כשקו הרכבת לירושלים יוארך למתחם החאן בעיר.
המסדרונות התחבורתיים שבהם יעברו קווי המטרו (אשר מופיעים במפה), נקבעו במסגרת התוכנית האסטרטגית שערך משרד התחבורה לשנת 2050 בבירה, בהתאם לביקושים הצפויים. קו אחד יתוכנן מדרום־מזרח ירושלים לפסגת זאב; והקו השני מדרום־מערב ירושלים לעיר העתיקה, עם שתי חלופות לשלוחות למזרח ירושלים. חלופות התכנון יכללו חלופה עם תחנה משותפת לשני הקווים בכניסה לעיר, חלופה עם תחנה משותפת בקרית הממשלה, וחלופה עם יותר מתחנה משותפת אחת.
כאמור, אומדן הפרויקט מוערך בעשרות מיליארדי שקלים. טרם ידוע על סכום מדויק יותר שכן הוא תלוי במספר התחנות שיתוכננו, באופן בניית המערכת (עילית או תת־קרקעית, שמייקרת את העלות), במיקום הדיפו ועוד. העלות תלויה גם באופן המימון - ציבורי או בשיתוף המגזר הפרטי. בגוש דן, שם תכנון המטרו מתקדם בהרבה ונמצא לקראת ביצוע, אומדן עלות שלושת הקווים המתוכננים הוא 150 מיליארד שקל לפחות. מחצית מהסכום הזה תהיה מתקציב המדינה ומחצית באמצעות הכנסות מהשבחת הקרקע, לכידת ערך ומסים שונים.
ואולם, בשונה מהוודאות התכנונית והתקציבית בגוש דן - בירושלים אין ודאות לא תכנונית ולא תקציבית, ולא ברור אף אם יהיה מקור תקציבי ונכונות של משרדי הממשלה להוציא לפועל את פרויקט הענק. עם זאת, ייתכן כי לנוכח קצב גידול האוכלוסייה, ההסתמכות הרבה של תושבי ירושלים על תחבורה ציבורית בהשוואה למטרופולינים האחרים בישראל, והיקף הבנייה המסיבי - יהיה בו צורך אמיתי שלא יותיר ברירות אחרות.
"צומת דרכים קריטי"
ב־2012 נפתח בירושלים הקו האדום של הרכבת הקלה במפלס הקרקע. הקו הירוק שנבנה אף הוא בעיר צפוי להיפתח בשנת 2025, והקו הכחול בשנת 2030. הקווים הללו בירושלים לא יופעלו כמו בגוש דן. בעוד שבגוש דן כל קו רכבת קלה יפעל באופן עצמאי, בירושלים, על תשתית שלושת הקווים שיוקמו יופעלו 8 קווי שירות שינועו על רשת התשתית של הרכבת הקלה.
למרות פיתוח מערכת הרכבת הקלה, היא שונה מהותית ממטרו - היא נוסעת מעל הקרקע, איטית יותר וכן קטנה הרבה יותר. גם תחנותיה קרובות יותר זו לזו מאלו של רכבת מטרו. לכן, המתכננים בצוות תוכנית אב לתחבורה, עיריית ירושלים ומשרד התחבורה, צופים כאמור שכבר בשנת 2030 הרכבות הקלות יגיעו לסף הקיבולת שלהן ויהיה נדרש להרחיב את פתרונות הצעת ההמונים.
לדברי מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, "ירושלים נמצאת בצומת דרכים קריטי, והחלטות התכנון שאנו מקבלים היום יקבעו את עתידה לדורות הבאים. לכן מינהל התכנון קידם את המהלך של בחינה אורבנית, שתהווה בסיס להתווית רשת המטרו שתשנה את פני העיר, תנגיש אותה לתושביה ותסייע להתמודד עם אתגרי העתיד".