גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התאוששות בהייטק? סימני השאלה שמעלה חברת המחקר על הנתונים המעודדים

לאחר שבתחילת השבוע התפרסמו נתונים מעודדים לגבי מצב הגיוסים של חברות הייטק ישראליות - מחקר חדש שופך מים צוננים על האופטימיות ● סכום הגיוס ברבעון השני של 2024 אכן עלה - אך רובו הושג ע"י מספר קטן של חברות ● עוד מגלה מכון המחקר כי מספר המשקיעים בהייטק הישראלי הולך ופוחת במידה דרמטית

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מירי דווידוביץ', באדיבות Start-Up Nation Central
פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מירי דווידוביץ', באדיבות Start-Up Nation Central

ימים ספורים לאחר שחברת המחקר IVC ולאומיטק פרסמו נתונים מעודדים בדבר ההתאוששות בענף ההייטק הישראלי, מפרסמת חברת המחקר רייז (Rise), עמותה ללא כוונת רווח הממומנת מכספי תורמים שבראשה עומד פרופ' יוג'ין קנדל, כמה סייגים ששופכים מעט מים צוננים על השמחה המוקדמת.

כמו בדיווח מתחילת השבוע, גם רייז מציינת כי גרף ההשקעות בחברות ישראליות עלה לראשונה מאז שנת 2022, וזאת בעיקר בשל גיוס הענק בן 965 מיליון הדולר של חברת וויז (Wiz). המגמה, כך מגלה חברת מחקר, זהה למתרחש בארה"ב ובאירופה, שם נרשמו עליות בשיעור דומה. השיפור בהשקעות בהייטק מייצג אמנם מגמה עולמית, אך העובדה שענף ההייטק הישראלי הראה מגמה חיובית זהה למתרחש בעולם למרות המלחמה היא בשורה טובה.

עם הערת עסק חי וברבע מהשווי בשיא: חברת המכשור הרפואי שגייסה 150 מיליון דולר
"איום משמעותי": דוח רשות החדשנות מזהיר מפגיעה בהייטק הישראלי

על פי המחקר שפרסם IVC ביום ראשון, סך הגיוסים בחברות הייטק פרטיות ברבעון השני הסתכם ב- 2.9 מיליארד דולר, הרבעון הטוב ביותר מאז הרבעון השני של 2022, אז גויסו לתעשייה 5 מיליארד דולר. סך הגיוסים ברבעון האחרון מהווים עלייה של 47% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, ועלייה של 78% ביחס לרבעון הראשון של השנה, זאת בין השאר, כמובן, הודות לגיוס בחברת וויז וגיוסי הסייבר.

ייתכן, עם זאת, כי מדובר באשליה אופטית, היות וחברות סייבר רבות הודיעו על גיוסי המיליארדים דווקא בשבועות שקדמו לכנס הסייבר הבינלאומי RSA, כחלק מאסטרטגיה שיווקית.

גם בנטרול גיוס הענק של חברת הסייבר וויז (Wiz) שעמד על 965 מיליון דולר, סך גיוסי ההון לשאר החברות עמד על 1.93 מיליארד דולר, עלייה של 19% לעומת הרבעון הקודם, כך על פי IVC. עם זאת, חלקן של עסקאות מעטות תפס נתח גדול במיוחד מכלל הגיוסים. 6 בלבד, בהן ארבע חברות סייבר - סייארה, איילנד, סמפריס וויז - תפסו 62% מכלל הגיוסים ברבעון.

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

בפרסום של מכון רייז מהבוקר (ג') עולה כי בנטרול כלל המגה-סבבים, כלומר סבבים בעלי שווי של 100 מיליון דולר ומעלה, כלל הגיוסים לסטארט-אפים ישראלים מגיעים לכמיליארד דולר בלבד - שיפור קל לעומת הרבעון הראשון, אך נתון שמותיר את הממוצע הרבעוני על הרף הנמוך ביותר בשלוש השנים האחרונות. המשמעות היא שרוב ההון שמגויס לחברות ישראליות נותר בידי מספר קטן יותר של חברות, בעוד הרוב נאבקות לקיומן.

מספר המגייסות בשפל

עוד מדווחת חברת המחקר רייז, כי למרות העליות בסך הגיוסים הכולל לחברות הישראליות, מספר החברות המגייסות קטן משמעותית והגיע לשפל של 112 חברות ברבעון השני. המספר יכול לעלות ככל שיתגלו סבבים נוספים, כיוון שלא כולם מדווחים, אך ב"רייז" מטילים ספק כי הדבר ישנה את המגמה באורח משמעותי. לשם השוואה, מספר החברות המגייסות בשנת 2019, לפני פרוץ הקורונה נע בין 300 ל-400 בממוצע ברבעון.

אורי גבאי, מנכ''ל מרכז המחקר רייז ישראל / צילום: איל יצהר

גם במכון רייז עושים שימוש בנתונים שאספה חברת IVC, אך באמצעות עיבודים שונים מתגלים זרמי-קרקע שליליים שמכרסמים באפקטיביות על ההייטק הישראלי: עוד מגלה מכון המחקר כי מספר המשקיעים בהייטק הישראלי הולך ופוחת במידה דרמטית מאז תחילת שנת 2022, למרות שהיקף ההשקעות מסך כל המשקיעים הלך וגדל ברבעון האחרון.

כך, במחצית הראשונה של 2024 חלה ירידה של 10% במספר גופי ההשקעה הזרים הפעילים בישראל ביחס לחצי השנה שלפני כן - בהם קרנות הון סיכון, קרנות תאגידיות, משקיעים מוסדיים ותאגידים. לעומת התקופה המקבילה אשתקד, הירידה חדה יותר ועומדת על 18%. אחת מקרנות אלה היא סמסונג נקסט, קרן ההון סיכון של סמסונג שהשקיעה סכומים קטנים במספר רב של חברות צעירות. הקרן קיפלה את פעילותה אל מחוץ לישראל ללא הסבר ברבעון השני ועובדיה המקומיים פוטרו.

גם בקרב המשקיעים הישראלים חלה ירידה בשיעור של 15% לעומת החצי השנה הקודמת ו-22% בהשוואה לתקופה המקבילה. אמנם, משקיעי הייטק חדשים רבים נכנסו להשקעה בסטארט-אפים ישראלים בשנות בועת הקורונה 2020-2022, ורבים מהם התנדפו בשל עליית הריביות בארה"ב ותחילת המשבר העולמי בהשקעות בחברות טכנולוגיה, אך הנתונים המתגלים כעת נמוכים אף יותר מאלה של שנת 2019.

למעשה, מספר גופי ההשקעה הזרים במחצית הראשונה של השנה (499) נמוך מזה של התקופה המקבילה ב-2019 (537), וכך גם מספר גופי ההשקעה הישראלים: 275 גופי השקעה בחציון הראשון של 2024 אל מול 330 בחציון המקביל ב-2019. "כ-70% מבין גופי ההשקעה הזרים הפעילים בישראל ב-2024 הם אמריקאים, ושיעור דומה מבין כלל קרנות ההון סיכון הזרות. נתון זה מראה את החשיבות הרבה של שימור היחסים עם ארה"ב", נכתב במחקר.

גם קצב האקזיטים ירד

עוד שופכת רייז מים צוננים על הרושם שנוצר כאילו ריבוי האקזיטים מהתקופה האחרונה הוא חלק ממגמת השיפור בהייטק הישראלי. לאחר מכירות הענק של חברות כמו ווקמי, נו ניים סקיוריטי, אוואלור וחברות סייבר אחרות, מגלים ברייז כי קצב מכירת החברות איננו עולה על זה של השנה שעברה, והוא עומד על כ- 50 בחציון הראשון, בהשוואה ל-98 בכלל השנה שעברה. באשר להנפקות הישראליות בניו יורק, עולה כי מספרן ירד אל מתחת לממוצע בשנים הקודמות. למעשה בכל השנה אירעה רק הנפקה ישראלית אחת, זו של חברת עיבוד הזכוכית גאוזי.

עוד מדווחים ברייז כי מעמדה של ישראל בתוכניות המחקר והפיתוח האירופאיות נמצא בסכנה לאחר שבישיבת מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי בשבוע שעבר הוחלט לזמן את נציגי ישראל לפגישה של ועדת ההיגוי הרלוונטית בתחום. "חלק מהישיבה עסק באפשרות של הטלת סנקציות על ישראל, למרות שחלק ממדינות האיחוד מתנגדות לסנקציות כאלה", נכתב בדיווח. "הוועדה תדון במצב בעזה, ובשאלה אם ישראל עומדת בהתחייבות בנושאי זכויות אדם שבקיימת מסגרת ההסכם עליו חתמה ב2021". עד כה נהנו מוסדות אקדמיים בישראל כמו אוניברסיטת תל אביב, מכון וייצמן והטכניון ממענקים בסך 3.15 מיליארד יורו מאז כינון ההסכם עם האיחוד האירופי.

"הרבעון האחרון היה הגבוה ביותר מבחינת השקעות מזה יותר משנה, מה שיכול להעיד על התאוששות יחסית של ההייטק הישראלי אחרי תקופה ארוכה של משבר", אומר אורי גבאי, מנכ"ל רייז ישראל. "עם זאת, חשוב להדגיש כי עדיין קיימים סימנים מדאיגים, כמו הירידה במספר המשקיעים וסימני השאלה סביב קשרי החדשנות עם אירופה, כשנורת האזהרה העיקרית היא התלות הגוברת במספר קטן של חברות מצטיינות אשר ללא גיוסי ההון שלהן - ההייטק הישראלי מתייצב על רמת השקעות של כמיליארד דולר ברבעון. ככל שהמצב הביטחוני הופך לקבוע, גם ההייטק יתייצב על רמת פעילות נמוכה ביחס לעבר. אם ממשלת ישראל רוצה להחזיר באופן הדרגתי את ההייטק לרמת הפעילות של לפני המשבר, עליה להשקיע תקציבים גדולים יותר בסקטור זה, ובעיקר בסטארט-אפים בשלבים הראשונים שלהם".

עוד כתבות

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"