יישום התוכנית גורם לחשש אצל ראשי ערים כמו דימונה / צילום: Shutterstock
המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה אתמול (ג') לקדם את תיקון 5 לתמ"א 35, שיאפשר הגדלה ניכרת של קיבוצים ומושבים ברחבי המדינה. בקרב ראשי הרשויות המקומיות, התגובות מעורבות: בעוד ראשי עיריות בפריפריה ו"פורום ה-15" של הערים החזקות מביעים התנגדות לתוכנית, ראשי המגזר הכפרי והמועצות האזוריות דווקא מברכים עליו.
● התוכנית להפוך את הקיבוצים לעיירות מעוררת התנגדות אצל ראשי הערים
● שאלות ותשובות | כל מה שצריך לדעת על החוק החדש שמסעיר את ענף הנדל"ן
כפי שפרסמנו בגלובס לפני הדיון, במסגרת התוכנית יוכל יישוב כפרי קטן במרכז הארץ לגדול ל-650 יחידות דיור, לעומת 350 כיום; ויישוב כפרי קטן בפריפריה (עוטף עזה, בנגב או בגליל) יוכל לגדול לעד 1,400 יחידות דיור, לעומת 500 כיום.
ראשי הערים בפריפריה נזעקו נגד התיקון הזה. כך למשל ראש העיר דימונה, בני ביטון, הביע התנגדות לתוכנית וכתב כי "לא תהיה זו הגזמה לכתוב כי תיקון זה לתמ"א 35 יכול לתת מכת מוות לתנופת הפיתוח של הערים ככלל ועיירות הפיתוח בפרט", כתב בכתב התנגדותו.
לדבריו, סביב קריית שמונה יש 9 יישובים כפריים, שיוכלו לגדול אחרי התיקון ל-45 אלף נפש, בעוד שנכון לסוף שנת 2022 בקריית שמונה מתגוררים כ-22 אלף תושבים בלבד. בבית שאן קיים מצב דומה, שעה שבעיר מתגוררים כ-19 אלף תושבים, ואילו קיבוצי ומושבי הסביבה יוכלו לגדול ל-35 אלף תושבים.
"מינהל התכנון רוצה להפוך קיבוצים קטנים ליישובים בסדרי גודל של מועצות מקומיות, כמו מצפה רמון, ובכך למעשה אין סיכוי שהם ימשיכו לתפקד כקיבוצים ואף לא כיישובים כפריים", מסביר גורם שמעורה בתוכנית.
"לא ברורה השפעת התוכנית החדשה על הערים הסמוכות"
ראש העיר קריית שמונה, אביחי שטרן, התריע כי לא ברורה השפעת התוכנית החדשה על הערים הסמוכות, וביקש משר הפנים משה ארבל לדחות את הדיון, שכן לדבריו, "לדעתנו זמן זה אינו מתאים לדיון בנושא כה רגיש, ואנו מבקשים מהשר וממינהל התכנון לדחות את הדיון לזמן הולם יותר". בקשתו נדחתה.
ואילו בפורום ה-15 שבו מיוצגות הערים החזקות הזהירו במכתב שכתבו למועצה הארצית, גם מהחלשת ערים במרכז הארץ, הגם שלדבריהם, "הפגיעה בערים בפריפריה תהיה הרבה יותר קשה - כבר היום הן מתקשות למשוך אוכלוסייה. מתן אפשרות ליישובים הכפריים הסמוכים אליהן להציע עוד מלאי של יחידות דיור 'יוקרתיות', יפגע בהן ויחייב אותן לייצר בעצמן עוד יחידות צמודות קרקע כדי למשוך אוכלוסייה".
ואולם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בראשות הרב נתן אלנתן, החליטה אתמול על העברת התיקון להערות הוועדות המחוזיות.
במועצה מסבירים כי תמ"א 35, שאושרה בשנת 2005, העדיפה לרכז את מרבית הפיתוח במדינה ביישובים העירוניים, בעוד שהיישובים הכפריים נותרו בעיני רשויות התכנון כיישובים קטנים, הנטועים במרחב פתוח ומוגבלים בגידולם.
לדברי המועצה, התיקון יוצר תיעדוף ליישובים המצויים באזורים המרוחקים יותר, תוך חובת התייחסות וקבלת החלטות במוסדות התכנון ביחס ליישובים העירוניים הסמוכים, זאת על מנת לשמור על איזון ברמה אזורית ולאפשר את חיזוק הערים והמרחב הכפרי באופן הדדי, בהתחשב בתשתיות ובצרכים ציבוריים נוספים במרחב.
כמות יחידות הדיור והצפיפות המחויבת ביישוב, ייקבעו על פי הדגם אליו ישויך בהתאם לגודל אוכלוסייתו ביום הגשת התוכנית. התמ"א מגדירה שלושה דגמי יישובים: עד 2,100 נפש (700 יח"ד), עד 3,000 נפש (1,000 יח"ד) ועד 5,000 נפש (1400 יח"ד) וטווח הצפיפות נע בין 3-8 יח"ד/ד' באזורים המרוחקים ל-5-10 יח"ד/ד' באזורי הביקוש.
בנוסף, באזורי הביקוש ככלל, לא תתאפשר תוספת שטח, אלא רק עיבוי פנימי בתחום הבנוי, אלא במקרים חריגים שבהם היקף התוספת יוכל להגיע עד ל-25 דונם בלבד. התמ"א גם קובעת לראשונה חובה של תמהיל יחידות דיור, על מנת שייווצר ביישובים מלאי של יחידות דיור קטנות ובינוניות שיתנו מענה לאוכלוסיות מגוונות.
התוכנית תועבר להערות הוועדות המחוזיות
בתגובה לטענות ראשי הערים ציינו במועצה, כי התוכנית גובשה במשך למעלה משנתיים, במסגרת ועדת עורכים רחבה ועשרות ישיבות עבודה עם משרדי ממשלה וגופים ציבוריים, נציגי רשויות מקומיות ועוד. כאמור, התוכנית תועבר כעת להערות הוועדות המחוזיות והוועדות המקומיות כך שאלה יוכלו להעביר את הערותיהם השונות לתוכנית.
כאמור, בעוד ראשי הערים מתנגדים לתוכנית, ראשי המגזר הכפרי מברכים עליה. שי חג'ג', ראש המועצה האזורית מרחבים שבנגב המערבי ויו"ר מרכז השלטון האזורי, מסר כי "אני מברך על ההחלטה המשמעותית בעת הזו, היא הכרחית לשיקום ולתקומה. באמצעות השינוי הזה המרחב הכפרי מבקש לצמוח בקצב הגידול הדמוגרפי של האוכלוסייה בישראל ב 2.5% בשנה ולשמור על חלקו היחסי באוכלוסייה. כיום מוגבלים המושבים והקיבוצים לכ-400 יחידות דיור בממוצע. מדובר בתוספת של עשרות אלפי יח"ד בכל הארץ בעשורים הקרובים- לעומת מאות אלפי יח"ד במרחב העירוני מאושרות לבנייה והיד עוד נטויה. לצערנו רווחת בחלק מהציבור העמדה הקדומה כי כפרים משגשגים פוגעים בערים השכנות. הניסיון הוכיח כי חיזוק המרחב הכפרי מחזקת את הערים בהם מתרכזת מרבית האוכלוסייה של ישראל (92%)".
אושרת גני גונן, ראשת המועצה האזורית דרום השרון ויו"ר ועדת קרקעות במרכז השלטון האזורי, מסרה כי "בתיקון זה מחזקים את המרחב הכפרי כנדבך חשוב בחוסנה של מדינת ישראל. אני מברכת על קידום התמ"א שפותחת את התכנון במרחב הכפרי באופן מאוזן ואחראי אחרי 20 שנה של קיפאון תכנוני".
ואילו עו"ד עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים, הגדיר את התיקון כ"ארוע חשוב מאוד". "התוכנית הקיימת התקבלה לפני כ-20 שנה ומאז המרחב הכפרי לא יכול היה לצמוח ולפרוץ את מגבלת יחידות הדיור מצב שיצר הזדקנות היישובים וסגירת גני ילדים והחלשת המרחב הכפרי.
"באמצעות השינוי הזה המרחב הכפרי מבקש לצמוח בקצב הגידול הדמוגרפי של האוכלוסייה בישראל, 2.5% בשנה, ולשמור על חלקו באוכלוסייה. מדובר בתוספת של עשרות אלפי יח"ד בכל הארץ בעשור הקרוב לעומת מאות אלפי יח"ד במרחב העירוני. החשיבות העצומה לחיזוקו וצמיחתו של המרחב הכפרי עלתה לאין ערוך לאחר אירועי השבת השחורה ובכל מקרה אינה באה על חשבון הערים, אלא נהפוך הוא, הכפר והעיר צריכים לדור בכפיפה אחת בתוך מרחב האזורי כאשר כל אחד עם היתרון היחסי הלאומי שלו".