בית משפט השלום. בעיגול: שר המשפטים יריב לוין / צילומים: אלכס קולומויסקי - "ידיעות אחרונות", אביבה גנצר
משרד המשפטים מקדם שינוי משמעותי באופן ניהול תביעות קטנות בישראל, כך ששופטים יוכלו לראשונה להכריע בתביעות על בסיס מסמכים בלבד ולקיים דיונים בווידאו, מבלי לזמן את הצדדים לאולם. התיקון ייעשה בתקנות שפורסמו לציבור לקבלת הערות. כעת בוחנים במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים את ההערות, ובשלב הבא שר המשפטים יריב לוין יכריע על הנוסח הסופי, מאחר שמדובר בתקנות הדורשות אישור השר בלבד.
● אושר בטרומית: הצעת חוק להעברת בחירת נציב השופטים לכנסת
● בלעדי | שלב אחר שלב: כך פעלה השיטה של "מוכר חלומות הנדל"ן" החדש
מוסד התביעות הקטנות בישראל נועד להנגיש לאזרח הקטן את האפשרות לתבוע ללא ייצוג משפטי בסכסוכים אזרחים. ההליך נועד לאזן את פערי הכוחות בין החברות בעלות המשאבים ובין האזרח. במהלך שנת 2023 נפתחו 33,790 תיקי תביעות קטנות בכל בתי המשפט. בתביעות אלה חל איסור ייצוג על-ידי עורך דין, וניתן להגיש תביעה עד לסכום של 37,700 שקל. האגרה עבור הגשת התביעות היא 1% מגובה התביעה ומינימום 50 שקל.
קיום דיון בווידאו
לפי הנוסח המוצע, בית המשפט יהיה "רשאי להכריע, במקרים המתאימים, על יסוד החומר שהוגש בכתב, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינם של הצדדים". אם בית המשפט החליט שהתביעה תוכרע על יסוד הכתב, הוא יהיה רשאי לתת לצדדים להשלים בכתב את הטיעון. ההשלמה לא תעלה על שני עמודים.
שינוי נוסף הוא שהשופט רשאי לקיים את הדיונים בווידאו מרחוק "במקרים המתאימים, בשיחת ועידה או בכל אמצעי טכנולוגי אחר, אם ראה שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינם של הצדדים".
שינוי נוסף הוא בביטול הדרישה למלא טפסים כתנאי להגשת כתבי טענות. במקום זאת מוצע לציין את הפרטים שיש לציין בתביעה, ושבעל הדין יציין אם ניתן לקיים את הדיון באמצעים טכנולוגיים.
שינויים אלה נועדו, לפי משרד המשפטים, לנסות לטפל בעומס העצום הקיים על שופטי ישראל ולייעל את העבודה. אם השופטים יפעילו את הסמכות במקרים המתאימים, התיקון יכול להביא לשינוי אמיתי וטוב לאנשים רבים שיוכלו לקבל הכרעות מהר יותר.
מעמד הדיון יכול להיות מלחיץ לאנשים שאינם מורגלים בהופעה בפני שופט, והם עשויים להעדיף זאת. גם המנגנון שנקבע, שלפיו בית המשפט יכול לתת לצדדים להשלים את הטיעון אם החליט לפסוק על-פי המסמכים, נועד להביא לתוצאה צודקת כשכל הפרטים מול השופט.
גם לניהול הדיון בווידאו יש יתרונות רבים. המעבר לעבודה מרחוק צבר תאוצה בתקופת מגפת הקורונה, ומערכת המשפט למדה להתנהל מרחוק במקרים המתאימים. דיון בווידאו יכול להתאים לאנשים רבים ולחסוך מהם כסף וזמן רב, בפרט בפקקים הקיימים במרבית שעות היממה.
לצד זאת, לתיקונים הדרמטיים עשויות להיות השלכות על מי שאינו מעוניין. ארגון "לובי 99", שהיה בין הגורמים שהעבירו הערות למשרד המשפטים, טוען כי ההכרעה על בסיס מסמכים צפויה להחריף את חוסר השוויון. זאת נוכח העובדה ש-50% מההליכים מתנהלים נגד תאגידים, והתובעים אינם מיוצגים על-ידי עורכי דין, בעוד שהתאגידים מיוצגים על-ידי אנשים מקצועיים שצברו ידע וניסיון בהופעות בבתי משפט.
לדברי עורכות הדין נועה זלצמן ונטע דגן מ"לובי 99", "הפער מעמיק כשמדובר בתובע השייך לאוכלוסייה מוחלשת. פעמים רבות על הפער האמור מגשרים השופטים, למשל באמצעות הפניית שאלות לצדדים". ההכרעה על בסיס מסמכים בלבד תוביל לעמדת הארגון ל"פגיעה קשה בזכות הבסיסית לגישה לערכאות, אשר כוללת בחובה את הזכות להופיע בעצמו בפני בית המשפט".
"נוכחות הצדדים חיונית"
גם האגודה לזכויות האזרח, יחד עם הקליניקה לזכויות אדם בהליך האזרחי באוניברסיטת חיפה, הביעו חשש דומה. לעמדתם, מדובר ב"מהפכה של ממש בסדרי הדין", שתאפשר פגיעה לא מידתית בזכות הגישה של הציבור לערכאות, שהיא זכות חוקתית. "נוכחות הצדדים בבית המשפט חיונית להליך משפטי תקין, מאחר שהיא מאפשרת לשופט להתרשם מבעלי הדין באופן בלתי אמצעי".
ביקורת נוספת היא שהתיקון מצמצם את אורך כתבי הטענות לחמישה עמודים - שינוי שיקשה על תובעים לא מקצועיים לנסח את טענותיהם. עוד נטען כי לא ניתן לעשות שינוי כזה שלא בחקיקה ראשית, וכי ההצדקה בבסיס התיקון לצמצום העומס לא יכולה לעמוד, שכן מדובר בכ-4% בלבד מכלל התיקים בבית משפט השלום.