גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יש צמא לחברות מטרה עם יסודות כלכליים טובים ויציבים עם פוטנציאל צמיחה, שזה כמעט בהגדרה חברות משפחתיות"

ד"ר שאול חיון, שותף במשרד מיתר עו״ד דיבר היום בכנס החברות המשפחתיות של גלובס ● "העצה שלי: חשיבה תאגידית חדשה, רעננה ופתוחה יחד עם שיח משפחתי אמיץ עם יועצים חכמים ורגישים, יכול להוביל לסט אפשרויות הרבה יותר רחב ממה שהכרנו עד היום בקשר למעבר בין דורי"

ד''ר שאול חיון, שותף, מיתר עורכי דין / צילום: תמר מצפי
ד''ר שאול חיון, שותף, מיתר עורכי דין / צילום: תמר מצפי

בפתח דבריו בכנס החברות המשפחתיות של גלובס, העלה היום ד"ר שאול חיון, שותף במשרד מיתר עו"ד, את השאלה "האם יש הצדקה לכנס שכזה מלכתחילה? כלומר, האם צריך להתייחס לעסקים משפחתיים כקטגוריה מובחנת בעולם התאגידי?".

מנכ"לית יוליוס בר בישראל: אלה האתגרים שעומדים בפני חברות משפחות
אלונה בר און: "עסקים משפחתיים זוכים לשיעור גבוה של אמון"

התשובה שנתן היא כן, כמובן. "כשמסתכלים על הדברים הכי בסיסיים בפירמות יש פער מאוד גדול לכאורה בין התפיסה הקלאסית של תאגיד משפחתי לתאגיד לא משפחתי", אמר. "בעולם התאגידי הקלאסי אנחנו מטפלים בצדדים זרים שמנסים להתחבר, למכור, לקנות, זאת על מנת ליצור ערך כלכלי. אנחנו מנסים לנהל עסקים משותפים עם מחזיקי מניות שונים ועם הנחה מאוד בסיסית שיש פער בין הבעלות לבין הניהול. אלו העקרונות הכי קלאסיים בניהול ובעולם המשפט. בעסק המשפחתי כמעט כל אחת מההנחות האלה לא עומדת. מלבד האתוס המשפחתי המקובל" הוא אומר, "הערך הכלכלי הוא לא הערך היחיד שמשפיע, הוא לא הפקטור היחיד שמשפיע על ההתנהלות של הפירמה. יש גם זיקה מאוד עמוקה בין הבעלות לניהול ומבחינת טווחי הזמן אנחנו רואים שבפירמות משפחתיות לא חושבים במונחי זמן של קצר או ארוך, החשיבה היא לאינסוף, לדורות קדימה".

המתח העיקרי בארגונים משפחתיים זה המעבר הבין דורי

"אם מסתכלים על המתחים בעסקים משפחתיים, עולים מספר מתחים מרכזיים, נגיד המתח בין העסק עצמו למשפחה, בין בעלות לשליטה, מתח בין שליטה לניהול ומתח בין נזילות וצרכים לבין המשכיות". הוא מסביר כי לעיתים רצון ההמשכיות עומד "לעומת האתוס המשפחתי של המשכיות ואיזשהו פוקוס או מסורת שנמשיך הלאה והאלה לדורות קדימה".

"המתח בה' הידיעה, זה המעבר הבין דורי. בסופו של דבר בין אם אנחנו מתכננים את זה, ובין אם אנחנו שמים את זה בצד ומתעלמים, המתח הזה קיים ברקע של כל חברה משפחתית. העובדה שצריך לחשוב על מה קורה בדור הבא ואיך מתמודדים עם העבודה שהעץ המשפחתי הולך ומסתעף". הוא מוסיף "כמו גם המחשבה איך שומרים על האתוס והמסורת של החברה, לצד עם חידוש וחדשנות והזרמת דם חדש וזה אתגר".

ד"ר חיון מסביר כי "בארגז הכלים הקלאסיים אנחנו מכירים איזושהי בחירה דיכוטומית של העברה לדור הבא, אם כי העברה זו יכולה להתבצע במספר אופנים. זאת יכולה להיות העברה של כל העסק באופן אחיד, זאת יכולה להיות העברה של כל מיני מנגנוני הכרעה ושליטה לדור הבא, או נגיד כל מיני מניות מיוחדות. לפעמים אנחנו רואים העברה בדרך של פיצול בין בני המשפחה, נגיד מחלקים את העסק לחברי משפחה שונים". הוא מסביר כי "החלופה האחרת היא כמובן המכירה של החברה, מכירה מלאה או נגיד עסקות מול חברות פרטיות במסגרתן המשפחה מוכרת את הרוב אבל נשארת עם איזשהו מיעוט".

בין הנפקה להכנסת שותפים חדשים

"עם זאת הקטגוריה הכי חשובה שרואים יותר ויותר זאת הנפקה לציבור". ד"ר חיון מסביר כי "יש סט מאוד ברור של כללי ממשל תאגידי לחברות ציבורית כדי לפתור חלק מהמתחים האלה. אם רוצים להפוך לחברה ציבורית יש תבנית מאוד ברורה להתנהלות וזה היתרון וגם החסרון משום שזה פותר חלק מהמתחים בחלק מהמקרים אבל בצורה מוגבלת". לדבריו, "אנחנו רואים לאורך השנים האחרונות חידוש באפשרויות של איך לטפל במעבר בין דורי והכוונה היא בהכנסת גורמים חיצוניים, בעצם שותפים מסוגים שונים, שותפים פיננסים או אסטרטגיים בין במקום הנפקה ובין כצעד מקדים מתוך ראייה שבטווח הבינוני יהיה צעד של רישום למסחר".

לדבריו, "מהלך זה מאפשר בעיקר ליצור את החליפה המתאימה לעסק הרלוונטי, ובמקום להיות כבול לכללי ממשל תאגידי של חברה ציבורית אנחנו יכולים לכתוב כללי התהנגות שהם במעין חייטות אישית מותאמת לסיטואציה".

"ככה אפשר להזרים "דם חדש" באופן מהותי, מה שיכול להניע תהליכים הרבה יותר משמעותיים".

"גמישות עצומה מבחינת הנתח שהן יכולות להיכנס בו"

ד"ר חיון מדבר על סוגי משקיעים שיכולים להיכנס לחברות המשפחתיות. "אני חושב שהקטגוריה הראשונה היא איפה שהכסף נמצא, עולם הביטוח והגמל והחיסכון ארוך הטווח. אנחנו רואים את הנכונות של החברות האלה להיכנס לעוד ועוד חברות פרטיות. יש להן גמישות עצומה מבחינת הנתח שהן יכולות להיכנס בו, תמיד כמיעוט, אף פעם לא כבעל שליטה מהבחינה הרגולטוריות".

הוא מסביר כי "התפיסה היא כמובן לטווח הארוך, המעורבות שלהם בניהול היא יחסית מוגבלת. בעצם המשפחה נשארת כגוף שמוביל באופן מובהק ובלעדי את הפירמה עם מעורבות בהיבטים מסויימים, כשהמשקיעים החדשים בעלי נוכחות בבורד עם תרומה כשהפוקוס האו באמת תשואה ארוכת טווח, תשואה פיננסית".

"עוד קטוגריה היא חברות השקעה בנקאיות, ארבעת הבנקים הגדולים, כאן הפוזיציה היא קצת אחרת, עד 20% השקעה עם טווח השקעה קצר יותר עם זכויות וטו מוגבלות עוד יותר ועם ראייה יותר מבוהקת לחפש את האפסייד". בצד השני של הספקטרום, מסביר ד"ר חיון, "יש קרנות השקעות פרטיות. אנחנו רואים כניסה של עוד ועוד חברות השקעה פרטיות לעסקאות בשיתוף עם חברות משפחתיות, קרנות שחולקות את השליטה יחד עם המשפחה, הטווח הוא הרבה יותר קצר, מעורבות מאוד משמעותית לצד המשפחה, לפעמים נציג המשפחה יהיה המנכ"ל ונציג הקרן יהיה יושב ראש. המטרה היא ליצור ערך לקראת מכירה. אנחנו רואים התגברות בתיאבון של הגופים הללו עם גמישות יותר רחבה".

הוא אומר כי "משקיעים אסטרטגים למשל אנחנו עדיין לא רואים במסות, כי זה יותר מורכב להכניס משקיע אסטרטגי לחברה משפחתית". לדבריו, "אני חושב שלא משנה באיזה משקיע מדובר בסופו של דבר יש צמא לעסקאות טובות. יש צמא לחברות מטרה עם יסודות כלכלים טובים ויציבם עם פוטנציאל צמיחה שזה כמעט בהגדרה חברות משפחתיות".

שאלת המעבר הבין דורי מהווה חשש מרכזי עבור המשקיעים

"מצד שני יש את החשש של המשקיעים, אנחנו רואים את החשש מהמתיחויות הייחודיות הקיימות בחברות משפחתיות ואי הבהירות כלפי העתיד בדיוק בשאלות של המעבר הבין הדורי אז אני חושב שיש פה חשיבות עצומה להציף את הנושאים האלה" אומר ד"ר חיון. "כשאנחנו מתכננים עסקה מול משקיע אנחנו רוצים לדבר על עקרונות של ממשל תאגידי, איך המשפחה מתנהלת בתור דבוקה אחת, וגם סוגיות של דיבידנדים, זאת כאשר כל אחד מסוגי המשקיעים האלה- מחייב את החברה המשפחתית לפתוח דברים שבדרך כלל נלקחים כמובנים מאליהם, כמו למשל מהי הנזילות או שאלות של אקזיט".

הוא אומר כי צריך "לחשוב מחדש על היום של אחרי, האם אנחנו מאשפרים נזילות ויציאה וכמובן שאלות של ניהול. רוצים לדעת מה קורה בעיקר בדור הבא ומי ממלא את הפונצקיות המשפחתיות וזה מחייב את המשפחה לחשוב על נושאים רגישים, כמו גם חשיבות האינטרקאציה מול משקיעים חיצוניים. מדובר בעצם על חידוד ועיגון מחדש של תפיסות היסוד הכי בסיסיות של המשפחה על מנת ליצור הזדמנויות חדשות". הוא מוסיף כי "העצה שלי: חשיבה תאגידית חדשה רעננה פתוחה יחד עם שיח משפחתי אמיץ עם יועצים חכמים ורגישים בעולמות האלה, יכול להוביל לסט אפשרויות הרבה יותר רחב ממה שהכרנו עד היום בקשר למעבר בין דורי. מה גם שמעבר זה הוא הרבה מעבר למעבר בתוך המשפחה, זה מעבר שמשלב גורמים חיצוניים ומאפשר לפירמה להמציא את עצמה מחדש, להזרים דם חדש וגם לשמור על המסורת".

גילוי מלא: הכנס בחסות - KPMG, LGA, GAC מיתר עו״ד, יוליוס בר וגינסבורג ושות'

עוד כתבות

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

בינואר 2026 העביר בית ההשקעות מיטב מהמתחרים כמעט 2.4 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים מבחינת החברה בגיוסים לחודש אחד ● מיטב מנהל כיום 136 מיליארד שקל, אחריו נמצא אלטשולר שחם עם כמעט 125 מיליארד שקל, אחר כך מור עם 108 מיליארד שקל והפניקס עם 102 ● ומי נמצא בתחתית הטבלה?

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"