גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם כספי המסים חוזרים אלינו? המחקר שחושף פערים עצומים בין המגזרים

מחקר אקדמי מקיף מציג תמונה מלאה של תשלומי המס וחלוקת משאבי המדינה בין המגזרים - כולל מסים עקיפים ושירותי ממשלה שאינם קצבאות ● משק הבית היהודי הלא–חרדי משלם 6,115 שקל יותר במסים בכל חודש מאשר התמורה שהוא מקבל מהממשלה ● ויש גם כמה מיתוסים שנשברו

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

מאמר אקדמי חדש שיפורסם ב"רבעון לכלכלה" מספק הצצה לשאלה שמטרידה כל ישראלי: האם כספי המסים שלנו חוזרים אלינו? אם אתם יהודים לא-חרדים, התשובה היא כנראה לא. הנתונים גם שוברים מיתוסים נפוצים על מי נהנה מהוצאות הממשלה, ומראים כמה מערכת המס בארץ פרוגרסיבית ומוטה לטובת הולדת ילדים.

בדיקת גלובס | למה פחות ופחות ישראלים מוכנים לענות על סקרי הלמ"ס, ואיך זה ישפיע על הכלכלה
האם המסים יעלו ואיך ייראה התקציב? מנכ"ל משרד האוצר פותח הכול

הנתונים מגלים פער עצום בין המגזרים, ומראים שמשק הבית החרדי הממוצע מקבל מהמדינה 4,107 שקל יותר בכל חודש מאשר הוא משלם מסים. משק הבית הערבי הממוצע מקבל 1,037 שקל, ומשק הבית היהודי הלא חרדי משלם 6,115 שקל יותר במסים בכל חודש מאשר הוא מקבל בשירותי ממשלה.

מוביל המחקר הוא אריאל קרלינסקי, דוקטורנט מהאוניברסיטה העברית. שותף נוסף הוא ד"ר מיכאל שראל. שראל היה בעבר ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל, הכלכלן הראשי באוצר, ולאחר שהתפטר במחאה על מדיניות לפיד כשר אוצר - מונה לראש פורום קהלת לכלכלה. נדגיש שמחקר זה לא מוצג כנייר עמדה של קהלת, אלא מדובר במאמר אקדמי שפורסם בכתב העת הכלכלי הנחשב בישראל. פרט לשראל וקרלינסקי, השתתפו גם תום שדה וערן יוגב. לפי שראל, "כשמפרסמים נתוני עוני ואי-שוויון, ההסתכלות חלקית מאוד. גם ביטוח לאומי וגם הלמ"ס מודדים רק מסים ישירים ברמת הפרט, ובהעברות הממשלה יש בעיקר קצבאות".

אלא שבפועל, השירותים שהממשלה נותנת נרחבים בהרבה מהקצבאות הישירות, וכך גם המיסוי העקיף. אז כדי למצוא את ההשפעה האמיתית של הממשלה על משקי הבית בישראל, צריך "לזקוף" גם שירותי חינוך ובריאות שהממשלה מספקת, והוצאות ממשלה כמו סבסוד תחבורה ציבורית ותרבות. בצד המיסוי יש גם מע"מ, מס חברות, מכסים, ומסים עקיפים נוספים כמו דלק וסיגריות. זה דורש להבין איך מתפלגים המסים והשירותים בין משקי הבית, כולל שאלות אמפיריות קשות כמו "על מי נופל מס החברות". אך בעזרת ניתוחי רגישות, החוקרים הצליחו להשיג תמונה מקיפה של השפעת הממשלה על משקי הבית.

המחקר דרש גם מענה על שאלות בגבול שבין כלכלה ופילוסופיה, כמו איך מתפלגות בין משקי הבית הוצאות על מוצרים ציבוריים מובהקים, כמו ביטחון ותשתיות. אך כפי ששראל מסביר: "בדקנו את זה לפי כמה גישות, ובסך הכל אף אחת מהן לא משנה את התמונה הגדולה". כך שלמעשה, יש לנו הצצה ייחודית בהיקפה להשפעת הממשלה עלינו, לרבות לחלוקה על בסיס מגזר ומעמד חברתי-כלכלי.

ההשפעה הגדולה ביותר: מספר הילדים

אחד הממצאים המובהקים ביותר של המחקר הוא הפער בין המגזרים. כאמור, חרדים נוטים לקבל הרבה יותר מהמדינה, ולשלם פחות מסים. ערבים נמצאים במקום מתון בהרבה, ואצל יהודים לא-חרדים המצב הפוך לחלוטין. אך גם כשפורסים את המגזרים השונים לעשירוני הכנסה פנימיים בתוך כל מגזר, התוצאה נשארת מובהקת: 80% מהחרדים מקבלי יותר שירותי ממשלה מאשר משלמים מסים, 60% מהערבים, ו-30% בלבד מהיהודים הלא-חרדים. כלומר, הרוב הגדול של משקי הבית היהודים הלא-חרדים, שכולל חילונים, מסורתיים ודתיים כאחד, משלם הרבה יותר במסים מאשר הוא מקבל בשירותי הממשלה. "היהודים הלא-חרדים לא רק שמממנים את המוצרים הציבוריים וההשקעה בתשתיות, אלא גם את המגזרים האחרים" אומר שראל.

למה זה קורה? משתי סיבות עיקריות. האחת היא ההטיה של מערכת המיסוי וההוצאות בישראל לטובת משפחות מרובות ילדים. על פי נתוני המחקר, משפחות עם שני הורים וילד אחד מקבלות בממוצע 5,761 שקל בחודש בשירותי ממשלה. עם שלושה ילדים זה עולה ל-11,376 שקל, ובשישה ילדים ומעלה שווי ההטבות מזנק ל-22,131 שקל בחודש. כמובן, מדובר גם בהטבות שלא רואים ישירות בכיס, כמו חינוך ובריאות.

"רואים בבירור את השפעת מספר הילדים על הוצאות הממשלה שמקבל משק בית", אומר שראל, "וזה נכון גם בצד הכנסות הממשלה: יש עוד נקודות זיכוי במס הכנסה והטבות בארנונה שניתנות למשפחות עם הכנסה נמוכה והרבה ילדים". אלו מאפיינים בצורה מובהקת משקי בית חרדים, וכך יוצא שהם מקבלים יותר, ומשלמים פחות.

סיבה שנייה היא הפרוגרסיביות של מערכת המס. ידוע שמס הכנסה בישראל נחשב פרוגרסיבי, והשכבות החזקות משלמות את רוב המסים הישירים. משק בית בעשירון השלישי מלמטה משלם בממוצע 292 שקל בלבד בחודש במס הכנסה ורווח הון, משק בית בעשירון השביעי משלם 2,243 שקל, והעליון: 15,403.

החידוש של המחקר הוא בהסתכלות על כל מערכת המס, כולל המסים העקיפים שנוטים להיות פחות פרוגרסיביים. אך אפילו איתם, ניכר שהעניים כמעט ולא משלמים מסים בארץ: בעוד שמשק בית בעשירון התחתון משלם על כל המסים יחד 3,769 שקל בחודש, בעשירון החמישי זה מגיע ל-9,154 שקל בחודש, ובעשירון העליון: 36,465 שקל.

ניתן כמובן לטעון שמדובר במאפיין רצוי של מערכת המס ולא בתקלה. אך בעיני שראל, בכל הנוגע לחברה החרדית, ייתכן שההיגיון הרגיל של חלוקת העושר מחדש לא לגמרי עובד: "ההחלטה על אורח החיים שמוביל לעוני היא החלטה של החברה החרדית עצמה", מסביר שראל. "זה לא מקרה וזו לא היסטוריה או אפליה. לכן, פחות ברור אם הרציונל שמצדיק חלוקה מחדש של ההכנסות עובד גם כאן. לכאורה, הרעיון הוא שמי שמרוויח יותר משלם על מי שיש לו פחות, במעין 'ביטוח הדדי' על חוסר מזל או נתונים התחלתיים פחות טובים. אבל במקרה החרדי, ההכנסה הנמוכה היא לא 'אקסוגנית' אלא תלויה בהחלטה מודעת לקיים אורח חיים מסוים".

גם מספר הילדים לא בדיוק מקרי, אלא החלטה פעילה של משקי הבית. בעיני שראל "יש משהו מאוד עמוק באמירה 'ילדים זה שמחה'. הרי תחת הכנסה מסוימת אפשר לחיות ברמת חיים כלשהי, ואז משפחה בוחרת להביא ילד נוסף. האם מצבה אחרי זה טוב יותר או רע יותר? אם ילדים זה שמחה, אז למרות שמצבה הכלכלי לכאורה מידרדר, בעצם מצבה הסובייקטיבי טוב יותר".

לאילו מגזרים מגיעות הוצאות הממשלה

המחקר מאפשר גם לראות לאילו מגזרים מגיעות הוצאות הממשלה. למשל, הסבסוד הממשלתי על תרבות, ספורט ופנאי מגיע בראש ובראשונה למשקי בית יהודיים לא-חרדיים (344 שקל בחודש בממוצע), אך בניגוד למיתוס הנפוץ - גם משקי הבית החרדים נהנים מהסבסוד, ברמה של 310 שקל בחודש בממוצע. מנגד, בחברה הערבית נהנים בממוצע מ-232 שקל בלבד למשק בית עבור פעילויות כאלה. בחלוקה לעשירוני הכנסה, מתגלה תופעה מעניינת נוספת: משקי הבית העשירים יותר מסובסדים ממשקי הבית העניים, כך שתקציב התרבות הוא למעשה תקציב רגרסיבי המועיל יותר לעשירים.

לעומת זאת, סבסוד התחבורה הציבורית מגיע בצורה מובהקת לחברה החרדית (502 שקל בחודש בממוצע), והרבה פחות ליהודים לא-חרדים (217) ועוד פחות לערבים (203). זאת הן משום שהישובים החרדיים מופלים לטובה במחירי הכרטיסים מכיוון שהם בממוצע עניים יותר, והן משום שחרדים משתמשים הרבה יותר בתחבורה ציבורית מכל מגזר אחר. אפקט זה הוגבר לאחרונה לאחר רפורמת המחירים של שרת התחבורה מירי רגב, שהגבירה את הסבסוד הממשלתי למחירי הכרטיסים.

עם זאת, מציין שראל, "חשוב לזכור שהמחקר לא עוסק בשאלות נורמטיביות לגבי מה ראוי לעשות, ואין לו שיפוטיות כלפי המדיניות הרצויה. במקום זאת, אנחנו רוצים לתאר את המצב הקיים בצורה המדויקת ביותר האפשרית. כל אחד יכול לקחת את הנתונים האמפיריים ולהסיק מהם מסקנות בהתאם לעמדות ולערכים שלו. אבל בניגוד למצב היום, שמוכרחים להישען גם על תחושות בטן והערכות, מעתה יהיה אפשר להישען על נתונים אמיתיים".

שראל נותן דוגמה למדיניות ממשלתית שהמחקר הצליח "לתפוס": "נניח שהממשלה מעלה את שיעור המע"מ באחוז, ונותנת את כל הכסף לשירותי חינוך לתלמידים מהשכבות החלשות. ברור שזו מדיניות פרוגרסיבית, כי מי שעשיר ישלם יותר, ומי שעני יקבל יותר. אבל בנתונים הרשמיים של ישראל, ההשפעה על אי השוויון תהיה אפס! כי לא מודדים מסים עקיפים ושירותי ממשלה שאינם קצבאות. בשיטה שלנו, אפשר לתאר תמונה הרבה יותר נכונה של המדיניות הממשלתית והשפעותיה, הן בתחום החלוקה מחדש והן בין המגזרים השונים".

בצורה כזאת, מקווים החוקרים, השיח הכלכלי בישראל יהפוך ליותר מבוסס עובדות, ויאפשר למקבלי ההחלטות לנתב את הכנסות והוצאות הממשלה בצורה חכמה יותר, ועל פי הנתונים בפועל.

עוד כתבות

תיקון והתנצלות

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

אלוף תומר בר / צילום: דובר צה''ל

בין עזה לאיראן: קווים לדמות של מפקד חיל האוויר תומר בר

דורות של מפקדי חיל אוויר חלמו להיות בנעליים של האלוף תומר בר, האיש שפיקד על חיסול נסראללה ובכירי חמאס והוביל את התקיפה ההיסטורית באיראן ● אולם, כשמקורביו משוחחים איתו על כך, הוא משיב: "אני מוכן לוותר על הכול ולחזור ל־6 באוקטובר" ● ממכתב הסרבנים, דרך הטבח בעוטף ועד להישגים של חיל האוויר תחתיו: מיהו תומר בר?

שמואל דונרשטיין / צילום: אייל טואג

אחרי תשע שנים, פועלים אקוויטי נפרד מהחזקותיו ברב בריח: מיהם המוסדיים שרכשו?

בית ההשקעות מור ולצידו סדרה של קרנות גידור רכשו מניות רב בריח בסכום של 55 מיליון שקלים ● המכירה התבצעה בדיסקאונט של כ-10% ממחיר השוק, אך עדיין גבוה ב-57% ביחס לשער מניית רב בריח מלפני כשנה

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

לידיעת המתווכים / איור: Shutterstock

לידיעת המתווכים: חובת הדיווח החדשה שבדרך

הצעת חוק חדשה שהפיץ משרד המשפטים תחייב מתווכי מקרקעין לזהות את הלקוחות, לדווח ולנהל רישומים בכל העברת כספים ● לחוק יהיו כמה השלכות משמעותיות, בהן הפחתת היכולת לבצע עסקאות פיקטיביות או להסוות את זהות הנהנים האמיתיים בעסקאות נדל"ן

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסת ת"א בהובלת מניות השבבים; השקל בשיא חדש

מדד ת"א 35 עולה ב-0.7% ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

נתב''ג / צילום: Shutterstock

חברות הלואו קוסט יחזרו? טרמינל 1 ייפתח באוגוסט

טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש בתחילת החודש הבא - מה שמעלה את הסיכוי שחברות הלואו קוסט יקדימו את חזרתן לארץ ● חזרתן של החברות עשויה לתרום משמעותית להגדלת היצע המושבים ולהורדת מחירי הטיסות, שהתייקרו מאוד מאז תחילת המלחמה

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

ירידות באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס נחלש ב-0.7%, פוטסי יורד ב-0.4% והקאק נסוג ב-1.1% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock

זו חברת התעופה שלא תשוב לפעול בישראל בחודשי הקיץ

אייר אינדיה, חברת התעופה היחידה שמפעילה טיסות ישירות להודו, האריכה את השהיית הטיסות לישראל ● החברה מוותרת על הקיץ בישראל - אלה היעדים דרכם תוכלו לטוס להודו

הבכיר הבינלאומי שאיראן הגדירה כ"סוכן מוסד"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן טוענים כי ראש ארגון סבא"א הוא סוכן מוסד, באיראן גם מאשימים זוג צרפתי בריגול בשביל המוסד, וכך פגעה המלחמה באיחוד האמירויות • כותרות העיתונים בעולם

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד בן או בת זוג שבגדו?

בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון הכולל ענישה כלכלית על בגידה ● בדרך-כלל הסכם זה מתווסף על רקע ניסיון עגום קודם שבו נחשף חוסר הנאמנות הזוגי של מי מהם ● כמסקנה מפסקי דין בנושא מהעבר, חשוב להגדיר מה ייחשב בעיני בני הזוג "כבגידה" המצדיקה את הפעלת הסנקציה הכלכלית

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק