גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם כספי המסים חוזרים אלינו? המחקר שחושף פערים עצומים בין המגזרים

מחקר אקדמי מקיף מציג תמונה מלאה של תשלומי המס וחלוקת משאבי המדינה בין המגזרים - כולל מסים עקיפים ושירותי ממשלה שאינם קצבאות ● משק הבית היהודי הלא–חרדי משלם 6,115 שקל יותר במסים בכל חודש מאשר התמורה שהוא מקבל מהממשלה ● ויש גם כמה מיתוסים שנשברו

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

מאמר אקדמי חדש שיפורסם ב"רבעון לכלכלה" מספק הצצה לשאלה שמטרידה כל ישראלי: האם כספי המסים שלנו חוזרים אלינו? אם אתם יהודים לא-חרדים, התשובה היא כנראה לא. הנתונים גם שוברים מיתוסים נפוצים על מי נהנה מהוצאות הממשלה, ומראים כמה מערכת המס בארץ פרוגרסיבית ומוטה לטובת הולדת ילדים.

בדיקת גלובס | למה פחות ופחות ישראלים מוכנים לענות על סקרי הלמ"ס, ואיך זה ישפיע על הכלכלה
האם המסים יעלו ואיך ייראה התקציב? מנכ"ל משרד האוצר פותח הכול

הנתונים מגלים פער עצום בין המגזרים, ומראים שמשק הבית החרדי הממוצע מקבל מהמדינה 4,107 שקל יותר בכל חודש מאשר הוא משלם מסים. משק הבית הערבי הממוצע מקבל 1,037 שקל, ומשק הבית היהודי הלא חרדי משלם 6,115 שקל יותר במסים בכל חודש מאשר הוא מקבל בשירותי ממשלה.

מוביל המחקר הוא אריאל קרלינסקי, דוקטורנט מהאוניברסיטה העברית. שותף נוסף הוא ד"ר מיכאל שראל. שראל היה בעבר ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל, הכלכלן הראשי באוצר, ולאחר שהתפטר במחאה על מדיניות לפיד כשר אוצר - מונה לראש פורום קהלת לכלכלה. נדגיש שמחקר זה לא מוצג כנייר עמדה של קהלת, אלא מדובר במאמר אקדמי שפורסם בכתב העת הכלכלי הנחשב בישראל. פרט לשראל וקרלינסקי, השתתפו גם תום שדה וערן יוגב. לפי שראל, "כשמפרסמים נתוני עוני ואי-שוויון, ההסתכלות חלקית מאוד. גם ביטוח לאומי וגם הלמ"ס מודדים רק מסים ישירים ברמת הפרט, ובהעברות הממשלה יש בעיקר קצבאות".

אלא שבפועל, השירותים שהממשלה נותנת נרחבים בהרבה מהקצבאות הישירות, וכך גם המיסוי העקיף. אז כדי למצוא את ההשפעה האמיתית של הממשלה על משקי הבית בישראל, צריך "לזקוף" גם שירותי חינוך ובריאות שהממשלה מספקת, והוצאות ממשלה כמו סבסוד תחבורה ציבורית ותרבות. בצד המיסוי יש גם מע"מ, מס חברות, מכסים, ומסים עקיפים נוספים כמו דלק וסיגריות. זה דורש להבין איך מתפלגים המסים והשירותים בין משקי הבית, כולל שאלות אמפיריות קשות כמו "על מי נופל מס החברות". אך בעזרת ניתוחי רגישות, החוקרים הצליחו להשיג תמונה מקיפה של השפעת הממשלה על משקי הבית.

המחקר דרש גם מענה על שאלות בגבול שבין כלכלה ופילוסופיה, כמו איך מתפלגות בין משקי הבית הוצאות על מוצרים ציבוריים מובהקים, כמו ביטחון ותשתיות. אך כפי ששראל מסביר: "בדקנו את זה לפי כמה גישות, ובסך הכל אף אחת מהן לא משנה את התמונה הגדולה". כך שלמעשה, יש לנו הצצה ייחודית בהיקפה להשפעת הממשלה עלינו, לרבות לחלוקה על בסיס מגזר ומעמד חברתי-כלכלי.

ההשפעה הגדולה ביותר: מספר הילדים

אחד הממצאים המובהקים ביותר של המחקר הוא הפער בין המגזרים. כאמור, חרדים נוטים לקבל הרבה יותר מהמדינה, ולשלם פחות מסים. ערבים נמצאים במקום מתון בהרבה, ואצל יהודים לא-חרדים המצב הפוך לחלוטין. אך גם כשפורסים את המגזרים השונים לעשירוני הכנסה פנימיים בתוך כל מגזר, התוצאה נשארת מובהקת: 80% מהחרדים מקבלי יותר שירותי ממשלה מאשר משלמים מסים, 60% מהערבים, ו-30% בלבד מהיהודים הלא-חרדים. כלומר, הרוב הגדול של משקי הבית היהודים הלא-חרדים, שכולל חילונים, מסורתיים ודתיים כאחד, משלם הרבה יותר במסים מאשר הוא מקבל בשירותי הממשלה. "היהודים הלא-חרדים לא רק שמממנים את המוצרים הציבוריים וההשקעה בתשתיות, אלא גם את המגזרים האחרים" אומר שראל.

למה זה קורה? משתי סיבות עיקריות. האחת היא ההטיה של מערכת המיסוי וההוצאות בישראל לטובת משפחות מרובות ילדים. על פי נתוני המחקר, משפחות עם שני הורים וילד אחד מקבלות בממוצע 5,761 שקל בחודש בשירותי ממשלה. עם שלושה ילדים זה עולה ל-11,376 שקל, ובשישה ילדים ומעלה שווי ההטבות מזנק ל-22,131 שקל בחודש. כמובן, מדובר גם בהטבות שלא רואים ישירות בכיס, כמו חינוך ובריאות.

"רואים בבירור את השפעת מספר הילדים על הוצאות הממשלה שמקבל משק בית", אומר שראל, "וזה נכון גם בצד הכנסות הממשלה: יש עוד נקודות זיכוי במס הכנסה והטבות בארנונה שניתנות למשפחות עם הכנסה נמוכה והרבה ילדים". אלו מאפיינים בצורה מובהקת משקי בית חרדים, וכך יוצא שהם מקבלים יותר, ומשלמים פחות.

סיבה שנייה היא הפרוגרסיביות של מערכת המס. ידוע שמס הכנסה בישראל נחשב פרוגרסיבי, והשכבות החזקות משלמות את רוב המסים הישירים. משק בית בעשירון השלישי מלמטה משלם בממוצע 292 שקל בלבד בחודש במס הכנסה ורווח הון, משק בית בעשירון השביעי משלם 2,243 שקל, והעליון: 15,403.

החידוש של המחקר הוא בהסתכלות על כל מערכת המס, כולל המסים העקיפים שנוטים להיות פחות פרוגרסיביים. אך אפילו איתם, ניכר שהעניים כמעט ולא משלמים מסים בארץ: בעוד שמשק בית בעשירון התחתון משלם על כל המסים יחד 3,769 שקל בחודש, בעשירון החמישי זה מגיע ל-9,154 שקל בחודש, ובעשירון העליון: 36,465 שקל.

ניתן כמובן לטעון שמדובר במאפיין רצוי של מערכת המס ולא בתקלה. אך בעיני שראל, בכל הנוגע לחברה החרדית, ייתכן שההיגיון הרגיל של חלוקת העושר מחדש לא לגמרי עובד: "ההחלטה על אורח החיים שמוביל לעוני היא החלטה של החברה החרדית עצמה", מסביר שראל. "זה לא מקרה וזו לא היסטוריה או אפליה. לכן, פחות ברור אם הרציונל שמצדיק חלוקה מחדש של ההכנסות עובד גם כאן. לכאורה, הרעיון הוא שמי שמרוויח יותר משלם על מי שיש לו פחות, במעין 'ביטוח הדדי' על חוסר מזל או נתונים התחלתיים פחות טובים. אבל במקרה החרדי, ההכנסה הנמוכה היא לא 'אקסוגנית' אלא תלויה בהחלטה מודעת לקיים אורח חיים מסוים".

גם מספר הילדים לא בדיוק מקרי, אלא החלטה פעילה של משקי הבית. בעיני שראל "יש משהו מאוד עמוק באמירה 'ילדים זה שמחה'. הרי תחת הכנסה מסוימת אפשר לחיות ברמת חיים כלשהי, ואז משפחה בוחרת להביא ילד נוסף. האם מצבה אחרי זה טוב יותר או רע יותר? אם ילדים זה שמחה, אז למרות שמצבה הכלכלי לכאורה מידרדר, בעצם מצבה הסובייקטיבי טוב יותר".

לאילו מגזרים מגיעות הוצאות הממשלה

המחקר מאפשר גם לראות לאילו מגזרים מגיעות הוצאות הממשלה. למשל, הסבסוד הממשלתי על תרבות, ספורט ופנאי מגיע בראש ובראשונה למשקי בית יהודיים לא-חרדיים (344 שקל בחודש בממוצע), אך בניגוד למיתוס הנפוץ - גם משקי הבית החרדים נהנים מהסבסוד, ברמה של 310 שקל בחודש בממוצע. מנגד, בחברה הערבית נהנים בממוצע מ-232 שקל בלבד למשק בית עבור פעילויות כאלה. בחלוקה לעשירוני הכנסה, מתגלה תופעה מעניינת נוספת: משקי הבית העשירים יותר מסובסדים ממשקי הבית העניים, כך שתקציב התרבות הוא למעשה תקציב רגרסיבי המועיל יותר לעשירים.

לעומת זאת, סבסוד התחבורה הציבורית מגיע בצורה מובהקת לחברה החרדית (502 שקל בחודש בממוצע), והרבה פחות ליהודים לא-חרדים (217) ועוד פחות לערבים (203). זאת הן משום שהישובים החרדיים מופלים לטובה במחירי הכרטיסים מכיוון שהם בממוצע עניים יותר, והן משום שחרדים משתמשים הרבה יותר בתחבורה ציבורית מכל מגזר אחר. אפקט זה הוגבר לאחרונה לאחר רפורמת המחירים של שרת התחבורה מירי רגב, שהגבירה את הסבסוד הממשלתי למחירי הכרטיסים.

עם זאת, מציין שראל, "חשוב לזכור שהמחקר לא עוסק בשאלות נורמטיביות לגבי מה ראוי לעשות, ואין לו שיפוטיות כלפי המדיניות הרצויה. במקום זאת, אנחנו רוצים לתאר את המצב הקיים בצורה המדויקת ביותר האפשרית. כל אחד יכול לקחת את הנתונים האמפיריים ולהסיק מהם מסקנות בהתאם לעמדות ולערכים שלו. אבל בניגוד למצב היום, שמוכרחים להישען גם על תחושות בטן והערכות, מעתה יהיה אפשר להישען על נתונים אמיתיים".

שראל נותן דוגמה למדיניות ממשלתית שהמחקר הצליח "לתפוס": "נניח שהממשלה מעלה את שיעור המע"מ באחוז, ונותנת את כל הכסף לשירותי חינוך לתלמידים מהשכבות החלשות. ברור שזו מדיניות פרוגרסיבית, כי מי שעשיר ישלם יותר, ומי שעני יקבל יותר. אבל בנתונים הרשמיים של ישראל, ההשפעה על אי השוויון תהיה אפס! כי לא מודדים מסים עקיפים ושירותי ממשלה שאינם קצבאות. בשיטה שלנו, אפשר לתאר תמונה הרבה יותר נכונה של המדיניות הממשלתית והשפעותיה, הן בתחום החלוקה מחדש והן בין המגזרים השונים".

בצורה כזאת, מקווים החוקרים, השיח הכלכלי בישראל יהפוך ליותר מבוסס עובדות, ויאפשר למקבלי ההחלטות לנתב את הכנסות והוצאות הממשלה בצורה חכמה יותר, ועל פי הנתונים בפועל.

עוד כתבות

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

המסים והרפורמות: חוק ההסדרים יוצא לדרך

משרד האוצר פרסם את טיוטת חוק ההסדרים ל־2026, הכוללת החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ הטבות לגמלאים ואנשי ביטחון לצד הצעה להקמת נמלי מסחר בחדרה ואשקלון ● במקביל הטיוטה מציעה צעדים נרחבים נגד הון שחור, בהם הגבלת ניכיון שיקים במזומן 

חניות נכים באשקלון / צילום: Shutterstock

לכל רכב חמישי יש תו נכה? הצעד שישים סוף לחגיגה

לנוכח הזינוק החריג במספר תוי הנכה, שהוצמדו כבר ל־18% מכלי הרכב, חוק ההסדרים מציע מספר צעדים להתמודד עם התופעה: להעביר את סמכות האישור מרשות הרישוי לגופים רפואיים מוסמכים ולבצע בדיקה מחודשת של תוי נכה קיימים ● האוצר טוען כי הליכי בדיקה מקלים הולידו ניצול לרעה הפוגע בנגישות של נכים שזקוקים לתו

המיליארדרים של תעשיית אריכות החיים / צילום: רויטרס, AP

התעשייה שהושקעו בה 12 מיליארד דולר - וסם אלטמן מהמר עליה בגדול

יותר מ-12 מיליארד דולר הוזרמו למדע התארכות החיים ב-25 השנים האחרונות ● המשקיעים: בעיקר עשירי עמק הסיליקון, בהם פיטר ת'יל וסם אלטמן ● מפיתוח תרופות להצערת תאים ועד הפיכת תהליך ההזדקנות - כך הפך תחום אקדמי נידח למרכז המיינסטרים התרבותי

הצלב האדום מוביל חללים חטופים לישראל / צילום: Reuters

ארון החלל החטוף הועבר לישראל

ארונו של החטוף החלל עושה את דרכו למרכז הלאומי לרפואה משפטית, שם יבוצע הליך הזיהוי ● טורקיה הוציאה 37 צווי מעצר נגד בכירים בישראל - בהם נתניהו, כ"ץ וצמרת צה"ל ● הקבינט: "אם צבא לבנון לא יפרק את חיזבאללה, ישראל תתקוף בלבנון" ● נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז אמש על הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם ● היום נערכה הלווייתו של סרן עומר נאוטרה, שגופתו הושבה משבי חמאס

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

ארדואן מחפש להעניש את ישראל, אבל נגמרו לו הכדורים במחסנית

ארדואן מחפש להעניש את ישראל, אבל צו מעצר מקומי באמצעות התביעה של איסטנבול הוא צעד שאופייני לו בסגירת החשבונות הפוליטית הפנימית בטורקיה ● האם מישהו חושב כי ראש הממשלה, שר הביטחון, או אפילו מפקד חיל הים יבקרו אפילו בשנים הקרובות באנקרה?

השיבה מקנדה

6,000 ישראלים עברו לשם במלחמה. עכשיו הם נאלצים לחזור: "מרגישים מהגרים"

חינוך טוב, הזדמנויות תעסוקה, קהילה מחבקת ומדיניות הגירה מקלה במיוחד הביאו יותר מ־6,000 ישראלים לעבור לקנדה מאז תחילת המלחמה ● אלא שבשטח חולפים חודשים עד שהם מורשים לעבוד, זכויות בסיסיות נמנעות מהם, האנטישמיות גואה - ו־30% מהם כבר התייאשו וחזרו ● כך נגוז חלום הרילוקיישן הנוצץ בטורונטו

פרויקט דירה להשכיר בלוד / צילום: Arceffect

האוצר ורמ"י רוצים לשים סוף לייעוד קרקעות להשכרה ארוכת טווח

מטיוטת התוכנית הכלכלית ל-2026 עולה כי קידום עידוד פרויקטים להשכרת ארוכת טווח יעוכב בשנים הקרובות ● אם הטיוטה תאושר – יגיע לקצו עידן התמיכה הממשלתית בפרויקטים לשכירות, ופעילות החברה הממשלתית "דירה להשכיר" תצומצמם משמעותית

קופלן. ברקע: פרסום של סקר פולימרקט על הבחירות בניו יורק, השבוע / צילום: AP, Richard Drew, Olga Fedorova

כך נער הקריפטו מניו יורק הפך את חוכמת ההמונים לאימפריה של מיליארדים

בתחילת ימי הקורונה, שיין קופלן המרושש פיתח מחדר האמבטיה בדירתו את פולימרקט - פלטפורמת חיזוי שמנהלת הימורים על המציאות ● הוא רתם משקיעי־על ושווי החברה זינק למיליארדים, תוך איום על תעשיית הסקרים המסורתית ● בקרוב גם טראמפ ינסה להתחרות בו

בארי וייס / צילום: Daniel Paik/Paramount - רויטרס

האבטחה סביבה עולה 10,000 דולר ליום: הכירו את העורכת היהודייה של CBS

בארי וייס עזבה את הניו יורק טיימס בטריקת דלת בעקבות טענות להשתקה - והפכה לסמל לחופש ביטוי עיתונאי ● הפלטפורמה שהקימה צברה יותר ממיליון מנויים, ונרכשה החודש בעסקה שהפכה אותה לעורכת CBS הראשית ● היהודייה הציונית, שזוכה לאהדת טראמפ ומתנגדת לתרבות הביטול אך תומכת בהפלות ובלהט"ב, תנהיג את ספינת הדגל

משה ינאי / צילום: רחל ינאי (מתוך ויקיפדיה)

כיצד הגיע משה ינאי לפשיטת רגל ומדוע הדירות והמסוקים שעל שמו לא עזרו?

היזם הסדרתי, שמכר בעבר חברות לענקיות IBM ודל, מצוי במרכזו של מאבק משפטי בישראל ובארה"ב לאחר שנפתח נגדו הליך כינוס נכסים ● קרן האשראי שינטילה דורשת לממש נכסים ודירות בשווי עשרות מיליונים, וטוענת כי ינאי מכר מניות בניגוד להסכם איתה ● ינאי מאשים את הקרן בריביות מופרזות על ההלוואות ומבטיח: מכירת אינפינידט תכסה את כל החובות

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

החוב הממשלתי תופח, והפד מאבד שליטה בדרכו להפוך לכלי פוליטי

החוב הלאומי של ארה"ב שבר באוקטובר שיא חדש וחצה רף של 38 טריליון דולר. קצב הגידול הוכפל לעומת שנת 2000, ובוושינגטון לא מצליחים להאט ● בשלב הבא הפד אולי יאלץ להדפיס דולרים מהאוויר ולקנות בהם את החוב הממשלתי כדי להוריד את הריבית שהשוק מבקש עבורו - וזה יהיה השלב האחרון בתפקידו של הגוף הזה ● כתבה שלישית בסדרה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

היועמ״שית: מינוי קולה - התערבות פוליטית פסולה בהליכים פליליים

אתמול בערב קבעה בהרב-מיארה כי החלטתו של שר המשפטים להטיל על השופט בדימוס אשר קולה, לחקור את פרשת הפצ״רית - אינה חוקית ● קראה למחוק את העתירה שהוגשה נגד עיסוקה בחקירת הפרשה לנוכח הודעתה כי לא תעסוק בכך

אלטמן עם טראמפ וראשי אורקל וסופטבנק בהכרזה על סטארגייט / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

מרכז נתונים בשווי יותר מ־7 מיליארד דולר ייבנה עבור הפרויקט של אורקל ו־OpenAI

הקמפוס בעיירה סליין במישיגן, הוא האתר הרביעי שהוכרז במסגרת הסכם הענק שנחתם בין שתי ענקיות הטכנולוגיה ● את המרכז בונה חברת RELATED

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המניות שמזנקות במאות אחוזים בוול סטריט - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

במשרד האוצר הציגו את העקרונות המנחים לתקציב 2026, וביניהם קידום רפורמה מקיפה בעולמות החיסכון ● מה הסיבה לעליות של מאות אחוזים מתחילת השנה במניות שלוש חברות הפועלות בתחום אחסון המידע ● וגם: סדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם

זוהרן ממדאני. מגלם דור חדש / צילום: Reuters, Jose Luis Magana

ממדאני הוא רק סימפטום? כך מתגבש הדור החדש באקדמיה האמריקאית נגד ישראל

ניצחונו של זוהרן ממדאני בבחירות לראשות עיריית ניו יורק מגלם דור חדש ביחסו העוין לישראל, ונוכח בשני צדי המפה הפוליטית בארה"ב ● מומחים מזהירים: אם בעבר האמריקאים חשו הזדהות איתנו, כעת פריחת הגישה הפוסט־קולוניאליסטית באוניברסיטאות מצמיחה איבה כלפינו

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

ביטול חופשות, קיצוץ הטבות וקיזוז פנסיות: הקרב על תקציב הביטחון מתחיל

בחוק ההסדרים של האוצר עולות מספר הצעות קונקרטיות לקיצוץ בהטבות שהצבא מציע, כמו גם לחימה בימי המילואים המוגזמים שהצבא מחלק ● בין ההצעות המרכזיות: ביטול חופשות שחרור, הטבות מס על רכב וקיזוז פנסיה תקציבית

פמקה ינסן ב''אימפריית אמסטרדם''. נקמה וכוח / צילום: באדיבות נטפליקס

אימפריות נופלות: כשאישה מחליטה לשים יד על רשת הסמים של הבעל הבוגדני

"התן" היא אינה עוד דרמת פשע על אימפריית סמים, אלא סיפור על נקמה נשית בעולם גברי ● במרכז הדרמה ההולנדית החדשה שעלתה בנטפליקס, עומדת אישה שמסרבת להישאר ברקע ● כשבטי מגלה שבעלה, ברון סמים כריזמטי, בגד בה - היא יוצאת למסע נקמה חכם ואכזרי שמערער את האימפריה שלו ומאתגר את הסדר הקיים

מל''ט מסוג הרמס / צילום: אלביט מערכות

המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי

ממשלת הפיליפינים הצהירה כי בשל סירובה של ישראל להכיר בגבולות המים הכלכליים שלה בים סין הדרומי, היא תפסיק לבצע הזמנות חדשות של ציוד ביטחוני מישראל • בארגנטינה מעוניינים לרכוש 72 מערכות ארטילריה, כחלק ממגמת המודרניזציה של הצבא ● ברוסיה הציגו מערכת הגנה אווירית רובוטית נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● וגם: בעקבות מחסור חריף, החלה באוקראינה לייצר פגזי 155 מ"מ ו־105 מ"מ, עם סיוע טכני מהתאגיד הצ'כי CSG ● השבוע בתעשיות הביטחונית

דירה להשכרה / צילום: שלומי יוסף

ההגבלות המתוכננות על החזקת מזומן והחובה שתוטל על בעלי הדירות להשכרה

במסגרת הצעת התקציב מבקש שר האוצר לחדש את היוזמה שנבלמה פעם אחר פעם בתקציבים קודמים להחיל חובת דיווח על הכנסות משכר דירה, גם כאלה שנמוכות מרף תשלום המס ● עוד בטיוטה: הטלת חובת דיווח על פלטפורמות מקוונות המשמשות לביצוע עסקאות השכרת נדל"ן, כמו Airbnb ו-Booking, אפס מס לעולים חוזרים והגבלת החזקת מעל 200 אלף שקל במזומן

צ'ארלס, מלך הממלכה המאוחדת / צילום: Associated Press, Frank Augstein, Pool

מיהן שתי ענקיות הטכנולוגיה שהכריזו על שותפות להרצת עומסי עבודה של AI?

מי כתב וביים את הסרט "מפגשים מהסוג השלישי", למה המלך צ'רלס הודיע כי יסלק את אחיו אנדרו ממעונו הרשמי, ואיזה בעל חיים מופיע על דגלה של אקוודור? ● הטריוויה השבועית