על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בין-לאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● חוקרים מטקסס מאשימים את חיל האוויר הישראלי בשיבושים בשמיים
● "האיראנים מצאו את עצמם עם הגב לקיר": העיתונאי הסעודי שבטוח - זו הסיבה לטבח המזעזע של ה-7 באוקטובר
1חיזבאללה עשוי להרוויח ממלחמה מול ישראל
"שום דבר טוב לא יצא ממלחמה של ישראל בלבנון", כך אומרת הכותרת של כתבה שפורסמה אמש באטלנטיק, ונכתבה על ידי העיתונאית הלבנונית קים גאטס. "ישראל זלזלה היסטורית באתגרים שמציבים אויביה, ולעתים קרובות משתמשת בכוח במקומות שאינו יוביל לפתרונות עמידים". נכתב כי "קווי המתאר של הסכם הפסקת האש ברורים", אך "האלטרנטיבות לדיפלומטיה קודרות. כפי שכתבתי בעבר במרחב הזה, לא הפטרון של חיזבאללה, איראן, ולא ישראל מעוניינות במלחמה בהיקף מלא בלבנון. אבל זה לא אומר שזה לא יקרה. התרחיש ההרסני ביותר יכלול מסע הפצצות ישראלי נרחב בלבנון יחד עם פלישה קרקעית. אז חיזבאללה יירה מטחי טילים נגד צפון ישראל - מספיק כדי להכריע את כיפת ברזל ולגרום לנזק משמעותי ולאובדן חיים". נכתב כי "מלחמה ממושכת עשויה להחזיר את האמינות של חיזבאללה כתנועת התנגדות נגד ישראל, הילה שהוא איבד כשהפך לשחקן מרכזי במערכת הפוליטית המושחתת של לבנון".
עוד נכתב כי "שום מכה סופית לא תוכל לחסל את היכולת הצבאית של חיזבאללה תוך פרק זמן קצר. מלחמה בקנה מידה מלא תסבך את ישראל ולבנון במשך חודשים ואפילו שנים. חיזבאללה של היום אינו הקבוצה המיליטנטית שישראל נלחמה בה עד למבוי סתום ב-1996 וב-2006. לרשותו עומדים כעת 150 אלף טילים, כולל טילים מונחים מדויקים, ומאות אנשים מיומנים שלחמו בסוריה ובמקומות אחרים. סכסוך בלבנון עלול למשוך מיליציות מעיראק וסוריה. בתרחיש הסיוט האולטימטיבי, מלחמה כזו עלולה למשוך את איראן וארה"ב. אולי שני הצדדים יוכלו לנהל הסלמה מוגבלת יותר, המתמקדת באזורים ספציפיים ובמטרות צבאיות. בתרחיש זה, ישראל תגביר את קצב התקיפות שלה נגד חיזבאללה ומטרות איראניות בסוריה, וכן תקיפות נגד יעדי חיזבאללה בדרום לבנון ובבקאע, מבלי לפגוע בתשתיות לבנוניות, כגון שדה התעופה או תחנות כוח. סביר להניח שחיזבאללה יגיב במטחים מתמשכים יותר לתוך ישראל באמצעות התמקדות באתרים צבאיים והפעלת התקפות סייבר. אבל החיים האמיתיים אינם תרגיל מלחמה, ולשמור על הסלמה כזו בגבולות תהיה קשה ומסוכנת".
נכתב כי "עימותי הגבול עלולים להימשך גם בעוצמתם הנוכחית, מלחמת התשה שאין לה סוף ברור באופק. אבל כמעט בשום תרחיש ישראל לא תרוויח יותר מעימות צבאי עם חיזבאללה מאשר באמצעות דיפלומטיה. ומנהיגים ישראלים צריכים לדעת זאת מההיסטוריה: הלחימה בחיזבאללה, עוד לפני שהתחזק להיות מה שהוא היום, מעולם לא הביאה את התבוסה המהדהדת שהבטיחו גנץ ואחרים".
מתוך האטלנטיק, מאת קים גאטס. לקריאת הכתבה המלאה.
2הפלסטינים מחכים למרואן ברגותי
"המנהיג הפלסטיני הפופולרי ביותר יושב בבתי הכלא הישראליים כבר למעלה מ-20 שנה", נכתב אמש בוול סטריט ג'ורנל. "מרואן ברגותי הוא המנהיג הפלסטיני היחיד עם תמיכה רחבה בעזה ובגדה המערבית, בניגוד לחמאס ולרשות הפלסטינית המושמצת, ברגע שבו הפלסטינים מחפשים מנהיגות חזקה. הבעיה של תומכיו היא שהוא מרצה חמישה מאסרי עולם וממעט להצליח לפנות לציבור מאז 2002". נכתב כי "את פניו של ברגותי ניתן למצוא מוצגים ברחובות ובבתי הקפה של ביו"ש. על חומת הבטון המנתקת את השטח הפלסטיני הכבוש מישראל יש ציור קיר גדול של דמותו של ברגותי לאחר משפט הרצח והטרור שלו ב-2004. 'לפעמים אני מסתכל למעלה אל הקיר ושוכח שנשאר לנו משהו, אבל כשאני רוצה לחזק את האמונה אני חושב על מרואן', אמר סעוד לוטפי, רוכל רחוב שעובד ליד החומה כשציור הקיר של המנהיג עם המילים 'לשחרר את ברגותי' מאחוריו. 'ייתכן שהוא התקווה היחידה שנותרה לנו הפלסטינים, המפוצלים כל כך מבחינה גיאוגרפית, חברתית ופוליטית'".
לתומכיו, ברגותי הוא לוחם חופש דומה לנלסון מנדלה, כלוא בידי כוח כובש ומוכן להוביל את עמו לחירות. בעיני ישראל הוא מחבל מורשע שמאז מאסרו ממשיך לקרוא לאלימות נגד ישראל. נכתב כי עם ההנהגה הפלסטינית המחולקת בין הרשות הפלסטינית המזוהה עם הפתח וחמאס בעזה, ברגותי נתפס כדוגמה נדירה של פוליטיקאי שיכול לגייס מספיק תמיכה משני המקומות ולגשר על הפער. המאסר שמר על המוניטין שלו ללא תפיסה של כישלון ושחיתות שפוקדת את חבריו הפוליטיים, אמר יו לובט, עמית מדיניות בכיר במועצה האירופית ליחסי חוץ.
מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת עומר אבדל באקי, פאטימה אבדולקארים. לקריאת הכתבה המלאה.
3יוזמה להכניס תכנים אנטי-ישראליים למערכת החינוך האמריקאית
"השבוע, 7,000 פעילים מהאגודה הלאומית לחינוך נפגשים בפילדלפיה לכנס השנתי שלהם. עם זאת, במקום להתמקד בהישגי התלמידים או בשיפור בית הספר, קבוצה של מורים אקטיביסטים רדיקליים העלתה 10 סעיפים חדשים בסדר היום שבמרכזם מלחמת ישראל-חמאס בעזה", נכתב במאמר דעה בניו יורק פוסט. "סעיפים אלה מועברים להצבעה בכינוס שהחל ב-4 ביולי. חלק מההחלטות שואפות לחנך את 3 מיליון חברי האיגוד עם עמדות שמאל חזקות, הממומנות על ידי ניכויים ממשכורות המורים".
"לדוגמה, אחד הסעיפים מציע להשתמש בפלטפורמות הדיגיטליות של האיגוד כדי לחנך מורים בנושא 'ההיסטוריה של הנכבה'. סעיף אחר נועד לעסוק בנושא 'ההבחנה בין אנטי-ציונות לאנטישמיות', אחר יעסוק בתנועת החרם, ההשקעות והסנקציות האנטי-ישראליות (BDS) 'והשפעתה על תנועת העבודה', וסעיף נוסף ב'רצח עם'. אם אתם תוהים האם הקבוצה שעומדת מאחורי ההצעות הללו, ארגון 'מחנכים למען פלסטין', מציגה החלטות כלשהן בנוגע לבניית בתי ספר או הכשרת מורים בעזה, תתאכזבו. מטרותיהם אינן כוללות סיוע הומניטרי. הם מתמקדים אך ורק בחינוך אידאולוגי", נכתב.
"הארגון לא מסתפק בחינוך של ילדים בכיתותיהם האישיות, אלא מבקשים לשטוף את מוחותיהם של מיליוני עמיתיהם המחנכים, כדי לקדם את הישג הדעות הקיצוניות שלהם ברחבי הארץ", נכתב. צוין כי "'מחנכים למען פלסטין' אולי קיצוניים, אבל לא שוליים: יש להם שליטה אמיתית בתוך האיחוד המשפיע. בפברואר פרסמה מועצת המנהלים של האגודה הלאומית לחינוך דרישה להפסקת אש בין ישראל לחמאס - ו'מחנכים למען פלסטין' קיבלו את הקרדיט".
מתוך הניו יורק פוסט, מאת בת'ני מנדל, ניקול נילי. לקריאת הכתבה המלאה.