מסעוד פז'קיאן, הנשיא החדש של הרפובליקה האסלאמית / צילום: Reuters, Majid Asgaripour/WANA
בפעם האחרונה שמסעוד פזשכיאן יצא להיבחר לנשיאות איראן, ב־2021, המשטר השמרני של איראן אסר עליו ועל כל המחנה הרפורמיסטי שלו להתמודד. הפעם, השלטונות האיראניים אפשרו למנתח הלב והפוליטיקאי המנוסה בן ה-69 להצטרף לקלפי כמועמד הבלעדי לנשיאות, שהתחייב בפומבי להרגיע את הקודים המוסריים הנוקשים של המדינה בנוגע לנשים ולהחיות את הדיאלוג עם המערב.
● בישראל היו שמחים שיפסיד: נשיא איראן הרפורמיסט החדש
● "האיראנים מצאו את עצמם עם הגב לקיר": העיתונאי הסעודי שבטוח - זו הסיבה לטבח המזעזע של ה-7 באוקטובר
● תעלומה: מי אחראי להטבעתה של ספינת המלחמה האיראנית
העובדה שפזשכיאן הורשה לרוץ העידה על כך שהממסד האיראני רואה בו בחירה בטוחה. ניצחונו בשבת, עם 53% מהקולות בבחירות שבהן נרשמה עלייה בשיעור ההצבעה, סימן את רמת הדאגה הציבורית מהמדיניות הנוקשה שיריבו דגל בה.
גישתו הסולידית והזהירה של פזשכיאן לפוליטיקה אפשרה לו לשרוד בזמן שמנהיגים מתונים אחרים גורשו מהזירה הפוליטית. הוא ניצח את המועמד השמרני סעיד ג'לילי בתחרות לבחירת יורש הנשיא המנוח אברהים ראיסי, שמת בהתרסקות מסוק במאי.
פזשכיאן היה "הימור בטוח עבור המשטר, שלא התחייב לפעולות קונקרטיות, התמקד במקום זאת בגישתו השלטונית תוך הכרה במגבלות העומדות בפניו כנשיא", אמר עלי ועז, דירקטור בקבוצת המשבר בבריסל. "ההצבעות עבורו לא היו בהכרח מתוך תקווה לטוב, אלא פחד מפני הרעה".
ממלחמת עיראק־איראן ועד ללשכת שר הבריאות
נשיא איראן, שמחזיק בתפקיד השני בחשיבותו במדינה אחרי המנהיג העליון, מפקח על המדיניות הכלכלית וממנה מקבלי החלטות. המנהיג העליון יכול להגביל אותו, וכך גם הפרלמנט, ולהשאיר את הנשיא עם השפעה מועטה על ענייני ביטחון וצבא.
לאחר הזכייה, במחווה אופיינית, סימן פזשכיאן כי יעבוד עם גורמים שמרניים ונוקשים - אסטרטגיה שתהיה הכרחית עבורו כדי לנווט במערכת פוליטית שבה המנהיג העליון עלי חמינאי מחזיק בסמכות האולטימטיבית, אחרת זה עלול לחסום את מאמציו. "נושיט את יד הידידות לכולם", אמר הנשיא החדש. "אנחנו צריכים להשתמש בכולם להתקדמות המדינה".
גישה זו מבוססת בחלקה על ניסיונו תחת הממשל הרפורמיסטי של הנשיא מוחמד חתאמי, אז פתח פזשכיאן בקריירה פוליטית כשהנשיא החדש מינה אותו לסגן שר הבריאות ב־1997. הוא כיהן כשר הבריאות מ־2001 ועד 2005, במהלך מאמצי חאתמי לרפורמה בשיטת הבחירות של איראן, שהתמודדה עם התנגדות מצד שמרנים.
למרות זאת, פזשכיאן שומר על מוניטין של אאוטסיידר. הוא נולד במערב איראן למשפחה של בני מיעוטים אתניים. הוא דובר אזרית, השפה הטורקית של אביו, וקידם את השימוש בה, מה שזיכה אותו בפופולריות בקרב קהילות המבקשות אוטונומיה גדולה יותר באיראן, שבה התרבות הפרסית שולטת.
פזשכיאן השיג את הכשרתו הרפואית בשנות ה־80 וטיפל בפצועים בקו החזית במהלך מלחמתה של איראן עם עיראק. ב־1994, בזמן שהועסק כמנתח וראש בית חולים מקומי, הוא איבד את אשתו ובנו בתאונת דרכים. הוא מעולם לא נישא בשנית, וגידל שני בנים ובת. בהמשך לגישתו הסולידית של פזשכיאן, כשנשאל על ההתרסקות בראיון במאי בטלוויזיה הממלכתית במהלך הקמפיין, הוא התחמק. "מה יש לספר על תאונה?" הוא אמר. "המכונית התהפכה". "אין לך זיכרון מזה?" שאל המראיין. "לא, אין לי," הוא אמר. "התאונה היחידה שלא הייתה צריכה לקרות, קרתה".
במהלך הקמפיין, בתו ליוותה אותו - תזכורת לאסון המשפחתי וניגוד לדימוי הציבורי של יריבו, ג'לילי, כמגן דוגמטי של המערכת האיראנית.
מאז 2008 פזשכיאן משמש כמחוקק המייצג מחוז באזור הולדתו בתקופת הנשיאות של מחמוד אחמדינג'אד, הידוע בעמדתו הקשוחה, ושל יורשו חסן רוחאני, הנחשב למתון יותר. פזשכיאן שימש גם כסגן יו"ר הפרלמנט בתקופה זו. הוא התבטא נגד דיכוי אלים של מפגינים שהתמודדו עם בחירתו המחודשת של אחמדינג'אד ב־2009, אך בדרך כלל נמנע מלהביע ביקורת ישירה על הדיכוי של ממשלת איראן. ב־2013 הוא התמודד לזמן קצר לנשיאות, אך פרש מוקדם כדי לתמוך במועמד אחר שנתמך על ידי רפורמיסטים, שגם הוא נשר מאוחר יותר מהמירוץ.
התבטא נגד הדיכוי האלים של המפגינים
בשנת 2022, לאחר שהפגנות ברחבי הארץ פרצו בעקבות מותה של מחסה אמיני שהואשמה בהפרת קוד הלבוש המחמיר של הרפובליקה האסלאמית, קרא פזשכיאן לחקור את מותה של הצעירה, אך אמר שלא ברור אם היא מתה כתוצאה מאלימות משטרתית, כפי שאמרה משפחתה. בהצהרות פומביות ניסה פזשכיאן להכיל את שני הצדדים. "היינו צריכים לעשות יותר טוב", אמר.
כשראיסי מת במאי, שני נשיאים מתונים לשעבר, מוחמד חתאמי וחסן רוחאני, כבר היו מחוץ לתמונה. שניהם נדחקו לשוליים במשך שנים על ידי הממסד השמרני. עלי לריג'אני, יו"ר פרלמנט מתון לשעבר, נאסר, בהתאם למגמה שקבע חמינאי להדוף פוליטיקאים שאינם קשורים למחנה השמרני.
פזשכיאן התחזק כמועמד רלוונטי בעקבות השתתפות נמוכה בבחירות לנשיאות וב־2022 לפרלמנט במרץ השנה. אחוז ההצבעה הנמוך ב־2021 וגל ההפגנות ב־2022 העבירו את המסר כי רוב האיראנים דוחים כעת את המשטר. סיבוב שני עם המועמד השמרני ג'לילי החזיר את הבוחרים לקלפי. אחוז ההצבעה עמד על 49.8%, לעומת 40% בסיבוב הבחירות הראשוני.
"נקיים יחסים עם כל המדינות - מלבד ישראל"
פזשכיאן הציג את עצמו כאיש שיכול להתמודד עם כוחות קיצוניים שעלו באיראן. עם זאת, הוא נזהר שלא לחצות את הקווים האדומים של המשטר. הוא התבטא נגד פעולות משטרת המוסר באיראן, אך לא תמך בהפסקת חובת לבישת החיג'אב.
במהלך הקמפיין, הרפורמיסט גם דבק בעקרונות הליבה של מדיניות החוץ של המשטר. הוא הבטיח את נאמנותו למערכת הפוליטית, ושיבח את המפקד הצבאי המנוח קאסם סולימאני, שהנדס את הבריתות של איראן עם מיליציות המזרח התיכון, לפני שנהרג במתקפה אמריקאית ב־2020.
פזשכיאן גם הבהיר שאין בכוונתו לשנות את סירובה של איראן להכיר בישראל, עמוד התווך של הרפובליקה האסלאמית מאז הקמתה ב־1979. "ברוך השם", אמר, "ננסה לקיים יחסי ידידות עם כל המדינות מלבד ישראל".
בעקבות זכייתו בשבת, ביטל פזשכיאן מסיבת עיתונאים כדי לפנות זמן לפגישה עם חמינאי, והציע מחווה נוספת של נאמנות לתיאוקרטיה השמרנית: הוא קבע את נאום הניצחון שלו שיתקיים במקדשו של המנהיג המייסד של הרפובליקה האסלאמית, האייתוללה רוחאללה חומייני.