עוגת גבינה בקפה יודפת / צילום: יוליה ברזינה
לעולם אתפעל מהנסיעה בין מצפי הגליל, נוף של יישובים הבלועים בין רכסי ההרים. הדרך המפותלת הובילה אותנו למושב יודפת, הצופה על שמיכת טלאים משובצת חום־ירוק.
● סוסים ויין בשקיעה: עשר דקות מתל אביב מצאנו חוויית טבע בלתי נשכחת
● המושב בצפון שמאגד שלושה יקבי בוטיק מרעננים
● "אוכל שגם זקני בגדד נשבעים בו": המסעדה העיראקית בשוק שהיא מקדש לקובות
10:00 | משהו לאכול: תפריט שתומך בכלכלה האזורית
בכניסה ליודפת תושבת מקומית בעלת מראה וודסטוקי הצביעה בחיוך לעברו של מה שהתברר כאחד המיזמים הגליליים המרנינים. פרנסי היישוב עמלו במשך שנים על מתחם בילוי וקניות, שמעבר לתמהיל הייחודי של החנויות, הביקור בו משול לביקור במוזיאון פתוח, שכן העיצוב הארכיטקטוני שלו מרהיב בצניעותו ובאיפוקו.
במשך שנים עקבתי אחר תהליך הקמתו של "בואכה יודפת", ובכל פעם התפעלתי מהקצב המדוד שבו נעשו הדברים. "ייקח כמה זמן שייקח", אמר לי פעם אחד התושבים, "אנחנו לא ממהרים לשום מקום". בעידן שבו מוקמים מתחמים ומפלצות בטון במהירות האור, התפיסה המקומית הוכיחה את עצמה, והתוצאה מדברת בעד עצמה.
רעבות וצמאות טיפסנו לקומה השנייה, לקפה יודפת, שמחלונותיו קרועים נופי בקעת נטופה. לגמנו את הקפה הראשון והטעים שהוגש לנו תוך בהייה בנשים במלבושי "פריק שיק" ובילדיהם. החלטנו לצאת לדגום את שכיות החמדה של המתחם ולרכוש לנו סל קלוע ופקעות פרחים, עליהם גאוות היישוב.
ברקע התרוצצה שרון פרז, מקומית ובעלת הקפה, שגם הקימה את ביסטרו חוות רום הנהדר שביישוב כמון. מלבד יכולות קולינריות מופלאות שהיא מפגינה במנות, תפיסת עולמה גורסת תמיכה בכלכלה אזורית, בהתאם לאידאולוגיה של היישוב כולו, ומכאן השימוש במוצרים מקומיים בלבד. המנות כולן מתוצרת גלילית, כך גם הבירה, הירקות, שמן הזית והלחמים, שהופכים תחת ידיה לקסמים טעימים.
טעמנו מנה טבעונית נהדרת שבה קוביות טופו קדיתא, טופו ייחודי העשוי בעבודת יד, שהוגש עם שלושה סוגי פטריות בתיבול רגיש. מנה אחרת, מעולה, הזכירה לי קיץ בנורמנדי - קרפ עשוי כוסמין בגבינת מוצרלה טרייה ובצל מקורמל. ויש גם עוגת גבינה שמימית שקשה שלא לקנח איתה.
קפה יודפת
12:00 | משהו לראות: קופים שאוכלים שיבולת שועל
כחובבת מושבעת של בעלי חיים מעולם לא אהבתי להגיע לספארי. לכן לא שיערתי בנפשי לבקר ביער הקופים שלמרגלות "בואכה יודפת". אלא שמשהו במראה הירוק שמעבר לשער משך אותי לשם, וכחובבת קופיפים החלטנו להציץ.
בכניסה פגשתי את אחת המדריכות שהאכילה קוף סנאי שישב בנחת רוח על ענף ולעס את ארוחתו. "הם אוכלים שיבולת שועל אורגנית", השיבה באגביות לשאלתי כאילו מדובר בדבר של מה בכך. כבר חיבבתי את המקום, האוחז בגישה מכבדת כלפי הקופים. היער הוא מקלט לחיות, רווחתן היא בעדיפות עליונה והמרחב ביער הוא קודם כל שלהן. אנחנו האורחים.
אדישים לאידיאולוגיה הם קפצו בין עצי היער, עסוקים בעניינם ומגלים חיבה למבקרים. הקופים מגיעים לרוב ליער כי הם לא מסתדרים עם הלהקה שלהם, ושם הם יוצרים משפחות חדשות. "בלילה, כך סיפרה המדריכה, הם מתכנסים קוף וקופה לבתיהם ולא לכלובים".
יער הקופים
14:00 | משהו לנשמה: הקשר בין צבעים לבין הבחירות שלנו
המשכנו צפונה עם הכביש שמוליך להררית, ושנייה לפני שהוא נגמר וכמעט נפלנו מקודקודו של ההר, ניווטנו אל תוככי קיבוץ יחד. זה קיבוץ קטן ומיוחד במינו, שייסד גרעין חברים העוסקים במדיטציה. הנפש כמהה למדוט על פסגת הרכס, אבל אנחנו הגענו כדי לפגוש את מרים זלינקובסקי, הידועה כמי שמסדרת את הראש באמצעות שפת הצבעים.
התבקשנו לבחור מבין בקבוקונים בשלל צבעי הקשת, המונחים כמניפה על שולחנה, והיא החלה לדייק בכל הפרטים הקשורים לחיינו. כבר סיפרתי כאן על תורת אבחון הצבעים, שהיא שיטה עתיקת יומין שמקורותיה עוד מימי מצרים העתיקה. מרים הרחיבה והסבירה את עקרונותיה הכלליים ואת החיבור בין צבעים לבין האנרגיה האישית. מיד אחריו הגיע גם הפירוט המרתק לגבי הקשר בין צבעי דגלים של מדינות מסוימות לבין אופי התנהלות המדינה.
את האבחון האישי לכל אחד ואחת יכולה לעשות מרים בקבוצה אינטימית או באופן אישי. היא תוכל לסייע לכם בכל הנושאים החשובים בחיים כמו הורות, זוגיות, בחירת קריירה או ייעוד. לעיתים תגלו דברים שלא ידעתם על עצמכם, ואולי יש מי מביניכם שיבחר לשנות ולו במעט את מסלול חייו.
הקוראת בצבעים, 054-4474286